פסקי דין על מרים מלמד | פסקי דין על יוסף צבי בלוי | פסקי דין על גרשון גרוסברג | פסקי דין על פישל הימן |

40637-01/18 א     15/02/2018




א 40637-01/18 מרים מלמד נ' יוסף צבי בלוי, גרשון גרוסברג, פישל הימן








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 40637-01-18




בפני

כב' השופטת
מרים ליפשיץ-פריבס


מבקשת

מרים מלמד


נגד


משיבים

1.יוסף צבי בלוי
2.גרשון גרוסברג
3.פישל הימן




החלטה

1.

זוהי בקשה למתן זו מניעה זמני שיאסור על המשיבים לבצע עבודות בנייה ברכוש המשותף בבית המצוי ברח' אברהם שיף 1 בירושלים (להלן – "הבניין") אשר המבקשת בעלת זכויות בו. בכלל זה, הרחבת דירות של המשיבים או מי מהם, התקנת מזגנים בגג והעתקת דודי שמש ומנול של ביוב ממקומם.



בנוסף, התבקש צו עשה זמני המורה למשיבים לתקן נזקים שנגרמו לגג הבניין ולצנרת הביוב שניזוקו במהלך ביצוע עבודות בגג הגורמים לרטיבות קשה בדירת המבקשת ולהעמיד לה דיור חלוף עד גמר התיקונים.


תמצית טענות הצדדים:

2.
לטענת המבקשת, אין למשיבים זכות על פי הדין לבנות ברכוש המשותף בבניין ויהא עליהם בגמר התביעה העיקרית (שהוגשה ביום 11.2.18) לפנות את הגג מכל אדם וחפץ השייכים להם.

עבודות בנייה שבצעו המשיבים בעצמם או ע"י מי מטעמם גרמו לנזקי רטיבות בדירתה ומאזן הנוחות נוטה לטובתה, בהתחשב בפגיעה בזכויותיה הקנייניות ברכוש המשותף לפי החלק שבבעלותה בבניין, העולה בהרבה על חלקם של המשיבים לפי נסח הרישום ומשלא ניתנה הרשאה של בעלי הדירות לבנייה.

עוד נטען לנזקי רטיבות בדירתה המונעים ממנה להתגורר בה לרבות הצפות של מי ביוב ונזילה לדירה מהגג, שהמשיבים אחראים לה.

3.
המשיבים 1 ו-3 טענו כי הם בעלים של דירות בבניין : המשיב 1, בדירה בקומה השלישית והמשיב 3 בקומה השנייה בעוד המבקשת , בעלים בדירה בקומת קרקע ובקומה ראשונה. המשיב 2 טען להיעדר יריבות עמו וכי דין הבקשה כנגדו להימחק, שכן הוא אינו בעל זכויות בבניין, כמובא בתצהיר של המשיב 3. כל שעשה הוא, לסייע למשיב 3 ברכישת זכויות בבניין ובשיפוצים, ללא כל זיקה ישירה לביצוע העבודות בבניין.
4.
המשיבים 1 ו-3 טענו כי העבודות אותן הם בצעו בבניין נעשו להרחבת דירותיהם וחלוקה של דירת המשיב 3 לשתי יחידות.

הבקשה, הוגשה בחוסר תום לב ובהיעדר ניקיון כפיים משלא גולה במסגרתה כי התנהל הליך בוררות בין המבקשת לצד ג', מר וענונו (להלן-"מר וענונו") ממנו הם רכשו את זכויותיהם בבניין. פסק בוררות ניתן כבר ביום 11.12.13 ולפיו מר וענונו רשאי לבנות בגג (נספח א' לתגובה , להלן-"פסק הבוררות"). למרות פסק הבוררות הגישה המבקשת התנגדות לרשויות התכנון בבקשתם להיתר בנייה. ההתנגדות נדחתה וניתן היתר בנייה כדין לפיו מבוצעות העבודות בפועל.


עוד נטען כי במסגרת דיוני הוועדה לתכנון ובנייה, הודתה המבקשת בזכותם לבנות בגג. בהתנהלותה, עיכבה המבקשת את הבנייה למשך תקופה ארוכה ולמשך שנים כפי שהיא מבקשת לעשות כיום בבקשתה, ללא כל זכות בדין.


5.
המשיבים הוסיפו וטענו לשיהוי ארוך בהגשת הבקשה ממועד ביצוע העבודות המתקרבות לסיומן שעה שנותר לבצע עבודות פנימיות בלבד בתוספות שנבנו על ידי המשיבים 1 ו-3 (להלן-"התוספות").

לפיכך, אין למבקשת סיכוי להוכיח את תביעתה ומאזן הנוחות נוטה לטובתם נוכח השקעותיהם בביצוע העבודות ובהליכי התכנון והרישוי ומחמת עיכוב בהשלמת הרחבת הדירות לצרכיהם. מה עוד, שניתן לפצות את המבקשת בפיצוי כספי ככל שתתקבל
תביעתה.

6.
לעניין הרטיבות נטען כי הדירה של המבקשת סבלה מרטיבות לפני תחילת ביצוע העבודות ע"י משיבים 1 ו-3 והוכחשה אחריותם לגביה. מה גם, שהם בצעו עבודות איטום נרחבות בגג אף שאינם חייבים בכך, ואין עוד כל רטיבות שבגינה יש ליתן צו עשה זמני לתיקון ודין הבקשה להידחות.


7.
המבקשת הגישה תשובה לתגובת המשיבים שלא נתמכה בתצהיר לפיה אין למשיבים כל זכות לבנות בגג. ככל שהתוספות יאוכלסו, יהיה בכך משום פגיעה והפרעה משמעותית לשימוש שלה בבניין ולתשתיות של הבניין.


לדידה, פסק הבורר שהוא פסק דתי, שניתן לכאורה לפני 5 שנים אינו בעל תוקף משפטי משלא אושר בבית המשפט המחוזי ומשניתן בעניינו של מר וענונו וללא יתר בעלי הזכויות בבניין. היתר הבניה שניתן, אין בו כדי לקבוע זכות קניינית ולהתיר פגיעה ברכוש המשותף ובהתעלם מחלקיה ברכוש המשותף הגדולים בהרבה מחלקם של המשיבים לפי שטח דירותיהם.


השיהוי בהגשת הבקשה נבע מאיומים של המשיבים בעצמם או על ידי אחרים נטענים כנגדה לרבות להטלת חרמות על קרוביה.

דיון והכרעה:

8.
בבחינת בקשה למתן סעדים זמניים לפי תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 יש להידרש לשאלת סיכויי התביעה לכאורה ולמאזן הנוחות. דהיינו, אם נזקה של המבקשת מאי מתן הסעד הזמני יהיה גדול מהנזק שעשוי להיגרם למשיבים ממתן הצווים (רע"א 6994/00
בנק מרכנתיל דיסקונט נ' יצחק אמר, פ"ד נו (1) 529,523). על המבקש לעמוד ברף מינימאלי נידרש להוכחת תביעתו מבלי שתיבחן בשלב זה מהימנות גרסתו. וככל שיימצא כי טובים סיכוייו לכאורה לזכות בתביעתו כך יקל עמו בית המשפט בדרישה בעניין מאזן הנוחות ולהיפך"(רע"א 3533/09
נציגות הבית המשותף נ' ירון עיון ואח',
1.9.09 ; רע"א 3237/13 גילי ויאל עזריה בע"מ נ' החברה הכלכלית אשקלון בע"מ , 12.5.13 ; ובספרו של א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 122,121).


בנוסף, יש לבחון אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הצו הזמני צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו עולה מהמידה העולה על הנדרש. (רע"א 5288/07
נפטי נ' באר טוביה מושב עובדים
להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ 25/06/07).

סיכוי התביעה:

פסק הבורר:

9.
פסק הבוררות ניתן כבר ביום 11.12.13 מבלי שמי מבעלי הדין בהליך הבוררות, ביקשו לאשר או לבטל את הפסק שניתן ע"י בית הדין לממונות שליד הרבנות הראשית והמועצה הדתית בירושלים , זאת בהתאם לסעיפים 23 ו-24 לחוק הבוררות ,תשכ"ח – 1968 (להלן- "חוק הבוררות").
הליך הבוררות התנהל בין המבקשת ובעלה מר יוסף למלמד ובין מר וענונו , גם הוא בעל זכויות בבניין שהמשיבים 1 ו-3 , רכשו את זכויותיו ממנו כמובא ברישום בתיק הבית המשותף.

10.
חוק הבוררות קובע כי על צדדים להליך בוררות לבצע את פסק הבוררות גם מבלי שיהא צורך באישורו ע"י בית המשפט (ראו סעיף 21 לחוק).

הצורך באישור פסק בוררות נוצר מעת שמי מהצדדים מסרב לכבד אותו. אי אז, רשאי צד לבוררות לפנות לבית המשפט בבקשה

לאשרו כמצוות סעיף 23 לחוק

הבוררות

ועל צד
המתנגד לאישורו, לבקש לבטלו. עם אישור פסק הבוררות על

ידי

בית

המשפט, דינו

כדין

פסק

דין

של

בית

משפט.

בהתאם לכך, ביטול פסק בורר יכול שייעשה על פי סעיף 23 ב. במענה לבקשה לאישורו וכן בבקשה יזומה של מי שמבקש זאת לפי סעיף 24 לחוק ולאו דווקא כתגובה לבקשה לאישור הפסק. אוסיף, כי עילות הביטול, הן בהתאם לסעיף 24 לחוק הבוררות תוך מגמה של בתי המשפט להימנע

מהתערבות

בפסקי

בוררות ( פרופ'


סמדר

אוטולנגי
,
בוררות

דין

ונוהל
,
כרך

ב, מהדורה

רביעית

מיוחדת, עמ' 986).

11.
מי שעותר לסעד זמני צריך לפעול בניקיון כפיים ובתום לב בהצגת מלוא המסכת העובדתית הרלוונטית לסכסוך ולבקשה. לא כך נהגה המבקשת משלא פרסה בבקשתה את היריעה כולה בנוגע לניהול הליך בוררות לכאורה בינה ובין וענונו בשאלת זכותו לבנות על הגג ועל פסק הבורר שניתן כנגדה בנדון.


ככל שלמבקשת טענות כנגד תוקפו של הפסק, אין בכך כדי לאיין את החובה לציין בבקשתה את דבר קיום הליך הבוררות ומתן הפסק ואין ללמוד מתגובתה לתשובת המשיבים, אם ואילו טענות יש לה כנגד תוקפו. טענותיה בנדון, שלא נתמכו בתצהיר, נטענו בכלליות ונוגעות בעיקר לכך שניתן מבלי לצרף את יתר בעלי הדירות להליך הבוררות ומבלי שהוכחש לכאורה כי קיום בוררות ביריבות בינה ובין וענונו , ממנו רכשו המשיבים 1 ו-3 את זכויותיהם.


לא זו אף זו, המבקשת לא מיהרה לפנות לבית משפט המחוזי על מנת להביא לביטול פסק הבוררות (כמצוות סעיף 27 לחוק) ובדומה לה המשיבים 1 ו-3, לא פעלו לצורך אישורו לעת הזאת והודיעו בדיון כי יכול שיעשו כן על מנת לאכוף את פסק הבוררות.

12.
לפיכך, איני נדרשת במסגרת הבקשה לשאלת תוקפו של פסק הבוררות אך משניתן הפסק ומבלי שבוטל בשלב זה ע"י בית משפט המוסמך לדון בביטולו, אין לומר כי טובים סיכוייה של המבקשת להוכיח את טענותיה כנגד הבנייה בגג לפי היתר בנייה שניתן למשיבים 1 ו-3 לאור הוראות פסק הבורר. פסק לפיו נקבע , כי מר וענונו רשאי "לבנות בכל מקום לפי רישיון והיתר הבניה שקיבל" וכי על הנתבע (המבקשת ויוסף מלמד-מ.ל.) "להסיר את דודי השמש וכל החפצים מהגג שבצד מזרח תוך 30 יום , מכיוון שזה שייך לתובע ע"פ היתר הבנייה" (סעיפים א-ב לפסק הבוררות).


בכך, איני קובעת מה סיכוייה לכאורה של המבקשת להביא לביטול פסק הבורר בהתאם לעילות הביטול שבחוק הבוררות ואין בהחלטתי כדי להשליך על הזכויות של יתר בעלי הדירות בבניין שלא היו צד בהליך הבוררות שהמבקשת מעירה ומעוררת בתגובתה בעניינם. יתר בעלי הדירות, אינם צד בהליך שבפני
ופסק הבוררות, לא מחייב אותם לכאורה וזכויותיהם ברכוש המשותף ובקשר לבנייה בגג צריך שייקבעו ויוכרעו לפי הוראות חוק המקרקעין, תשכ"ט -1969 (סעיף 62 (א) , סעיף 71ב. לחוק המקרקעין וסעיף 12 (ב) לתקנון המצוי).

13.
לאור קיומו של פסק הבוררות ומשניתן היתר בנייה לביצוע עבודות בגג הבניין מבלי שהמבקשת הביאה ראיות לכאורה על סטייה מההיתר, אין למנוע את השלמת הבנייה על גג הבניין כבקשתה , ובלבד שזו תתבצע לפי היתר הבנייה הקיים.

מאזן הנוחות ושיהוי:

14.
משהושלמה כבר לכאורה הבנייה של המעטפת של התוספות בגג ע"י משיבים 1 ו-3 ובהיעדר ראיה לכאורה על היעדר פיקוח הנדסי או חשש לפגיעה בתשתיות הבניין ככל שיושלמו העבודות לפי היתר הבניה, איני לקבוע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת.

אוסיף כי השיהוי הרב של המבקשת בהגשת הבקשה, יהיו טעמיו אשר יהיו, הביא לכך שהבנייה של המעטפת הושלמה לכאורה ואין בביצוע יתר העבודות להכשרתה למגורים, כדי למנוע מתן צו להרוס את התוספת ככל שתוכח התביעה ועשוי אף כי יינתן פיצוי כספי בגינה.


15.

עם זאת ולאור האמור, ניתן צו מניעה זמני האוסר ביצוע עבודות ע"י משיבים 1 ו-3 או מי מטעמם , שלא על פי ההיתר הבנייה הקיים עד להכרעה בתיק העיקרי. זאת אני קובעת בהתחשב בחששה של המבקשת מקביעת עובדות מוגמרות בגג ומעל מרפסת דירתה שלא כדין ולאור סעיף א. לפסק הבורר לפיו הבנייה תתאפשר רק לפי ההיתר הקיים.

כך גם, ניתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים 1 ו-3 להתקין מזגנים בגג ולהעתיק ממקומם, מתקנים קיימים בגג.

צו עשה זמני:

16.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בתצהיריהם מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה כי הנזילה בדירה של המבקשת מקורה בעבודות שבוצעו בגג הבניין. עבודות, שצפוי לכאורה כי יפגעו באיטום של הגג מחמת בניה מאסיבית והנחת חומרי בניין בגג על כל הכרוך בכך.

17.
לפיכך אין לומר כטענת המשיבים כי אין למבקשת סיכוי להוכיח את תביעתה בעניין מקור הנזילות בביתה וניראה כי טובים סיכוייה לכאורה להוכיח את האחריות של משיבים 1 ו-3 למצב הגג ולתוצאותיו. כך גם, מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת לאור חומרת הפגיעה לכאורה בביתה מחמת נזקי האיטום בגג לכאורה.

18.
בנסבות אלו, ניתן צו עשה זמני לפיו על משיבים 1 ו-3 לבצע איטום בגג הבניין על חשבונם בשלב זה. עבודות האיטום בגג יושלמו תוך 10 ימים מהיום.

19.
אני מורה למבקשת להפקיד בקופת בית משפט סך של 15,000 ₪ להבטחת נזקי המשיבים אם יפקעו או יבוטלו הצווים הזמניים. ההפקדה תבוצע תוך 5 ימים מהיום במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית ללא הגבלת זמן. ככל שלא תבוצע ההפקדה יפקע הצו הזמני.

20.
הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בפסק הדין לפי התוצאה ויועמדו על סך של 5,000 ₪.

ההחלטה תישלח בפקסימיליה לצדדים.


ניתנה היום,
ל' שבט תשע"ח, 15 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.















א בית משפט שלום 40637-01/18 מרים מלמד נ' יוסף צבי בלוי, גרשון גרוסברג, פישל הימן (פורסם ב-ֽ 15/02/2018)