Google

אחמד מוחמד חוויס - הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים, ג'לאל פתחי ביירותי (בן באשי), אמינה מוחמד ביירותי ואח'

פסקי דין על אחמד מוחמד חוויס | פסקי דין על הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים | פסקי דין על ג'לאל פתחי ביירותי (בן באשי) | פסקי דין על אמינה מוחמד ביירותי ואח' |

33448-12/17 רעא     13/02/2018




רעא 33448-12/17 אחמד מוחמד חוויס נ' הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים, ג'לאל פתחי ביירותי (בן באשי), אמינה מוחמד ביירותי ואח'








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

לפני כבוד השופט אהרן פרקש
, נשיא
רע"א 33448-12-17

ח'וויס נ' אורתודוקסית של ירושלים ואח'




המבקש
אחמד מוחמד חוויס


ע"י ב"כ עו"ד ד"ר דורג'אם סייף ואח'


נ ג ד

המשיבים
1.הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים
ע"י ב"כ עו"ד אסעד מזאוי ואח'


2.ג'לאל פתחי ביירותי (בן באשי)
3.אמינה מוחמד ביירותי
4.אבתסאם מוחמד בן באשי (אבו סביח)
5.מרים בסאם אבו סביתאן (אבו סביח)
ע"י ב"כ עו"ד עמאד עווידה ואח'

6.ווקף(הקדש) מחבובה מוחמד חוסין אלח'אל (צד שלישי)


ע"י ב"כ עו"ד סנאא חרבאוי-דוויק

החלטה

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ג' ארנברג, סגן נשיא), מיום 15.11.17 בת"א 47816-08-15, בגדרה דחה את בקשת המבקש לסילוק התביעה נגדו על הסף בשל טענות שהעלה, שעיקרן היעדר סמכות עניינית והעדר עילה.

רקע עובדתי וטענות המבקש
1.
בבית משפט השלום הגישה המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") נגד המבקש והמשיבים 5-2 תביעה לסילוק יד מהמקרקעין הידועים כחלקות 1, 2 ו-3 בגוש 29995, המצויים בשכונת א-טור בירושלים (להלן: "המקרקעין").

2.
המבקש הגיש כתב הגנה וכן בקשה לדחיית התביעה נגדו על הסף. לטענתו, מסמכי הבעלות שהוגשו על ידי המשיבה אינם רלוונטיים ואינם מלמדים על זכויות כלשהן שיש לה במקרקעין בחלקות 3-2. אשר לחלקה 1 טען, שאין לו כל זיקה אליה ועל כן התביעה נעדרת עילה נגדו. לחלופין ביקש להעביר את התביעה לבית משפט זה, שלדעתו היא הערכאה המתאימה לדון בתביעה, הן מאחר שמדובר בשאלת בעלות במקרקעין והן משום ששווים של המקרקעין, שאינם מוסדרים, עולה על שווי סמכותו של בית משפט השלום. המשיבה טענה בבית משפט קמא, כי המסמכים שהציגה הוכיחו לכאורה את בעלותה במקרקעין, וכי בית משפט השלום מוסמך לדון בגררא בשאלת הבעלות במקרקעין, שעה שמוגשת לפניו תביעה לסילוק יד. המבקש הגיש תגובה לתשובת המשיבה.
3.
בהחלטתו דחה בית המשפט, כאמור, את הבקשה לסילוק על הסף, ונימק:

"דחיה על הסף נעשית רק במקרים קיצוניים כאשר ברור שאין עילת תביעה. הנדון דנן אינו נכלל בגדר אותם מקרים. התובעת המציאה את ראיותיה לעניין בעלותה ובסיומו של הליך יקבע אם די בראיות אילו. לעניין הסמכות העניינית הסעד קובע(.) אין בשלב זה ראיה שערך המקרקעין עולה על סמכותו של בית משפט זה. הבקשה לדחיה על הסף נדחית איפוא".

4.
על כך בקשת רשות הערעור שלפניי.

5.
לטענת המבקש, בית המשפט היה צריך לקבוע לגופו של עניין כי מסמכי הבעלות שהוצגו על ידי המשיבה לא הקימו עילת פינוי נגדו, ולפיכך היה עליו לדחות את התביעה נגדו על הסף. עוד נטען, כי מאחר שמדובר במקרקעין שאינם מוסדרים, הסמכות לדון בתביעה צריכה להיקבע בהתאם לשווים של המקרקעין, שלטענתו עולה על שווי סמכותו של בית משפט השלום, כפי שגם בית המשפט צריך להניח, שכן מדובר ב"ידיעה שיפוטית". מכל מקום, כך נטען, השאלה המרכזית הניצבת בפני
בית המשפט היא שאלת הבעלות במקרקעין וגם מטעם זה התביעה צריכה להתברר בפני
בית המשפט המחוזי. לבסוף טען המבקש, כי החלטת בית משפט קמא אינה מנומקת.

דיון והכרעה
6.
לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטת בית משפט קמא, החלטתי לדחות את הבקשה אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה, בהתאם לסמכותי על פי תקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מן הטעם שלא מצאתי כל פגם בהחלטת בית משפט קמא, הנוגעת בעיקרה לשיקול דעת הערכאה הדיונית בניהול ההליך.

7.
החלטה של בית משפט שלא לסלק תביעה על הסף אינה מצדיקה מתן רשות לערער, באשר היא מאפשרת את בירור ההליך ואינה פוגעת בשום זכות מהותית של מי מהצדדים (ראו רע"א 4816/07 מדינת ישראל נ' רובינסון (6.7.2009), פסקה 9). טענות המבקש, הן לעניין התיישנות ושיהוי והן לעניין היעדר עילה, מצריכות בירור עובדתי ועל כן יש לבררן במסגרת הדיון בתיק העיקרי (רע"א 4387/09 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' יצור ושיווק מדים בע"מ (9.6.2009); רע"א 10091/02
siemens aktiengensellschaft
נ' תעשיות אלקטרו כימיות (1952) בע"מ
(14.3.2004)). על כן, לא שוכנעתי שהמקרה דנן עומד בגדר סעיף 52 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שלפיו בית המשפט יתן רשות לערער, "אם שוכנע כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים".

8.
אף לא מצאתי שיש ממש בטענות המבקש שבית המשפט לא נימק החלטתו כדבעי. במקרה דנן, בית משפט קמא נדרש בהחלטתו לטענותיו של המבקש ונימק את החלטתו בכל אחד מרכיבי טענותיו (והשווה לעניין חובת ההנמקה בנסיבות כגון אלו ברע"א 7345/06 אטיאס נ' סאסי (28.2.07), בפסקה ד(5)).

9.
על יסוד האמור – הבקשה נדחית.

10.
משלא נתבקשה תשובה – ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.

11.
הפיקדון שהפקיד המבקש בקופת בית המשפט יושב לו באמצעות בא כוחו.



המזכירות תשלח העתקים לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, כ"ח שבט תשע"ח, 13 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.










רעא בית משפט מחוזי 33448-12/17 אחמד מוחמד חוויס נ' הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים, ג'לאל פתחי ביירותי (בן באשי), אמינה מוחמד ביירותי ואח' (פורסם ב-ֽ 13/02/2018)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים