פסקי דין על חמודה אחמד זכי ואח' | פסקי דין על אמיל אבו עוקסה ואח'

2366/05 בשא     25/07/2005




בשא 2366/05 חמודה אחמד זכי ואח' נ' אמיל אבו עוקסה ואח'




1
בתי הדין לעבודה

בשא002366/05
בית הדין האזורי לעבודה - חיפה
בתיק עיקרי:עב 002274/05

25/07/05

כב' הרשמת אילת שומרוני-ברנשטיין

בפני
:
חמודה אחמד זכי ואח'

בעניין:
המבקש
חמודה מחמוד

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
המשיב
אמיל אבו עוקסה ואח'
החלטה
1. הובאה בפני
י בקשת המבקשים (התובעים), להטיל עיקול זמני על כספי המשיבים בסך 82,412 ₪, הנמצאים אצל צדדים שלישיים (המחזיקים) (להלן: הבקשה). יצוין כבר עתה, כי לבקשה לא צורף תצהיר.
2. הבקשה הוגשה בד בבד עם כתב תביעה מטעם המבקשים במסגרתו הם טענו, כי המשיבה לא שילמה להם שכר עבודה.
3. מן הבקשה ומכתב התביעה עולה, כי המבקש 1 מחזיק בידו שיקים שהוצאו על ידי המשיבה 2 בסך של 39,000 ₪, וזאת בגין שכר עבודתם של המבקשים.
4. לאחר עיון בבקשה ובכתב התביעה, לא מצאתי לנכון להעתר לה.
הדיון המשפטי
5. תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) (אשר חלה בבית הדין לעבודה מכח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה, תשכ"ט 1969) קובעת כדלקמן:-
"(א)הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.
6. תקנה 374 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן:-
"בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין".
7. בפסיקה נקבע, כי עם חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שהכיר בזכות הקנין כזכות חוקתית, יש ליתן משקל רב לזכות הקנין של הנתבע כאשר עורכים איזון אינטרסים עת דנים בבקשת עיקול זמני.1[1]
8. כדבריו של כב' הש' אור בענין סיני:-
"זאת ועוד, בבקשה למתן צו עיקול זמני יש לאזן בין האינטרס של התובע להגשים את זכויותיו כפי שייקבעו בפסק הדין לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקניין שלו לא תיפגע כשאין הצדקה לכך. במסגרת עריכת איזון זה, יש לזכור, ראשית, שהתובע מבקש להקדים את הפגיעה בזכויות הנתבע, עוד קודם שזכה ב

פסק דין
לטובתו; וכן, שזכות הקניין הינה זכות חוקתית אשר כל רשות מרשויות השלטון - ובכלל זה בית המשפט -חייבת לכבד אותה (סעיף 11 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו)."2[2]

מן הכלל אל הפרט
9. מן האמור בכתב התביעה ובבקשה עולה, כי אין זה המקרה המתאים למתן צו עיקול, וזאת מן הטעמים הבאים:-
9.1 9.1 המבקש 1 מחזיק בשיקים של המשיבה 2. הגם אם המשיבה 2 תבטל את השיקים או אם השיקים יחזרו, קיימים בחוק דרכי פעולה שנועדו למקרים כגון אלה - ולא הטלת עיקול ע"י בית הדין לעבודה.
9.2 9.2 מן האמור בכתבי בי-הדין, ומן העובדה שהשכר של כל המבקשים שולם למבקש 1 (ולא לכל מבקש באופן אידיבידואלי) עולה, כי קיימת שאלה מקדמית בדבר קיום יחסי עבודה בין הצדדים.
9.3 9.3 הבקשה אינה נתמכת בתצהיר.
10. לאור האמור, ולאחר שאיזנתי בין האינטרסים השונים, לא מצאתי שבקשה זו נמנית על אותם מקרים בהם קיימת הצדקה לפגוע בזכות הקניינית של המשיבים ועל כן, דין הבקשה להידחות.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום י"ח בתמוז, תשס"ה (25 ביולי 2005) בהעדר הצדדים.

אילת שומרוני-ברנשטיין
, רשמת
002366/05בשא710 עירית

1[1] בר"ע 1412/02 חיה אשד נ' אשד - גשר בע"מ, עבודה ארצי, כרך לג (83), 33.
2[2] רע"א 5935/97 סיני נ' גלנץ, פ"ש נב (1) 193.








בשא בית דין אזורי לעבודה 2366/05 חמודה אחמד זכי ואח' נ' אמיל אבו עוקסה ואח' (פורסם ב-ֽ 25/07/2005)