פסקי דין על ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על דב יקיר | פסקי דין על כלל חברה לביטוח | פסקי דין על גיא ישראלי |

40019-01/17 תאמ     01/03/2018




תאמ 40019-01/17 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' דב יקיר, כלל חברה לביטוח בע"מ, גיא ישראלי








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 40019-01-17 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ
נ' יקיר ואח'



לפני
כבוד השופט נצר סמארה


תובעת

ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אוליאל



נגד



נתבעים

1. דב יקיר
2. כלל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד רימה מזאויי

3.. גיא ישראלי
4. שירביט חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אריאנס





פסק דין



1.
לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בעקבות נזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 04.06.2016, בין כלי רכב, מ"ר 66-540-53, שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת (להלן: "רכב התובעת"), ובין כלי רכב, מ"ר 85-721-79 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבע 1 ונהוג בידו ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים 1 ו-2") ולבין כלי רכב, מ"ר 42-655-59, שבעת התאונה היה בבעלות הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 4 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים 3 ו-4") (ולהלן: "התאונה").

מדובר ב"תאונת שרשרת" שבה היו מעורבים ארבעה רכבים, כדלקמן:

הרכב שהוסע לפני רכב התובעת, שאינו צד לתובענה, הוא הרכב הראשון מבין ארבעת הרכבים המעורבים בתאונה;
רכב התובעת הוא הרכב השני מבין ארבעת הרכבים המעורבים בתאונה;
רכב הנתבעים 1 ו-2 הוא הרכב השלישי מבין ארבעת הרכבים המעורבים בתאונה;
ורכב הנתבעים 3 ו-4 הוא הרכב הרביעי והאחרון מבין ארבעת הרכבים המעורבים בתאונה.

2.
המחלוקת בין הצדדים היא בקשר עם נסיבות התרחשותה, היינו בשאלת האחריות לקרות התאונה, ובקשר עם היקף הנזק שנגרם לרכב התובעת.

3.
נערכה לפני ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, העידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה ועדי ראייה נוספים מטעם התובעת ומטעם הנתבעים 1 ו-2 אשר ישבו לצד הנהגים ברכב התובעת.

4.
בתום ישיבת ההוכחות, הגיעו הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על

פסק דין
זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.
על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שאחריותו של נהג רכב הנתבעים 1 ו-2 לקרות התאונה תעמוד על שיעור של 70%, אחריותה של נהגת רכב הנתבעים 3 ו-4 לקרות התאונה תעמוד על שיעור של 30%, כאשר לנהגת רכב התובעת אשם תורם בשיעור 10%, שאין בו כדי להקים עילת תביעה עצמאית.


הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית בלבד, כדלקמן:

5.1.
אני מעדיף את גרסאות עדות התובעת, שהיו קוהרנטיות, נאמרו באופן אינטואיטיבי מבלי לנסות לטייח פרטים, מפורטות, ומהימנות עליי, זאת על פני גרסאותיהם של עדי הנתבעים.

5.2.
העובדה שהן נהגת רכב התובעת והן העדה הנוספת שישבה לצדה בעת קרות התאונה, ידעו לומר כי סך הכל רכבם נפגע 5 או 6 מכות, מאחור ומקדימה, לרבות הפגיעה הקלה שרכב התובעת פגע ברכב הראשון שהיה בשרשרת, מעידה כי רכבן אכן נפגע מספר פעמים מאחור.

אם נעיין בטופס ההודעה על התאונה מטעם התובעת, נגלה כי נרשם שם כי רכב שנסע מאחורי רכב התובעת פגע ברכב התובעת מאחור בחוזקה והדפו לעבר הרכב הראשון בשרשרת ואז הגיח עוד רכב מאחורי הרכב שנסע מאחורי רכב התובעת, והדף אותו לעבר רכב התובעת.

תיאור זה מתיישב עם פגיעת רכב הנתבעים ברכב התובעת והדיפתו לעבר רכב הראשון בשרשרת ולאחר מכן פגיעה נוספת של רכב התובעת על ידי הדיפת רכב הנתבעים 1 ו-2 על ידי רכב הנתבעים 3 ו-4.

5.3.
כאשר נשאלה העדה מטעם התובעת, איזה מבין המכות שרכבה קיבל היה החזק ביותר, מיד השיבה ללא היסוס, כי המכה הראשונה מאחור הייתה החזקה ביותר. יחד עם זאת, העד האחרת מטעם התובעת לא ייחסה לאחת המכות את העוצמה הגדולה ביותר, אלא טענה כי כל המכות הרגישו לה חזקות.

5.4.
על יסוד תיאור נסיבות התאונה על ידי העדים, מיקום הרכבים בשרשרת, אני סבור כי המכה הראשונה שקיבל רכב התובעת מאחור הייתה חזקה יותר מהמכה השנייה.


משכך, אחריותו של נהג רכב הנתבעים 1 ו-2 היא המשמעותית ביותר.

5.5.
עם זאת, אני סבור כי מאחר שנהגת רכב התובעת אישרה בהודעתה על התאונה ובעדותה בבית המשפט כי רכב התובעת לא הספיק לבלום מאחורי רכב הראשון בשרשרת ופגע בו קלות, יש להטיל עליה אשם תורם בשיעור מינורי של 10%.

העובדה כי רכב התובעת פגע ברכב שהיה לפניו, גם אם מדובר בפגיעה קלה, הדבר נבע מאי שמירת מרווח מצדה של נהגת רכב התובעת, והוא תרם לפגיעה בין רכב התובעת לרכב הראשון בשרשרת.

אין באשמה התורם של נהגת רכב התובעת כדי להקים עילת תביעה עצמאית כנגדה או כנגד מי מטעמה.

5.6.
באשר למחלוקת בעניין הנזק הנטען, הרי שמאחר שהנזק תואם את נסיבות התאונה, ונתמך בחוות דעת שמאי ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצדדים שכנגד לא הגישו שומה נגדית, שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק, ואף לא ביקשו לחקור את שמאי התובעת על חוות דעתו, הרי שסכום התביעה בדין יסודו.

6.
על כן, דין התביעה להתקבל חלקית, כפי האמור בפתח סעיף 5 לעיל.

7.
הנתבעים, באמצעות הנתבעת
2 והנתבעת 4 (הנתבעת 2 בשיעור 70% והנתבעת 4 בשיעור 30%), ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

7.1.
סך של 12,001 ₪, שהינו 90% מסכום התביעה, בתוספת אגרת בית המשפט כפי ששולמה ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

7.2.
שכ"ט עו"ד בשיעור 17.55% מהסכום המוצמד שנפסק.

7.3.
שכר העדות כפי שנפסק בדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

8.
הנתבעת 2 והנתבעת 4 תישאנה כל אחת בשכר העדים מטעמה, כפי שנפסק בדיון.




9.
המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.





ניתן היום,
י"ד אדר תשע"ח, 01 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 40019-01/17 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' דב יקיר, כלל חברה לביטוח בע"מ, גיא ישראלי (פורסם ב-ֽ 01/03/2018)