פסקי דין על עמוס הדר | פסקי דין על ר.מ.פ.א נכסים | פסקי דין על אורנה רן

6526/03 א     24/07/2005




א 6526/03 עמוס הדר, ר.מ.פ.א נכסים בע"מ נ' אורנה רן




29
בתי המשפט
א 002625/03
בית משפט השלום אשדוד
24/07/2005
תאריך:
כב' השופטת מ' וולפסון
בפני
:
התובע
כהן יעקב
בעניין:

צנעני בן ציון
ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד

הנתבע
אלביליה יהודה
אלחריזי דורון
ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. בתיק זה העלו הצדדים מחלוקת לפי הוראת סעיף 3(ב)(2) לחוק חוזה קבלנות התשל"ז-1974 (להלן: "חוק חוזה קבלנות"). לאור גובה הסכום של התביעה התיק התנהל בסדר דין מהיר לפי פרק ט"ז 1 לתקסד"א. כפי שאראה בהמשך פסק הדין בפועל זו אינה המחלוקת הראשונה להכרעה. כי התברר שהמחלוקת הראשונה להכרעה היא מה הסיבה לליקוי במוצר שייצר הנתבע לתובע. בפסק הדין גם אתייחס לשאלה מי היה האחראי להביא ראיות לגבי מחלוקת זו ומי מהצדדים נושא בתוצאה של אי הרמת נטל הבאת הראיות.

רקע

2. הצדדים אינם חלוקים כי התובע הוא הבעלים ומנהל של בית קפה בעיר אשדוד בשם ערביקה. בחודש מרץ 2002 הוא הזמין מאת הנתבע 14 שולחנות עץ עבור הבית קפה שלו. שולחנות אלה היו אמורים להתווסף לשולחנות קיימים שהוכנו על ידי נגר אחר. הנתבע, נגר ומפעיל נגריה, הכין את השולחנות וסיפק אותם לתובע. התובע שילם עבורם 9,960 ש"ח.
על פי כתב התביעה, ובנקודה זו אין מחלוקת, כעבור פרק זמן לא ארוך מאספקת השולחנות החלו משטחי העץ של השולחנות (הפלטה) להתפוצץ ונוצרו בהם סדקים. עילת התביעה, ליקויים באיכות השולחנות שסופקו. הסכום הנתבע הוא עבור נזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהצורך לתקן את הליקויים. תביעה זו היא על סך של 22,812 ש"ח עבור התשלום ששילם התובע על ציפוי של כל השולחנות בבית הקפה וצביעתם. מתוך כתב התביעה וההתכתבות שצורפה התברר כי הנתבע חלק על אחריותו לנזק אך הוא הסכים לבצע עבודה של ציפוי בשרוול של דיקט. הוא לא הסכים לשאת בעלויות. כמו כן התובע העיד כי לצורך האחידות היה עליו לצפות את כל השולחנות בבית הקפה ולא רק את אלה בהם יש פיצוצים. הצדדים גם חלוקים על היקף ההוצאה שנדרשה.

לאור המחלוקת הכספית עם הנתבע, הנתבע לא ביצע את העבודה. לכן התובע פנה לצדדים ג' לביצוע עבודת הציפוי וצביעת הציפוי. סכום התביעה מורכב מסך של 15,812 ש"ח תשלום עבור הציפוי של כל השולחנות בדיקט ועוד 7,000 ש"ח של צביעה של כל
השולחנות בבית הקפה על מנת ליצור אחידות (חשבוניות מס צורפו לכתב התביעה).

3. הנתבע טוען שהפיצוצים נגרמו מסוג העץ שנבחר למשטחים של השולחנות. בין הצדדים מחלוקת האם התובע הכתיב לנתבע להכין את השולחנות מעץ מסוג בוק. עמדת הנתבע היא כי אילו התובע לא היה מתערב הוא היה מכין את השולחנות מעץ אורן
ואז לא היו הפיצוצים. התובע לא הסכים לטענת ההגנה שהוא היה זה שהכתיב את סוג העץ וגם לא להנחה הכלולה בטענה כי הפיצוצים נגרמו מסוג העץ שנבחר.

4. בתום שמיעת כל העדים ועיון בראיות השתכנעתי כי התובע הציג לנתבע את הדר
ישות שלו לשולחנות. הדר
ישות שלו היו להתאים את השולחנות המוזמנים לשולחנות הקיימים בבית הקפה, שולחנות מעץ בוק עם פלטת דיקט, אך להכין את הפלטה מעץ מלא. כדי שהפלטה לא תפגע בקלות על ידי השימוש היום יומי של השולחנות בבית קפה, ע"י סועדים האוכלים אוכל חם.
התובע ביקש פלטה יותר עמידה מאשר הדיקט. כי בדיקט נוצרו חורים בקלות משימוש רגיל של האורחים. דובר על חורים משימוש בסכו"ם. אני מאמינה לתובע בנקודה זו כעולה מעדותו (עמוד 2 לפרוטוקול מול שורות 17-18, עמ' 3 מול שורות 23-24, עמ' 4 מול שורות 1-11, עמ' 5).

הנתבע מעיד בתצהירו כי התובע ביקש שולחנות מעץ בוק אך הוא ניסה לשכנע אותו כי הוא טועה ורצוי לבצע את השולחנות מעץ אורן
(סעיף 6 לתצהיר). בחקירתו הסביר הנתבע כי בסופו של יום הלקוח קובע (עמ' 23 לפרוטוקול מול שורות 15- 28). לכן הוכנו שולחנות מעץ בוק למרות המלצתו כאשר גם הפלטה היא מעץ בוק.

5. הצדדים לא הגישו חוות דעת מומחים לסיבה לפיצוצים בפלטות בשולחנות. למועד כתיבת פסק הדין לא ברור האם הפיצוצים נוצרו כי נבחר לפלטה עץ בוק, או כי לא נבחר עץ אורן
, או שמא העץ היה רטוב בעת ביצוע העבודה ואולי סיבה אחרת לגמרי.

ההגנה של הנתבע היא כי בחירת סוג העץ לפלטה הייתה הסיבה לפיצוצים אך לכך הוא לא הביא ראיות חיצוניות.

דיון

6. ההכרעה בתיק זה היא תוצאה לכאורה של התשובה לשאלה מי בחר את סוג העץ. מאחר ואף צד לא הביא חוות דעת מומחה מה גרם לפיצוצים אז לשאלה זו קודמת השאלה של נטל הבאת הראיות והיא מי היה צריך להביא חוות דעת של מומחה לסיבה לפיצוצים בעץ. הכרעה בשאלה מדוע נוצרו פיצוצים בעץ מכתיבה את גורל התיק. כי אם הסיבה אינה ידועה וכל שיש לנו הוא העובדה כי בעץ נוצרו פיצוצים אז אין תכלית למחלוקת שהעלו הצדדים, מי בחר בסוג העץ. אני אנמק.

הכלל המשפטי החל הוא כי המוציא מחברו עליו הראיה. על מערכת היחסים בין הצדדים חלות הוראות סעיף 3 לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 המלומד א' זמיר בספרו חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 (פירוש לחוקי החוזים, בעריכת ג' טדסקי, ז"ל) (1994) מגדיר את חיוביו של הקבלן כחיובי המוכר על פי חוק המכר, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המכר").
הוראות סעיף 11 (3) לחוק המכר הם :
"המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר -
.............
(3) נכס שאין בו האיכות או התכונות הדר
ושות לשימושו הרגיל או
המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם;"

משמע כי הקבלן אינו מקיים את חיוביו אם הוא מספק את הנכס המוזמן כשאין בו את האיכות או התכונות הדר
ושות לשימושו הרגיל או המסחרי (א' זמיר, שם, עמ' 443-444). התובע הוכיח כי המוצר שקיבל לא כלל את האיכות הנדרשת לשימוש המסחרי של השולחנות שהזמין, כי כעבור פרק זמן קצר נוצרו בפלטות פיצוצים, ובכך הרים את נטל הבאת הראיות הראשוני.

הנתבע ביסס את הגנתו על הוראות סעיף 3(ב)(2) לחוק חוזה קבלנות אשר קובע כי המזמין אינו רשאי להסתמך על פגם אם הוא זה שאחראי לסיבה לפגם.
לאור הוראות סעיף 3 לחוק החוזה קבלנות המשולבים עם סעיף 11 (3) לחוק המכר הנטל היה על הנתבע להוכיח שהפגם נוצר מסוג העץ שנבחר.
בהעדר חוות דעת מומחה שהפיצוצים נוצרו דווקא בגלל סוג העץ שנבחר, לא הרים הנתבע את נטל הבאת הראיות החל עליו מכוח הוראות סעיף 3(11) לחוק המכר. לכן הוא גם לא הוכיח את הגנתו הנטענת לפי סעיף 3(ב)(2) לחוק חוזה קבלנות. כי אם לא מוכיחים כי הפגם נולד מהסיבה של סוג העץ שנבחר אז אין מגיעים לבחינה מי בחר את סוג העץ.

7. למרות שהנתבע נגר ולכן לכאורה מומחה בתחומו אינני מוכנה לבסס את הכרעתי בתיק זה רק על עדותו היחידה שסוג העץ שנבחר הוא זה שגרם לפיצוצים. כי עבודתו המקצועית ושיקול דעתו הם במחלוקת.

8. אך אם תאמר כי יש לפרש את נטל הבאת הראיות אחרת וכי המחלוקת להכרעה איננה מה גרם לפיצוצים אלא רק מי הזמין את סוג העץ, אז במחלוקת עובדתית זו אני מאמינה לתובע. עדותו הייתה אמינה עלי כי למרות מעורבותו בקביעת סוג השולחנות, לא היה במעורבות הזו יותר מאשר הזמנה של לקוח (ראה העדות שצוטטה לעיל בסעיף 4 לעיל). גם אם התובע הזמין שולחנות מעץ בוק עם פלטה של עץ בוק מלא. לדעתי אין בכך כדי להביא לדחיית התביעה. כי אם אי אפשר היה בשום דרך שהיא לשכנע את התובע ללכת על האופציה של עץ אורן
, ואם הנתבע היה בדעה כי אם הלקוח רוצה אז הלקוח קובע, אז היה עליו למצוא את הפתרון המקצועי שהעץ לא יתפוצץ. או להודיע לתובע מה נדרש לעשות בטיפול היום יומי כדי למנוע שהעץ יתפוצץ. אני לא מאמינה כי הנתבע היה מוכן להכין לתובע שולחנות שמראש הוא ידע שלא יעמדו בנדרש מהם. לכן אני מאמינה כי הסיבה לפגם נבע מסיבה שהיא בתחום של ידע מקצועי. כדי להדוף את התביעה היה על הנתבע להביא חוות דעת מומחה כי בשום דרך של שימוש בעץ בוק לא היה ניתן למנוע את הפיצוצים. זאת הוא לא עשה.

9. העולה מהמקובץ הוא כי לפי שתי החלופות התובע הוכיח את תביעתו.

10. באשר להיקף הנזק, התובע טוען כי ציפה בדיקט 35 שולחנות. להוכחה הוא העיד את הנגר, העד מר ישראל פרימו ואת מי שצבעה את השולחנות, גב' עליזה אברמוב והגיש את חשבוניות המס שלהם, מוצגים ת/19 ו- ת/20. אמנם ב-ת/19 יש לכאורה תיקונים של סכומים ושל מספר שולחנות אולם ב-ת/20 אין תיקונים. כתוב כי נצבעו 35 שולחנות. לאחר ששמעתי את העד ישראל פרימו אני מאמינה לו כי הכין שרוולים של דיקט ל- 35 שולחנות. אני מבססת זאת על כך כי הוכח שכל אחד מבעלי המקצוע הללו אינו קשור בשני והעדה גב' אברמוב הגישה חשבונית על 35 שולחנות ללא תיקון בחשבונית. באשר לשאלה האם היה צריך לטפל בכל השולחנות אני מקבלת את עדות התובע כי זה היה נדרש לצורך הרמה המקצועית של מקום עסקו, שלא יהיו שולחנות שונים. סך הכל הוציא התובע על שרוולים לשולחנות וצביעתם סכום של 22,812 ש"ח.

סוף דבר

11. התביעה מתקבלת. הנתבע ישלם לתובע 22,812 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה, 21/12/03 ועד ליום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הוצאתם בפועל ועד ליום התשלום בפועל וכן שכ"ט עו"ד בסך של 4,500 ₪ בצרוף מע"מ כדין ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום י"ז בתמוז, תשס"ה (24 ביולי 2005) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי באר שבע.

מיכל וולפסון, שופטת








א בית משפט שלום 6526/03 עמוס הדר, ר.מ.פ.א נכסים בע"מ נ' אורנה רן (פורסם ב-ֽ 24/07/2005)