פסקי דין על אלי זנה | פסקי דין על קניון קרית הממשלה בבאר שבע

47748-01/18 עשא     05/03/2018




עשא 47748-01/18 אלי זנה נ' קניון קרית הממשלה בבאר שבע








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



עש"א 47748-01-18 זנה נ' קניון קרית הממשלה בבאר שבע



לפני
כבוד השופט עמית משה סובל
-שלום ת"א


ה
מערער
:

אלי זנה


נגד


ה
משיבה
:

קניון קרית הממשלה בבאר שבע




פסק דין


1.
ערעורו של המערער, החייב בתיק הוצל"פ 526964-01-17 על החלטתו מיום 27.12.17 של כב' רשם ההוצל"פ יניב דורי-דיין שניתנה במסגרת הבקשה בטענת "פרעתי" שהגיש המערער.

הרשם הנכבד דחה את הבקשה מהנימוקים המפורטים בהחלטתו המקיפה והמנומקת היטב.
ב"כ הצדדים הגישו כתבי טענות ותיק מוצגים וכן השלימו טענותיהם בעל פה בדיון שהתקיים ביום 5.3.18.

2.
תיק ההוצל"פ נפתח ביום 30.1.17 לביצוע הסכם פשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
ביום 31.3.16 בתיק תא"ח 47837-12-15 של ביהמ"ש השלום בבאר שבע.
המדובר בדוכן ששכר המערער אצל המשיבה בקניון קריית הממשלה בבאר שבע בהתאם להסכם שכירות והתחייב בין היתר, לשלם דמי שכירות ודמי ניהול.

3.
במסגרת הסכם הפשרה נקבע כי החוב המצטבר של דמי השכירות ודמי הניהול לתאריך 31.3.16 הינו 116,706 ₪ ולצורכי פשרה הוסכם להעמיד החוב ע"ס 93,945 ₪ שלצורך פרעונו ימסור המערער 9 המחאות ע"ס 10,439 ₪ כל אחד החל מיום 1.4.16.
בנוסף, הוסכם להפחית את דמי השכירות לתקופה מוגבלת של שלושה חודשים שלאחריה ישולמו דמי השכירות המלאים, בהתאם לשיעורים ולמועדים שנקבעו בהסכם השכירות.
לפרעון דמי השכירות והניהול השוטפים עד סוף שנת 2016 התחייב המערער להפקיד למשיבה סדרה נוספת של 9 המחאות. יצויין כי המערער הפקיד את סדרת ההמחאות בקשר לחוב העבר ומהן פרע רק 6 המחאות ואולם לא הפקיד את השיקים המתייחסים לתשלומים השוטפים ואף לא פרע את הסכומים האמורים.



4.
כן נקבע בהסכם כי אם יפר המערער את ההסכם תשלח לו המשיבה מכתב התראה ויהיה עליו לתקן ההפרה תוך 7 ימים שאם לא כן, רשאית המשיבה לבטל את הסכם השכירות ועל המערער לפנות את הנכס והמשיבה אף תהא רשאית לנקוט בהליכי הוצל"פ לגביית מלוא החוב.
לבסוף הצהיר המערער (סעיף 13 להסכם) כי הינו מוותר על כל תביעה או טענה כנגד המשיבה שעילתן קודמת למועד חתימתו על הסכם הפשרה, ויתור גמור, סופי ומוחלט.

5.
למערער שתי טענות מרכזיות, האחת כי הסכם הפשרה מתייחס רק לחוב העבר ולא לדמי השכירות השוטפים שעילתן בהסכם השכירות וככל שמבקשת המשיבה לגבות את דמי השכירות השוטפים, עליה להגיש תביעה, לקבל

פסק דין
ורק אז תוכל לפעול בהוצל"פ לגביית חוב זה.
יצויין לגבי טענה זו כי המשיבה טענה כי תיק ההוצל"פ נפתח מכוח הסכם הפשרה והסכום על פיו נפתח תיק ההוצל"פ כולל גם את יתרת חוב העבר שלא שולם וגם את כל חוב דמי השכירות לכל שנת 2016, שכן הנכס ממילא פונה על ידי המערער לקראת סיום אותה שנה.
בנוסף, טען המערער כי לא קיבל מכתב התראה, כפי שנקבע בהסכם וכתנאי לביטול הסכם השכירות ומסתבר כי מכתב ההתראה נשלח לפרקליטו הקודם שלא עידכנו ואזי שלחה המשיבה התראה נוספת ישירות למערער.

6.
המערער מעלה טענות נוספות הנובעות משתי טענותיו המרכזיות שצויינו לעיל, חלקן טען בפני
הרשם שאף התייחס אליהן בהחלטתו וחלקן טען לראשונה במסגרת הערעור.
כך למשל טוען המערער שהיה על המשיבה לפרט את הרכב הסכום על פיו נפתח תיק ההוצל"פ ואינו מקבל את הסברו של ב"כ המשיבה כי לדרישת מזכירות ההוצל"פ נפתח התיק בסכום הפשרה כ-116,706 ₪, אגב הקטנה כדי להגיע לחוב האמיתי של כ-112,000 ₪.
מכל מקום, המערער לא כופר ביתרת חוב העבר שלא שילם בצירוף ריבית מכל אחד ממועדי התשלום, ובגין סכום זה בלבד, סבור המערער, היה מקום לפתוח את תיק ההוצל"פ.
בנוסף, טוען המערער כי חוב השכירות איננו נכון ואולם לא מצרף תחשיב שיציג את החוב "הנכון לשיטתו".
כן טוען המערער כי גילה כי הדוכן קטן ב-4-5 מ"ר מהגודל עליו שילם ולכן זכאי להחזר כספי ולקיזוז מחובו למשיבה.
יצוין כי הטענה הינה לכל היותר טענת קיזוז נטען שאין מקומה בבקשת פרעתי.






7.
דינו של הערעור להידחות ולא מצאתי להתערב בהחלטתו של הרשם הנכבד.
בניגוד לטענתו של המערער, אין המדובר בפרשנות של הסכם פשרה שכן נוסחו של ההסכם ברור ולא טעון פירושים.
בהסכם כרכו הצדדים את חוב העבר ואת דמי השכירות והניהול השוטפים עד לסוף 2016, על בסיס מה שנקבע בהסכם השכירות ובכפוף לשינויים שבהסכם הפשרה.
הסכם הפשרה כולל בהחלט גם את התחייבותו של המערער לעמוד בתשלומים השוטפים שהרי לשם כך התחייב למסור המחאות חודשיות.
משכך ומשהפר המערער את הסכם הפשרה, רשאית הייתה המשיבה בתום התקופה לפתוח את תיק ההוצל"פ בגין כל חיוביו של המערער מכוח הסכם הפשרה, אותם חיובים בהם לא עמד.

8.
באשר למכתב ההתראה בדבר הפרת הסכם הפשרה, הרי שהובאו בפני
הרשם ראיות בדבר המכתב שנשלח לפרקליטו הקודם של המערער ומכל מקום ידע המערער על המשלוח שכן לטענתו בעקבות כך פינה מיוזמתו את הנכס ואולם עליו לעמוד בתשלום מלוא החוב עד לסוף שנת 2016.
בנוסף, אין הטענה בדבר מכתב ההתראה משום טענה של ממש במסגרת בקשה בטענת "פרעתי" שכן ההתראה נועדה בשלב מוקדם לזכותה של המשיבה לבטל את הסכם השכירות ולדרוש פינוי הנכס, אך לא תנאי לגביית חוב שכירות וניהול, וכאמור מכתב התראה נשלח.

9.
למרות דחיית הערעור לא נחה דעתי כי חישובי הריבית וההצמדה בתיק ההוצל"פ נכון למועד פתיחת התיק מדוייקים, והדבר טעון בדיקה.
משנפתח תיק ההוצל"פ לגבי חוב העבר ולגבי חוב שכירות וניהול מאפריל ועד דצמבר 2016 ולגבי סכומי הקרן , אין מחלוקת הרי שלגבי חיובי ריבית והצמדה יש לחשב ולשערך החל ממועדו של כל תשלום (בין אם שיק עבר שלא נפרע ובין אם מועד תשלום דמי שכירות וניהול שוטפים) ועד למועד פתיחת תיק ההוצל"פ,כדי להשתכנע כי הסכום על פיו נפתח תיק ההוצל"פ נכון ומדויק. ב"כ המשיבה נזהר בדיון מליתן תשובה ברורה בעניין זה של חישובי הריבית.

על כן יורה רשם ההוצל"פ לברר את חיובי הריבית וההצמדה ויתן לצדדים הוראות בהתאם.

10.
הערעור נדחה בזאת.

המערער ישלם למשיבה את הוצאות הערעור בסך של 5,000 ₪.
המזכירות תעביר לב"כ המשיבה את הפיקדון בסך 2,500 ₪ על חשבון ההוצאות שנפסקו לעיל.


המזכירות
תעביר העתק פסק הדין לרשם ההוצל"פ הנכבד על מנת שיתן דעתו לאמור לעיל בסעיף 9 סיפא.


המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.




ניתן היום,
י"ח אדר תשע"ח, 05 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.














עשא בית משפט שלום 47748-01/18 אלי זנה נ' קניון קרית הממשלה בבאר שבע (פורסם ב-ֽ 05/03/2018)