פסקי דין על אלי בוחבוט | פסקי דין על אלי בן שושן | פסקי דין על ירדנה בן שושן |

794/05 ברע     27/07/2005




ברע 794/05 אלי בוחבוט נ' אלי בן שושן,ירדנה בן שושן




4
בתי המשפט

בית משפט מחוזי חיפה
ברע 000794/05
בפני
:
כב' השופט כ. סעב

תאריך:
27/07/2005
בעניין:
אלי בוחבוט
, ת.ז. 067694604
ע"י ב"כ עו"ד חנא בולוס

המבקש

נ ג ד
1. אלי בן שושן

2. ירדנה בן שושן

ע"י ב"כ עו"ד גסאן סמיר

המשיבים
החלטה

בפני
בקשת רשות ערעור על החלטת כב' הרשם מאזן דאוד מיום 16/3/05, תיק הוצל"פ 9-02-99984-02 לפיה נדחתה בקשתו של המבקש למינוי כונס נכסים על מכסת הביצים.

טענות המבקש

המשיב מס' 1 הינו הבעלים של מכסה לייצור ושיווק ביצים שהוענקה לו מכח חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963 (להלן: "חוק ענף הלול").

ביום 15/11/00 הטיל כב' ראש ההוצל"פ עיקול על זכויות המשיב 1 במכסה לעיל אצל המועצה לענף הלול.

המכסה היתה מזכה את החייב בסובסידיה על סך של כ- 12,000 ₪ בשנה וכן בהשבתה בסכום דומה – כאשר החייב היה מקבל השבתה בזמן שהשבית את מכסתו ולא שווק ביצים.

החייב לא נרשם להשבתה בשנת 2002, וכך היה עד היום.

החייב נלחם לבטל את העיקול הרשום על מכסתו בטענה כי העיקול יפגע בענף זה ובעיקר בגידול עופות ולשווק ביצים. החייב הגיש פעמיים בקשות לביטול העיקול ונדחה.
ביום 12/7/01 במסגרת חקירת יכולת שנערכה בפני
כב' הרשם עיסא סעיד ובה לא התאפשר לב"כ המבקש, לטענתו, למצות את חקירת החייב, ביטל כב' ראש ההוצל"פ את העיקול על המכסה.

על החלטה זו הוגש ערעור וההחלטה עוכבה.

בעקבות הצו שניתן במסגרת אותו ערעור השיב צד ג' באופן חד משמעי, כי "אין מניעה למגדל כלשהו להמשיך לגדל כל עוד מכסתו מעוקלת ברישום".

"צווי עיקול מכסה איננו מונע כל פעולה שיגרתית הקשורה להפעלת המכסה. לרבות קבלת תעודות מגדל".

ביום 19/5/05 התקיים דיון בפני
כב' הרשם מר אנגל גד, ואשר היה מיועד בין היתר לדיון בבקשת הזוכה למנותו ככונס נכסים על המכסה כדי לממשה, ובכך לפרוע את כל החובות של כל הזוכים, במיוחד לאור כך שהחייב אינו משתמש במכסה (החייב לא הגיב לבקשת הזוכה וגם לא התייצב לדיון).

בדיון טענה ב"כ תנובה, כי החייב אינו משתמש במכסה שלו משנת 1999, לא משווק ביצים לתנובה וכי מדובר בחייב "חמקמק".

לחייב מקורות פרנסה שונים ובין היתר מסעדה בצומת מירון וכן הכנסה נוספת ממפעל הפיס, ואישתו שכרה שתי מכסות ועוסקת בשיווק ביצים (כך עולה מחקירת היכולת של החייב מיום 10/6/02). הכנסת החייב ואישתו הינה 25,100 ₪.

ברי, כי החייב אינו משתמש במכסתו ולכן, יש למנות את ב"כ המבקש ככונס נכסים למכסה כדי לממשה ולהניב יותר פירות מהפעלתה או ממכירתה.

ביום 27/9/04 התקיים דיון בפני
כב' הרשם מאזן דאוד (על פי בקשת המבקש) בעניין מינוי כונס נכסים למכסה וזאת לאחר שכב' הרשם (בזמנו מר אנגל גאד) לא הפריע בבקשה למינוי כונס נכסים חרף הדיון שהתנהל ביום 19/5/04.
יצויין, כי לאחר הדיון ביום 19/5/04 הועבר התיק לטיפול כב' הרשם מוראני, ניתנו מספר החלטות בתיק, ולאחר מכן התיק הועבר לטיפולו של כב' הרשם מאזן דאוד.

ביום 27/9/04 התקיים דיון בפני
כב' הרשם מר מאזן דאוד והתיק הועבר לטיפול כב' הרשם מר אורי אוחיון.

כב' הרשם מר אוחיון נתן מספר החלטות ובין היתר היה אמור לדון בבקשת המבקש לחייב את המועצה לענף הלול בחוב הפסוק לפי סעיף 48 לחוק ההוצל"פ ואף הורה למבקש למסור נתונים בכתב לגבי שווי הכסף אשר הועבר לחייב, המשיב מס' 1, חרף צווי העיקול אשר הוטל על המועצה לענף הלול.

כב' הרשם אוחיון פסל את עצמו ביום הדיון בבקשה לחייב את המועצה לענף הלול בחוב הפסוק לאחר שגילה כי הוא מכיר אישית את המבקש.

לטענת המבקש היה פיצול בתיק ובו זמנית דנו בתיק יותר מרשם אחד ואף רשם לא ידע מה מונח בפני
הרשם השני ובכך כב' הרשם מר מאזן דאוד נתן החלטה בבקשה שהדיון בה החל בפני
כב' הרשם אנג'ל.

ביום 16/3/05 דחה כב' הרשם מר מאזן דאוד את בקשת המבקש למינוי כונס נכסים על מכסת הביצים וזאת מבחינה עקרונית בלבד (ראה ע"א 3553/00 יששכר ורחל אלוני נ' זנד טל מכוני תערובת בע"מ ואח').

כב' הרשם קמא אימץ את דעת הרוב אשר דנה באפשרות של מימוש מכסת חלב להבדיל ממכסת ביצים.

המבקש טוען כי יש להבחין בין שתי מכסות, כאשר מכסת החלב מוענקת מכח צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יצור חלב), התשכ"ז-1967, בעוד שמכסת הביצים מוענקת מכח חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963 וההסדר בשני החוקים שונה באופן משמעותי.

דעת הרב בפרשת "יששכר" הושתתה על כך, כי קיימת מגבלה של עבירות מכסת החלב וכי האלמנט הרכושי שבמכסה ממומש רק עת ניוד המכסה וקבלת פיצויים מהמנהל, דהיינו כאשר בעל המכסה מצהיר כי אינו משווק יותר חלב, ואז פוקע רשיונו.

לעומת זאת כל ההגבלות שבעבירות מכסת החלב, לא קיימות במכסת הביצים, והחוק לענף הלול מאפשר העברת המכסה על פי סעיף 34 לחוק.

האלמנט הרכושי שבמכסת הביצים שונה ממכסת החלב, וניתן לאמר אף כי לא קיים אלמנט אישי מגביל במכסת הביצים כמו מכסת החלב. מכסת ביצים ניתן להשבית ולקבל דמי השבתה וניתן למכור למגדל אחר ללא הגבלה ולקבל תמורתה, וניתן להשכיר לאחר ולקבל דמי שכירות מבלי לקבל אישור לכך מאת המועצה לענף הלול.

בנוסף קביעת ביהמ"ש העליון בתיק לעיל התייחסה גם להיות מכסת החלב במקרה הספציפי לעיל כמקור פרנסה יחיד, וכי לא ניתן לעקל מקור פרנסה להבדיל מפירותיו.

במקרה של המבקש מעולם לא נטען, כי מכסת הביצים משמשת מקור פרנסה יחיד למשיבים ודווקא הוכח ההפך, כי מכסת הביצים אינה משמשת את המשיבים כלל, וכי אינם זוקקים למכסה כדי לחיות ולהתפרנס.

בנסיבות העניין שגה כב' ראש ההוצל"פ עת שהחיל את פרשת "יששכר" על מכסת הביצים וכן טעה עת שלא בדק עובדתית את המקרה הספציפי אשר עמד בפני
ו.

גם בהנחה כי מכסת הביצים כמוהה כמכסת החלב, הרי לפי גישתו של כב' הנשיא א' ברק היה על הערכאה הדיונית לבדוק עובדתית את עניינם של הצדדים ואת תחולת העקרונות על אותן עובדות, ולכן המליץ להחזיר את התיק לערכאה הדיונית לשם קביעת ממצאים שבעובדה.

לאור האמור לעיל, לאור העובדה כי המבקש הוכיח עובדתית כי אפילו עקרונות הלכת יששכר לא חלות על המקרה דנן, ולאור העובדה כי מכסת ביצים שונה ממכסת חלב, מתבקש כב' ביהמ"ש לקבל את הערעור ולהורות על מינוי כונס נכסים למכסת הביצים.

לחילופין מתבקש כב' ביהמ"ש לפעול על פי הנחיית כב' הנשיא ברק בהלכת יששכר ולהורות על החזרת הדיון לכב' ראש ההוצל"פ.

תגובת המשיבים

לטענת המשיבים יש לדחות על הסף את נסיונו של המבקש לערב מין במה שאינו מינו, כאשר הוא מפרט "ההיסטוריה" של ההליכים בתיק ההוצל"פ, כשלהיסטוריה זו אין כל נגיעה ו/או קשר להחלטה נשוא הבקשה דנן. אילו רצה המבקש לטעון כנגדם ו/או לתוקפם, היה עליו לעשות כן במועד החוקי.

על כן מתבקש ביהמ"ש להתעלם לחלוטין מכל אותה הצגה "תמימה", כביכול, של "ההיסטוריה" בתיק, שאך נועדה להשפיע עליו בדרך שאינה דרך ו/או להכניס בדלת האחורית טענות ו/או נימוקים בלתי רלבנטיים לבקשה דנן.

ביום 27/9/04 התנהל דיון בפני
כב' ראש ההוצל"פ בבקשת המבקש/הזוכה למינוי כונס נכסים על מכסת המשיב ליצור ולשיווק ביצים (להלן: "המכסה").

במסגרת הדיון, העלה כל צד את טיעוניו וטענותיו, כאשר מחד-גיסא, ביקש ב"כ המבקש/הזוכה לאבחן המקרה דנן מהלכת "אלוני", ומאידך גיסא, טען ב"כ המשיבים/החייבים, לתחולתה.

בנסיבות אלו, אין להתיר לב"כ המבקש להעלות במסגרת הבקשה דנן, טענות נוספות וחדשות.

החלטת כב' ראש ההוצל"פ הינה מלומדת ומנומקת ביותר, עם פירוט האסמכתאות המשפטיות, וכן תוך השוואה בין המקרים שנדונו בפסיקה לבין המקרה דנן, והגיע למסקנה מבוססת ונכונה בהחילו הלכת אלוני על המקרה דנן.

בע"א 3553/00 נקבע במפורש כי לא ניתן לכפות על החייב את ניוד המכסה (מכירתה או העברתה).

משכך הם פני הדברים, אין עוד כל מקום למינוי כונס נכסים למכירת המכסה דנן ו/או לניודה, כאשר כונס הנכסים אמור, מטבע הדברים, לעשות כן בניגוד לדעת החייב, דבר אשר יעמוד בניגוד להלכה הקובעת והמתחייבת (לפיה אין לכפות עליו את ניודה).

הזכות ב"מכסת החלב" הינה זכות מורכבת, שלה פנים כלכליים בצד מאפיינים אישיים, השלובים ביניהם.

מרכיב זכותו האישית של החקלאי במכסה כמקום עיסוק ומשלוח יד, אינו ניתן לעיקול ולמימוש, היות שהעברתה של הזכות האישית כפופה למגבלות ולתנאים. סיווג זה של הזכות עונה לעקרונות בדבר חופש העיסוק והגנה על מקור הפרנסה כחלק מתפיסת כב' האדם. הוא מתיישב גם עם עקרונות אכיפת החיובים בהוצאה לפועל ובפשיטת רגל, המבקשים לשמר לחייב מינימום של אמצעים הנדרשים לפרנסתו.

לכל סוג של מכסה יש דין המסדיר אותה, אך אין בכך כדי לגרוע מהדמיון ו/או הזהות בין מרכיבי הזכויות, הרלבנטיים לקביעת אופיה ומהותה.

הן שיווק חלב והן שיווק ביצים מוסדר בחוקים הרלבנטיים הכוללים מתן רשיון (ייצור רק על ידי בעל מכסה), גם שיווק הביצים נעשה רק בדרכים ובכמויות מוגדרות, באמצעות קבלנים ו/או משווקים מורשים, וגם עבירות המכסות מותנת בתנאים.

גם בחוק המועצה לענף הלול קיימים תנאים ומגבלות על עבירות מכסות (ההעברה הינה בין בעלי מכסות בלבד, מגבלה על היקף המכסה המועברת, קיימים נוהלים מיוחדים המסדירים העברת מכסות (ראה סעיף 34 לחוק).

אין נדרשת זהות בתנאי העבירות, אלא נדרשת, באופן עקרוני, הגבלה על עבירות, הקיימת וגם קיימת במכסה לשיווק ביצים.

כל העברה של מכסה לשיווק ביצים מוסדרת בחוק, וכפופה לתנאים ומגבלות הקבועים בחוק.

טיעוני המבקש נסמכים על דעת כב' הנשיא ברק אשר היה בדעת מיעוט, ועם כל הכבוד, דעת הרוב היא הקובעת.

המבקשים מעלים בבקשתם דנן טיעונים אשר לא נטענו בפני
כב' ראש ההוצל"פ ולו בשל סיבה זו יש לדחותם על הסף.

במהלך הדיון בפני
כב' ראש ההוצל"פ, ב"כ המבקש, אישר בעצמו כי קיימת לפחות מגבלה אחת על עבירות המכסה: "אי אפשר להעביר אותה אלא למשווק אחר". והוסיף וטען כי "ישנם דברים שהם זהים, אך בעיקרון המהות היא שונה". "אדם לא יכול לשווק חלק בלא שיהיה לו הסכם התקשרות עם משווק מורשה, כאן (במכסת ביצים) מורשה רק עם תנובה או דיני העברה מסויימים...".

"השוני" הנטען איננו נכון כלל וכלל, שהרי גם בשיווק ביצים הדבר נעשה אך ורק באמצעות קבלנים מורשים (ביניהם גם תנובה ואח').

סעיף 44 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) תשכ"ד 1963 (להלן: "החוק"), קובע:

"(א) שר החקלאות יסמיך קבלנים מורשים לענין שיווק ביצים, בשר עוף וחומר רבייה.

(ב) שר החקלאות יקבע כללים בדבר הסמכת קבלנים מורשים, התנאים להסמכה ולביטולה, והכל מטעמים של שמירה על בריאות הציבור בלבד".
סעיף 46 לחוק קובע:

"(א) מגדל לא ישווק ביצים, בשר-עוף או חומר-רביה אלא לקבלן מורשה שהוסמך לאותו מין של תוצרת הלול או באמצעותו.".

נכון הוא כי "תנובה" הינה קבלן מורשה, אך קיימים קבלנים מורשים רבים נוספים, שניתן לשווק ביצים באמצעותם.

טענות המבקשים לעניין החזרת התיק לראש ההוצל"פ על מנת לבצע בדיקה חוזרת, הינן טענות חדשות שלא הועלו בפני
כב' ראש ההוצל"פ, כך שמטבע הדברים הוא לא נדרש אליהן, ומן הדין להתעלם מהן גם כאן.

מהות ואופי הזכות במכסת החלב ובמכסת הביצים, הינם דומים אם לא זהים.

המסגרת העקרונית זהה, לרבות הצורך "בהקצאת" מכסה לזכאים על פי החוק והנוהלים, היות המכסה אישית, עבירות וניוד המכסה בשני המקרים מוגבלים, קיימת הגבלה על דרך וכמות היצור, השיווק חייב להעשות דרך משווקים מורשים, ועוד.

לא ניתן לחייב את החקלאים למכור ו/או להעביר את מכסתם.

המכסה של המשיבים הינה חלק מהמשק שלהם, אשר מהווה יחידה משקית אחת, שלא ניתנת לפיצול.

המכסה, כחלק מהמשק, משמשת מקור פרנסה למשיבים.

המכסה מייצרת הכנסה, המובאת בחשבון במסגרת בדיקת יכולתם של המשיבים לפרוע את חובותיהם.

הלכת אלוני חלה על המקרה דנן.

צדק כב' ראש ההוצל"פ במסקנה אליה הגיע ובנימוקים שעמדו בבסיסה.

במינוי כונס נכסים לא תצמח תועלת, שכן החייב לא מסכים ולא יסכים לניוד המכסה, הסכמה שהינה תנאי הכרחי לכך.

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, סבורה המשיבה כי יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה, נספחיה ותגובת המשיבים השאלה שסבה סביב בקשה זו היא הא קיים דמיון או זהות בין מכסת החלב לבין מכסת הביצים?

אין ספק שהעקרונות שנקבעו ע"י ביהמ"ש העליון והנחו אותו בעניין מכסת החלב ישמים גם כן על מכסת הביצים. האחד קיומו של מנגון הוצאה לפועל יעיל והשני למנוע מצב שבו החייב יהפוך לחסר כל יכולת ולנטל על החברה בעקבות הפעלת מנגון הגביה. בלשון אחר: החוק בא לאזן בין האינטרסים השונים והמנוגדים של הזוכים והחייבים.

מלשון סעיף 34 לחוק ענף הלול עולה כי אכן ניתן להעביר מכסה אישית ובלבד שיתקיימו מספר תנאים והם:

1. שבעל הזכות במכסה האישית יסכים לנייד זכותו זו ולהעבירה לאחר.

2. הנעבר האחר חייב להיות בעל מכסה אישית.

3. ההעברה תצא לפועל באם ההעברה לא תגדיל את מכסתו האישית של הנעבר מעל למכסה המרבית.

4. ההעברה תמומש באם היא לא תקטין את מכסתו האישית של המעביר מתחת למכסה המזערית (ראה סעיף 34(ב) לחוק ענף הלול).
לדעתי, כל התנאים הנ"ל חייבים להתקיים ובמצטבר; העדרו של תנאי אחד ימנע העברה והניוד של המכסה האישית.

עוד יש לומר כי החוק נוקט בלשון "מכסה אישית", שיש לתת לה את המשמעות הרגילה והטבעית שללא הסכמה אישית של בעל הזכות במכסה לא יהיה ניתן להעבירה ומכאן המסקנה של כב' ראש ההוצל"פ שקיימת זכות בין מכסת החלב למכסת הביצים, נכונה היא.

זאת ועוד סעיף 34 (ג) לחוק ענף הלול קבע כי דרכי העברת המכסה ורישום ההעברה יפורסם ברשומות, אך בפועל אין כל הנחיות ונוהלים בעניין זה.

לי נראה כי הדרישה שההעברה לא תגדיל את מכסת הנעבר מעל למכסה המירבית והדרישה הנוספת והמצטברת שההעברה לא תקטין גם את מכסת המעביר מהמכסה המזערית, מחייבת בדיקה והתערבות המועצה לענף הלול או מי שהוסמך מטעמה.

על כן ועל דרך ההיקש בין ההלכה שנקבעה בפס"ד אלוני בנוגע למכסת החלב לבין מכסת הביצים; אכן ניתן לקבוע שהתוצאה אליה הגיע כב' ראש ההוצל"פ נכונה היא ובהתאם לדין ולהלכה המחייבת.

לא מצאתי כל עילה להתערבות בהחלטת כב' ראש ההוצל"פ, על כן, אני דוחה את הבקשה.

אני מחייב את המבקש לשלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, נכון להיום.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לצדדים ותודיע להם טלפונית על מתן ההחלטה.

ניתנה היום, כ' בתמוז התשס"ה (27 ביולי 2005) בהעדר.

כ. סעב
, שופט
הקלדנית: אלה. ש








ברע בית משפט מחוזי 794/05 אלי בוחבוט נ' אלי בן שושן,ירדנה בן שושן (פורסם ב-ֽ 27/07/2005)