פסקי דין על מאיר טפירו |

01/18 המש 2-     07/03/2018




המש 2-01/18 מאיר טפירו נ' מדינת ישראל








בית משפט השלום לתעבורה באשדוד


המ"ש 2-01-18 טפירו נ' מדינת ישראל




תיק חיצוני: 90506712620




בפני

כבוד השופטת
רוית פלג בר-דיין


מבקשים

מאיר טפירו


נגד

משיבים
מדינת ישראל







החלטה

בפני
בקשה להורות על הארכת מועד להישפט בדו"ח מספר 90506712620 , זאת מכוח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982. ( להלן:ה"חוק")

העובדות הצריכות לעניין :

ביום 6.3.2017 נשלחה למבקש הודעת קנס בגין ביצוע עבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור בכיוון נסיעתו לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.

המבקש לא הודיע על רצונו להישפט על העבירה. משכך, התווספה לקנס תוספת פיגור כאמור בסעיף 229(ב) לחוק ורואים בו כמי שהורשע ונגזר עליו קנס בשיעור הנקוב בהודעת הקנס כאמור בסעיף 229 (ח) (ח2) לחוק.

טענות הצדדים בתמצית:

המבקש עתר כאמור, להארכת מועד להישפט בעבירת הקנס וטען כי דחיית בקשתו תגרום לו עיוות דין שכן, בעת ביצוע העבירה, לא הוא נהג ברכב והדו"ח נשוא הבקשה מבוסס על צילום הרכב.
לטענתו, בעת ביצוע העבירה, עבד כמאמן כדורסל במועדון כדורסלני מכבי אשדוד (להלן:- ה"מועדון") וסמוך למועד קבלת הדו"ח, פנה אל מנהלי המועדון בבקשה כי יסבו את הדו"ח על שם הנהג בפועל.

המבקש העיד מטעמו את מר יגאל ממן, אשר היה באותו מועד מנהל בקבוצה השייכת למועדון.
מר יגאל ממן העיד כי המבקש פנה אליו עם הדו"ח ובהתאם לרישומים אותם ניהל, מתוקף היותו אחראי על מסירת הרכבים, בדק ומצא כי הרכב באותו זמן הייה אצל שחקן אמריקאי של הקבוצה- צ'ייס סיימון.

המבקש הסביר כי בחודש מאי סיים את עבודתו במועדון ועזב את המועדון כאשר הוא יודע כי הטיפול בדו"ח הועבר לידי מנהלי המועדון. עוד העיד כי שב ופנה ונאמר לו כי העניין בטיפול. לראשונה למד המבקש כי הדו"ח לא הוסב על שם אחר, עם קבלת הודעת קנס בתוספת ריבית פיגורים.

המבקש תמך בקשתו בתצהיר מטעמו וצרף מסמכים מטעם מועדון כדורסלני מכבי אשדוד אשר מהם עולה כי פנו במועד בבקשה להסבת הדו"ח.


המשיבה בתגובתה התנגדה לבקשה, שעה שלדבריה הודעת הקנס הומצאה למבקש כדין.
מדברי המשיבה עולה כי ממועד ביצוע העבירה ועד שליחת הדו"ח לידי המבקש בוצעו מספר הסבות של הדו"ח. עיון במש/2 מלמד כי תחילה נשלח הדו"ח לידי אלקאר דביר בע"מ, בהמשך הוסב על שם חברת אוריקאר תחבורה בע"מ ולבסוף הוסב על שם המבקש.

לא הוצגו בפני
י מסמכים שבעקבותיהם הוסב הדו"ח על שם המבקש ומדוע הוסב הדו"ח על שם המבקש. לדברי המבקש הנהג בפועל הוא אחר וטענתו זו נתמכת אף במכתב בקשה להסבת הדו"ח, מטעם המועדון, מיום 1.5.17.

אין מחלוקת כי הדו"ח נשלח לראשונה אל המבקש ביום 6.3.17 וביום 1.5.17
נשלחה בקשה להסבת הדו"ח מטעם המועדון וזאת במסגרת 90 ימים בהם ניתן לבקש להסב דו"ח.

ב"כ המשיבה מתנגדת למתן הארכת מועד להישפט, שכן לטענתה היה על המשיב לוודא כי הדו"ח הוסב על שם אחר. היה על המועדון להגיש מסמכים נוספים לצורך הסבת הדו"ח על שם מר צ'ייס סיימון. ומשלא עשה כן הדו"ח לא הוסב וזאת אחריות המבקש עצמו לוודא כי הדו"ח הוסב על שמו. בנסיבות אלו עותרת המשיבה לדחיית הבקשה.






דיון והכרעה:

המתווה הנורמטיבי:

בבואי לדון בבקשה עליי לשקול שני שיקולים, האחד – סיבה מוצדקת לאי הודעת המבקש במועד על בקשתו להישפט, השני – גרימת עיוות דין, אם הדיון בבית-המשפט, לא יתקיים.
בהתקיים אחד משני שיקולים אלה, בדומה לשיקולים הנשקלים בבקשה לביטול

פסק דין
שניתן בהעדר הנאשם, יורה בית המשפט על הארכת מועד להישפט.

ראה רע"פ 9142/01 סוריאה איטליא נ' מדינת ישראל
, שם נקבע בסעיף 8 לפסק הדין:

"יוצא שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שערו של בית-המשפט בפני
ו, בית-המשפט ייעתר לבקשתו לביטול

פסק דין
גם אם אי התייצבות נבעה מרשלנות גרידא. אולם, אם לא קיים חשש כאמור, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור, ידחה בית-המשפט את בקשתו...".

לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים בבקשה שבפני
י, ובפרט לאור העובדה כי בקשה להסבת דו"ח על שם אחר הוגשה במועד ותשובת המשיבה לא נשלחה לידי המבקש וכן לאור העובדה כי לא ברור מדוע מלכתחילה הוסב הדו"ח על שם המבקש,
מצאתי כי עלול להיגרם למבקש עיוות דין.

לאור האמור, אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת המועד להישפט בדו"ח מספר 90506712620.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ' אדר תשע"ח, 07 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.










המש בית משפט לתעבורה 2-01/18 מאיר טפירו נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 07/03/2018)