פסקי דין על קאסם יוסף | פסקי דין על אלי נחום

35815-10/17 הפ     26/02/2018




הפ 35815-10/17 קאסם יוסף נ' אלי נחום








בית משפט השלום בחיפה



ה"פ 35815-10-17 נחום נ' יוסף ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
5

בפני

כבוד השופט
אמיר סלאמה


מבקש

קאסם יוסף



נגד

משיב
אלי נחום


החלטה


לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית, או לחלופין בקשה להעברתה לבית משפט השלום בנצרת.

כללי

1.
המדובר בתובענה בהמרצת פתיחה, שהגיש המשיב נגד המבקש, בה עתר לסעד הצהרתי המכריז על המשיב כבעלים היחיד ברכב מושא התובענה.

ברקע הדברים נציין כי הרכב הנדון נתפס על ידי משטרת ישראל (תחנת נצרת), במסגרת חקירה פלילית, ובהקשר זה הוגשו בבית משפט השלום בנצרת שתי בקשות להשבת תפוס, אחת על ידי המבקש והשניה על ידי המשיב, כאשר כל אחד מהשניים טוען לבעלות ברכב. בית משפט השלום בנצרת, שדן בבקשות במאוחד, החליט שיש להכריע בשאלת הבעלות ברכב בהליך אזרחי, כשהרכב יישאר בינתיים בחזקת משטרת ישראל.

יש לציין כי התביעה שלפניי הוגשה גם כנגד משטרת ישראל, המחזיקה ברכב כיום, ואף שהמשטרה הוגדרה כמשיבה פורמאלית, נתבקש נגדה צו להשבת הרכב לידי המשיב.

2.
בבקשה הנוכחית טען המבקש שהסמכות המקומית לדון בתובענה מסורה לבית משפט השלום בנצרת, שכן המבקש (הנתבע בתובענה) מתגורר בנצרת והרכב מוחזק במשטרת נצרת.

המשיב התנגד לבקשה, וטען כי הסמכות נתונה לבית המשפט בחיפה, שכן מקום המעשה שבשלו תובעים הוא מעשה גניבת הרכב מידי המבקש, אשר התרחש בטירת הכרמל.

בתשובה לתגובה ציין המבקש כי הטענה בדבר מקום גניבת הרכב לא נטענה בכתב התובענה, וכי מירב הזיקות בנדון נתונה לבית המשפט בנצרת.

המשיב הגיש תגובה לתשובה, אף שלא היתה לו זכות דיונית לעשות כן.
דיון

3.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לדחות את הבקשה.

4.
תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן:
תובענה

שאינה

כולה

במקרקעין
,
תוגש

לבית

המשפט

שבאזור

שיפוטו

מצוי

אחד

מאלה
:
(1)
מקום

מגוריו

או

מקום

עסקו

של

הנתבע
;
(2)
מקום

יצירת

ההתחייבות
;
(3)
המקום

שנועד
,
או

שהיה

מכוון
,
לקיום

ההתחייבות
;
(4)
מקום

המסירה

של

הנכס
;
(5)
מקום

המעשה

או

המחדל

שבשלו

תובעים
.


5.
דיני הסמכות המקומית, באספקלריה של תקנה 3(א) על מבחני הסמכות שבה, "הולכים" אחרי הדין המהותי (ראו רע"א 6920/94 לוי נ' פולג). כך למשל, כאשר הסעד הנתבע הוא פיצוי כספי, "המקום לקיום ההתחייבות", לפי תקנה 3(א)(3), הוא מקום מגוריו של התובע, לאור האמור בסעיף 44 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 .

הדבר הוא ביטוי למגמה של ירידת קרנן של דיני הסמכות המקומית, בין היתר בשים לב לגודלה הקטן יחסית של המדינה.

6.
במקרה דנן עסקינן בתביעה לסעד הצהרתי, בה עותר התובע להכרה בזכותו כבעלים על הרכב.
בשים לב לכך שמקום מגוריו התובע הוא טירת הכרמל (כעולה מצילום תעודת זהות שצורף לכתב התובענה), ולמהות הסעד המבוקש (עצם הכרה בבעלותו ברכב), ניתן לומר שהמקום "לקיום ההתחייבות", כמשמעו בתקנה 3(א)(3) הנ"ל, הוא מקום מגוריו של התובע, אף שלא מדובר בהתחייבות במובנה החוזי, וזאת בשים לב לשילוב בין סעיף 44 לחוק החוזים וסעיף 61(ב) לחוק (ראו והשוו בנדון עם עניין לוי נ' פולג הנ"ל).
לאותה תוצאה ניתן להגיע דרך חוק המיטלטלין, תשל"א-1971, וזאת בשים לב למהותה של בעלות במיטלטלין, המוגדרת בסעיף 2 לחוק כזכות להחזיק ולעשות שימוש במיטלטלין. הואיל והתובע עותר להכרה בזכות הבעלות של ברכב, ניתן לראות במקום מגוריו כמקום מימוש זכות זו (אם כי כמובן לא כמקום הבלעדי לכך).
זאת ועוד. הואיל והתובע עותר לחייב את משטרת ישראל, שהיא בעלת דין בהליך, להשיב לידיו את הרכב, ניתן לראות את מקום מגוריו כמקום המיועד לביצוע "ההתחייבות" כמשמעות הדבר בתקנה הנ"ל.

7.
סיכומו של דבר, סבורני שיש לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה.
לאור האמור אינני נדרש לטענת המשיב לפיה יש לבית משפט זה סמכות מקומית נוכח המקום ממנו נגנב הרכב על פי הטענה, ואולם אציין כי ספק אם ניתן לראות באירוע הגניבה, לרבות במקום הגניבה, כאירוע "שבשלו תובעים", בשים לב למהות הסעד הנתבע (סעד הצהרתי גרידא להכרזה על בעלות ברכב, ללא קשר לנסיבות בהן יצא הרכב מחזקתו של המשיב).

8.
הבקשה נדחית אפוא.
בשים לב לכך שהמשיב הגיש תשובה לתגובה ללא זכות שבדין ומבלי שנטל רשות לכך, אינני עושה צו להוצאות.

9.
החלטה בדבר קביעת מועד דיון תינתן בנפרד ותשלח לצדדים.



ניתנה היום, י"א אדר תשע"ח, 26 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט שלום 35815-10/17 קאסם יוסף נ' אלי נחום (פורסם ב-ֽ 26/02/2018)