Google

המכללה האקדמית תל חי,פרופ' מוטי שכטר,ד"ר יזהר לבנר,ד"ר דפנה שאשא,ד"ר שוני דר,ד"ר ראובן אביב - דר' אילן שדה

פסקי דין על המכללה האקדמית תל חי | פסקי דין על פרופ' מוטי שכטר | פסקי דין על ד"ר יזהר לבנר | פסקי דין על ד"ר דפנה שאשא | פסקי דין על ד"ר שוני דר | פסקי דין על ד"ר ראובן אביב | פסקי דין על דר' אילן שדה

433/05 בשא     01/08/2005




בשא 433/05 המכללה האקדמית תל חי,פרופ' מוטי שכטר,ד"ר יזהר לבנר,ד"ר דפנה שאשא,ד"ר שוני דר,ד"ר ראובן אביב נ' דר' אילן שדה





בית הדין הארצי לעבודה

בשא000433/05

המבקשים
1. המכללה האקדמית תל חי

2. פרופ' מוטי שכטר

3. ד"ר יזהר לבנר

4. ד"ר דפנה שאשא

5. ד"ר שוני דר

6. ד"ר ראובן אביב
בעניין:
נ ג ד
המשיב
דר' אילן שדה

החלטה

הבקשה
1. 1. המבקשים, שהם המשיבים בערעור שהוגש על ידי המשיב, עותרים ל:
1.1. 1.1. מחיקת קטעים וסעיפים מהודעת הערעור שהגיש המשיב, בשל היותם "מבישים" ו"אינם דרושים לעניין", וממילא גם "עלולים להפריע לדיון לסבכו ולהשהותו", בהתאם לתקנה 95 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991. לעניין זה נטען כי בקטעים שנתבקשה מחיקתם העלה המשיב בהודעת הערעור טענות מופרכות, שקריות ומביכות ביחס לב"כ המבקשים ותפקידה הציבורי וכב' השופט סומך. עוד נטען כי טענות המבקש מהולות "לעתים" בטענות עובדתיות חדשות, שקריות, המוכחשות מכל וכל. כן נטען כי בחלק מהסעיפים מועלות טענות לעניין פסלות השופט סומך, אותן היה עלי המשיב להעלות בערעור על החלטת השופט סומך שלא לפסול עצמו, והוא מנוע מלהעלותן בשלב הערעור על פסק הדין.
1.2. 1.2. למחוק מהודעת הערעור את מבקשים 5 ו- 6, אשר נמחקו בהסכמה מהתביעה בבית הדין האזורי, ולא היו צד להליך בבית הדין האזורי.
2. 2. המשיב טען בתגובתו לבקשה:
2.1. 2.1. אין מקום למחיקת קטעים וסעיפים מהודעת הערעור, כיון ש"הכל ענייני וראוי לדיון אמיתי ונוקב".
2.2. 2.2. מבקשים 5 ו- 6 מופיעים בבקשה להשבה לעבודה, כי הם עלולים להיפגע מביטול מינוים, אשר נעשה שלא כדין.
המסגרת המשפטית
3. 3. תקנה 93 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991 (להלן - התקנות) קובעת את הדברים שיכיל כתב ערעור ואת תוכנו של כתב הערעור, כמפורט להלן:
(א) אלה הדברים שיכיל כתב ערעור:
(1) (1) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של המערער;
(2) (2) שמו של כל משיב, מספר זהותו ומקום מגוריו, אם ניתן לבררם;
(3) (3) שם בית הדין שנתן את ההחלטה שעליה מערערים, תאריך ההחלטה ומספר התיק של התובענה שבה ניתנה;
(4) (4) מען לשם המצאה למערער;
(5) (5) אם ניתנה ההחלטה שלא בפני
המערער - התאריך שבו הומצאה לו, אם הומצאה, או ציון שההחלטה לא הומצאה;
(6) נימוקי הערעור.
(ב) כתב ערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות? להחלטה שעליה מערערים שלא על דרך הויכוח או סיפור דברים.
4. 4. תקנה 95 לתקנות קובעת כי:
כתב ערעור ניתן לתיקון בכל עת שתיראה לבית הדין, ורשאי הוא בכל עת להורות על מחיקתו או תיקונו של כל נימוק שבערעור שאינו דרוש לענין, או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן או לסבכו או להשהותו.
5. 5. באשר לאופן ההכרעה בבקשות מעין אלה נאמר על ידי בית המשפט העליון:
נקודת המוצא להכרעה בבקשות מעין אלו הינה כי בית המשפט אינו "עורך על" של כתבי הטענות, ועל כל בעל דין מוטלת החובה, שהיא גם זכות, לנסח את כתבי הטענות על פי שיקול דעתו. אולם שיקול דעת זה אינו בלתי מוגבל והוא כולל סייגים שבדין החרות כמו גם בעקרונות יסוד של סדרי הדין.
ע"א 9601/04 - ג' הועדה המקומית לתכנון ובנייה ואח' נ' אליהו אזיס
(מיום 6.6.2005).
6. 6. עוד נקבע, כי אין לפרש את תקנה 93(ב) לתקנות באופן דווקני, כך שהיא מתירה לבעל דין לפרט בהודעת הערעור רק את "נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים", בלא שבעל דין יוכל לפרט בהודעת הערעור דבר מעבר לכך. לא פעם, על מנת להציג כראוי בהודעת הערעור את "נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים", יש מקם למתן עובדות הרקע להליך הערעור הנדון בפני
בית הדין.
בש"א 222/05 הרב שלמה בניזרי ואח' נ' rudarska rosita stefanova (מיום
12.7.2005).
מן הכלל אל הפרט
7. 7. הערות כלליות
7.1. 7.1. אכן, המשיב נקט בהודעת הערעור בסגנון בוטה ובביטויים חריפים, ומן הראוי שהיה מנסח את טענותיו באופן מתון יותר. יחד עם זאת, כל עוד מדובר בסגנון בלבד, ולא בדברים שהם "מבישים" או "אינם דרושים לעניין", ובטיעונים הרלבנטיים למחלוקת נשוא הערעור, לא אורה על מחיקתם. עם זאת, עניין זה יובא בחשבון בעת פסיקת ההוצאות, הן בגין בקשה זו והן בפסק הדין.
7.2. 7.2. בסעיפים רבים משתמש המשיב בביטוי "לפסול את השופט סומך", על נגזרותיו השונות. אולם, בחלק מסעיפים אלה, אין מדובר בערעור על החלטת כב' השופט סומך שלא לפסול עצמו, אלא למעשה בנימוקי ערעור כנגד פסק הדין. לפיכך, אין בשימוש בביטוי "לפסול" על נגזרותיו השונות, כדי להוות נימוק למחיקת סעיף מכתב הערעור, כל עוד מדובר במהות בנימוק ערעור ולא בערעור על החלטת כב' השופט סומך שלא לפסול עצמו מלדון בהליך.
7.3. 7.3. בהתייחס לטענה כי בכתב הערעור הועלו "טענות עובדתיות חדשות", הרי היה על המבקשים לפרט טענות אלה, ואין מקום למחוק סעיפים מהודעת הערעור על יסוד טיעון כללי בדבר "טענות עובדתיות חדשות".
8. 8. לאחר עיון בתיק בית הדין האזורי ובפסק הדין, להלן החלטתי בנוגע לקטעים ולסעיפים שנתבקשה מחיקתם, על יסוד המסגרת המשפטית וההערות הכלליות כאמור לעיל.
9. 9. עמודים 1 ו- 2 לכתב הערעור:
9.1. 9.1. עיון בעמודים אלה מעלה כי אכן יש למחוק חלק מהאמור בהם, בכוללו טיעונים שהם "מבישים" ו"אינם דרושים לעניין". אולם, חלק מהאמור בעמודים אלה מהווה "נימוקי התנגדות" לפסק הדין שבערעור.
9.2. 9.2. לפיכך, אני קובעת כי יימחקו קטעים אלה:
9.2.1. 9.2.1. ע' 1: הקטע המתחיל במלים "חשכו עיני" עד "טעות שיפוטית נסבלת".
9.2.2. 9.2.2. ע' 1: הקטע המתחיל במלים "התחושה החמצמצה" עד "להשכלה גבוהה בארץ".
9.2.3. 9.2.3. ע' 1: הקטע המתחיל במלים "אבל השופט הנכבד אטם" עד "ואף פגע בי פגיעה קשה".
9.2.4. 9.2.4. ע' 2: הקטע המתחיל במלים "המדובר בשופט עוין" עד "חזרו ביתר שאת".
9.2.5. 9.2.5. ע' 2: הקטע המתחיל במלים "אחרונה ולא חביבה" עד ל"הטעיית בית הדין".
10. 10. ע' 3: איני רואה מקום למחוק עמוד זה מהודעת הערעור, באשר אחת מטענותיו של המשיב היא כי לא קיבל מינוי כמרצה משיקולים זרים ובלתי ענייניים, וביניהם - העדפת מקורבים לקיבוצי הגליל, וכי קיימים פגמים חמורים באופן מינוי אנשי סגל אקדמי במבקשת מס' 1. כמו כן, טען המשיב כי לא נערך לו הליך של שימוע כדין. לפיכך, הבקשה למחוק את ע' 3 מהודעת הערעור נדחית.
11. 11. סעיף 3: איני רואה מקום למחוק סעיף זה מהודעת הערעור, באשר אחת מטענות המשיב בערעור היא כי הנימוק שניתן להפסקת העסקתו - קיצוצים תקצייבים - אינו נכון.
12. 12. סעיף 4 : נמחק, באשר אינו דרוש להכרעה בערעור.
13. 13. סעיפים 5 ו- 6: לא נמחקים, באשר הם חלק מהטענה בדבר שיטת המינויים בחוג למדעי המחשב, ומטענתו של המשיב בערעור כי הוא היה ראוי לקבל מינוי לאור השכלתו וכישוריו.
14. 14. סעיף 20: יימחקו המלים מ"בניגוד" עד ל"השופט סומך"
15. 15. סעיף 32: מדובר בסעיף רלבנטי למחלוקת בין הצדדים, ולכן אין למחקו.
16. 16. סעיף 39: מדובר בטיעון מהותי של המשיב, ואין מקום למחקו מהודעת הערעור.
17. 17. סעיפים 43 ו- 44: אין מקום למחוק את כל הסעיפים, שכן מדובר בטיעון מהותי של המשיב. יחד עם זאת, אין מקום להתייחסות אישית לב"כ המבקשים, ולכן סעיף 44 ישונה כך שבכל מקום בו נאמר "בן ארי" ייאמר "המכללה".
18. 18. סעיף 67 - 69: אין מקום למחיקת סעיפים אלה, באשר הם חלק מטיעונו המהותי של המשיב בדבר אי מינויו בשל שיקולים זרים ולא ענייניים.
19. 19. סעיף 71: יימחקו רק המלים "עקב גישתו העוינת הכללית" ו"גם זו סיבה לפסלותו של השופט סומך". הסעיף מהווה נימוק ערעור מהותי על פסק הדין, ואין מקום למחקו בשלמותו.
20. 20. סעיף 78: אין מקום למחיקת הסעיף, באשר הוא חלק מהטיעון על שיקולים זרים באי מינוי המשיב.
21. 21. סעיף 85.5: אין מקום למחיקת הסעיף, באשר הוא חלק מהטיעון של המשיב בערעור על שיקולים זרים בפיטוריו.
22. 22. סעיף 102.3: יש מקום למחוק את הסעיף באשר הוא "מביש" ו"אינו דרוש להכרעה בעניין".
23. 23. סעיף 103.1: אין מקום למחוק את הסעיף, באשר מדובר בטיעון מהותי בעניין הליך השימוע.
24. 24. סעיף 104.2: יש למחוק את הסעיף, באשר מדובר ב"טענת פסלות" ולא בטיעון מהותי לערעור.
25. 25. סעיף 105: אמנם, נעשה שימוש בביטוי "פסלות", אולם במהות מדובר על טענה בערעור, ולכן אין למחוק את כל הסעיף. יחד עם זאת, יש למחוק מסעיף זה את המלים "ליצר מערכת 'עובדות' שקרית, ביודעין, ובהסתמך על 'פרוטוקול' שקרי ועל עדי שקר.

פסק דין
של שופט כזה חייב להיפסל" בהיותן "מבישות".
26. 26. סעיף 109: אין מקום למחיקת סעיף זה, באשר מדובר בחלק מטיעונו של המשיב כי פוטר בניגוד לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז - 1997.
27. 27. סעיף 123: סעיף זה כולל הן טענות אותן היה על המשיב להעלות בערעור על החלטת כב' השופט סומך שלא לפסול עצמו, והן טענות מהותיות. כמו כן, כולל סעיף זה גם טענות "מבישות", החורגות מסגנון בוטה. לפיכך, יימחקו סעיפים אלה: סעיף 123.1; סעיף 123.5; סעיף 123.7 - המלים "המדובר בנקמנות של שופט". סעיף 123.9.
28. 28. סעיף 125.8: מדובר בטענה הנוגעת לטענת המשיב כי השימוע שנערך לו היה שלא כדין, ואין מקום למחוק את הסעיף.
29. 29. סעיף 125.10: מדובר בטענה הנוגעת לטענת המשיב כי פוטר משיקולים זרים, ואין מקום למחוק את הסעיף.
30. 30. סעיף 125.16: מדובר בטיעון "שאינו דרוש לעניין" ולכן סעיף זה יימחק.
מחיקת מבקשים 5 ו- 6 מהודעת הערעור
31. 31. עיון בפסק הדין מעלה כי מבקשים 5 ו- 6 לא היו בעלי דין בבית הדין האזורי.
32. 32. בהתאם לתקנה 90 לתקנות, כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור. בהתאם לתקנה 91 לתקנות, בית הדין של ערעור רשאי להורות על צירוף משיב שלא היה בעל דין.
33. 33. לנוכח העובדה כי מבקשים 5 ו- 6 לא היו בעלי דין בערכאה הקודמת, ולא ניתנה כל הוראה על צירופם להליך הערעור, מתקבלת הבקשה למחוק את מבקשים 5 ו- 6 מהודעת הערעור, וכן מתקבלת הבקשה למחוק את סעיף 70 מהודעת הערעור.
34. 34. סוף דבר: הבקשה מתקבלת בחלקה. בתוך 10 ימים מהיום יגיש המשיב הודעת ערעור מתוקנת, בהתאם לאמור בהחלטה זו. ימי הפגרה באים במניין הימים.
35.
35. באשר להוצאות: הבקשה נתקבלה בחלקה, וכאמור לעיל יש להביא בחשבון לעניין זה גם את סגנונו של המשיב, אשר אינו ראוי, גם באותם סעיפים אשר לא נמחקו מהודעת הערעור. לפיכך, המשיב ישלם למבקשים הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪, בצירוף מע"מ כדין. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום מהמועד בו תומצא למשיב החלטה זו, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
ניתנה היום, 1 באוגוסט 2005, בהעדר הצדדים.

לאה גליקסמן
, רשמת








בשא בית הדין הארצי לעבודה 433/05 המכללה האקדמית תל חי,פרופ' מוטי שכטר,ד"ר יזהר לבנר,ד"ר דפנה שאשא,ד"ר שוני דר,ד"ר ראובן אביב נ' דר' אילן שדה (פורסם ב-ֽ 01/08/2005)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים