פסקי דין על ד.נ. מהדרין | פסקי דין על י.ד שווק והפצה מוצרים מוקפאים | פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל בע"מ

2994/04 בשא     02/08/2005




בשא 2994/04 ד.נ. מהדרין בע"מ , י.ד שווק והפצה מוצרים מוקפאים בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ




8
בתי המשפט
בשא 002994/04
בשא 002930/04
בית משפט השלום רחובות
02/08/2005
תאריך:
בפני
כבוד הרשם בנימין יזרעאלי
המבקשת בבש"א 2935/04
1. ד.נ. מהדרין בע"מ

בעניין:
המבקשת בבש"א 2994/04
2. י.ד שווק והפצה מוצרים מוקפאים בע"מ
אשורי איתן

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
המשיב
הרשקו (גידי) גדליהו

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

בפני
שתי בקשות שהוגשו על דרך של התנגדות לביצוע שטר (להלן: "הבקשות").

הדיון בשתי הבקשות אוחד בהסכמת הצדדים, הואיל ומדובר באותה מערכת עובדתית ומשפטית.

טענות המבקשות:

המבקשות טוענות כי שמונת השיקים נשוא הבקשות, ניתנו על ידן עבור רכישת ירקות קפואים, בצקים ודגים מחברת קפואים למהדרין בע"מ (להלן: "החברה").

המבקשות טוענות כי לא קיבלו כל תמורה בגין השיקים וכי השיקים הועברו למשיב לאחר שהעסקה נכשלה.

לטענת המבקשות, המשיב אינו אוחז כשורה בשיקים ואף אינו אוחז בעד ערך ולפיכך זכותו אינה גוברת על זכות החברה.

שתי הבקשות נתמכו בתצהיר זהה של מר דוד ציקואשווילי, שהינו מנהל המבקשות.

המצהיר נחקר בחקירה נגדית בדיון ביום 27.1.05.

בסיכומיו טוען ב"כ המבקשות כי גרסתו של המצהיר, לפיה לא נתקבלה תמורה בגין השיקים, לא נסתרה בחקירה נגדית.

זאת ועוד, לטענת ב"כ המבקשות, מאחר ומדובר בעסקה עתידית שלא יצאה אל הפועל, הרי שיש לקבל את הטענה שלא נתקבלה תמורה בגין השיקים.

לטענתו, המשיב אינו יודע דבר לגבי עסקת היסוד, הואיל והוא לא היה צד בעסקה זו.

הטענות שיש למבקשות כלפי החברה, טובות גם כלפי המשיב.

לטענתו, הבקשה מגלה הגנה אפשרית ויש לאפשר למבקשות להתגונן, כדי שהמשיב יוכל להוכיח כי הוא אוחז כשורה.

טענות המשיב:

בסיכומיו, טוען ב"כ המשיב כי מעיון בשיקים ניתן להיווכח כי הינו אוחז כשורה. לא נטען לשום פגם בשיקים.

לטענתו, על גב השיקים, או לפחות על רובם, ישנה חותמת ניכיון המהווה את ה- "ערך" הנדרש לצורך אחיזה כשורה.

לגבי השיקים שאין עליהם חותמת ניכיון, טוען ב"כ המשיב כי ניתן יהיה להביא ראיות, בשלב הבא, כי ניתנה תמורה בעדם.

בנוסף, טוען ב"כ המשיב כי מהתצהיר והחקירה עלה כי השיקים הועברו לחברה כמה חודשים לפני שהעסקה נכשלה.

זאת ועוד, מחקירת המצהיר עלה כי אין מדובר בכישלון תמורה מלא אלא לכל היותר בכישלון תמורה חלקי ובלתי קצוב ובהתאם להלכה, אין לאפשר להתגונן בטענה זו.

מוסיף וטוען ב"כ המשיב, כי המצהיר עצמו הודה כי ישנה סבירות מסוימת שחלק מהסחורה הוא אכן קיבל, אך לא יכול היה להצביע בבירור איזה חלק מהסחורה קיבל ואיזה חלק לא.

משכך, אין למבקשות טענת הגנה אף כנגד החברה ועל אחת כמה וכמה כנגד המשיב.

כמו כן, לטענת המשיב, תצהירו של מנהל המבקשות הינו כללי וסתמי וללא פירוט נדרש.

יצויין כי בסיומו של הדיון הסכימו ב"כ הצדדים כי ב"כ המשיב ימציא לב"כ המבקשות תוך 14 יום מסמכים בנוגע לתמורה שניתנה בגין השיקים (בדרך של ניכיון או אשראי וכיוצ"ב) וכי ב"כ המבקשות יודיע עמדתו תוך 14 יום נוספים לענין זה, כולל הצורך במתן החלטה בבקשה.

מאז, השתהו הצדדים במתן ההודעה, כאמור לעיל, ובאיחור רב הודיע ב"כ המבקשות כי הומצאו לו דפי חשבון הבנק של החברה אצל המשיב מיום 1.12.03 ועד ליום 5.4.04.

מנגד, הוא טוען כי לא הומצאו הוכחות לגבי השיקים שהופקדו לפני יום 31.12.03.

לאור האמור, הודיע ב"כ המבקשות על הסכמתו כי יינתן כנגד המבקשות

פסק דין
לגבי השיקים שהופקדו מיום 31.12.03 ואילך וכי תינתן להם רשות להתגונן, לגבי השיקים שהופקדו עד התאריך האמור.

בתגובתו מיום 20.6.05 הודיע ב"כ המשיב כי יעביר לב"כ המבקשות דפי חשבון בתאריכים החל מיום 7.10.03 ועד 31.12.03.

לטענתו, לגבי מרבית השיקים, הוכח כי נעשה לגביהם ניכיון ולכן לא ניתן לטעון שלא ניתנה תמורה.

השיק היחידי, שלגביו יכול להיות מחלוקת, הוא השיק על סך 7,945 ש"ח שהופקד ביום 10.10.03 ושעל גביו אין חותמת ניכיון.

לגבי שיק זה והשיקים האחרים, הודיע ב"כ המשיב כי ימציא דפי חשבון מתאימים.

לפיכך, ביקש ב"כ המשיב ליתן

פסק דין
בכל הנוגע לשבעה שיקים מתוך השמונה ולהשהות מתן ההחלטה לגבי השיק השמיני לתקופה של 10 ימים, כדי לאפשר למשיב להמציא דפי חשבון מתאימים.

ביום 13.7.05 הוגשה הודעה מטעם ב"כ המבקשות, אליה צורפה בשנית תגובת המבקשות, שהוגשה ביום 27.6.05.

בתגובה זו, נטען כי הומצאו לידי ב"כ המבקשות דפי חשבון נוספים של החברה, מיום 15.12.03 ועד ליום 5.4.04 וכי המשיב לא הוכיח את מצב חשבון הבנק של החברה, לגבי השיקים של המבקשות, שהופקדו לפני יום 14.12.03.

לפיכך, מסכים ב"כ המבקשות כי יינתן

פסק דין
לגבי השיקים, שהופקדו מיום 15.12.03 ואילך וכי תינתן רשות להתגונן לגבי השיקים, שהופקדו עד התאריך האמור.

למעשה משמעות האמור לעיל, בתגובת ב"כ המבקשות, הינה כי הן מסכימות למתן

פסק דין
רק בנוגע לשני שיקים, אשר תאריך הפקדתם הינו לאחר יום 15.12.03.

בהחלטתי מיום 13.7.05, קבעתי כי נראה שהצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה המקובלת על שניהם, לפיכך ובהעדר הסכמה מפורשת וברורה, חתומה על ידי שני ב"כ הצדדים, תוך 7 ימים (ימי הפגרה במניין), תינתן החלטה בבקשה לגופה, לאור הדיון והסיכומים.
מאז ההחלטה הנ"ל, לא הוגשה כל הודעה או תגובה נוספת.

משכך, יש מקום למתן החלטה בבקשה לגופה.

למותר לציין, כי בנסיבות אלה, אין מקום להתייחס להודעות ו/או למסמכים, שהוחלפו בין הצדדים ואשר הוגשו לאחר מועד הדיון בבקשה.

דיון:

ההלכה הינה כי:

"נתבע שמבקש רשות להתגונן כנגד תביעה שהוגשה על ידי צד שלישי בשטר, די לו בכך שיפרט בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה אילו נתבע לדין על ידי הצד הסמוך עימו התקשר.

הגנה זו פוגמת לכאורה בזכות הקניין בשטר, וכוחה יפה גם כנגד הצד השלישי שאליו סוחר השטר. כעת צריך הצד השלישי להרים את נטל השכנוע המוטל עליו לפי סעיף 29 (ב) לפקודת השטרות ולהוכיח כי ניתן ערך בתום לב בעד השטר" (ד. בר אופיר - סד"מ בהלכה הפסוקה, מהדורה שביעית עמ' 203).

יחד עם זאת, נקבע כי:

"התצהיר חייב להראות עילת הגנה נגד התביעה, אילו זו היתה מוגשת על ידי הנפרע עצמו ואם הנתבע איננו מצביע כלפי הנפרע על כל יסוד אפשרי להגנה, הרי עובדה זו בלבד שהשטרות הועברו לידי האוחז (התובע) שלא בתמורה, ואולי אף בדרך של קנוניה, אין בה כדי לשחרר את הנתבע מתשלום השטרות שעל פיהן הוא חייב...

אולם ראוי להדגיש כי אין די בטענתו הסתמית של הנתבע שהשטר שחתם עליו הינו פגום ועליו להראות מה ברצונו להוכיח אם תינתן לו רשות להתגונן. הנתבע צריך להצביע על עובדה שאם יוכל להוכיח אותה בבית המשפט, יראה השטר כפגום ואז יעבור נטל ההוכחה אל התובע ועליו יהא להוכיח שהוא אוחז בשטר כשורה" (ראה ד. בר אופיר בספרו הנ"ל, שם).

האם אכן תצהירו של מנהל המבקשות מגלה עילת הגנה ראויה כנגד התביעה?

בענין זה יש אף לציין את ההלכה הידועה לפיה על המבקש רשות להתגונן להיכבד ולהיכנס לפרטי הענין, עליו מבוססת הגנתו, ולא להסתפק בהעלאת טענות סתמיות וכלליות.

תצהירו של מנהל המבקשות, אינו עונה על הדרישה האמורה.

התצהיר אכן הינו סתמי וכללי ואינו מפורט כלל כנדרש.

זאת ועוד, בחקירתו הנגדית הרחיב המצהיר את גרסתו, ללא התנגדות מטעם ב"כ המשיב.

המצהיר העיד כי בעסקה בינו לבין החברה, לאור היכרות אישית שלו עם הבעלים, סוכם על מחירים אטרקטיביים לרכישת מוצרים, אך הדבר היה מותנה במסירת שיקים של המבקשות מראש.

לטענתו ידע את הכמויות שהוא עומד לרכוש ולפיכך יכול היה להתחייב על מתן שיקים בהתאם.

מתשובותיו הנוספות של המצהיר, כפי שעלו בהרחבה בחקירה, התברר כי בניגוד לטענתו בתצהיר כי העסקה נכשלה ולא ניתנה כל תמורה, הרי שגם הוא מודה כי לפחות חלק מן הסחורה התקבלה, אלא שלא יכול היה המצהיר לפרט בענין זה.

זאת ועוד, לשאלת בית המשפט ענה המצהיר כי הואיל והעסקאות היו עתידיות והוא נתן אמון בחברה, שתבצע את העסקאות, הרי שהוא לא יכול היה לדעת בוודאות כי במועד שהשיקים הועברו למשיב, העסקה כבר נכשלה.

לענין זה ההלכה הינה כי:

"יש להבדיל בין מקרה שבו השטר סוחר לפני מועד ביצוע העסקה שבקשר אליה ניתן השטר, לבין מקרה שבו סוחר השטר לאחר אותו מועד. אם סוחר השטר לפני המועד, אין מקום לדבר על פגם בסיחור מכיוון שאז אין כלל כשלון תמורה. אולם אם סוחר השטר לאחר אותו מועד, אלא שהעסקה הגלומה בשטר לא בוצעה, ניתן במקרה כזה לדבר על פגם בזכות הקניין של מי שסיחר את השטר לתובע - האוחז שהוא הצד השלישי" (ראה ד. בר אופיר בספרו הנ"ל, עמ' 206).

כאמור לעיל, מחקירת המצהיר עלה באופן ברור, שלפחות חלק מהשיקים סוחרו לפני מועד ביצוע העסקה.

זאת ועוד, ההלכה הידועה הינה כי טענה בדבר כשלון תמורה חלקי, אינה מהווה טענת הגנה ראויה מפני ביצוע השטר.

חוסר תמורה חלקי או כשלון חלקי של התמורה אינם מהווים בדרך כלל הגנה טובה גם בין צדדים סמוכים לשטר, אלא רק במקרה של כשלון חלקי המתבטא בסכום קצוב, כלומר סכום שניתן לקביעה על ידי פעולה חשבונית פשוטה שאיננה מחייבת חקירות ובירורים.

(ראה ע"א 204/66 משאבי שדה נ. ברגר - פ"ד כ' (3) 664 וכן ע"א 82/81 דו-עץ בע"מ נ. וייסנברג בפשט"ר - פ"ד ל"ז (2) 355, 360).

כאמור לעיל, ענין כשלון התמורה החלקי, כלל לא עלה בתצהירו של המצהיר, אך גם בחקירתו התברר כי מדובר לכל היותר בכשלון תמורה חלקי בסכום בלתי קצוב.

משכך, אין טענה זו מהווה טענת הגנה ראויה מפני ביצוע השטר.

אין צורך שאוסיף בענין טענת הניכיון ומסמכי חשבון הבנק של החברה, כפי שצורפו להודעות הצדדים, שכן כאמור לעיל, מסמכים אלו הועברו לאחר הדיון ומתוך ניסיון להגיע להסכמה.

משלא הגיעו הצדדים להסכמה ברורה, אין להסתמך על מסמכים אלו, אך די באמור לעיל כדי להגיע למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

כל אחת מהמבקשות, תשא בהוצאות כולל שכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין.

הליכי הוצאה לפועל בתיק 21-03102-04-1 ובתיק 21-03097-04-6, ימשכו כסדרם.
ניתנה היום כ"ו בתמוז, תשס"ה (2 באוגוסט 2005) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
_______________
בנימין יזרעאלי
, רשם

002994/04בשא133 גירוני ריקי









בשא בית משפט שלום 2994/04 ד.נ. מהדרין בע"מ , י.ד שווק והפצה מוצרים מוקפאים בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/08/2005)