פסקי דין על ארז כהן | פסקי דין על דקל כהן | פסקי דין על עופר ביתן | פסקי דין על עדנה ביתן |

7159-02/14 תאמ     18/02/2018




תאמ 7159-02/14 ארז כהן, דקל כהן נ' עופר ביתן, עדנה ביתן








בית משפט השלום בבאר שבע



תא"מ 7159-02-14 כהן נ' ביתן ואח'

ת"א 35335-03-14 ביתן נ' כהן ואח'


בפני



כב' השופטת
מיכל וולפסון






התובע בתא"מ 7159-02-14 /הנתבעים בת"א 35335-03-14

ארז כהן

ת.ז. 066082462
דקל כהן
ת.ז. 32939498
ע"י ב"כ עו"ד שרון
ברבי
נ ג ד
הנתבעים בתא"מ 7159-02-14
התובעים בת"א 35335-
03-14
1. עופר ביתן
ת.ז. 059035428
2. עדנה ביתן
ת.ז. 024021248
ע"י ב"כ עו"ד יעקב
גנים



פסק דין




1.
בפני
שתי תביעות אשר אוחדו לגבי אותה מחלוקת. התובעים בת.א. 7159-02-14 (להלן: "הקבלנים") הוזמנו לבצע עבודות שיפוץ ובניה בשנת 2012 בבית הנתבעים (להלן: "המזמינים") ברחוב אשל 46 בעיר נתיבות. לטענת הקבלנים נותר חוב לתשלום בסך של 67,566.60 ₪. המזמינים העלו טענת קיזוז העולה על סכום זה והם הגישו בהמשך תביעה נגדית על סך של 200,000 ₪ (ת.א. 35335-03-14). ביום 12.4.15 מינה ביהמ"ש את אינג' מרדכי בס כמומחה ביהמ"ש. חוות הדעת הוגשה ביום 4.8.15.

2.
עפ"י החלטת המינוי, התבקש המומחה לבחון את הליקויים הנטענים על ידי המזמינים ולחוות את דעתו גם על עלות תיקונם המשוערת. כמו כן, התבקש המומחה לתת את חוות דעתו בדבר ביצוע עבודות נוספות "ככל שאכן נעשו בפועל בבית משפחת ביתן" וכן יעריך את עלות ביצועם. בפני
מומחה ביהמ"ש עמדה חוות דעת מומחה מטעם המזמינים של אינג' פנחס פיכמן, שהעריך את שווי הליקויים על סך של 144,503 ₪ לפני מע"מ ופיקוח הנדסי. בביקור במקום השתתף גם נציג מטעם הקבלנים, של עסק בשם: "נס שמאי בדרום" . הם גם הכינו חוות דעת אך היא לא הומצאה למומחה. כמו כן היו בפני
ו כתבי טענות ב"כ הצדדים, ותיעוד נוסף, כמפורט בעמ' 4-5 לחוות הדעת. כולל מסמך המסומן ב6, אשר הוגש בדיון וסומן כמוצג נ/1. המומחה חיווה דעתו כפי שהוא התבקש על ידי ביהמ"ש אך הוא גם הרחיב את חוות הדעת לסוגיות שהועלו בכתבי הטענות, ובכלל זה הסכום המוסכם של העסקה במקור. דבר שקיבל ביטוי בטבלה, בסוף חוות הדעת, עמ' 25. בהסכמת ב"כ הצדדים הוסרה הטבלה (עמ' 32
לפרוטוקול).

עילות התביעה
תביעת הקבלנים -
7159-02-14 – עילת תביעה
3.
לטענת הקבלנים נותרה יתרת חובה לתשלום ולכך יש להוסיף תשלום עבור עבודות נוספות שבוצעו מעבר למוסכם. כן צוין מהלך המשא ומתן שהחל ב- 170,000 ₪, ירד ל- 100,000 ₪ שלפי שיטת הקבלנים הסכום הוא בעצם 85,470 ₪ ועוד מע"מ, וחזר לסכום המקורי, ואחר כך הופחת ממנו סכום בגין עבודות שהוסכם לוותר עליהם בסך
של 14,800 ₪ בצירוף מע"מ שעמד אז על 18% (סך הכול: 17,464 ₪). לפי החישוב של הקבלנים נותר לשלם עוד סכום של 46,400 ₪ לפני מע"מ על העסקה המקורית וכן סך של 35,280 ₪ לפני מע"מ על התוספות. מסכום זה הופחת סך של 3,000 ₪ שהוגדר כ "פינישים"
שהמזמינים לא אפשרו לבצע. הסכום כולל מע"מ. סך הכול נתבע הסך של 67,566.60 ₪. התביעה הוגשה ביום 4/2/14.
בכתב ההגנה חלקו הנתבעים על חישוב העסקה מלכתחילה ועל היתרה הנתבעת וכן על הטענה לתוספות והעלו טענת קיזוז העולה על מלוא סכום התביעה לגבי ליקויי בניה ופיצויים. בכתב ההגנה נטען כי סכום העסקה חושב שגוי. הפער בין הצדדים הוא שלטענת הקבלנים העסקה המקורית עמדה על 170,000 ₪ בצירוף מע"מ. לעומתם המזמינים טוענים לסכום זה ככולל מע"מ. המזמינים חולקים על עבודות הנוספות שנתבעו והם גם טוענים שהקבלנים לא ביצעו את כל העבודות המוסכמות. לפי החישוב שלהם יש להפחית מהעסקה סך של 35,000 ₪.
בהתחשבנות המוסכמת יש גם פער קטן בין הצדדים. שניהם מסכימים כי היו עבודות שהוסכם לוותר עליהם. כנגד חישוב הקבלנים כאמור לעיל נטען על ידי המזמינים כי הסכום הוא כ-17,500 ₪.
הצדדים אינם חולקים כי המזמינים שילמו
152,500 ₪ . הקבלנים מסרו על כך חשבונית מס לפיו הסכום כולל מע"מ של 18%. עותק מצורף לכתב התביעה וסומן כנספח ד'. לפי חישוב זה הסכום ששולם לפני מע"מ עמד על 129,237.28 ₪.


תביעת המזמינים –
35335-03-14 - עילת תביעה
התביעה כוללת את טענות ההגנה לעיל בתביעת הקבלנים לגבי ההתחשבנות. מעבר לטענות לגבי ההתחשבנות התביעה היא על ליקויי בניה בסך של 210,072 ₪ לפי חוות דעת. ופיצוי על איחור בסך של 25,000 ₪ ועגמת נפש בסך של 30,000 ש"ח. הסכום הועמד על 200,000 ₪ לצורכי אגרה. התביעה הוגשה ביום 18/3/14.

סכום העסקה
4.
הצדדים חלוקים בסוגיה האם הסכום המוסכם כלל או לא כלל מע"מ. הקבלנים טוענים לתחולת הכלל לפי סעיף 6 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 הקובע
כי המס מגולגל על הקונה. המזמינים טוענים לסיפא לסעיף 6 לחוק המכיר בהסדרים שונים לפי הסכם או דין אחר. הנטל להוכיח כי הסכום כולל מע"מ נופל על כתפי המזמינים הטוענים להסכם אחר.
לטענת המזמינים, העסקה הועמדה על 170,000 ₪ פאושלי נומינלי (כולל מע"מ). נטען כי סכום העסקה הסופי עמד על 170,000 ₪ ומסכום זה יש להפחית כ-17,500 ₪ כי היה ויתור על עבודות מסוימות מראש. הסכום האמור להפחתה כולל מע"מ. הקבלנים כאמור אינם חולקים על כך שהיה סכום שהוסכם ואחר כך מראש הוסכם על הפחתה ממנו. הפער בין הצדדים הוא סוגיית המע"מ.

בא כוח הקבלנים, עו"ד שרון (שלמה) ברבי,
טען כי המזמינים הודו בכך שיש להוסיף לעסקה מע"מ תוך הפניה למוצג נ/1. לפי מוצג נ/1 עופר ביתן
כותב לעו"ד בשם ליאור את נושא המחלוקת ומציין כי הוא שילם 170,000 ₪. בא בשעה שאין מחלוקת כי הוא שילם סך של 152,500 ₪ . המע"מ אז עמד על 18% ( 27,450 ₪) והתוצאה האריתמטית נותנת תוצאה העולה על 170,000 ₪ . לא ניתן להסביר את דבריו ואין אסמכתא לדבריו שהוא שילם את הסכום של 170,000 ₪. חברו, עו"ד יעקב גנים
, בא כוח המזמינים הפנה לנספח ו' לכתב התביעה של הקבלנים. המסמך לא הוגש כמוצג. הוא מסמך של חישוב זיכויים ועל פיו החישוב נעשה מהסכום של 170,000 ₪ . על פי המסמך העסקה הראשונית עמדה על 170,000 ₪, ולכך הוספו תוספות והופחתו זיכויים כולל העבודות נשוא ההפחתה המוסכמת בסכומים לא ברורים. מהמסמך לא ניתן ללמוד האם מדובר בסכום כולל מע"מ או לא.
אני דוחה את טענת המזמינים כי הסכום של העסקה כלל מע"מ. אפתח בסכום המקורי של הזמנת עבודה מסודרת שהיה על סך של
100,000 ₪ לאחר קבלת הצעה יותר גבוהה. המזמינים לא חלקו על המסמך שהם מכנים "קבלה". אך הוא אינו קבלה אלא הזמנת עבודה / הסכם (נספח ב' לכתב התביעה של המזמינים). אמנם העסקה גדלה אך על פי המסמך הסכום מפרט את העסקה, את המע"מ והסכום לתשלום. על פי מסמך זה ברור כי נקודת המוצא של הקבלנים הוא להפריד בין העסקה למע"מ.
בנוסף אין הסבר מדוע המזמינים לא התייחסו בכתבי הטענות שלהם לחשבונית המס עבור הסכום של 152,500 ₪ שהם הודו שהם שילמו (נספח ד' לכתב התביעה של הקבלנים ).
מדובר בחשבונית שמפרט את הסכום לתשלום, המע"מ והסכום ששולם בפועל. בתצהירו של
עופר ביתן
נטען כי המסמך לא הומצא (סעיף 6 לתצהיר). אין בכך הסבר לשתיקה
בכתבי הטענות לגבי החשבונית. כי היא צורפה לכתב התביעה של המזמינים שהוגשה ראשונה בסדר הגשת כתבי הטענות. בכתבי הטענות של הקבלנים אין הכחשה של נכונות המסמך. השתיקה לשני המסמכים פועלת לרעת המזמינים הטוענים לחריג. לפיכך לא השתכנעתי שהעסקה כללה מע"מ והם לא הרימו את נטל הבאת הראיות לטענתם להסכם השונה מהדין.
העסקה המקורית עמדה על סכום של 170,000 ₪ וכן מע"מ (17%) ומסכום זה הופחת סכום מראש בסך של 14,800 ₪ וכן מע"מ. היתרה לתשלום לפני התייחסות לטענות הצדדים הוא: 170,000 – 14,800 - 129,237.28 ₪ (הקרן של 152,500 ₪) = 25,962.72 ₪ ולכך יש להוסיף מע"מ


(להלן: "העסקה המקורית").
מכאן אבחן את טענות הצדדים לגבי יתרת החוב והנזקים. לגבי טענות אלו אתייחס לחוות דעת מומחה בית המשפט. באי כוח הצדדים קיבלו את חוות דעתו בכפוף להסתייגויות מסוימות ברמה פרטנית כמפורט להלן.

"תוספות שניות"
5.
לגרסת הקבלנים, בנוסף לעבודות נשוא העסקה המקורית, יש להוסיף חיוב עבור עבודות נוספות בשווי 35,280 ₪ בצירוף מע"מ, נשוא נספח ה' לתביעתם. המזמינים חלקו על כך שהיו תוספות ושהוסכם עליהם. מומחה ביהמ"ש התבקש להתייחס לטענה שהיו תוספות והם בוצעו, ולשווי שלהם. מומחה ביהמ"ש התייחס לכך בפרק ז' לחוות דעתו (עמ' 18-24 לפרוטוקול). מומחה ביהמ"ש קבע שהיו תוספות. אתייחס לתוספות שהינן במחלוקת. הסכומים הם לפני מע"מ, והם פחות מהסכום שנתבע. בסיכומיו לא חלק בא כוח הקבלנים על התוצאה, 23,450 ₪, תוך שצוין שמומחה ביהמ"ש הותיר להכרעה שיפוטית סכום של 850 ₪, עמ' 19 לחו"ד (סעיף 6 לפרק). ב"כ המזמינים, עו"ד יעקב גנים
, חלק בסיכומיו על התוספות וטען כי לא היו "עבודות נוספות", וחלקם כלולים בהסכם בין התובעים לבין הנתבעים (סעיף 26 לסיכומיו). כן הוא חלק על כך שהמומחה הסתמך על תכניות שהציגו לו הקבלנים. נטען כי מה שקובע הוא החוזה נספח א'. נטען גם כי על ביהמ"ש להכריע האם הייתה הסכמה לאותם עבודות נטענות. בנוסף נטען כי החיוב ב-2,650 ₪ (עמ' 9 לחוות הדעת) לא הוכח (סעיף 6 לחוות הדעת, פרק ז') והמומחה עצמו השאיר זאת להכרעה שיפוטית. כן נטען כי לגבי מנורות לד, זיכה המומחה את הקבלנים בסכום העולה על דרישתם, ולכך הוא הסכים. הכוונה היא לסעיף 18 לפרק ז. המומחה אישר שהסכום 4,500 ₪ (סעיף 18) צריך להיות 1,080 ₪ (עמ' 32 לפרוטוקול, מול שורות 43-44). עו"ד גנים חוזר על הטיעון כהפחתה נוספת, הגם שמדובר באותו פריט (סעיף 22 לסיכומיו, עם סכום שגוי, וסעיף 24 לסיכומיו). נטען כי מעבר לסכום הגבוה מדי, הרי שלא צריך בכלל לכלול את "תאורת הגן" ב"תוספת" כי היא מופיעה בחוזה בעמ' 1 סעיף 12 "תאורת גן". בחוזה (בעותק שצורף על ידי הקבלנים להזמנת העבודה) צוין בכתב יד "תשתיות". המומחה הסביר בחוות דעתו כי הכוונה היא ל"תאורת לד במדרגות הכניסה לחצר הבית" והוא מפרש זאת כלא נכלל בחלופות של: "בניית מדרגות פודסט". כי לא נרשם "תאורת מים" והוא גם אינו כולל זאת ב"תאורת גן". הדרישה של הקבלנים בתוספות היא למנורות לד במדרגות העץ בכניסה לבית. אני מקבלת את פרשנות המומחה, שכן העבודות נשוא החוזה היו תשתיות לחשמל ותאורת גן (סעיף 12) ותשתיות לסידור כל הגינה, כולל חשמל + תאורת מים + ביוב (סעיף 11). הדרישה כאן ממוקדת למנורות שקובעו במדרגות הכניסה לבית. בכפוף לתיקון הסכום, אני מאשרת את החיוב.

6.
בא כוח המזמינים גם חלק על החיוב ב"דשא סינטטי" כי על פי החוזה היה על הקבלנים לבצע הנחה של דשא רגיל והם לא ביצעו זאת. נטען כי בחקירה נגדית המומחה הסכים שהאחד מבטל את השני. בהעדר ראיות לפערים בין עלות משטחי + דשא רגיל לסינטטי – אני מקבלת את ההתנגדות של ב"כ המזמינים. הנטל נופל על כתפי התובע (קרי: הקבלנים) להראות שיש הבדל משמעותי בין שניהם. תשתית זו לא הונחה. על כן התביעה (סעיף 17 לחוות הדעת) נדחית.
בסעיף 25 לסיכומיו מתייחס עו"ד גנים גם לעלויות חשמל שיש להפחית סך של 2,080 ₪ (סעיף 1 לפרק ז' לחוות דעת המומחה). המומחה אישר את הדרישה של הקבלנים. העבודה הייתה: אספקה והתקנה של לוח חשמל דירתי, כולל מגען שעון שבת ושני שעונים לדוד שבת. לטענת עו"ד גנים העבודה כלולה בחוזה.
בחקירה נגדית הסביר המומחה כי מאחר ומדובר בבית קיים אז בעיקרון לא צריך להחליף את לוח החשמל (עמ' 39 לפרוטוקול 17, מול שורות 18-23).
בא כוח הקבלנים, עו"ד שרון (שלמה) ברבי הפנה לעדות המומחה וביקש לדחות את ההתנגדות. המומחה העיד כי בביקור הוא שאל מי ביצע, והקבלנים אמרו שהם ביצעו את הלוח (עמ' 39 לפרוטוקול, מול שורות 29-34). לא מצאתי שזה נכלל בעבודה החוזית. ההתנגדות נדחית.

בניית אדנית – סעיף 6 לפרק ז' לחוות דעת המומחה. המומחה מציין כי קיימת מחלוקת עובדתית "מילה כנגד מילה". הוויכוח הוא האם הקבלנים רק הכינו תבניות ליציקת אדנית בטון כגרסת המזמינים בשווי עלות של 1,800 ₪ לבין גרסת הקבלנים שהם גם יצקו את האדנית, היא סותתה ורק אחר כך המזמינים ביטלו את ההזמנה. הקבלנים מבקשים 3,500 ₪. בסיכומיו, טען עו"ד גנים, ב"כ המזמינים, כי חברו, עו"ד ברבי, היה צריך לחקור את המזמינים על מחלוקת זו והוא לא עשה כן. המזמינים הגישו תצהיר תומך לפי תקנה 214ג' כנגד תביעת הקבלנים אך לא הגישו רשימת מסמכים (תקנות 214ג' ו-214ח' לתקסד"א), אך הם הגישו תצהיר עדות ראשית של עופר ביתן
, ובו חלקו על טענת היציקה של התבנית (סעיף 23 לתצהירו). על כך עופר ביתן
לא נחקר. כנגד, סוגיה זו לא הועלתה במפורש בתצהיר עדות ראשית של מי מהקבלנים. על כן, ההתנגדות של המזמינים לדרישת עלות היציקה והסיתות מתקבלת. לכן בסעיף הסכום המגיע הוא 1,800 ₪ ולא 3,500 ₪. יתר התוספות אינן במחלוקת.

סך הכול פרק ז': 14,680 ₪, לפני מע"מ.

ליקויי בנייה
7.
המומחה מטעם ביהמ"ש חיווה את דעתו לגבי ליקויי הבניה הנטענים כאשר בפני
ו חוות הדעת (פרק ד' לחוות דעתו). המומחה נחקר על חוות דעתו ובסיכומים התייחסו ב"כ הצדדים לחלק מהליקויים. בסיכומיו הפנה ב"כ הקבלנים, עו"ד ברבי, את ביהמ"ש לפערים המשמעותיים בין היקף הליקויים נשוא חוות הדעת מטעם המזמינים (144,503 ₪ לפני פיקוח הנדסי ומע"מ) לבין חוות דעת מומחה ביהמ"ש. הוא ביקש שביהמ"ש יתייחס לכך. ב"כ הצדדים חלקו על הליקויים הבאים בחוות דעת המהנדס בס: צביעה (ב"כ המזמינים) (סעיף 1 לפרק ד'), סדקים קונסטרוקטיביים (סעיף 2 לפרק ד')(ב"כ הקבלנים).
צבע
- המומחה קבע שיש לפצות את המזמינים בסכום כולל של 5,000 ₪ לתיקוני הצביעה בכל השטחים שפורטו בחוות הדעת. המהנדס פיכמן, שחיווה את דעתו
מטעם המזמינים, קבע פיצוי בגין ליקוי זה בסך כולל של 44,667 ₪ (סעיף 1 לטבלת הסיכום בעמוד האחרון של חוות הדעת). ב"כ המזמינים, עו"ד גנים, טען בסיכומיו כי בחקירתו הנגדית הסכים המומחה להוסיף עוד 3,000 ₪ לפיצוי בגין עלויות סיוד וצביעה (סעיף 18 לסיכומיו). עו"ד גנים מתייחס לצביעה גם לבטון כדי שיהיה מוחלק (סעיף 19 לסיכומיו). אני אתייחס לכך לגבי הבטון שלגביו יש גם
לב"כ הקבלנים, עו"ד ברבי, הסתייגויות (סעיף 2). לגבי עלויות הצביעה של הבית (סעיף 1) טען עו"ד ברבי כי המומחה אישר בחקירתו הנגדית כי ניתן לבצע ביום וחצי לפי 500 ₪ ליום ולהפחית 4,250 ₪
מעלויות "תיקונים וחוסרים" בפרקים ד ו-ה' לחוות דעת המומחה. בחקירה נגדית התבקש המומחה להתייחס לסכום של 5,000 ₪. הוא אישר שניתן להסתפק ביום עד יומיים מניסיונו, אך הוא עמד על 10 ימים לפי 500 ₪ ליום כי מדובר בצביעת בית שלם כמעט
מחדש (עמ' 25 לפרוטוקול, עמ' 26 לפרוטוקול מול שורה 9). בתום החקירה הנגדית של ב"כ המזמינים, עו"ד גנים, הוא אישר תוספת של 3,000 ₪ (עמ' 27 לפרוטוקול מול שורות 11-14). להשלמה אוסיף, כי מומחה הקבלנים מטעם "נס שמאים בדרום" סבר שהעלות היא 6,000 ₪. אני מגדילה את הסכום ל- 8,000 ₪.

8.
בטון - מומחה המזמינים קבע שיש להרוס את משטחי הבטון בעובי 10 ס"מ בשטח של 235 מ"ר ויציקה מחדש, כולל החלקה בהליקופטר. מומחה הקבלנים "נס שמאים בדרום" חלק על העמדה שיש להרוס את הקיים. מומחה ביהמ"ש מצא סדקים קונסטרוקטיביים לכל כיוון בהיקף של 53 מטר סדקים. עפ"י חוות דעתו, נדרש לבצע עבודה כולל ניסור בעלות של 5,500 ₪. סכום נופל מחוות דעת של שני מומחי הצדדים. בסיכומיו טען עו"ד ברבי, ב"כ הקבלנים, כי מומחה ביהמ"ש אישר בחקירתו הנגדית כי כלל אין ליקוי ולא צריך לצקת מחדש את משטחי הבטון ולכן יש להפחית את הסכום מהפיצוי. לגבי הדרישה לפיצוי נוסף של צביעת הבטון כדי ליצור תוצאה של החלקה – נטען כי בכל יציקת בטון יש סידוק והעסקה לא כללה מתן תוצאה מוחלקת. ב"כ המזמינים, עו"ד גנים, הפנה לכך שמלכתחילה הבטון היה צריך להיות מוחלק. משמע, ללא סדקים. לכן נדרש לצבוע אותו בצבע אפוקסי בעלות של 5,500 ₪. הצביעה היא אחרי תיקון הסדקים.

הטענה שעל פי החוזה הבטון היה צריך להיות מוחלק לא מבוססת על התחייבות חוזית מפורשת. היות הסידוק בגדר ליקוי נקבע על ידי המומחים, כולל מומחה ביהמ"ש. המומחה קבע כי ביציקת הבטון שבוצעה ישנם שני סוגי סדקים. סדקים נימיים בעובי של עד 0.30 מ"מ שאינם ברי מניעה, וסדקים קונסטרוקטיביים בעובי של כ-2-3 מ"מ על פני 22 משבצות, ואותם צריך לתקן. הוא קבע את מה שנדרש לבצע ואת העלות בסך של 5,500 ₪ (סעיף 2 עמ' 8 לחוות דעתו). מה שנדרש הוא ניסור, סיתות ויציקה. בסיכומיו טען ב"כ הקבלנים, עו"ד ברבי, כי המומחה הסכים שאפשר לוותר על היציקה מחדש כי ממילא גם אחר כך יהיו סדקים ולהפחית 5,000 ₪ (סעיף 42 לסיכומיו). ב"כ הקבלנים הפנה לעמ' 29 לפרוטוקול. ב"כ המזמינים הפנה לדברי המומחה בחקירתו ( עמ' 29-31 לפרוטוקול ) וביקש לקבוע שהפיצוי בגין הליקוי הוא לפחות הסכום שקבע המומחה וכן עוד סכום נוסף כאמור בגין צביעה, כדי ליצור תוצאה של "בטון מוחלק".

9.
לאחר עיון בחקירת המומחה בסוגיה זו, מעמ' 29-31 לפרוטוקול, אני פוסקת למזמינים סכום של 5,500 ₪. כי לפי המומחה התיקון נועד להתייחס לסדקים שהם לא נימיים, והם ליקוי . מאחר ומדובר בסדקים ולא "נזקים" (עמ' 31 לפרוטוקול מול שורה 1) על משטח שאינו נושא מסע. כי הסדקים אינם נימיים ומחייבים תיקון מצד אחד ומצד שני – זה כל מה שנדרש. הפיצוי מכסה אחת מ-2 חלופות. או צביעת הקיים בצבע אפוקסי-אפור כפי שהציע המומחה בחקירה שלו, או החלופה שהוצעה בחוות דעתו. לא מצאתי לקבל את החלופות שהוצעו על ידי ב"כ הצדדים, קרי הסכום שלמעשה קבע מומחה המזמינים, מצד אחד, וביטול כל פיצוי, כפי שהציע ב"כ הקבלנים. יתר הליקויים אינם במחלוקת. על כן בפרק ליקויי בניה, פרק
ד',
הפיצוי הוא:
16,902 ₪.
ב"כ הקבלנים, עו"ד שרון ברבי

טען גם לאי חיוב בפיקוח הנדסי של 10%. הסכום נופל מהסכום שהקבלנים הפחיתו מרצון. אבל, לא מצאתי לתפוס אותם בסכום ההפחתה. כי היא נועדה לסיום המחלוקת בדרכי שלום. דבר שלא קרה.
החישוב הוא שבנוסף לשווי הליקויים יש להוסיף 10% פיקוח הנדסי. הפיקוח ההנדסי מוצדק לנוכח, לפחות, עבודות הבטון. המומחה גם הוסיף 20% תמחור על עבודה של קבלן מזדמן. לנוכח המחלוקת – אני מקבלת את החיוב – 3,380.40 ₪.
סך הכול תוספת על הליקויים:
1,690.20 + 3,380.40 = 5,070.6 ₪.
סך הכול : 21,972.6 ₪ בצירוף מע"מ.

הרחבת המינוי – בחו"ד המומחה מטעם ביהמ"ש
10.
מומחה ביהמ"ש הרחיב ביוזמתו את חוות דעתו ל-3 נושאים נוספים. הם מופיעים יחד עם נושאי המינוי. נושא אחד שאליו כבר התייחסי הוא מחיר העסקה. הנושאים הנוספים הם: פרק ו' - עבודות חוזיות שלא בוצעו – סוגיה שמראש הוסכמה בכתבי הטענות כאמור לעיל, ועל כן אינני דנה בפרק ו'. המומחה לא מונה לכך ולכן אינני מתחשבת בתוצאה שלו, שהיא גבוהה מהמוסכם. כמו כן, הסכום מראש הופחת.
פרק ה' – מתייחס לסעיפים 8 לכתב התביעה של המזמינים/ סעיף 50 לכתב ההגנה של הקבלנים.
לטענת המזמינים יש להפחית סך של 35,000 ₪ מכל חיוב (סעיף 8 לתביעתם). עפ"י חו"ד המומחה יש להפחית סך של 4,100 ₪ (דף 17 לחוות הדעת). הוא בחן את טענות ההגנה של הקבלנים בסעיף 50 לכתב ההגנה של ב"כ הקבלנים. הנתבעים, הקבלנים, אישרו סכום של 12,000 ₪ בכתב הגנתם, תוך הפניה לנספח ו' לכתב ההגנה. נספח ו' כלול בתיק מוצגים שהוגש לפי תקנה 215ו' לתקסד"א. עותק מאותו מסמך צורף על ידי ב"כ המזמינים לסיכומיו. המומחה לא התבקש לחוות דעתו בנושא, אבל הוא כן חווה את דעתו ואני מקבלת את ממצאיו כי הוא לא נחקר עליהם. במחלוקת זו, מאחר והדברים
הוצגו בפני
המומחה, אני מעדיפה את חוות דעת מומחה ביהמ"ש. סך הכול פרק ה': 4,100 ₪.

פיצוי על איחור ועגמת נפש
11.
לטענת המזמינים מגיע להם פיצוי על איחור בביצוע העבודות בסך של 25,000 ₪. נטען כי הוסכם שהעבודה תחל מיד לאחר חתימת החוזה ותסתיים, לכל המאוחר, תוך חודשיים. בפועל, העבודה "הסתיימה" כעבור 7 חודשים בנסיבות שהקבלנים ברחו ביולי 2014 ולא שבו. כמו כן, נתבע פיצוי של 30,000 ₪ בגין עגמת נפש. הקבלנים התגוננו לגבי האיחור בתחילת העבודה בכך שבמועד המתוכנן החל "מבצע עמוד ענן". כמו כן, נטען שלא הייתה הסכמה ללוח הזמנים לסיום העבודה. כן נטען שכעבור 3 שבועות מהתחלת העבודה המזמינים עצרו את העבודה מטעמים שלהם, והוסכם כי עד שסוגיות של המזמינים לא יתפטרו, הקבלנים יכולים לקחת על עצמם פרויקט אחר. בנוסף, היו מחלוקות בין הצדדים. לטענת הקבלנים המזמינים ניסו להוסיף עבודות ללא תמורה. בסוף הקבלנים עזבו תוך השארת כלים וחומרים במחסן של המזמינים. בסיכומיו טען ב"כ המזמינים, עו"ד יעקב גנים
, כי יש לקבוע שהאשם הוא של הקבלנים שלקחו על עצמם פרויקטים במקביל. הוא עמד על כך שהיה הסכם בעל פה לסיום תוך חודשיים.
ב"כ הקבלנים, עו"ד ברבי, הפנה בסיכומיו לחקירתו הנגדית של עופר ביתן
. בחקירתו נשאל המזמין מה הביסוס לקביעת מועדי ביצוע וסיום ועל כך הוא השיב שסוכם בעל פה. כי מדובר בתלמידים של אשתו. הוסף כי הם אמרו לו "חודש חודשיים גג אנחנו לא פה..." (עמ' 62 לפרוטוקול, מול שורות 17-19). בהתייחס לסכום הפיצוי עצמו – 25,000 ₪ - ניתן הסבר שזה מכפלה של 5,000 ₪ "לכל חודש איחור". לגבי מבצע "עמוד ענן" ענה העד שזה התנהל לפני תחילת העבודה. הוא הוסיף שלאחר שהמבצע הסתיים היה עיכוב כי הקבלנים היו צריכים לסיים עבודה אחרת (עמ' 63 לפרוטוקול, מול שורות 16-17). להשלמה, העד עמד על כך שלא הוחלפה האדריכלית.

12.
הצדדים חתמו על חוזה שהניסוח שלו הוא פירוט עבודות והזמנת עבודה מתוך אותם עבודות, בשלב ראשון, והזמנות נוספות מתוך הרשימה המקורית. אין בתיעוד הזה מועדי התחלה וסיום. לפיכך, חל הדין. על העסקה חלות הוראות חוק חוזה קבלנות, תשל"ד – 1974, הקובע כי בהעדר הסכם הקובע את מועד הסיום, יש לסיים תוך זמן סביר, וגם לפי סעיף 9(א) לחוק המכר, תשכ"ח – 1968. הוכחת הטענה שהבניה התעכבה באופן בלתי סביר מחייבת הוכחת "הזמן הסביר". ההוכחה היא באמצעות חוות דעת של מומחה. ניתן היה לכלול סוגיה זו במינוי של מומחה ביהמ"ש. אך זה לא נעשה. בהתייחס לפיצוי – לא נטען שהוסכם על פיצוי ועל סכום חודשי. בהעדר חוזה הקובע לוח זמנים ופיצוי על הפרה, הדרישה נכללת בראש נזק של "עגמת נפש".
בראש הנזק עגמת נפש נתבע פיצוי של 30,000 ₪. ההנמקה, סעיף 15 לכתב התביעה של המזמינים, היא "מחדלי הנתבעים" שגרמה לעגמת נפש, אי נוחות, טרחה מיותרת, והצורך לפנות לעורכי הדין ולמומחים, ומניעת הנאה מהבית. כנגד טען ב"כ הקבלנים בסיכומיו כי על ביהמ"ש לתת את דעתו לניפוח הלא סביר של תביעת המזמינים. התביעה הוגשה על סך של 200,000 ₪ משיקולי אגרה "בשלב זה" (סוף סעיף 17 לכתב התביעה). התביעה נסמכת על חוות דעת של ליקויי בניה בסך של 144,503 ₪ בתוספת פיקוח הנדסי ומע"מ. סך הכול 210,172 ₪. שווי הליקויים הנתבעים עולה על שווי העסקה המקורי גם לשיטת הקבלנים. בפועל, שווי הליקויים, לפני מע"מ ופיקוח הנדסי, עומד על 16,902 ₪ לפני מע"מ ופיקוח הנדסי. הקבלנים מצדם תבעו יתרת חוב בסך 46,400 ₪ (כולל מע"מ). למועד היווצרות החוב המע"מ עמד על 18% (נספח ד' לכתב התביעה של הקבלנים). כלומר, 39,322 ₪ לפני מע"מ, וכן 35,280 ₪ תוספות שניות. בפועל אושר: 14,680 ₪, לפני מע"מ, עבור תוספות שניות. באשר ליתרת החוב, התביעה לא הוכחה. כי לפני מע"מ שולם הסך של 129,237.28 ₪. לקבלנים מגיעה תוספת של 14,680 ₪. מסכום זה יש להפחית ליקויים ועבודות שלא בוצעו בסכום כולל של 21,002 ₪ לפני מע"מ ופיקוח הנדסי. דהיינו, סכום העולה על התוספת שנתבעה. אני
מסכימה שהתביעה של המזמינים נופחה מעל ומעבר. על כן, אני לא פוסקת פיצוי בגין עגמת נפש. אלמלא הניפוח
ניתן היה להסדיר את המחלוקת בדרכי שלום.


להשלמה הקבלנים הפחיתו מהחוב סך של 3,000 ₪ על אי ביצוע תיקונים של ליקויי בניה
(פינישים). לנוכח כי בנוסף לליקויים גם הוספתי פיקוח הנדסי והוספה על קבלן מזדמן לא תמחרתי רכיב זה.

סיכום
13.
תא"מ 7159-02-14 -הקבלנים הוכיחו כי נותרה כלפיהם יתרת חוב בסך של
25,932.22 ₪ בצירוף מע"מ (העסקה המקורית) . כן הם הוכיחו כי מגיע להם עוד סכום של 14,680 ₪ לפי חוות דעת המומחה בצירוף מע"מ. סך הכול: 40,612.22 לפני מע"מ. מסכום זה אני מקזזת סך של 4,100 ₪ על חלק מהעבודה שלא בוצעה בצירוף מע"מ כדין.
סך הכול : 36,512.22 ₪ בצירוף מע"מ כדין . ת"א 35335-03-14
- מאחר וקיזזתי את הסכום של שווי עבודות שלא בוצעו, אני מתייחסת רק לנזקים. המזמינים הוכיחו כי מגיע להם פיצוי על נזקים בסך של : 21,972.6 ₪ לפני מע"מ.
לבסוף אתנצל בפני
הצדדים על התמשכות מתן פסק הדין וכן כי בהליכים מנהליים התוצאה הייתה כי מספר
שופטים דנו בהיבטים שונים של התיק המאוחד.

סוף דבר

14.

א.
התביעה בתא"מ 7159-02-14 מתקבלת. הנתבעים ישלמו הדדית לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 36,512.22
₪ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. כמו כן הנתבעים ישלמו לתובעים את שווי האגרה לפי הסכום לעיל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ב.
התביעה בת"א 35335-03-14 מתקבלת כדלקמן: הנתבעים ישלמו הדדית לתובעים, ביחד ולחוד סך של:
16,902 ₪ בצירוף הפרשי מדד תשומות הבניה מחודש יוני 2015 ועד לתשלום המלא בפועל
₪ וכן סך של
5,070.6 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 28/7/15 ועד ליום התשלום המלא בפועל. כמו כן הנתבעים, ביחד ולחוד,
ישלמו לתובעים את אגרת בית המשפט שתחושב לפי הסכום לתשלום בפועל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ג.
לאור התוצאה הנתבעים בת.א. 7159-02-09 ישלמו לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של

7,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא
בפועל. לאור הפער בין הסכום שנתבע לפיצוי בגין ליקויי בניה שהשתווה למחיר העסקה לפני הפחתות או עלה עליו אני לא פוסקת שכ"ט לטובת התובעים בת.א. 35335-03-14.

מעבר לאגרה – כל צד יישא בהוצאותיו.


זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ג' אדר תשע"ח, 18 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.









תאמ בית משפט שלום 7159-02/14 ארז כהן, דקל כהן נ' עופר ביתן, עדנה ביתן (פורסם ב-ֽ 18/02/2018)