Google

דוד ברנשטיין הרב אליהו עובד ז"ל אריה אהרן לילאן אהרן אונגר סנדרין ירון מנטל מירב גלפמן-בורט עו"ד נחום אריאל אילן הוידה ד"ר אריאל אמנון כולם - אברהם אלונים, יוזמה אלונים תכנון נהול וביצוע בע"מ

פסקי דין על דוד ברנשטיין הרב אליהו עובד ז"ל אריה אהרן לילאן אהרן אונגר סנדרין ירון מנטל מירב גלפמן-בורט עו"ד נחום אריאל אילן הוידה ד"ר אריאל אמנון כולם | פסקי דין על אברהם אלונים | פסקי דין על יוזמה אלונים תכנון נהול וביצוע |

52475-11/17 א     08/03/2018




א 52475-11/17 דוד ברנשטיין הרב אליהו עובד ז"ל אריה אהרן לילאן אהרן אונגר סנדרין ירון מנטל מירב גלפמן-בורט עו"ד נחום אריאל אילן הוידה ד"ר אריאל אמנון כולם נ' אברהם אלונים, יוזמה אלונים תכנון נהול וביצוע בע"מ








בית משפט השלום בחיפה


ת"א 52475-11-17 אלונים ואח' נ' ברנשטיין ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני




בפני

כבוד השופטת
עידית וינברגר

המבקשים/
הנתבעים
1
.
דוד ברנשטיין
2. הרב אליהו עובד ז"ל
3. אריה אהרן
4. לילאן אהרן אונגר סנדרין
5. ירון מנטל
6. מירב גלפמן-בורט
7. עו"ד נחום אריאל
8. אילן הוידה
9. ד"ר אריאל אמנון
כולם ע"י עו"ד יובל אדלר ואח'
ממשרד עוה"ד בן ארי
, פיש סבן ושות'


נגד

המשיבים/התובעים
1
.
אברהם אלונים

2
.
יוזמה אלונים תכנון נהול וביצוע בע"מ

3
.
דניאל שירן

, עו"ד
ע"י עו"ד נח פרידמן






החלטה


1.
לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף, מחמת העדר עילה, לפי תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן:"התקנות"), ומחמת היותה תביעה משתיקה.

2.
התביעה הינה תביעה לפיצוי בסכום של כ- 350,000 ₪ בגין לשון הרע.
הפרסום העומד ביסוד התביעה, הוא מכתב ששלחו המבקשים לוועדה המקומית לתכנון ובניה בחיפה, בתאריך 30.6.17, שעניינו התנגדות לבקשה להיתר בניה שהגישה המשיבה 2. במסגרת הבקשה להיתר, מבקשת המשיבה 2 לבצע פרויקט בניה על פי תמ"א 38 בבניין המצוי ברחוב כיכר היינה 21א' בחיפה, שהמבקשים 1-8 הם בעלי זכויות בו (להלן:"מכתב ההתנגדות").

3.
לטענת המבקשים, התביעה הוגשה ביחס לפרסום מותר, החוסה תחת ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה – 1965 (להלן:"החוק"), המעניק הגנה מוחלטת מפני תביעת לשון הרע, לכל פרסום הנעשה במהלך הליך משפטי, ללא קשר לתוכנו. הליך של התנגדות לבקשה להיתר, בוועדה לתכנון ובניה, הינו הליך משפטי לכל דבר, ועל כן על מכתב ההתנגדות חלה ההגנה הקבועה בחוק.
עוד טוענים המבקשים, כי מטרת התביעה להשתיקם, ולמנוע מהם לממש את זכותם להתנגד לבקשה להיתר.

4.
לטענת המשיבים, התביעה כוללת עילות תביעה אשר אינן חוסות תחת הגנת סעיף 13(5) לחוק. הדברים מכוונים להודעת דואר אלקטרוני נספח ט' לכתב התביעה – נספח 1 לתגובה, ולמכתב מיום 30.7.17 המלווה את מכתב ההתנגדות, נספח י' לתביעה, הוא נספח 2 לתגובה.
לטענת המשיבים, שני מסמכים אלה נשלחו, בצירוף מכתב ההתנגדות, אל נמענים רבים שחלקם אינם מהחותמים על מכתב ההתנגדות. לטענתם, חלק מהנמענים אינם מוכרים להם ואינם קשורים במישרין למחלוקת בין הצדדים, ומשלוח מכתב ההתנגדות לרשימת הנמענים, שחלקם המכריע אינו נמנה עם כותבי המכתב, מהווה פרסום על פי חוק איסור לשון הרע.
לטענת המשיבים, די בכך שהתביעה כוללת עילות בגין פרסום לשון הרע לנמענים שהגנת סעיף 13(5) לחוק לא חלה עליהם, על מנת לדחות את הבקשה.
המשיבים לא העלו בתגובתם כל נימוק, מדוע אין לסלק על הסף את התביעה, ככל שהיא מתייחסת לעצם הגשת ההתנגדות, ובמקביל להגשת התגובה לבקשה, הגישו בקשה להתיר להם לתקן את כתב התביעה, באופן שיושמטו ממנו עילות התביעה ביחס לפרסומים שנשלחו אל הוועדה המקומית לתכנון ובניה ואל המפקחת על רישום מקרקעין.

דיון והכרעה
5.
סעיף 13(5) לחוק, מורה כדלקמן:
13. "לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי –

...
(5) פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשתה תוך כדי דיון בפני
הם או בהחלטתם, או על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, תוך גדי דיון כאמור."

6.
בפסק הדין המנחה בעניין ח'יר, נפסק כי ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק, אינה מותנית בדרישה של אמיתות הפרסום או בדרישת תום הלב, וכי אינה כוללת הגבלת תוכן כלשהי (רע"א 1104/07 עו"ד פואד ח'יר נ' עו"ד עודד גיל פ"ד סג(2) 511).
עם זאת, על מנת ליהנות מתחולת ההגנה, נדרש כי הפרסום יהיה "תוך כדי דיון" (א. שנהר, דיני לשון הרע (נבו, תשנ"ז – 1977) להלן:"שנהר" בעמ' 199).
ביחס לצורה, המועד והמקום שיחשבו "תוך כדי דיון" נקטה הפסיקה גישה מרחיבה, ולפיה תחול ההגנה, פרט לדברים שנאמרו בעל פה באולם בית המשפט, גם על "
כל צעד הננקט בקשר עם ההליך בכל שלב משלביו השונים, לרבות כל פניה בכתב ומסמך הנדרש במהלך הרגיל של המשפט והמשמשו כהלכה
." (ע"פ 364/73 זיידמן נ' מדינת ישראל פ"ד כח(2) 620,624).
ב
ע"א 43/11

הרם נ' זקס
(28.8.2011) נפסק כי מאותם הנימוקים שפורטו בפרשת זיידמן, יש להחיל את החסינות האמורה, גם על מכתבי התראה הקשורים להליך המשפטי ולמשא ומתן המשפטי.
אין חולק, כי ההגנה חלה על כתבי טענות, תצהירים ומסמכים המוגשים לבית המשפט (ראו גם: שנהר, שם בעמ' 199).

7.
כאמור, המשיבים אינם חולקים על כך שהפרסום הינו מכתב התנגדות שנשלח אל הוועדה המקומית לתכנון ובניה, ובתגובתם לבקשה, אין הם מעלים כל טענה נגד טענת המבקשים לפיה מדובר בפרסום החוסה תחת הגנת סעיף 13(5). יתרה מכך, בד בבד עם הגשת התגובה לבקשה, הגישו המשיבים בקשה לתיקון כתב התביעה, באופן שעילת התביעה המבוססת על משלוח מכתב ההתנגדות לוועדה המקומית לתכנון ובניה ואל המפקחת על רישום מקרקעין, תימחק.

8.
מכתב ההתנגדות שקול, למעשה, לכתב טענות, משום שהוא המסמך הפותח את הליך ההתנגדות בוועדה המקומית לתכנון ובניה, והליך ההתנגדות הינו הליך מעין שיפוטי. הרציונל העומד בבסיס ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק, שנועד לאפשר לבעל דין להעלות טענותיו ללא מורא, מתקיים גם ביחס להליך ההתנגדות. על כן, מקובלת עלי טענת המבקשים, לפיה מכתב ההתנגדות הינו פרסום החוסה תחת הגנת סעיף 13(5).
ראו גם: ת"א(שלום-ת"א) גרינבוים נ' אלוף (21.7.15) שם הגיע בית המשפט למסקנה זהה.

9.
עם זאת, כאמור, על פי לשון הסעיף, וההלכה הפסוקה, ההגנה לא תחול על פרסום למי שאינו בעל דין, בא כוחו של בעל הדין, או עד במשפט (ע"פ 364/73 הנ"ל; שנהר עמ' 43).
הדברים הובהרו, פעם נוספת, בע"א 453/14 תמיר מדר נ' אורן שלום (1.6.2014).
10.
לטענת המשיבים, מטעם זה בלבד, אין מקום לסילוק התביעה על הסף, שכן מכתב ההתנגדות נשלח גם לנמענים נוספים, שאינם נמנים עם מגישי ההתנגדות. לטענתם, המבקשים שבידיהם המידע המדויק לגבי כתובות הדואר האלקטרוני של המתנגדים, לא צירפו תצהיר לבקשתם, אולם מעיון בכתובות, מעריכים המשיבים כי, כשמונה נמענים אינם נמנים עם בעלי הזכויות בבניין, ועוד שלושה נמנעים שאינם מתנגדים לתוכנית אך נמנים עם בעלי הזכויות.

11.
בתשובה לתגובה, טוענים המבקשים כי ככל שקיימת למשיבים עילת תביעה בגין הודעת הדוא"ל נספח ט' לכתב התביעה, הרי שאין חולק כי רק הנתבע 9 הוא ששלח את ההודעה, ועל כן, לכל היותר, עשויה להיות למשיבים עילת תביעה נגדו בלבד.
טענת המבקשים לפיה, רק הנתבע 9 שלח את הדוא"ל מיום 2.8.17, נספח ט' לכתב התביעה, ועל כן אין הוא מקים עילת תביעה נגד הנתבעים 1-8, מקובלת עלי. העובדה שההודעה נשלחה רק מטעם הנתבע 9 נלמדת בבירור מעיון במסמך, והמשיבים אינם טוענים אחרת, שכן בכתב התביעה, מייחסים המשיבים את משלוח הדוא"ל (נספח ט') רק לנתבע 9 (סעיף 48 לכתב התביעה). על כן, כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה נגד הנתבעים 1-8 בגין מכתב זה.

12.
לטענת המבקשים, גם נגד הנתבע 9 אין למשיבים עילת תביעה, משום שהמכתב, נספח ט' לכתב התביעה, כשלעצמו, אינו מכיל כל לשון הרע, ומשלוח מסמך משפטי, המהווה כשלעצמו "פרסום מותר" אינו יכול להקים חיוב על פי עוולת לשון הרע.
עוד טוענים המבקשים, כי ההתנגדות הינה מסמך הפתוח לעיון הציבור, ועל כן אין כל מניעה לפרסמו.

13.
כאמור, מלשון הסעיף, ומפסיקת בית המשפט, עולה כי פרסום המוגן על פי סעיף 13(5) אינו מותר כלפי כולי עלמא, אלא רק כלפי צד להליך.
טענת המבקשים לפיה, לא יתכן כי הפצת כתב ההתנגדות, שהינה פרסום מותר, תהיה אסורה, אינה יכולה להתקבל, בשלב זה.
זוהי, למעשה, השאלה שבמחלוקת בין בעלי הדין, התשובה לה אינה חד משמעית, ונראה כי היא תלוית נסיבות.
כך למשל, בצד הדוגמאות אליהן מפנה ב"כ המבקשים, ניתן להעלות על הדעת מקרה בו פלוני מגיש תביעה נגד אלמוני, וכולל בה טענות רבות המהוות לשון הרע. כתב התביעה אמנם מוגן, על פי תקנה 13(5) אך אם יחליט פלוני לשלוח עותקים ממנו למספר רב של נמענים, שאין להם כל קשר להליך המשפטי, ספק אם ניתן יהיה לטעון כי הוא זכאי להגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק. קביעה גורפת כזו, תוביל לכך שניתן יהיה לעשות שימוש לרעה בהליכי בית המשפט, ולהגיש תביעה רק על מנת לאפשר הפצת לשון הרע, המופיע בכתב תביעה, באין מפריע.
ניתן, אם כן, להעלות על הדעת מצבים בהם פרסום מסמך מסוים יהיה מותר לנמענים מסוימים, אך אסור בהפצה לנמענים אחרים.

14.
לשם הכרעה בין טענות הצדדים בנושא זה, יש צורך בליבון מספר סוגיות, ונראה כי תידרש לשם כך שמיעת ראיות.
כך למשל, נראה שיש רלוונטיות לזהות הנמענים, ולמידת המעורבות שלהם או העניין שלהם בהתנגדות. לכן, יהיה על המבקשים לספק פרטים נוספים בדבר אותם נמענים שאליהם נשלח כתב ההתנגדות.
בנוסף, יש מקום לדון בטענת המבקשים לפיה כתב ההתנגדות פתוח לעיון הציבור, טענה שהועלתה בתשובת המבקשים, מבלי שהובאו לה סימוכין, ולמשיבים לא ניתנה אפשרות להתייחס אליה.
עוד יש להבהיר, כמובן, כי הדיון בהחלטה זו עוסק רק בתחולת הגנת סעיף 13(5) לחוק בלבד, אך עוד קודם לדיון בהגנות, יהיה על המשיבים להוכיח, כי הפרסום מהווה לשון הרע.

15.
ביחס למכתב שנשלח אל המשיב 1 בלבד, ביום 30.7.17 – מכתב ההמצאה, במסגרתו המציאו המבקשים למשיב 1 את מכתב ההתנגדות, טוענים המבקשים כי טענת המשיבים לפיה המכתב מהווה לשון הרע הינה הרחבת חזית שאין להתירה.
אכן מדובר בהרחבת חזית, אך דין הטענה להידחות ממילא, אף לגופה, שכן המכתב מיום 30.7.17 (נספח י' לכתב התביעה ונספח 2 לתגובה) אינו מקיים את יסוד ה"פרסום" כמשמעו בסעיף 2(ב)(1) לחוק, משום שנשלח אל המשיב 1 בלבד – זאת בנוסף להיותו רק מכתב נלווה, שכל מטרתו להמציא למשיב 1 את מכתב ההתנגדות.

16.
בשלב זה, אין מקום להכריע בטענת המבקשים לפיה דין התביעה להיות מסולקת על הסף, בשל היותה "תביעת השתקה" או "תביעה מצננת". הרציונל העומד בבסיס הטענה, דומה לזה העומד בבסיס ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק - קביעת מדיניות משפטית לפיה במסמך המוגש לצורך הליך משפטי, יש לאפשר לבעל דין להעלות את טענותיו, באופן חופשי, מבלי שיאלץ לחשוש מתביעת לשון הרע. עם זאת, ככל שבתום ההליך, אגיע למסקנה שהפצת כתב ההתנגדות למי שאינו בעל דין, מקימה עילת תביעה על פי החוק, טענה זו לא תוכל להוות טענת הגנה.


17.
הלכה היא כי בדונו בבקשה לסילוק על הסף, על בית המשפט לבחון רק את הכתוב בכתב התביעה, תוך הנחה כי ככל שתוכחנה הטענות שבו, יהא בכך די כדי לזכות את התובע בסעדים להם הוא עותר (א' גורן, סדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט - 2009 (בעמ' 171);

ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פד"י לז

(4) 721, 724).
במקרה הנדון, לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי יש להורות על סילוק התביעה על הסף באופן חלקי, מאחר שכתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה כלל נגד הנתבעים 1-8, וביחס לנתבע 9, אינו מגלה עילת תביעה ביחס לשני פרסומים מתוך שלושה.


18.
לאור כל האמור, אני מורה כדלקמן:
אני מורה על מחיקת התביעה נגד הנתבעים 1-8.
אני מורה על מחיקת התביעה נגד הנתבע 9 ככל שהיא מתייחסת למכתב ההתנגדות ולמכתב שנשלח אל התובע 1 ביום 30.7.17 (נספח י' לכתב התביעה).
התביעה תמשיך להתברר נגד הנתבע 9 בלבד, ביחס להודעת הדוא"ל ששלח ביום 2.8.17 (נספח ט' לכתב התביעה).
משמעות ההחלטה הינה

פסק דין
חלקי, בעניינם של המבקשים 1-8, על כן אני מחייבת את המשיבים בשכר טרחת ב"כ המבקשים 1-8 בסכום של 5,850 ₪.

החלטה זו מייתרת את הדיון בבקשה לתיקון כתב התביעה.


ניתנה היום, כ"א אדר תשע"ח, 08 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 52475-11/17 דוד ברנשטיין הרב אליהו עובד ז"ל אריה אהרן לילאן אהרן אונגר סנדרין ירון מנטל מירב גלפמן-בורט עו"ד נחום אריאל אילן הוידה ד"ר אריאל אמנון כולם נ' אברהם אלונים, יוזמה אלונים תכנון נהול וביצוע בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/03/2018)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים