פסקי דין על אילנה אמיתי | פסקי דין על יצחק אמיתי | פסקי דין על ליאת בנימיני ( פייקין )

23914-10/17 תק     28/02/2018




תק 23914-10/17 אילנה אמיתי, יצחק אמיתי נ' ליאת בנימיני ( פייקין )








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה

ת"ק 23914-10-17 אמיתי ואח' נ' בנימיני ואח'
י"ג אדר תשע"ח, 28 פברואר 2018


בפני

כב' הרשמת הבכירה גילה ספרא - ברנע


תובעים/נתבעים שכנגד

1
.
אילנה אמיתי

2
.
יצחק אמיתי


נגד

נתבעת
/תובעת שכנגד
ליאת בנימיני ( פייקין )




פסק דין


התובעים הגישו תביעת הפסדים בגין הפעלת ביטוח מקיף לתיקון נזקי רכוש בגין תאונת דרכים מיום 14/7/17 ברח' הגעתון בנהריה. הנתבעת הגיש תביעה שכנגד לפיצוי בגין נזק ישיר לרכבה.

הנהג ברכב התובעים, בנה של התובעת, סטה שמאלה לנתיב פניה שמאלה, שהחל בסמוך לפני מקום התאונה. הנתבעת גם היא נסעה בנתיב זה, ופגעה ברכב התובעים בצד השמאלי שלו, עם החלק הימני קדמי של רכבה. שני הנהגים ביקשו לפנות שמאלה ברמזור הקרוב.

לאחר שעיינתי בראיות הצדדים ושמעתי את טענותיהם, אני מוצאת כי האחריות לתאונה רובצת ברובה על הנהג ברכב התובעים, שסטה מנתיב נסיעתו בחוסר זהירות וחסם את דרכה של הנתבעת. התמונות של רכב התובע במקום התאונה (צורפו לכתב ההגנה) מלמדות בבירור כי סטה מהנתיב, המיועד לנסיעה ישר, והיה בתחילת הסטיה שמאלה.

הנתבעת לא נשארה במקום התאונה, והמשיכה בנסיעה שמאלה. הנתבעת גם לא ערכה חוות דעת שמאי, לא תיקנה את רכבה, ולא הגישה צילום מלא שלו. הנתבעת צירפה לכתב ההגנה צילום אוויר של המקום, ואני קובעת כי הנתבעת גם היא נכנסה לנתיב הפניה שמאלה, רק בסמוך לתאונה, שכן הוא מתחיל שם, מכאן שלפני התאונה, נסעה אחרי נהג התובעים.

אני דוחה את טענת הנתבעת כי "אין מקום לעקיפה, לא עקפתי נסעתי בנתיב שלי כל הזמן והוא נכנס לי בתוך האוטו" (פרוטוקול, עמ' 4, שורה 23-24). אני קובעת כי הנתבעת תרמה משמעותית לקרות התאונה, עת השתלבה למסלול המיועד לנסיעה שמאלה במהירות לא מתאימה ולא הספיקה לעצור. כדבריה: "אני נסעתי בנתיב שלי, והוא סטה אלי, ונכנס לי לנתיב ולא הספקתי לעצור" (שם, שורות 25-26).

מצטרפת למסקנה בעניין נהיגה לא זהירה של הנתבעת הסתירה בין עדותה לעדות בעלה. הנתבעת אישרה את גרסת עד התביעה, לפיה לאחר התאונה המשיכה בנסיעה שמאלה, ובעלה, מר גיל בנימיני, הלך אל התובע, שנשאר במקום, להחליף עמו פרטים (עדות עד התביעה, עמ' 3, שורות 4-8, עדות הנתבעת, עמ' 5, שורות 21-23, שורות 30-32, עמ' 5, שורות 1-2 ושורות 28-31, עמ' 6, שורות 1-3). עד ההגנה, שהמתין מחוץ לאולם בעת עדות התובע והנתבעת, העיד כי לא המשיכו בנסיעה, אלא עצרו לאחר התאונה, הוא ירד, ואשתו המשיכה בנסיעה שמאלה, וחיכתה שם (פרוטוקול, עמ' 6, שורה 28 עד עמ' 7, שורה 4). הוא אף התפלא על השאלה.

אני דוחה את הטענה לפיה עד התובעים סטה שמאלה ממצב עמידה בתוך שיירת רכבים, שכן מיקום הנזק ברכבו מלמד כי לא נפגע בפינה השמאלית, אלא בדופן, ולא יכול היה להגיע למנח כזה מעמידה. בכל מקרה היה על הנתבעת להבחין בו, ולנסוע לאט יחסית, בהתחשב בעובדה שגם היא סטתה זמן קצר לפני כן שמאלה מהנתיב, בו נסע רכב התובעים.

מיקום הנזק ברכבה, לרבות העובדה שלא ערכה חוות דעת שמאי, לא תיקנה את הרכב, לא צילמה את כולו, ובעדותה טענה טענות סותרות בעניין הפעלת הביטוח (פרוטוקול, עמ' 5, שורות 13-19) ונסיעתה מהמקום, מחזקים את הסברה כי תרומתה לקרות התאונה משמעותית.

בנסיבות העניין אני קובעת כי התובע אחראי לקרות התאונה ב-70% עקב סטייתו מנתיב (תקנות 40, 41 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961
),
והנתבעת ביתרה, עקב נהיגה בחוסר זהירות (תקנה 21(ג)).

בתביעה העיקרית תשלם הנתבעת לתובעים 685 ₪ (30% מהפסדיו המוכחים), ובתביעה שכנגד ישלמו הנתבעים שכנגד לתובעת שכנגד 2,375 ₪ (70% מהצעת המחיר).

אני דוחה את התביעות הסתמיות לנזק עקיף, שלא הוכח.

התוצאה המעשית הינה כי התובעים ישלמו לנתבעת 1,690 ₪.

כל צד ישא בהוצאות המשפט שלו.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מסירת פסק הדין.

ניתן היום,
י"ג אדר תשע"ח, 28 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.








תק בית משפט לתביעות קטנות 23914-10/17 אילנה אמיתי, יצחק אמיתי נ' ליאת בנימיני ( פייקין ) (פורסם ב-ֽ 28/02/2018)