פסקי דין על עירית ירושלים | פסקי דין על לייב הכט | פסקי דין על מרדכי אלבוים | פסקי דין על מנחם אליעזר מוזס ואח' |

9497-09/15 א     05/03/2018




א 9497-09/15 עירית ירושלים נ' לייב הכט, מרדכי אלבוים, מנחם אליעזר מוזס ואח'








בית המשפט המחוזי בירושלים



ת"א 9497-09-15 עירית ירושלים
נ' "ויזרע יצחק" בעיה"ק ירושלים תובב"א ואח'











מספר בקשה:
23

בפני

כבוד השופט
כרמי מוסק

המבקשת
עירית ירושלים


נגד

המשיבים
1. לייב הכט
2. מרדכי אלבוים
3. מנחם אליעזר מוזס
4. שלמה-אהרון וורטהיימר
5. "ויזרע יצחק" בעיה"ק ירושלים תובב"א
6. ישיבה דחסידי בעזלא ירושלים
7. מרדכי גרטנהויז
8. מרדכי שלמה דרברימדיקר
9. זאב פרסטר




החלטה




1.
לפניי בקשה מיום 10.1.18 לגילוי מסמכים והמצאתם כנגד צדדים שלישיים.

2.
בבקשה נטען כי הצדדים המפורטים להלן היו קשורים לנכס נשוא התביעה:

א.
צד שלישי (קוממיות), חתמה ביום 1.11.06 עם הנתבעת 1, הסכם על כות השימוש בנכס, תמורת סך של 6,350,000 $ לא כולל מע"מ. ההסכם צורף כנספח יא' לכתב התביעה, ומצורף בזאת לשם הנוחות (נספח א). צדדים שלישיים 1-3, חתמו ביום 1.12.06, עם הנתבעת 2, הסכם לפיו היא רוכשת את זכות הבעלות של בית האבות תמורת סך של $500,000 בצירוף מע"מ. ההסכם צורף כנספח יב' לכתב התביעה, ומצורף בזאת לשם הנוחות (נספח ב')".


ב.
עו"ד ויניצקי ייצג את כל הצדדים בשתי העסקאות. הנושא פורט בכתב התביעה. חברת "רילפרופ" מכרה את הנכס לגורם אחר ועובדה זו התבררה לאחר הגשת התביעה.

ג.
מסמך המכירה לא היה ידוע לתובעת. המכירה מוכיחה כי קיים גורם אחר שהוא בעל הנכס. זכות הרשות המקומית לדעת מיהו בעל הנכס.

ד.
"קוממיות" שילמה עבור הנכס 6.35 מיליון דולר ארה"ב (התשלום נעשה לנתבעת 1). הכספים, או יתרתם לאחר ניכוי חובות מובטחים שרבצו על הנכס הוא למי מהנתבעים.

ה.
הנתבעים נדרשו לגלות מסמכים או נתונים וטענו כי אינם יודעים או אינם זוכרים.

ו.
מתבקש אפוא להורות לגלות את כל המסמכים ובמיוחד אלה הנוגעים לחשבונות, חשבוניות, אישורי תשלום, העברות בנקאיות והעברות כספים בנוגע לעסקאות שנעשו בנכס מושא התביעה.

3.
המשיבים 2, 8 ו-9 (ישיבת בעלזא, זאב פרסטר ולייב הכט
) טענו כי יש לדחות את הבקשה, מאחר ובאה באיחור ובשיהוי ניכר. התביעה הוגשה בספטמבר 2015, אין בסיס ראייתי לטענות התובעת, הומצא תצהיר גילוי מסמכים מטעם המשיבים, נענו שאלונים שהיו בהם מאות שאלות. הבקשה מנוגדת לקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי. הסעד המבוקש לוקה בעמימות רבה. התובעת מסתירה את העובדה שבינה לבין חברת רילפרופ נחתם הסכם פשרה, הסכם הפשרה צורף לתגובה. במסגרת זו, כך נטען, קיבלה התובעת 1.5 מיליון ₪. עולה מההסכם כי התובעת (עיריית ירושלים) והצדדים השלישיים חד הם. אין מקום לדרוש מסמכים נוספים מהצדדים השלישיים.

4.
עיון בהסכם שצורף מעלה כי הוא נערך בין עיריית ירושלים לבין רילפרופ, ביום 25.6.15. מטרתו הייתה להסדיר חובות של ישיבת בעלז לעיריית ירושלים לאחר שזו מכרה את הנכס לרילפרופ, כדי שעיריית ירושלים תוציא אישור לצורך העברת הזכויות. ההסכם נולד לאחר שהוגשה עתירה מנהלית, לאור סירוב העירייה להנפיק תעודה שכזו, עקב חובות ארנונה.

5.
ההסכם מתייחס לכך שהנכס היה בבעלות עמותת בעלז, הוחזק ותופעל על ידי "ויזרע יצחק". בהמשך נאמר כי קיים חוב ארנונה בגובה של 5.5 מיליון ₪ לשנים 1999-2006, הכולל סכום קרן, הצמדה וריבית.

6.
הוצהר בהסכם כי רילפרופ לא הייתה בעלים או מחזיקה בנכס בשנים הנ"ל.

7.
הוסכם כי האישור להעברת זכויות לרילפרופ, או מי מטעמה, יונפק לאחר שישולם סכום של 1.5 מיליון ₪. עוד הובהר בסעיף 2 פסקה 4 להסכם, כי אין בכך משום ויתור מצד עיריית ירושלים על יתרת החוב. בסעיף 3 נאמר חד משמעית כי עיריית ירושלים תמשיך בגביית החוב נגד "ויזרע יצחק". בהמשך הוסכם כי אם יתקבלו כספים נוספים, סך של 200,000 ₪ יועבר לעירייה. סכום מעבר לכך, של עד 700,000 ₪ יועבר לרילפרופ. סכומים מעל 700,000 ₪ יחולקו "פרי-פסו" בין הצדדים, בניכוי הוצאות הגבייה של עיריית ירושלים. במידה שרילפרופ תקבל את מלוא הסכום של 1.5 מיליון ₪, לא תהיה זכאות לקבלת כספים מעבר לכך. אם רילפרופ תקבל בדרך אחרת סכומי כסף, סכומים אלה יופחתו מהסכומים שרילפרופ זכאית על פי ההסכם. הוצהר עוד, כי במידה שהסכום של 1.5 מיליון ₪ ישולם לעיריית ירושלים, לא תהיינה לעירייה טענות ביחס לחוב הקשור לנכס, לרבות טענת מרמה, תרמית, קנוניה כנגד רילפרופ, טובפרופ, דיפלומנטס, עמותת קוממיות לארצנו, קבוצת חברת פלדמן, נעבר זכויות מרילפרופ או נעברים ממנו והלאה.

8.
לפיכך נטען, כי הסכם זה סיים את המחלוקת ביחס לנכס גם ככל שהדבר נוגע לצדדים שלישיים.

9.
המשיבים 1, 3 ו-7 (ויזרע יצחק, מרדכי אלבוים
, מרדכי שלמה דצברימדיקר) טענו כי הבקשה לוקה בפגמים דיוניים, הוגשה ערב קדם המשפט האחרון. ידוע כי הליכי גילוי מסמכים מתנהלים בין בעלי הדין בלבד. התובעת ידעה בדבר מעורבות הצדדים השלישיים זמן רב לפני הגשת התביעה. התובעת הסתירה את ההסכם בו דובר לעיל. לצדדים האמורים היה קשר שוטף עם התובעת, והיא הייתה אמורה לדעת בדבר אותם מסמכים שאת גילויים היא מבקשת כיום. עולה כי עיריית ירושלים עושה "יד אחת" עם אותם צדדים שלישיים. בנוסף, חברת רילפרופ מכרה אתה נכס ביום 7.2.16. אין לרוכש כל קשר לתקופת החוב נשוא התביעה. מדובר בבקשה ללא בסיס עובדתי ובניסיון לקבל מסמכים מצדדים שאינם קשורים לדיון ולגבי תקופה שאינה קשורה לתקופת החוב המועלית בדיון.

10.
צד שלישי 4 (עו"ד א.מ. ויניצק) טען כי מעוולם לא ייצג את ארבעת הצדדים הנוגעים לעסקאות הנטענות בבסיס בקשת התובעת. הוא ייצג בעבר את רילפרופ וטובפרופ. הקשר נפסק בשנת 2010. התנהלו הליכים משפטיים בינו לבין שני גופים אלה בעניין חובות שכר טרחה. אין בידו מסמכים הנוגעים לעסקאות האמורות. קיים חיסיון עו"ד-לקוח.

11.
התובעת השיבה לתגובות וטענה כי העקרון המנחה בפסיקה הוא גילוי נרחב ומירבי כדי לאפשר דיון על בסיס עובדתי מלא.

12.
נטען על ידי התובעת, כי הפסיקה הכירה באפשרות לעתור נגד צד שלישי לגילוי מסמכים אך הוא הוכר כ"איש קש" של אחד הצדדים. התובעת סבורה כי עלה שכספים שהתקבלו מצדדים שלישיים היו אמורים לסלק את חוב הארנונה. כספים אלה הוחזקו בנאמנות אצל עו"ד ויניצק. נטען כי לא היה שיהוי כלשהו, זאת בפרט לאור העובדה שהתשובות שהתקבלו היו "לא יודע", "לא זוכר", גם זאת באיחור ניכר של שנה ממועד משלוח השאלון מטעם התובעת.

13.
התובעת טוענת ביחס לעו"ד ויניצק, כי חרף דבריו, הוא ייצג את הצדדים בעסקאות הנטענות, ולראיה מוצג מסמך מיום 18.9.08 בו פונה עו"ד ויניצק לעיריית ירושלים, בשם כל הצדדים לעסקה, צירף את ייפוי הכוח וההסכמים בקשר לנכס.

14.
התובעת טוענת כי מהות הצו המבוקש ונוסחו ברורים לחלוטין, וכי המשיבים 1-3 (רילפרופ, טובפרופ, טרזר פרופרטיז) כלל לא התנגדות למתן הצו.

15.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים סבורני כי חרף העובדה שהצדדים השלישיים אינם צד לדיון, מהמסמכים שהוגשו עד כה ומהטענות העולות בכתבי הטענות, עולה שהצדדים השלישיים ערכו עסקאות ביחס לנכס נשוא הדיון. עוד עולה, בהסתברות גבוהה יחסית, כי כספים הועברו בעסקאות אלה, כספים שמטרתם הייתה כיסוי חובות ארנונה הרובצים על הנכס, וככל הנראה לא מצאו דרכם לתובעת.

16.
עובדה היא כי צדדים שלישיים 1-3 לא התנגדו כלל למתן הצו.

17.
אכן, אין לעירית ירושלים
"זכות קנויה" לקבל לידיה העתיק חוזים ועסקאות בין צדדים פרטיים, אך מדובר בנכס שבגינו הבעלים והמחזיק אמורים לשלם חובות ארנונה, ומכאן שזכותה של העירייה ממילא לקבל את מלוא הנתונים הנכונים ביחס לנכס.

18.
זאת ועוד, גילוי מלוא המסמכים יסיר כל חשש או טענה שהיה ניסיון מצד גורם כלשהו להעביר זכויות בנכס כדי להימנע מתשלום חובות ארנונה.

19.
יש לזכור כי מדובר בכספי ציבור ובסכומים גבוהים ואין להקל ראש בנושא זה.

20.
באשר לטענה שהעלה עו"ד ויניצק, אכן חל עליו איסור לחשוף מסמכים, ככל שאלה בידו, הנוגעים ללקוחותיו.

21.
סבורני, כי חשיפת המסמכים תאפשר בירור התביעה על בסיס עובדתי מוצק וראוי, מלוא התמונה העובדתית תובא לפני בית המשפט.

22.
לפיכך, הצו המבוקש יינתן כנגד הצדדים השלישיים, מלבד עו"ד ויניצק.

23.
במדיה שהצדדים אותם ייצג עו"ד ויניצק בעבר ימסרו הודעה כי הם מוותרים על החיסיון, ימסור עו"ד ויניצק מסמכים שבידיו הנוגעים לעסקאות שהיו בנכס, ככל שאלה קיימים אצלו.

24.
יוגש נוסח לחתימתי על פי האמור בהחלטה זו, בדומה לנוסח שנכתב בתגובת התובעת בסעיף 13.

25.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים
.

ניתנה היום, י"ח אדר תשע"ח, 05 מרץ 2018, בהעדר הצדדים
.

כרמי מוסק
, שופט








א בית משפט מחוזי 9497-09/15 עירית ירושלים נ' לייב הכט, מרדכי אלבוים, מנחם אליעזר מוזס ואח' (פורסם ב-ֽ 05/03/2018)