פסקי דין על אנני רוזנברג | פסקי דין על גיל דור | פסקי דין על דניאלה שורץ - גבריאל

122-11/17 תק     19/02/2018




תק 122-11/17 אנני רוזנברג, גיל דור נ' דניאלה שורץ - גבריאל








בית משפט לתביעות קטנות ברמלה



ת"ק 122-11-17 רוזנברג ואח' נ' שורץ


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשמת בכירה
אביגיל פריי


תובעים

1.אנני רוזנברג

2.גיל דור


נגד


נתבעים

דניאלה שורץ - גבריאל









פסק דין



בפני
תביעה ע"ס 30,000 ₪ שהוגשה ע"י התובעים כנגד הנתבעת בגין פרסום לשון הרע.
ואלה העובדות הנצרכות להכרעה בתובענה-
התובעים הינם אזרחים אשר בשמם או כנגדם פורסמו הודעות שונות ברחבי המרשתת.
הנתבעת הינה בעלת האתר "אסימון" אשר הפעיל במסגרתו פורומים שונים.
אין בין הצדדים חולק כי הנתבעת אינה הגורם אשר פרסם את ההודעות נשוא התביעה.
עם זאת, בפורומים השונים באתר אסימון פורסמו מאז ראשית 2017 מספר רב של הודעות שונות המתייחסות לתובעים. מס' הודעות הינן בעלי גוון מכפיש במישור המקצועי וחלקן בעלות גוון משפיל, סקסיסטי ובוטה; חלקן הרב הינו בעלת גוון מטריד שמטרתו הטרחת התובעים בפני
ות שונות לגורמים שונים עקב התחזות המפרסם לתובעים; חלקן כלל פרטים מזהים לרבות כתובת ומס' טלפון אישיים.

ע"פ כתב התביעה, בחודש מרס 2017 פנתה התובעת 2 לנתבעת במייל בבקשה להסיר פרסומים הנוגעים אליה ואשר פורסמו בפורומים באתר שבבעלות הנתבעת. לאחר מכן נערכו פניות נוספות ע"י התובעת 2 וע"י התובע 1- גם הם באמצעות המדיה האלקטרונית בלבד, בבקשות שונות להסרת פרסומים כאלה ואחרים.
בשלב מסוים נערכה פניה טלפונית ע"י מר לירון שקלר, לכאורה גם בשמם של התובעים אולם בפני
ה זו לא היתה התייחסות מפורטת לכל מיקומי הפרסומים נשוא תביעה זו.
בסופו של יום, משלא הוסרו הפרסומים, נאלצו התובעים להגיש תביעתם זו.

לטענת הנתבעת, הודעות התובעים ביחס לפרסומים נשלחו לכתובות מייל לא פעילות המוחזקות על ידה אגב הבעלות באתר. לפיכך, לא היתה מודעת להודעות אלה ולא הסירה את הפרסומים נשוא התביעה. הנתבעת מאשרת קיומה של שיחה עם מר שקלר ואכן הפרסומים נשוא השיחה הוסרו מיידית, אולם לאור העובדה כי בשיחה לא הפנה אותה מר שקלר לפרסומים נשוא תביעה זו אלא הורה לה לחפשם עצמאית בפורומים המסונפים לאתר, ולאור העובדה כי המדובר באלפי דפים, לא פעלה הנתבעת לסריקתם ולהסרתם. לאחר קבלת התביעה אשר כללה הפניה מדויקת לפרסומים ולאור היקפם הרב, מחקה הנתבעת את כל הפורומים הרלוונטיים כך שכיום הפרסומים האמורים אינם מצויים עוד ברשת.

לאחר שמיעת הצדדים ועיון בכתבי הטענות אני מעמדה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

בתי המשפט בישראל אימצו בסוגית פרסום פוגעני במרשתת את עקרון "ההודעה וההסרה" לפיו ככל ויעודכן בעל אתר אינטרנט בדבר קיומו של חומר פוגעני, לא יישא באחריות ככל והסיר את הפרסום בזמן סביר. (תא (מרכז) 567-08-09

א
.
ל
.
י
.
ס

אגודה

להגנת

יצירות

סינמטוגרפיות
(1993)
בע
"
מ

נ
'
רוטרנט בע
"
מ (פורסם בנבו))

ההודעות עליהם הצביעו התובעים כוללות הודעות שמטרתן לבזות ולהשפיל את מושאיהן. הלשון הבוטה בהם הן משתמשות אינה מותירה מקום לספק. עם זאת, חלק מן ההודעות הן בעלי גוון מטריד אשר אינו עולה כדי לשון הרע כהגדרתה בחוק וספק אם חוק עוולות מסחריות אליו הפנו התובעים מתייחס לסוגיה ולפרסום נשוא התביעה ביחס לנתבעת נגדה הוגשה תביעה זו.
כך למשל מרבית המודעות אליהם הפנו התובעים הינן מודעות "דרושים" אשר יתכן בהחלט ומטרתן היתה גרימת טרדה ואי נוחות אצל התובעים, אולם אין בהם כשלעצמם משום פרסום אסור ע"פ דין מבחינתה של הנתבעת. כך גם לעניין הפרסומים בעניינו של התובע אחד. לשם דוגמא אף התובע עצמו, בהתייחסו אל מר עמר מתייחס אליו כאל "טרוריסט, נוכל" ותוך טענה כי הוליך את התובע שולל. עם זאת נכונה אני לקבל את טענתו של התובע כי אופן הביטוי בא לבזותו- אך לדברים האמורים משקל מצטבר לעניין פסיקה ללא הוכחת נזק. עם זאת, אין ולא יכול להיות חולק כי אופן ההתבטאויות שעניינן התובעת 2 אסור לחלוטין, חורג מכל אמת מידה מקובלת וכל מטרתו- השפלת התובעת.

לא השתכנעתי כי אכן כתובת המייל אליה נשלחו הודעות התובעים אינה פעילה כטענת הנתבעת. התובעים הציגו כתובת מייל זו ככתובת המובילה הן באתר הנתבעת, הן בפורומים והן בעמוד הפייסבוק של אתר אסימון. הנתבעת בחרה להותיר כתובת זו ככתובת המובילה בדפים ובאתרים הנ"ל מסיבותיה שלה אולם אין בעובדה כי הכתובת פעילה אם לאו כדי להסיר ממנה כל אחריות ביחס להתנהלות פורומים באתר שבבעלותה. כבעלת האתר עליה האחריות לפקח את המתרחש בו.
התובעת 2 העידה כי פנתה להנהלת הפורומים גם דרך עמוד "צור שקר" וגם זאת ללא הואיל.
כאמור לעיל, הנתבעת אינה יכולה לרחוץ בניקיון כפיה תוך התנערות מאחריות מוחלטת למתרחש בפורומים המצויים תחת המטריה שסיפק להם אתר אסימון שבבעלותה.
במהלך הדיון שבה הנתבעת וטענה כי התובעים לא ייצרו עימה קשר טלפוני אשר היה מאפשר תקשורת ישירה בין הצדדים וזאת לאור טענתה דלעיל כי כתובת המייל אליה פנו התובעים לא היתה פעילה. אני נכונה לקבל טענה זו כנסיבה מקלה לטובתה של הנתבעת, אולם אין בכך כדי לאיין את אחריותה למתרחש בפורומים תחת מטריית האתר שבבעלותה כאמור לעיל.

לעניין גובה הנזק, הסכום בו נקבו התובעים בתביעתם כסכום הניתן לתביעה ללא הוכחת נזק אינו סכום אבסולוטי. ביהמ"ש רשאי להפחית מסכום זה בהתאם לשיקול דעתו ובהתאם לנסיבות העניין.
הגם שכאמור לעיל איני סבורה כי אין לנתבעת כל אחריות על המתפרסם באתר שבבעלותה, לא ניתן להתנער מן התחושה כי התביעה וההכנות לה נוהלו בדקדקנות. לא ברור כיצד ניתן לטעון כי פרסום מכפיש הפך את חייהם של התובעים לסיוט, ובאותה נשימה להמציא בפני
בית המשפט ראיות בדמות שליחת 2 מיילים (מטעם התובעת) ושני מיילים (מטעם התובע), כאשר תקופה של כחצי שנה בינהם ואף לא כל ניסיון ליצור עם הנתבעת קשר בדרך שאינה אלקטרונית. (נספחי כתב התביעה)
גם בשיחת הטלפון שניהל מר שקלר מטעמו ומטעמם של התובעים, וגם בהודעת המייל אותה שלח מציין מר שקלר במפורש כי על הנתבעת לערוך חיפוש בכל עמודי הפורומים ו"תצטרכי למצוא דרך לעבור על כל הפורומים ולמחוק את כל המודעות"...( נספח 1 לכתב ההגנה)
יוער עוד כי הקשר בין התובעים לבין מר שקלר לא הובהר, התובעים בחרו שלא להעידו, אף שיתכן והיה יכול לשפוך אור על התנהלותם, על המידע שמסרו לנתבעת ושהיה בו כדי להטיל עליה אחריות מוגברת- ומשלא עשו כן, הדבר משמש לרעתם.
עוד יוער כי התובעים לא חילקו בתביעתם באשר לסכום הנתבעת ביחס לכל אחד מהתובעים אלא הגישו תביעתם יחד- וכך אף תיקבע הפסיקה בעניינם.


מכל המקובץ עולה כי הגם כי אני סבורה כי על הנתבעת אחריות, לא שוכנעתי כי התובעים עשו המקסימום הנדרש ע"מ לאפשר לה להסיר ההודעות הפוגעניות. עם זאת, לפחות ביחס להודעות המתייחסות לתובעת, לאור תוכנן הבוטה, ולאור הספק ביחס להודעות הנוגעות לתובע, העובדה כי איני סבורה כי המייל אליו נשלחו ההודעות היה לא פעיל כטענת הנתבעת והעובדה כי בסופו של יום נמחקו כלל הפורומים לאחר משלוח ההודעה מטעם התובע אשר פירטה את כלל ההודעות נשוא הבקשה וכלל הפורומים בהן הן מופיעות (הודעה אשר לפי כתב התביעה נשלחה ב23.10.17) , כל אלה מביאים אותי למסקנה כי התוצאה הסופית המאזנת את כל האמור הינה קבלת התביעה בחלקה כך שעל הנתבעת לפצות את התובעים בסכום של 3,000 ₪, בתוספת אגרה והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.






ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
ד' אדר תשע"ח, 19 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 122-11/17 אנני רוזנברג, גיל דור נ' דניאלה שורץ - גבריאל (פורסם ב-ֽ 19/02/2018)