פסקי דין על דמיטרי קוז'ימיאקין | פסקי דין על הכונס הרשמי | פסקי דין על עו"ד איל כהן |

31720-05/16 פשר     28/02/2018




פשר 31720-05/16 דמיטרי קוז'ימיאקין נ' הכונס הרשמי, עו"ד איל כהן








בית המשפט המחוזי בבאר שבע



פש"ר 31720-05-16 קוז'ימיאקין נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'







בפני

כב' השופט
ישראל פבלו אקסלרד


החייב

דמיטרי קוז'ימיאקין
ת.ז.

312736655

ע"י ב"כ עוה"ד לירום סנדה ושות'
– עוה"ד חנן עזרן


נגד


המשיבים

1.
הכונס הרשמי
2.
עו"ד איל כהן


- נאמן



החלטה

החלטה זו עוסקת באופן חישוב שכר טרחתו של נאמן בפשיטת רגל לפי תקנה 8 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1981 (להלן: "התקנות"). המחלוקות בין הצדדים נוגעת למהות הסכום
שיש לראותו כ"תקבולי מימוש", לעניין אותה התקנה. האם השכר יחושב לפי הסכום "נטו" שמומש לקופה או לפי אותו סכום "נטו" בתוספת שכר הטרחה והוצאות ההליך. מובן כי לפי האפשרות השנייה, השכר לבעל התפקיד הנו גובה יותר.

רקע וההוראות הרלוונטיות בתקנות
1.
צו כינוס ניתן לבקשת החייב ביום 16.5.16, ודיון בשאלת הכרזתו של כפושט רגל והאפשרות לגבש תכנית פירעון עבורו, התקיים ביום 7.12.17. החייב הסכים להשלים לקופה סכום אשר יאפשר חלוקת דיבידנד מלא לכל הנושים, לפי תביעות החוב שאושרו וכן כיסוי כל הוצאות ההליך, דהיינו, שכר טרחתו של הנאמן, מע"מ על שכר הטרחה, הוצאות הנאמן ושכר השגחה לכונס הרשמי. תכנית הפירעון אושרה כמובן, והחייב משלם את תשלומיה באופן סדיר.

2.
קיימת מחלוקת בין הנאמן והכונ"ר מחד, לבין ב"כ החייב מאידך, לגבי הסכום אשר על החייב להשלים לצורך חלוקת הדיבידנד וכיסוי הוצאות ההליך, כאמור. המחלוקת נובעת מאופן חישוב שונה של שכר טרחת הנאמן על ידי הצדדים. בהמשך ההחלטה, אציג את עמדות הצדדים ואת החישוב במקרה הספציפי דנן, לפי כל אחת מהשיטות.

3.
תקנה 8 לתקנות, קובעת את שיטת החישוב של השכר שזכאי לו בעל תפקיד מתקבולי מימוש וכך קובעת התקנה, לענייננו.

"8. (א) לבעל תפקיד ייקבע שכר מימוש באחוזים מתקבולי מימוש, כמפורט להלן, למעט, ממזומנים שהיו בידי החברה, או שעמדו לזכותה ביום תחילת עבודתו בפועל של בעל התפקיד, ולמעט הכספים שהועברו לבעל התפקיד מכונס נכסים או מפרק אחר:

(1)
לגבי 65,411 השקלים החדשים הראשונים – 20%;

(2)
לגבי 654,108 שקלים חדשים נוספים – 10%;

(3)
...".

המונח "תקבולי מימוש" מוגדר בתקנה 1 כדלקמן: "תקבולי מימוש – תקבולים, שאינם תקבולי הכנסה, ומקורם גביית חובות, מכירת נכסים וכל תקבול אחר שקיבל בעל תפקיד;".

המונח "תקבולי הכנסה" – מוגדר בתקנה 1 כדלקמן: "תקבולי הכנסה – תקבולים ממכירת מוצרים או שירותים שהם עיסוקה של החברה שבפירוק או בכינוס נכסים (להלן – החברה) והנמכרים תוך כדי הניהול;".

4.
בעניינו של החייב אושרו תביעות חוב בסכום של 41,894 ₪. סכום זה מהווה הבסיס לחישוב שכר טרחתו של הנאמן מתקבולי מימוש. הואיל והחייב הסכים להוסיף לקופת פשיטת הרגל סכום אשר יאפשר תשלום זה במלואו לנושים, לאחר כיסוי הוצאות ההליך, יש לחשב בשלב הזה, מהן הוצאות ההליך המורכבות, כאמור, משכר המימוש, מס ערך מוסף על שכר זה, אגרת השגחה לכונ"ר והוצאות ההליך כמקובל בהליכי פשיטת רגל בסך 500 ₪ לשנה.

טענות הצדדים וחישוביהם
5.
לשיטת החייב
, על מנת לדעת מהן הוצאות ההליך וממילא, מהו הסכום שעליו להשלים לקופה, יש לערוך החישוב בשיטה הבאה:
סכום תביעות החוב מהווה את "תקבולי המימוש" ולכן, יש לחשב ממנו שיעור של 20% וזהו שכר המימוש; לסכום השכר המתקבל יש להוסיף מע"מ; מסכום השכר המתקבל (ללא המע"מ) יש להוסיף שיעור של 20%, שזהו שכר ההשגחה של הכונס הרשמי
;
ועוד יש להוסיף 500 ₪ לכל שנה מארבע שנות ההליך. בהתאם לכך, החישוב לשיטת בא כח החייב, הוא כדלקמן (בחישוב שהוצג בבקשה קיימת טעות בחישוב):

א.
סכום תביעות החוב שאושרו: 41,894 ₪.

ב.
שכר הנאמן, 20% לפי תקנה 8 א(1) – 8,379 ₪.

ג.
מע"מ על הסכום שבסעיף ב' – 1,424 ₪.

ד.
אגרת השגחה, 20% מהסכום שבסעיף ב' -
1,676 ₪.

ה.
הוצאות לפי 500 ₪ לשנה - 2,000 ₪.

ו.
סה"כ הסכום שאמור להיות בקופה (סיכום סעיפים א' עד ה') – 55,373 ₪.

6.
לשיטת הנאמן והכונ"ר
, שכר טרחת הנאמן נגזר מסכום היתרה שבקופת פשיטת הרגל, דהיינו, הסכום הכולל שיעמוד בקופה, לאחר שהחייב יוסיף וישלים לקופה, מעבר לסכום תביעות החוב, את שכר הנאמן, מס הערך המוסף עליו, אגרת ההשגחה וההוצאות. הנאמן טוען כי אלו "תקבולי המימוש" ולכן, על החייב להעמיד את הקופה על סכום של 58,000 ₪.
הנאמן לא פירט את אופן החישוב ואנסה אנוכי לתרגם את שיטתו למספרים במקרה דנן:

א.
הסכום שיהיה בקופה לאחר העשרתה על ידי החייב לצורך תשלום מלא לנושים וכיסוי מלוא הוצאות ההליך, כאמור בסעיף 5 דלעיל – 55,373 ₪ - לצורך חישוב בלבד.

ב.
שכר הנאמן, 20% לפי תקנה 8 א(1) – 11,074 ₪.

ג.
מע"מ על הסכום שבסעיף ב' – 1,882 ₪.

ד.
אגרת השגחה, 20% מהסכום שבסעיף ב' – 2,214 ₪

ה.
הוצאות לפי 500 ₪ לשנה – 2,000 ₪.

ו.
סה"כ הסכום שאמור להיות בקופה (סיכום סעיפים 5.א. +6 ב' עד ה') – 59,074 ₪
.

7.
שיטתו של החייב
מסתמכת על טענתו כי לשון התקנה מחייבת עריכת החישוב כאמור. לטענתו, עריכת החישוב בדרך זו, מאפשרת לנושים לקבל את מלוא תביעותיהם, ולבעלי התפקידים לקבל את שכרם והוצאותיהם על פי התקנות. טוען בא כח החייב, כי אם נלך לשיטתו של הנאמן,
ייווצר מצב אבסורדי, לפיו, שכר טרחתם של בעלי התפקידים הוא גבוה מזה שנקבע בתקנה 8(א)'. החייב גם ביקש להפנות לפר"ק (ת"א) 49324-10-15 כלבו לבניין – מאיר המאיר (1992) בע"מ נ. הכונס הרשמי
(פורסם בנבו, 19.3.17), בו התייחס כב' הנשיא א. אורנשטיין למחלוקת דומה שהתעוררה לגבי אופן חישוב של שכר חלוקה לפי תקנה 8א' לתקנות. כב' השופט אורנשטיין מצא כי
הקביעה לפיה שכר החלוקה יחושב מסכום הדיבידנד נטו (ללא הוספה של שכר הטרחה והוצאות ההליך), מתיישבת עם לשון התקנה וכי אם ייכלל שכר הטרחה על כספי החלוקה בעת חישוב שכר החלוקה, יגרום הדבר לפסיקת כפל שכר טרחה לבעל התפקיד וזאת בניגוד לתכלית התקנה שהיא, הגדלת הדיבידנד שמשולם לנושים.
בא כח החייבים גם הסתמך על חישוב שערך הכונ"ר במחוז ת"א והמרכז בתיק פש"ר (מחוזי מרכז) 782-07-15, חישוב שנעשה לפי שיטתו של בא כח החייב. החישוב צורף לבקשה שהוגשה.

8.
שיטתו של הנאמן
לחישוב שכר הטרחה והסכום אשר על החייב להעשיר בו את קופת פשיטת הרגל, מבוסס על טענתו, כי המונח "תקבולי מימוש", כולל את כל הכספים שהופקדו בקופת פשיטת הרגל, מלבד תקבולי הכנסה. סכומים אלה כוללים גם את הסכום שעל החייב להוסיף לצורך חישוב שכר הטרחה. בעניין זה מפנה הנאמן לרע"א 8449/14 יוסף רוטמן נ. עו"ד ליאור מזור מנהל מיוחד (פורסם בנבו, 15.2.15) וטוען כי נקבע שם, שקשה להעלות מצב של תקבולים שיחושבו על פי התקנות ואשר לא יהוו תקבולי הכנסה וגם לא תקבולי מימוש. לטענת הנאמן, הפרשנות של בא כח החייב היא מלאכותית ואינה מתיישבת עם נוסח התקנות. הנאמן גם מפנה, כדוגמא, לכללי לשכת עורכי הדין בדבר התעריף המקסימלי בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לפי נפגעי תאונות דרכים. אומר כבר עתה, כי הפניה זו אינה רלוונטית לטעמי, והמונחים שעשה בהם המחוקק שימוש בשני החיקוקים, הינם שונים בתכלית, שכן כללי לשכת עורכי הדין עוסקים בסכום שנפסק או בסכום הפשרה וחישוב שכר הטרחה שם הינו פשוט, בהתאם לאחוזים מאותם הסכומים.

דיון והכרעה
9.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני סבור שבעניין המחלוקת שלפני, הדין עם בא כח החייב.

10.
התקנות דנות בשלוש שיטות עיקריות לתשלום שכר טרחה לבעלי תפקידים: שכר ניהול מתקבולי הכנסה (תקנה 7), שכר מימוש מתקבולי מימוש (תקנה 8) ושכר חלוקה מסכומי חלוקה בפועל (תקנה 8א'). ראינו כי בהתאם להגדרות, תקבולי הכנסה הם תקבולים שמתקבלים ממכירת מוצרים או ממתן שירותים במסגרת עיסוק החברה שבפירוק או בכינוס נכסים, והמדובר הוא במוצרים שנמכרים תוך כדי ניהול או שירותים שניתנים כאמור. תקבולי מימוש הינם תקבולים שאינם תקבולי הכנסה, ומקורם בגביית חובות, במכירת נכסים ובכל תקבול אחר שקיבל בעל התפקיד. אכן, הסכום אשר החייב אמור להעשיר בו את הקופה לצורך כיסוי הוצאות ההליך, הוא לא בגדר תקבולי הכנסה ולכן, לכאורה, ניתן לראותו כ"כל תקבול אחר שקיבל בעל תפקיד", כלשון ההגדרה של "תקבולי מימוש" שבסעיף 1 לתקנות. בעניין רוטמן, אליו הפנה הנאמן, ציין כב' השופט סולברג כי את חישוב שכר הטרחה חילק המחוקק לשני מסלולים חלופיים: המסלול הראשון, הוא שכר שנגזר מאופי פעולותיו של בעל התפקיד ובכלל זה, תקבולי הכנסה מניהול ופעילות שוטפת של החברה
וכן מתקבולי מימוש ממכירת נכסים של החברה וזהו שכר מימוש. המסלול השני, הוא חישוב שכר טרחה לפי שכר חלוקה (מסלול זה אינו נוגע לענייננו). קובע כב' השופט סולברג כדלקמן:

"עיון בהגדרות שבסעיף 1 לתקנות של המונחים 'תקבולי הכנסה'
ו'תקבולי מימוש', אשר נוסחן הובא לעיל, מעלה למעשה, כי מדובר בהגדרות המוציאות האחת את רעותה. הגדרת 'תקבולי מימוש' היא רחבה, ולמעשה מהווה הגדרה שיורית לכל תקבול שאינו תקבול הכנסה ("... כל תקבול אשר קיבל בעל התפקיד"). על מנת להוציא מן הספק, הוסיפה תקנה 8(א) לקבוע כי יראו כתקבולי מימוש גם תשלומים עתיים ששולמו על ידי החייב עצמו, בעל מניות של החייב או אדם אחר. לעיתים, ההכרעה בשאלה האם מדובר בתקבולי הכנסה או תקבולי מימוש, היא שאלה עובדתית בבסיסה, אשר בית המשפט המחוזי המפקח על ההליך, מוסמך להכריע בה. במרבית המקרים, אין מדובר בשאלה המצויה במחלוקת, אך לעיתים, יידרש בית המשפט לבחון מהו המאפיין הדומיננטי בפעילותו של בעל התפקיד, ומכאן לגזור את השכר הראוי..."



11.
הנאמן מבקש ללמוד מן הציטוט הנ"ל, כי הסכומים אשר על החייב להוסיף לקופה לצורך כיסוי הוצאות ההליך, גם הם בגדר תקבול מימוש, בשל אי היותם בגדר תקבולי הכנסה. לשיטתו, בהיות ההגדרה של תקבולי מימוש הגדרה שיורית, הרי כל תקבול אשר אינו תקבול הכנסה, הוא בהכרח תקבול מימוש. אכן, כך נקבע בעניין רוטמן ובכל הכבוד, אוכל רק להסכים עם קביעה זו. יחד עם זאת אני סבור כי המונחים "תקבולי הכנסה" ו"תקבולי מימוש" מכוונים שניהם לכספים אשר נכנסו לקופת הפירוק או פשיטת הרגל, כתוצאה מפעילות כזאת או אחרת של בעל
התפקיד או כספים שמסיבה כזאת או אחרת, מקומם בקופות הנ"ל.
כספי המימוש הם אותם הכספים שנכנסו לקופה, לפני העשרתה בסכום נוסף על ידי החייב לצורך כיסוי הוצאות ההליך. במילים אחרות, הייתי אומר, כי בהיות בעל התפקיד, למעשה, בנעליו של החייב או החברה, תקבולי הכנסה ותקבולי מימוש הם תקבולים שאמורים היו להתקבל אצל החייב, אלמלא חדלות הפירעון. מכספים אלה, היו החייב או החברה משלמים את חובותיהם ובהינתן חדלות פירעון, הדבר נעשה על ידי בעלי התפקידים. אני סבור שזהו רוח הדברים בהגדרות הנדונות בסעיף 1 לתקנות. האמור כאן, אינו פוגע בקביעתו של כב' השופט סולברג, לפיה, ההגדרה של "תקבולי מימוש" הינה הגדרה שיורית וכל אשר אינו תקבול הכנסה, יכנס לגדר "תקבול מימוש". עדיין לא כל סכום אשר ימצא את דרכו אל קופת פשיטת הרגל, ייכלל בגדר הכספים שיהוו תקבולי הכנסה או מימוש. כך למשל, אם יופקד בידי נאמן בפשיטת רגל סכום פיקדון לצורך ביצוע הוצאה כזאת או אחרת, ספק רב אם ניתן יהיה לראות בו משום תקבול הכנסה או תקבול מימוש. הסכום בו מעשיר החייב את הקופה, לצורך כיסוי הוצאות ההליך, במקרה כמו המקרה שבפני
י, לא ניתן לראות בו כחלק מתקבולי המימוש, שכן הוא, באופן מעשי, איננו מיועד כלל לנושים אלא הוא נגזר מתוך הסכום אותו מבקשים הצדדים, בהסכמה, לייעד לנושים.

12.
לא זו אף זו - כפי שקבע כב' הנשיא א. אורנשטיין, בעניין כל-בו לבניין, בהקשר לשכר חלוקה, קבלת עמדתם של הנאמן והכונ"ר משמעותה היא פסיקה של כפל שכר טרחה לנאמן, בבחינת "שכר טרחה על שכר טרחה". לטעמי, יהיה בדבר משום כשל לוגי וגם בכך יש כדי לשלול עמדה זו של הנאמן.




13.
אשר על כן, אני קובע כי על החייב להמשיך ולהעשיר את קופת פשיטת הרגל, עד אשר יצטבר בה הסכום הרשום בסעיף 5 להחלטה זו.

14.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ג אדר תשע"ח, 28 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.









פשר בית משפט מחוזי 31720-05/16 דמיטרי קוז'ימיאקין נ' הכונס הרשמי, עו"ד איל כהן (פורסם ב-ֽ 28/02/2018)