פסקי דין על חמודה עלאא | פסקי דין על חטיב תאופיק | פסקי דין על חטיב ח'יר | פסקי דין על אמיל אבו עוקסה | פסקי דין על אמיל אבו עוקסה ובניו |

2365/05 בשא     25/07/2005




בשא 2365/05 חמודה עלאא,חטיב תאופיק,חטיב ח'יר נ' אמיל אבו עוקסה,אמיל אבו עוקסה ובניו בע"מ




1
בתי הדין לעבודה
בשא002365/05
בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה
בתיקים עיקריים:
עב 2265/05 עד- עב 2267/05

25/07/2005
תאריך:
כב' הרשם נוהאד חסן

בפני
:

1. חמודה עלאא

2. חטיב תאופיק

3. חטיב ח'יר

בעניין:
המבקשים
חמודה מחמוד

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. אמיל אבו עוקסה

2. אמיל אבו עוקסה ובניו בע"מ
המשיבים
החלטה

כללי:

1. הובאה בפני
היום בקשת המבקשים מיום 26.6.05 להטלת עיקול זמני, במעמד צד אחד, על כל הכספים המגיעים ו/או יגיעו למשיבים והמוחזקים אצל צד ג'.

2. א. בקשת העיקול הוגשה בד בבד עם הגשת תביעתם של המבקשים כנגד המשיבים,
בה תבעו סך של 69,141 ש"ח, וזאת בגין שכר עבודה, הודעה מוקדמת, פיצויי הלנה, הפרשי הצמדה וריבית וכן טירחה והוצאות אחרות.

ב. הבקשה הובאה לעיוני רק היום, לאור העובדה כי המבקשים התעכבו בתשלום
האגרה המתחייבת על פי דין.

3. לאחר עיון בבקשת המבקשים ונספחיה וכן בתביעה, לא מצאתי לנכון להעתר לה.
המסגרת המשפטית:

4. תיקון מספר 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), הסדיר את הכללים למתן סעד זמני, לרבות מתן סעד של עיקול זמני. תקנות אלה חלות בבית הדין לעבודה, מכח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969, המחילה על בית הדין לעבודה את תקנות 360 - 387 לתקנות.

5. מתן צו עיקול זמני מוסדר במפורש בתקנה 734 (ב) לתקנות כמפורט להלן:

"(ב) בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים
של המשיב שברשותו, ברשות המבקש, או ברשות מחזיק, בכפוף
להוראות סימן א' ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה
כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין".

6. תקנה 362 לתקנות קובעת כמפורט להלן:

"(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית
המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות
מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים
המפורטים בהוראות המיוחדות לפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני
המבוקש.
(ב) בהחלטתו בדבר מתן סעד זמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו,
לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט
בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:

1. הנזק שיגרם למבקש אם לא ינתן הסעד הזמני,
לעומת הנזק שיגרם למשיב, אם ינתן הסעד הזמני
וכן נזק שאמור להגרם למחזיק או לאדם אחר.

2. האם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק
וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.".

7. באשר לשיקולים המנחים את בית המשפט בדיון בבקשה למתן צו עיקול זמני, ההלכה הפסוקה היא, כי:

"בבקשה למתן צו עיקול זמני יש לאזן בית האינטרס של התובע
להגשים את זכויותיו כפי שיקבעו בפסק הדין, לבין האינטרס של
הנתבע שזכות הקניין שלו לא תיפגע. באיזון זה מוענק לאינטרס
של הנתבע מעמד עדיף. עדיפות זו נובעת משתיים: (1) התובע
נושא בנטל ההוכחה; (2) זכות הקניין הינה זכות חוקתית...".

המעמד העדיף של אינטרס הנתבע בא לביטוי בשני תנאים בהם מותנה מתן צו העיקול:

"על התובע להציג תשתית ראייתית לכאורית (תקנה 360(א)
לתקנות) ולהמציא ערובה לפיצוי הנתבע על הנזק שיגרם לו ע"י
העיקול אם תידחה תביעתו (תקנה 365). עם זאת, אין התובע נדרש
להראות כי אם לא ינתן צו העיקול לא יהיה אפשר לבצע את פסק הדין...
אפשר כי הלכה אחרונה זו טעונה בחינה מחדש, שכן ספק אם היא
מקיימת את הדרישה כי פגיעה בזכות הקניין תעשה "במידה שאינה
עולה על הנדרש".
בענייננו, אין אני נדרשת להכריע בסוגיה זו, ועל כן אשאיר אותה לצורך
עיון".
(בש"א 4459/94 עמנואל סולומונוב ואח' נ' משה שרבני ואח' פד"י מט 3 מול 479).

8. התיקון בתקנות בא, בעיקר, לנוכח חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וקביעתו ש"אין פוגעים בקניינו של אדם" (סעיף 3 לחוק היסוד). בע"א 3777/00 אוחנה נ' קדמת עדן בע"מ, תק - על 2000 (3) 2117 נפסק, מפי השופטת ד.בייניש:

"כבר נקבע בפסיקתו של בית משפט זה, כי מאז חקיקת חוק יסוד:
כבוד האדם וחירותו נוטה נקודת האיזון בכל הנוגע להטלת עיקול זמני,
יותר מעבר לטובתו של הנתבע, שכן בשלב הראשוני של הדיון עוד אין בפני

בית המשפט תשתית עובדתית מלאה, ועל כן, על ביתה משפט
להיזהר שבעתיים מפגיעה בקנינו של הנפגע... כך בשלב שעד מתן
פסק הדין בערכאה הדיונית".

עיקול זמני לא ינתן עוד על דרך השיגרה ובקלות בלתי נסבלת. בשנים האחרונות יצקה הפסיקה תוכן חדש באיזון האינטרסים בין התובע לנתבע, וכיום מייחס בית המשפט חשיבות רבה יותר מבעבר לאיכותן של הראיות הבאות לתמוך בבקשת העיקול ולכמותן.
הכבדה על התובע תהא, הן במישור המהותי והן במישור הדיוני.

הכרעה:

9. לאחר שעיינתי בבקשת המבקשים להטלת עיקול זמני, לרבות בנספחיה וכן בכתב התביעה, תוך בחינת הדברים, לאור האמור בתקנות סדר הדין האזרחי, וכן בהתאם להלכה הפסוקה לעניין זה, נחה דעתי, כי אין מקום ליתן את צו העיקול הזמני במעמד צד אחד, בהתאם לבקשה, וזאת מאחר ולא הונחה בפני
התשתית הראייתית הנדרשת כאמור לעיל, לקביעת קיומו של חשש סביר, להכבדה עתידית על ביצוע פסק הדין. האמור בבקשה אינו מהווה ראיה מהימנה, לכאורה, באשר למצבם הכלכלי של המשיבים ובדבר כוונותיהם להברחת נכסים. ומכאן, שבהעדר כל מסמכים ו/או נתונים מבוססים אחרים, ולא די באמירה כוללנית של המבקשים בסעיף 8 לבקשה, בכך שמצבם הכלכלי של המשיבים מתדרדר, ואם לא ינתן צו עיקול כאמור, יהיה זה בלתי אפשרי לממש את זכויותיהם ולקבל את משכורותיהם.

יודגש גם, כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר, וזאת בניגוד גמור לאמור בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

יתרה מכך, לא השתכנעתי בקיומן של ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת תובענה כנגד המשיבים ובמיוחד כנגד המשיב 1.

כמו כן, לא צורפו לבקשה וגם לא לתביעה כל תלושי השכר ואף לא הוגשו מסמכים אחרים אשר יש בהם כדי לחזק ו/או לתמוך בטענות המבקשים.

10. אשר על כן, דין הבקשה להידחות.
אין צו להוצאות.

ניתנה היום י"ח בתמוז, תשס"ה (25 ביולי 2005) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לצדדים.
נוהאד חסן
, רשם

002365/05בשא710 שושי.א









בשא בית דין אזורי לעבודה 2365/05 חמודה עלאא,חטיב תאופיק,חטיב ח'יר נ' אמיל אבו עוקסה,אמיל אבו עוקסה ובניו בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/07/2005)