פסקי דין על זיל פלדמן | פסקי דין על פ.ד. אחזקות (ישראל) ש.מ | פסקי דין על לידר החזקות והשקעות | פסקי דין על אביגדור קלנר | פסקי דין על יצחק שרם ואח' |

15484-04/17 א     23/02/2018




א 15484-04/17 זיל פלדמן, פ.ד. אחזקות (ישראל) ש.מ נ' לידר החזקות והשקעות בע"מ, אביגדור קלנר, יצחק שרם ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

ת"א 15484-04-17 פלדמן ואח'
נ' לידר החזקות והשקעות בע"מ
ואח'
23 פברואר 2018



מספר בקשה: 9

לפני
כבוד השופטת
תמר אברהמי



תובעים:
1.

זיל פלדמן
2.

פ.ד. אחזקות (ישראל) ש.מ
.

נגד

נתבעים:
1.

לידר החזקות והשקעות בע"מ
2.

אביגדור קלנר
3.

יצחק שרם
4.

יאיר פודים


שולחי הודעת צד ג' (המשיבים בבקשה):
1.

לידר החזקות והשקעות בע"מ
2.

יצחק שרם
3.

יאיר פודים
ע
"י ב"כ עו"ד איל רוזובסקי
ועו"ד מור פינגרר

[מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות']

נגד
צדדי ג':
(צד ג' 2 – המבקש):
1.

פולאר השקעות בע"מ
2.

דב וייס
צד ג' 2 ע"י ב"כ עו"ד רועי סלוקי
ועו"ד עומרי אושפיז
[ברם, סלוקי ושות']



פסק דין
חלקי (בעניין צד ג' 2
)

1.
לפני בקשה לסילוק על הסף של הודעה לצד שלישי.

התובענה אשר במסגרתה הוגשה ההודעה לצד שלישי היא תביעה כספית על סך 50 מליון ₪ בענין התקשרות לרכישת שליטה בחברה הציבורית פולאר השקעות בע"מ (להלן בהתאם: "פולאר", "ההתקשרות" או "העסקה"). התובעים טוענים שבוצעו כלפיהם עוולות שאלמלא כן לא היו מתקשרים בעסקה.

רקע
2.
התובע הוא איש עסקים, תושב ואזרח ארה"ב. התובעת היא שותפות מוגבלת הרשומה בישראל ונמצאת בשליטתו של התובע. נקדים את המאוחר ונציין כי גם החברה הזרה המכונה "
hfz
" וגם חברה ישראלית שתכונה "פ.ד.", הן בשליטתו של התובע.

3.
הנתבעת 1 (להלן: "לידר") היא שהיתה בעלת השליטה בפולאר עובר להתקשרות. לידר נשלטה בעקיפין על ידי הנתבעים 4-2. נתבעים אלה גם כיהנו במועדים שונים כנושאי משרה בפולאר ובלידר.

4.
ההתקשרות בוצעה בדרך של הקצאה פרטית של מניות שנחתמה ביום 7.12.2006 (הושלמה בחודש יולי 2007) למול חברת
hfz
. הקצאה בפועל של המניות בוצעה ל-
hfz
. בהמשך, המחתה
hfz
את זכויותיה לחברת פ.ד. וזו בתורה ביצעה המחאת זכויות נוספת, אל התובעת דכאן.

5.
לשיטת התובעים, הם התקשרו בעסקה לרכישת השליטה בפולאר, השקיעו הון בהיקף העולה על 200 מליון ₪ ונטלו הלוואות בנקאיות, כאשר אינם ערים לכך - ומוסתר מפניהם - שקיים קושי בנכס עיקרי של החברה: הזכויות בפרויקט המכונה "הולילנד". לטענת התובעים הסתבר בדיעבד, במסגרת הפרשה המכונה "פרשת הולילנד" וההליך הפלילי שהתקיים לגביה, כי היו מעורבים בפרויקט מעשים חמורים של שוחד והלבנת הון, עליהם ידעו או אמורים היו לדעת הנתבעים. טענות נוספות הועלו על ידי התובעים בעניין חברת "הזרע" אשר הוחזקה בחלקה על ידי פולאר.

בתובענה עותרים התובעים לפיצוי בגין נזקיהם הנטענים, בשים לב בפרט לירידת שוויה של פולאר מאז רכישת השליטה.

6.
כלפי התביעה הוגשו שני כתבי הגנה, האחד מטעם הנתבעים 1, 3 ו- 4 והשני מטעם הנתבע 2. במסגרת כתבי ההגנה דוחים הנתבעים את טענות התובעים מכל וכל ורואים בהליך משום תובענת סרק המוגשת בחוסר תום לב.

7.
בין השאר מפנים הנתבעים לכך שתובענה דומה עד זהה הוגשה על ידי התובעים - כתביעה שכנגד - במסגרת הליך התלוי ועומד בבית המשפט (ת.א. (מחוזי ת"א) 56500-07-13, להלן: "הליך 2013"), שנפתח בתביעה שהגיש בנק דיסקונט לישראל בע"מ ("הבנק") כנגד התובעים. יצוין כי ככל הנראה קיים מו"מ מתקדם בין הבנק לבין התובעים (כנתבעים בהליך 2013) לסיומה של המחלוקת מושא אותו הליך אך נכון למועד כתיבת החלטה זו, הליך 2013 עודו תלוי ועומד, כאמור.

התביעה שכנגד אותה הגישו התובעים במסגרת הליך 2013, נמחקה בהחלטת כב' השופט אטדגי מיום 4.5.2015. ערעור על החלטת המחיקה תלוי ועומד בבית המשפט העליון (ע"א 3895/15) (להלן: "הערעור"). בקשה שהוגשה בבית המשפט העליון למחיקת הערעור לאור קיומו של ההליך הנוכחי, נדחתה.

בהחלטה שניתנה בתיק שלפני בדיון שהתקיים ביום 30.11.2017 צוין כי בכל מקרה לא עומדים שני ההליכים להתנהל במקביל וככל שהערעור (כהגדרתו לעיל) יתקבל, אמורה התובענה להתנהל במסגרת הליך 2013.

8.
בכתבי ההגנה נטען, בין השאר ופרט לסוגיית קיומם של הליך 2013 והערעור, כי מדובר בניסיון של התובעים להגיש לנתבעים את החשבון עבור כישלונותיהם שלהם בניהול פולאר; כי הטענה שבבסיס התובענה חסרת שחר, הועלתה בחלוף שנים והינה טענה כבושה; כי הצדדים הרלבנטיים להסכם רכישת השליטה אינם בעלי הדין בתובענה הנוכחית; כי חלה התיישנות ולמצער חל שיהוי; כי קיימות הוראות בהסכם ההקצאה משנת 2006 שיש להחילן לגבי ההליך; כי לא בוצעו מצגים וככל שבוצעו, הדבר לא היה על ידי הנתבעים; כי בהפנייה שמבצעים התובעים להליך הפלילי אין כדי לסייע להם; ועוד.

9.
הנתבעים 1, 3 ו- 4 הגישו הודעה לצדדים שלישיים (להלן לעתים, בהתאמה: "ההודעה", "המודיעים"), שהועמדה על סך של 5 מליון ₪, כנגד פולאר עצמה וכן כנגד מר דב וייס (להלן: "וייס"). כלפי וייס נטען כי הוא אשר יזם ותיווך את הסכם הקצאת המניות וכי ככל שניתנו מצגים, עניין המוכחש ע"י המודיעים/הנתבעים, הרי שהוא אשר נתן אותם.

10.
הצדדים השלישיים הגישו כתבי הגנה. וייס הגיש גם בקשה לסילוק על הסף של ההודעה שהוגשה כלפיו (בקשה מס' 9 בתיק הממוחשב) (להלן: "הבקשה" או "בקשת הסילוק").

בבקשת הסילוק טוען וייס כי ההודעה לצד שלישי לוקה בשני פגמים מרכזיים אשר כל אחד מהם בנפרד, קל וחומר הצטברותם, מצדיקים את סילוקה על הסף. פגם נטען אחד הוא שמהותה של ההודעה שהוגשה כלפיו היא למעשה טענת הנתבעים/המודיעים (כלפי התובעים): "זה לא אני, זה (אולי) הוא" וטענה כזו אינה יכולה להשמע במסגרת הודעה לצד שלישי משאין היא מתייחסת ליריבות שבין המודיע לבין הצד השלישי אלא בין התובע לבין הצד השלישי. פגם נטען נוסף הוא כי ההודעה נעדרת פירוט מינימאלי הנדרש לפי דין.

לבקשה הוגשו תשובה ותגובה לתשובה.

הערות דיוניות
11.
בקשת הסילוק "הבשילה" להכרעה בערבו של קדם המשפט. הבקשה לא נדונה אותה עת משהסתבר כי הדיון בערעור בבית המשפט העליון נקבע להיות זמן קצר לאחר מכן ותוצאותיו יכולות להיות משמעותיות לעצם קיומה של התובענה כאן. יוער, כי בכל מקרה הסתבר שקדם המשפט נקבע למועד המוקדם מהרצוי, משרק בשבוע הדיון עצמו הוגש כתב הטענות האחרון, על המשתמע מכך לענין מועדי הליכים מקדמיים.

12.
זמן מה לאחר מכן הודיע וייס כי הדיון בבית המשפט העליון נדחה ועתר למתן החלטה בבקשת הסילוק. וייס עתר לעשות כן בין השאר, לפי שבקידום ההליך ובניהול הליכים מקדמיים הוא צפוי להדרש להשקעת מאמצים ומשאבים רבים, בהינתן היקף ההודעה וחלוף הזמן מאז קרות הארועים הרלוונטיים; אלה יכולים להחסך ככל שתתקבל בקשת הסילוק.

בהמשך לכך עתרו המודיעים להורות על קיום דיון בבקשת הסילוק ולאפשר לצדדים להשמיע טיעון טרם מתן החלטה. וייס התנגד לכך, בפרט משניתנה לצדדים הזדמנות להעלות את טענותיהם ואין הנמקה שתצדיק חריגה מסדרי הדין. לא הוגשה לתיק התייחסות נוספת.

13.
לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים לא מצאתי טעם להורות על קיום דיון. בקשת הסילוק לא נתמכה בתצהיר, וזאת על יסוד העמדה כי היא נסמכת על מסמכים שהוגשו לתיק ואדנים משפטיים. כך ציינו ונהגו גם המודיעים בתשובתם והמבקש (וייס) בתגובתו לתשובה. משהוגשו טיעוני הצדדים, בהעדר תצהירים וכאשר לא הובא טעם של ממש לעשות כן, אין הצדקה להורות על קיום דיון במעמד הצדדים בענין הבקשה.

נעבור אפוא לדיון בבקשה. לצורך רקע תובא תחילה תמצית הטיעון בהודעה לצד שלישי בעניינו של וייס.

ההודעה לצד שלישי כלפי וייס
14.
במסגרת ההודעה לצד שלישי טוענים המודיעים כי ככל

שקיימת להם

חבות

או

אחריות כלפי התובעים

מכח

הסכם ההקצאה, הרי "שהיא של גורם נוסף (פרט לפולאר) – וייס". לפי הנטען, בין וייס לתובע שררו יחסים אישיים קרובים, וייס - ששימש כמנכ"ל של חברת בת של פולאר וכמנהל שיווק של פרויקט הולילנד – היה שותף של התובע בעסקאות נדל"ן בעולם, שימש כנציגו בארץ ואף ניהל עבורו את ענייניו הפיננסיים, לרבות ייצוג התובע למול הבנק (לשם קבלת מימון לעסקאות ובנסיונות לפשרה בסכסוך); בין וייס לתובע שררו יחסי אמון מלאים והתובע סמך על וייס.

15.
המודיעים טוענים כי וייס הוא שיזם ותיווך את הסכם ההקצאה ואת הקשר בין התובע לבין פולאר. נטען כי וייס היה הרוח החיה מאחורי ההסכם וככל שניתנו מצגים, אלה ניתנו על ידו. וייס פעל ללא לאות להשלמת תיווך העסקה שמטרתה היתה ריכוז מרבית ההשקעות שהיו צפויות להתבצע בשוקי הנדל"ן ברחבי העולם. בתמורה להשלמת העסקה קיבל וייס עמלה בהיקף מליוני ₪ וכן הובטח לו כי בסמוך לאחר ההשלמה הוא ימונה למנכ"ל פולאר וכך אכן היה בפועל.

16.
לשיטת המודיעים, וייס נתן את המצגים, ככל שהיו, והוא ששכנע את התובע (ככל שנדרש שכנוע) לבצע את העסקה.

17.
על יסוד האמור נטען כי ככל שיש לתובעים טענה כלשהיא מכח הסכם ההקצאה ומצגים שניתנו בקשר אליו וככל שהמודיעים יחויבו במסגרת התובענה, על וייס לשפותם ולפצותם באופן מלא בגין החיוב.

דיון
18.
תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") קובעת:
"216.
בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע ליתן לכל אדם, לרבות אדם שהוא בעל דין בתובענה, הודעה לצד שלישי במקרים אלה:
(1)
כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו בשל כל סעד שייפסק נגדו בתובענה;
(2)
כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי כלפיו לסעד הכרוך בנושא התובענה והוא בעיקרו כסעד שמבקש התובע;
(3)
כששאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי."

19.
במסגרת הודעה לצד שלישי על השולח לפרט את התשתית המהווה את עילתה של ההודעה, את בסיס החבות של הצד השלישי כלפיו.

20.
במקרים רבים, הודעה לצד שלישי המוגשת לפי תקנה 216 נסמכת בעיקרה על מערכת יחסים שבין שולח ההודעה (הנתבע) לבין הצד השלישי. למשל – נתבע אשר כלפיו נטען כי עוול והזיק, שולח הודעה לצד שלישי כלפי מבטחתו (שיתכן כי מתכחשת לחבות). או, למשל, קבלן ראשי שנתבע בשל ליקויי בנייה השולח הודעה לצד שלישי כלפי קבלן משנה בתחום רלוונטי.

21.
במקרה שלפנינו, במסמך ההודעה לצד שלישי מעלים המודיעים כלפי וייס, כמבואר לעיל, טענות לגבי הקשרים שבינו לבין התובע וטוענים כי ככל שניתנו כלל מצגים לתובע, הרי שוייס הוא שעשה זאת. טיעון זה מתייחס לאחריות שיכולה אולי להיות לוייס כלפי התובע/ים, אך אינו מתייחס לאחריות של וייס כלפי המודיעים.

לא אותר בהודעה טיעון המלמד על חבות ולו נטענת, של וייס כלפי המודיעים.

22.
אין חולק כי המודיעים כללו בהודעה לצד שלישי את הביטויים שכלולים בתקנה 216 באומרם כי ככל שהם יחויבו במסגרת התובענה, על וייס לשפותם ולפצותם באופן מלא בגין החיוב. אולם ההודעה אינה נותנת כל טעם, ולו נטען, לחיוב כזה

שמקורו ביחס שבין המודיעים לבין וייס. אין התייחסות לחובת זהירות, לקיום הסכם בין המודיעים לוייס או כל עילה אחרת. גם בתשובתם לבקשת הסילוק, כאשר מתייחסים המודיעים לטענה כי ההודעה נעדרת פירוט מינימלי (ודוחים אותה), הם מפנים אל פרטים שעיקרם הוא היחס שבין וייס לתובעים, מעורבותו של וייס בהסכם ההקצאה ורצונו בהשלמת העסקה. אין התייחסות לחבות שבין וייס למודיעים. למען הזהירות יוזכרו
דברי כב' השופטת (כתוארה אז) נאור, לפיהם "אם שופט
נדרש לזכוכית מגדלת כדי לחפש טענה בין
השורות של כתבי הטענות, הדעת נותנת כי היא לא נטענה
" (בר"מ 7386/07
אל-רון בע"מ נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב (14.06.2009)).

23.
בנסיבות אלה לא תיכון הודעה כלפי וייס הנסמכת על מערכת יחסים שבין המודיע לבין הצד השלישי ודינה סילוק על הסף.

24.
בכך לא מסתיים הדיון, וזאת לנוכח טיעוני הצדדים שדומה כי בחלק מהם בוצע עירוב בין היבטים שונים של הליך הודעה לצד שלישי.

25.
עמדנו על כך שהודעה לצד שלישי יכולה להשלח בשל מערכת יחסים וחבות שבין שולח ההודעה לבין הצד השלישי. המודיעים במקרה שלפנינו הצהירו בתשובתם לבקשת הסילוק, כי זהו הבסיס לתביעתם (ר' סע' 10) וראינו כי ההודעה אינה מקימה תשתית כאמור.

26.
יחד עם זאת (ובניגוד למה שאולי ניתן להבין מטיעוני וייס בבקשה), קיימת אפשרות עקרונית שהודעה תשלח אל צד שלישי אשר אין לו חבות חוזית כלפי הנתבע ואף לא חבות הנובעת מקיומה של חובת זהירות, למשל. היינו, כאשר לשולח ההודעה אין "עילת תביעה" כלפי הצד השלישי במובן הרגיל של ביטוי זה (זהו הנוסח בו לעתים עושות שימוש ערכאות דיוניות; ת"א (מרכז) 28418-04-12
double u trading fund inc.
נ' דורון אפיק, עו"ד
(25.2.2016); בש"א (חי') 7652/05 פלאפון תקשורת בע"מ נ' מדינת ישראל (11.5.2005)).

27.
תקנה 216(1) מאשרת משלוח הודעה לצד שלישי "
כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו בשל כל סעד שייפסק נגדו בתובענה
".

זכאות להשתתפות יכולה לקום בין מעוולים מכוחו של רישא סעיף 84(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ("פקודת הנזיקין"), אשר קובע: "
כל מעוול החב על הנזק רשאי להיפרע דמי השתתפות מכל מעוול אחר החב, או שאילו נתבע היה חב, על אותו נזק, אם כמעוול יחד ואם באופן אחר
".


זכות ההשתתפות של מזיק אחד מאת מזיק אחר לפי סעיף 84(א) היא עצמאית (ע"א 7115/14 סירוגה-ברניר נ' סלקום ישראל בע"מ (3.7.2017), בסע' 34; ע"א 3765/95 חוסיין נ' ד"ר טורם, פ"ד נ(5) 573 (19.11.1996) (להלן: "ענין חוסיין")).

28.
במקרה כזה, הטענה העומדת על הפרק היא כי הן שולח ההודעה והן הצד השלישי הם בעלי חבות ישירה כלפי התובע לגבי אותו נזק ומשכך, גם אם בינם לבין עצמם אין מערכת חוזית או חובת זהירות כיוצא באלו עילות, רשאי מעוול אחד להפרע ממעוול שני על יסוד כלל ההשתתפות שבסעיף 84(א) לפקודת הנזיקין (שמקורו בדיני היושר על בסיס שיקולי מניעת התעשרות שלא במשפט, ר' ע"א 1091/15 רוזנפלד נ'
dolphin fund limited
(13.7.2016); ע"א 5525/10 גני הררי בע"מ נ' מערבי (25.4.2013); ענין חוסיין).

בהעדר חבות ישירה של הצד השלישי כלפי התובע, לא קמה למעוול שהוא שולח ההודעה, זכות השתתפות מכוחו של סעיף 84(א). האפשרות להפרע השתתפות לפי סעיף 84(א) מתייחסת רק ל"
מעוול אחר החב, או שאילו נתבע היה חב
" על אותו נזק.

29.
ניתן היה לסבור לפי ניסוחה של ההודעה לצד שלישי כלפי וייס, כי המודיעים טוענים לקיומה של חבות ישירה של וייס למול התובעים. כפי שיצוין בהמשך, טענה כזו במקרה הקונקרטי כנראה עדיין לא היתה מובילה למסקנת "כשרות" ההודעה, אך ממילא באה תשובת המודיעים לבקשת הסילוק והבהירה כי לשיטת המודיעים-עצמם, הם אינם טוענים לקיומה של חבות ישירה בין וייס לתובעים, אלא לקיומה של חבות בין וייס לבין המודיעים: "שולחי ההודעה לא טענו לקיומה של חבות ישירה בין הצד השלישי (וייס) לתובע הראשי. הם טענו אמנם לקיומם של יחסים ביניהם (לכל הפחות, בעבר) ואולם את החבות בהודעה כנגד וייס, ייחסו שולחי ההודעה כלפי עצמם ולא כלפי התובע" (סע' 10 לתשובה). בהעדר טענה של חבות ישירה בין וייס לבין התובע, אין לפנינו יסוד להחלת סעיף 84(א) לפקודת הנזיקין, שאף לא אותר בהודעה או בתשובה לבקשת הסילוק. בהתאם – אין מקום להחלת תקנה 216(1) בהקשר זכות השתתפות שכזו.

לאור האמור, אין לפנינו גם הודעה הנסמכת על חבות ישירה למול התובע.

30.
ראוי לשוב ולהבהיר כי עצם ציון המלים הנזכרות בתקנה 216 אינו יכול להוות תשתית הולמת לקיומה של הודעה לצד שלישי. פלוני אינו יכול לטעון כי ככל שיחוייב בדין, "הרי ש....." ואז לחזור על מילות תקנה 216 תוך שילוב שמו של הצד השלישי במקומות המתאימים. ניסוח כזה אינו מבסס הודעה לצד שלישי הראויה לדיון.

31.
להשלמת התמונה ולאור הדרך בה הועלו הטיעונים מטעם הצדדים, תובא להלן הערה נוספת בעניינה של ההודעה.

32.
נניח לצורך הדיון בלבד כי המודיעים (חרף עמדתם לסתור), טענו בהודעתם לקיומה של חבות ישירה בין וייס לבין התובעים. גם הנחה זו אינה מסייעת להודעה אותה הגישו כלפי וייס לעמוד על כנה.


33.
סעיף 84(א) לפקודת הנזיקין מתייחס למקרה בו מעוול אחד סבור שעליו לקבל השתתפות ממעוול נוסף. ברם, עמדת המודיעים כפי שהיא מנוסחת באופן חוזר בהודעה, איננה שהמודיעים זכאים להשתתפות מוייס בהיותו מעוול נוסף, אלא לאור עמדתם כי וייס, ולא הם עצמם, הוא אשר אמור להיות אחראי למול התובע.

המודיעים טוענים במסגרת ההודעה כי ככל שהיו מצגים כלפי התובעים הרי שוייס הוא שנתן אותם והוא ששכנע את התובע (ככל שנדרש שכנוע) לבצע את העסקה. בהודעה אף צוין כי האחריות היא "של" וייס (ופולאר). הטיעון שהובא בהודעה מתייחס לקשרים שבין התובע לבין וייס וכיוצא באלה טעמים שאמורים כנראה להוביל למסקנה כי הדעת נותנת שאם היו מצגים כלפי התובעים, אלה ניתנו על ידי וייס, ולא על ידי המודיעים.

34.
בהקשר זה יש לקרוא את דבריו של כב' הנשיא (בדימ') גרוניס בענין קורל תל אליהם התייחסו הצדדים בטיעוניהם (רע"א 5635/13 קורל-תל בע"מ נ' רז (1.4.2015), בסע' 12). באותו מקרה ציין הנשיא גרוניס כי
בדברים שטענה שולחת ההודעה, אף שלא אמרה זאת במפורש, "במהותו של דבר רצונה הוא שהצדדים השלישיים יהיו נתבעים בהליך
" (הדגשה במקור – ת.א.). לענין זה צוין כי
קיים הבדל בין צירופו של בעל דין להליך כנתבע, החב חבות ישירה כלפי התובע, לבין צירופו כצד שלישי, החב בשיפוי או בהשתתפות כלפי הנתבע.

כב' הנשיא גרוניס מביא בהסכמה דברים שצוינו בפסיקה בארצות הברית וראוי לצטטם אף כאן:
"in other words, a third party claim is not appropriate where the defendant and putative third party plaintiff says, in effect, ‘it was him, not me.’ such a claim is viable only where a proposed third party plaintiff says, in effect, ‘if i am liable to plaintiff, then my liability is only technical or secondary or partial, and the third party defendant is derivatively liable and must reimburse me for all or part (one-half, if a joint tortfeasor) of anything i must pay plaintiff’".

watergate landmark condominium unit owners' asso. v. wiss, janey, elstner associates, inc.
, 117 f.r.d. 576, 578 (e.d. va. 1987)
.

ענין קורל-תל, שם (ההדגשה הוספה – ת.א.).


הנה כי כן, כאשר נתבע השולח הודעה לצד שלישי טוען כי הצד השלישי ולא הוא עצמו, אחראי כלפי התובע (וזוהי למעשה מהות טענת המודיעים כפי שהיא מפורטת בהודעה כפי שהוגשה), הטענה אינה מתאימה להודעה לצד שלישי.

35.
יובהר כי הגם שפסק הדין בענין קורל-תל עסק באפשרות הודעה לצד שלישי בתובענה ייצוגית, בסוגייה הקונקרטית מתייחס פסק הדין להודעה לצד שלישי באשר היא (ר' למשל ההפנייה לענין קורל-תל בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 8146/13 ד"ר סולימאן ג'ושה נ' בית החולים אלדג'אני (בפירוק) (21.7.2016)).

הערה וסיכום
36.
לא מצאתי בטעונים האחרים אשר הובאו מטעם מי מהצדדים או בשיקולים אחרים, כדי לשנות את תוצאות הדיון לגופו של ענין (רע"א 1491/16 פלונית נ' פלוני (14.4.2016); בע"מ 2468/11 פלוני נ' פלונית (26.5.2011); רע"א 9294/09 חן נ' בנק הפועלים (25.3.2010); ע"א 4861/05 שיכון עובדים נ' מנהל מיסוי מקרקעין (11.8.2008); ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם, פ"ד לז(3) 60 (15.6.1983)).

37.
סוף דבר - מכח סמכותי לפי תקנות סדר הדין האזרחי, לרבות ובפרט תקנה 100 ותקנה 222, ההודעה לצד שלישי כלפי וייס נמחקת. המודיעים (המשיבים) מחוייבים בהוצאות המבקש (וייס) בסך 15,000 ₪.

המזכירות
תמציא ההחלטה (פסק הדין החלקי) לצדדים.

ניתן היום,
ח' אדר תשע"ח, 23 פברואר 2018, בהעדר.




____________________


תמר אברהמי
, שופטת








א בית משפט מחוזי 15484-04/17 זיל פלדמן, פ.ד. אחזקות (ישראל) ש.מ נ' לידר החזקות והשקעות בע"מ, אביגדור קלנר, יצחק שרם ואח' (פורסם ב-ֽ 23/02/2018)