פסקי דין על קופרמן יוסף מהנדס-קורל הנדסה אזרחית | פסקי דין על רוני קול | פסקי דין על ויקטור בוחבוט | פסקי דין על איווט בוחבוט | פסקי דין על דוד זריהן | פסקי דין על דירה זריהן | פסקי דין על אלי כהן | פסקי דין על דינה כהן |

46097/91 א     07/08/2005




א 46097/91 קופרמן יוסף מהנדס-קורל הנדסה אזרחית בע"מ, רוני קול נ' ויקטור בוחבוט, איווט בוחבוט , דוד זריהן, דירה זריהן, אלי כהן, דינה כהן




1
מדינת ישראל
בתי המשפט
ת.א. 46097/91
ת.א. 46255/91
ת.א. 46096/91
ת.א. 46266/91
ת.א. 38990/92
ת.א. 36130/92
ת.א. 36131/92
ת.א. 36132/92
ת.א. 61740/91
ת.א. 61741/91
ת.א. 61742/91
בית משפט השלום תל אביב-יפו
07/08/2005
תאריך:
כב' השופט קידר אליהו

בפני
:

1. קופרמן יוסף מהנדס-קורל הנדסה אזרחית בע"מ

2. רוני קול

בעניין:
התובעים
והנתבעים שכנגד
עו"ד שינמן יעקב

ע"י ב"כ
נ ג ד
1. ויקטור בוחבוט
2. איווט בוחבוט

3. דוד זריהן
4. דירה זריהן

5. אלי כהן
6. דינה כהן

7. מנחם בלאו 8. רבקה בלאו
9. שמעון דמרי 10. נורית דמרי
11. אליק טל 12. יהודית טל
13. סלומון לוי 14. דליה לוי
הנתבעים
והתובעים שכנגד
עו"ד פיק עופר

ע"י ב"כ
נ ג ד

הנתבעים
בתביעות דיירים

3. מי ריקה נאמנות בע"מ
4. ששון בוקרה

פסק דין

עניינה של תביעה זו ת.א. 46266/91 הינה כספית בסך 48,948 ₪ בגין הפרת הסכם מכר לה טוענת התובעת.
מנגד הוגשה תביעה כספית בת.א. 38990/92 בסך 100,000 ₪ בגין ליקויי בנייה וירידת ערך דירה לה טוענים הנתבעים.

ב-1.6.89 נערך ונחתם הסכם למכר קוטג' בין התובעת-המוכרת, לבין הנתבעים-הקונים (להלן: "הסכם המכר").

מדובר בקוטג' רב מפלסי, 3 קומות, 5 מפלסים, 2 מפלסי גג פלוס מרתף, בין 4 חדרים, הממוקם על מגרש מס' 220 תב"ע 138/2 ומופיע בתשריט ההיתר כקוטג' מס' 8 (להלן: "הדירה").

לטענת התובעת היא עמדה בכל התחייבויותיה עפ"י ההסכם.
מוסיפה התובעת כי הדירה נמסרה לנתבעים לאחר שנחתם פרוטוקול מסירה מיום 10.6.90 שבו מצהירים ומאשרים את התיקונים שעל התובעת לבצע כפי שמופיעים בסעיפים הרלוונטיים, ומסכימים כי לאחר תיקונים אלו :
"האחריות לשלמות ושמירה על הדירה מוטלת באופן בלעדי על הרוכש."
כמו כן מאשרים הנתבעים את סעיפי הפרוטוקול לעניין ההשלמות וההוספות כפי שמופיע בפרוטוקול בזו הלשון :
" הרוכש מצהיר בזאת כי נתנה לו שהות לבדוק את הדירה וכי הוא עבר ובדק אותה, ולמעט התיקונים כאמור המפורטים בסעיפים אין לו ולא תהיה לו כל טענה, דרישה, תביעה כלשהי כלפי החברה. הקבלן, או מי מטעמה והוא מוותר על כל טענה אפשרית נגדם. "

ביום 21.10.91 הוגשה תביעה כנגד הנתבעים.
סכום התביעה הינו 48,948 ₪, אשר לטענת התובעת לא מילאו הנתבעים את התחייבויותיהם עפ"י ההסכם ולא שילמו לתובעת את מלוא מחיר הדירה בהתאם להסכם.

לטענת התובעת סכום זה חושב לפי מדד תשומות הבנייה ובהתאם להסכם המכר וכן לפי סעיף 18.3 לעניין ריבית הפיגורים.

לטענת הנתבעים סה"כ החוב המגיע לתובעת הינו 18,000 ₪ כפי שיוסבר להלן :

הנתבעים טוענים כי ביום 5.6.90 קיבלו את מפתחות הדירה וזאת לא לפני שנערך חשבון סופי לעניין התשלומים שהנתבעים חייבים לתובעת, הסך הוא 69,988 ₪ (שעוגל ל-70,000 ₪), וזאת לגמר חשבון כולל הצמדה למדד תשומת הבנייה.
הוסכם בין הצדדים לטענת הנתבעים כי סכום זה הינו כל היתרה המגיעה לתובעת.
אין מחלוקת כי ניתנה לנתבעים אפשרות לשלם חוב זה בתשלומים כדלקמן :
ביום 5.6.90 שולם סך של 20,000 ₪ במזומן והיתרה ניתנה ב-3 שיקים :
* השיק הראשון בסך 10,000 ₪, יום הפירעון 1.7.90.
* השיק השני בסך 22,000 ₪ יום הפירעון 22.8.90.
* השיק השלישי בסך 18,000 ₪ יום הפירעון 30.8.90.
--------------
סה"כ 50,000 ₪

לטענת הנתבעים לאחר כניסתם לדירה התגלו ליקויי בנייה רבים ואי התאמות למפרט אשר אינם עומדים בהוראת הדין ובתקנים מחייבים.

מוסיפים הנתבעים כי התובעת ומי מטעמה פעלו כלפי הנתבעים במרמה, בניגוד לחוק, תוך הפרת החוק, ובניגוד לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאית.

הנתבעים טוענים כי מיד בהיכנסם לדירה כאמור לאחר שנתגלו הליקויים ואי התאמות למפרט, פנו הנתבעים לתובעת ומי מטעמה לפצותם בגין הפחתת ערך הדירה כמפורט להלן: -
א) פיצוי בגין נזקים שאינם ניתנים לתיקון (גובה הדירה כפי שמופיע בחוו"ד המומחה אינו תואם למפרט וכן נתגלו אי התאמות נוספות).
ב) פיצוי בגין הליקויים שנמצאו בדירה כפי שעולה מחוו"ד מומחה מטעם הנתבעים ולטענת הנתבעים לא תוקנו.
ג) פיצוי בגין סבל ועוגמת נפש.
לטענת הנתבעים כתוצאה מחוו"ד המומחה, פנו הנתבעים למר קול להחזיר את השיקים הנותרים וזאת לאחר שהשיק הראשון בסך 10,000 ₪ נפרע. סה"כ השיקים הנותרים הם בסך 40,000 ₪.

מוסיפים הנתבעים בהתאם לשיחות שניהלתי עם הרוכשים הנוספים בשאר הדירות, נאמר לי כי גם אצלם נתגלו ליקויי בנייה רבים ואי התאמות למפרט, ובכוונתם באמצעות ב"כ עו"ד רווה, לנהל מאבק לתביעת פיצויים בגין ליקויים אלו.

עורך חוו"ד מטעם הנתבעים הינו המהנדס ראובן כץ מפירמה "בם" (להלן: "כץ").

בשלב זה לטענת הנתבעים החליטו לנהל מו"מ בעצמם ללא עו"ד.

מוסיפה הנתבעת :
"לאחר ששוחחתי עם מר קול, הוא הסכים לפצות אותנו על הנזקים ללא צורך בתביעה לביהמ"ש. "

התנאי להסכמתו כי יפרעו את 2 השיקים הנותרים ואכן שיק על סך 22,000 ₪, שהינו השני בסדרה כאמור, נפרע ביום 26.6.91.

לימים התברר כי אין ברצונו של מר קול, מנהלה של התובעת או מי מטעמה לפצותם ומשכך פני הדברים, נתן הנתבע הוראה לא לכבד את השיק השלישי על סך 18,000 ₪ עד לבירור העניין.

מוסיפים הנתבעים, כי כאמור עפ"י חוו"ד המומחה כץ, נמצאו אי התאמות למפרט וכן נזקים בגין ליקויי בנייה.

המומחה מפנה בחוות דעתו לפס"ד הקובע כי יש לראות בחוסר התאמה למפרט, ירידת ערך הדירה והתוצאה שמתקבלת היא כי יש להפחית בגין נתון זה בין 8.5% ל-12.5% מערך הדירה.

מטעם התובעת נערכה חוו"ד ע"י שמאי מומחה, יציב זאב, וזאת לעניין התוספות והשינויים וכן לעניין הליקויים שהתגלו בדירת הנתבעים ואשר בגינם נדרשו לשלם.
לימים לצערנו, נפטר מר יציב וזאת מבלי לחקור אותו בחקירה נגדית בגין חוות דעתו. הוגשה פעם נוספת מטעם התובעת חוו"ד מומחה בשם יצחק לזר-מסד המרכז לסקרים הנדסיים וחוות דעת מומחים (להלן: "לזר").

תאריכי הבדיקה ע"י המומחה מר לזר כפי שעולה מחוות דעתו הם האחד - 4.12.00 והשני - 5.9.01.
למותר לציין כי חלפו 10 שנים מיום כניסתם של הנתבעים לדירתם ועד לבדיקת המומחה לזר.

לטענת הנתבעים, לאחר שבדקו והתבססו על חוות דעתו של מר כץ, החליטו להגיש תביעה שכנגד על סך 100,000 ₪ ב-ת.א. 38990/92 כאמור.

לבקשת הנתבעים אוחד הדיון בתיקים הרשומים מטה בתביעות שהוגשו ע"י התובעת כנגד רוכשי הבתים (הנתבעים) ואלו הם : ת.א. 46097/91, 46255/91, 46096/91 ו-46266/91.

הנתבעים בתביעות לעיל הגישו כאמור תביעות נגדיות בת.א. 38990/92 (נשוא תיק זה), ובנוסף ת.א. 36130/92 ו-36131/92 ו-36132/92.
כמו כן ישנם תיקים בתביעות נוספות ע"י רוכשי הדירות הסמוכות בתיקים 61742/91, 61741/91 ו-61740/91. בסה"כ מדובר ב-7 תביעות של רוכשי דירות כנגד הקבלנים ו-4 תביעות של החברה התובעת כנגד בעלי הדירות.
ת.א. 46266/91 ותביעה שכנגד ת.א. 38990/92 ויקטור ואיווט בוחבוט
:
נתבעת 1 - הינה חברה קופרמן יוסף מהנדס קורל הנדסה אזרחית בע"מ (היוזמת) ח.פ. 511149403, אשר חתמה על חוזה פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל וקיבלה קרקע לבניית הקוטג'ים האמורים (להלן: "קורל").

נתבע 2 - רוני קול
הינו מנהלה של נתבעת 1, אשר ייצג את נתבעת 1 בכל הקשור למו"מ לרכישת הקוטג'ים ואשר היה בקשר רציף עם הרוכשים (להלן: "קול").

נתבעת 3 - מי ריקה נאמנות בע"מ חב' לבניין ח.פ. 511125932, קבלנית משנה של קורל, אשר בנתה את הקוטג'ים (להלן: "מי ריקה").

נתבע 4 - ששון בוקרה הינה מנהלה של נתבעת 3 אשר ניהל בפועל את עבודת בניית הקוטג'ים וביצע אישית את פעולות הבנייה והיה אחראי בכל הקשור לשינויים והתוספות אשר נדרשו ע"י רוכשי הדירות (להלן: "בוקרה").

נתבעים 3 ו-4 התחייבו לבנות את הקוטג'ים בהתאם להתחייבות שבהסכם.
לטענת הנתבעים עמדו הם בכל התחייבות עפ"י ההסכם.

מוסיפים הנתבעים וטוענים, כי התובעת או מי מטעמה סירבה למסור את החזקה בדירה עד אשר ייחתם פרוטוקול המסירה.
פרוטוקול המסירה נוסח ע"י התובעת או מי מטעמה.

הנתבעים טוענים כי במהלך המגורים בדירה, נתגלו ליקויי בניה ואי התאמות למפרט, וזאת עוד לפני שנת הבדק, משכך פנו לתובעת בדרישה:
א) א) כי יש לתקן ליקויי בנייה אלו.
ב) ב) לפצותם בגין אי התאמות למפרט שאינן ניתנות לתיקון.

מוסיפים הנתבעים כי תובעים 1,2,3 ו-4 בנו בניגוד להתחייבויותיהם בחוזה, בניגוד למפרט, בניגוד לחוק תכנון ובנייה, בניגוד לחוק הקבלנים לעבודת הנדסה בנאיות.
לפיכך הנתבעים עותרים לפיצוי בגין האמור לעיל, וזאת כפי שמופיע בחווה"ד המומחה מטעמם.

הקבלן המבצע לפי טענת תובעת 1 ביקש לבצע את התיקונים המפורטים (נ/16) בקשה זו נשלחה ביום 23.5.91 (במסגרת שנת הבדק).
באשר לתיקונים אלו כאמור וכפי שבא לידי ביטוי ב-ת/30, בוצעו העבודות בדירת הנתבעים והושלמו למעט סעיפים 3 ו-11. עולה מהמסמך כי הנתבעת אישרה בחתימת ידה כי התיקונים בוצעו לשביעות רצונה המלאה.
התובעת מוסיפה כי דירת התובעים נבנתה עפ"י הסכם ונספחיו ובהתאם למפרט הטכני, לדרישות התקן ולהיתר הבנייה.

טענה זו כפי שמעלה התובעת אינה עולה בקנה אחד עם חוו"ד המומחה כץ באשר המומחה הגיע למסקנה כי הגבהים בתוך הדירה הם לא בהתאם למפרט ומתחת לתקן. תקנות התכנון והבנייה קובעות גובה מינימאלי 2.5 מ' (כפי שמופיע במפרט), לעומת הגבהים בפועל שהינם נמוכים יותר, ואשר קביעתו זו לא נסתרה בחקירתו הנגדית.

המומחה העריך עלויות ונזקים אלו בסך 23,800 ₪ בתוספת שיפוי עפ"י האחוזים הנקובים.

בנוסף מוסיף המומחה כי יש להוסיף 50% על העלויות הנקובות, וזאת כי בענף קבלני השיפוצים לא בא לידי ביטוי המיתון, ועלויות המתקבלות לעניין זה מתקבלות באופן שרירותי תוך פערים קיצוניים של עד 100%, לפיכך קבע את אשר קבע לעניין תוספת העלויות.

לטענת התובעת, הנתבעים חבים לה בת.א. 46266/91 כאמור לעיל סך של 48,948 ₪.
לטענת התובעת בעקבות התביעה שכנגד למתן פיצויים בעד הנזקים וירידת הערך כאמור, החליטה מי ריקה להגיש כתב תביעה ביום 3.10.91 בגין תוספות ושינויים כפי שמופיע בחוו"ד יציב על סך 22,480 ₪.

הנתבעים הגישו כתב הגנה מיום 27.11.91.

למען הסר ספק, ביום 21.12.00 ב-ת.א. 042962/91 ניתן פס"ד למחוק את התביעה של מי ריקה נגד הנתבעים, וזאת לבקשת ב"כ הנתבעים מהנימוק של אי התייצבות התובעת בתיק זה או מי מטעמה.

ומשכך, סברתי כי יש לראות בתובעים אלה - מי ריקה וששון בוקרה- כמי שזנחו את תביעתם ותביעתם נדחתה.

למען הזהירות, מכחישים הנתבעים כל חוב בגין התוספות או השינויים שנעשו בדירתם. עבור שינוי ריצוף ומוזיקה שילמה התובעת למי ריקה סך 3,749 ₪ במזומן (לא נתקבלה קבלה) ואשר לא נסתרה, ובנוסף ביום קבלת הקוטג' נדרשו הנתבעים לשלם סך של 4,000 בגין עבודות נוספות אשר שולמו וטענה זו לא נסתרה.
לטענת הנתבעים סכום זה לא הגיע לתובעת, אך בכדי לקבל את הדירה הסכימו התובעים לשלמו, וזאת מבלי לפנות לערכאות משפטיות.
בעניין המומחה לזר מטעם התובעת, מומחה זה מכמת את הליקויים שנגרמו לנתבעים לסך של 3,000 ₪ וקובע לעניין התוספות סך של 33,972 ₪ (בהסתמך על חוו"ד יציב).

הנתבעים טוענת כי נגרם להם סבל ועוגמת נפש כתוצאה מליקויי בניה ומתוצאות אי התאמות למפרט כאשר בחלקים מסוימים של התביעה הם עותרים לפיצוי ובחלקים אחרים עותרים לירידת ערך.

יצאתי לביקור באתר וראיתי את כל הדירות נשוא התביעות בנוכחות ב"כ הצדדים והמומחים.

בעניין חוות דעתו של המומחה כץ אשר מפנה לפס"ד 68/85 ו-71/85 בפני
כב' סגן הנשיא א. נועם כב' השופט צבי טל וכב' השופט שי ברנר, שם נאמר:
" כי אל לביהמ"ש קמא להתערב ולחשב שיעורי הפחתת ערך דירה עפ"י השתנות גובהי התקרה, שיעורים אלו כפי שעולה מפסה"ד, אלה הם דברים שבמומחיות השמאי. "

לפיכך, היה על הנתבעים להביא חוו"ד שמאי לעניין ירידת הערך משלא הובאו ראיות אלו, אין להם אלא להלין על עצמם.

ביום 23.12.97 ניתנה החלטה על ידי בבקשת ב"כ הנתבעים בת.א. 126082/91 למינוי שמאי מקרקעין (ב"כ תובעת 1 התנגד לבקשה זו).

בהחלטתי קבעתי כי אין להביא עד מומחה שמאי :
"שכן לצורך קביעת מומחה יש לתקן את כתב התביעה כי מדובר על נזקים שהתגבשו לאחר כתב התביעה".

התובעים/הדיירים הגישו בקשת רשות ערעור לביהמ"ש מחוזי בבר"ע 364/98, אשר נדחתה ע"י כב' השופטת ה. גרסטל.

בהחלטה של כב' השופטת ה. גרסטל מיום 2.8.98 נקבע בין היתר כדלקמן :
" זאת ועוד, מתגובת ב"כ המשיבים עולה כי תצהירי עדות ראשית של המבקשים הוגשו זמן רב לאחר מכירת דירותיהם ובתצהירים אלה לא נזכרו המכירות ולו ברמז. הנושא עלה בחקירות הנגדיות של חלק מהמבקשים. משמעות הגשת חוו"ד היום היא הוספת נתון שלמעשה אין לו כל רלוונטיות כי המבקשים עצמם לא טענו שנגרם להם נזק של מכירת הדירה בפחות מערכה".

ומשכך, החלטתי שאין מקום שביהמ"ש ישים עצמו שמאי וימצא שקלול מלבו.

לטענת תובעת 1, 4 דירות מתוך הדירות נשוא התיקים שבפני
נמכרו ע"י הדיירים במחיר מלא וללא ירידת ערך כלל. מוסיפה תובעת 1 כי דירת הנתבעים נבנתה בהתאם למפרט עפ"י ההסכם ולדרישות התקן.
במהלך החקירה הנגדית של הדיירים עלה כי דיירים נוספים מכרו את דירתם במחירים שנעו בין 220,000 $ ל-230,000 $ כאשר ביום קנייתם שילמו בין 120,000 $ לבין 130,000 $.

כל הדיירים אשר מכרו את דירותיהם ותובעים את תובעת 1, לא העלו זאת בכתב התביעה ולא בתצהיריהם. כמו כן לא נטען לירידת ערך בגין מכירות אלו בהסכמים עם הקונים החדשים וזאת כפי שעולה מחומר הראיות המונח בפני
.

לפיכך, ממכלול הנסיבות והראיות המופיעות בפני
אני דוחה את תביעת הנתבעים, נשוא תיק זה, ואת התביעות האחרות בגין ירידת ערך הדירה.

בגין התוספות והשינויים בדירה ולעניין "המרתף הנוסף" יובהרו הדברים הבאים כפי שעולה מעדותם הראשית של התובעים :
" ת: היה לנו הסכם מבוקרה ששינויים קטנים לפני סיום הבנייה הוא ייעשה הכל אבל אחרי הסיום אני צריך לשלם.
ש: אתה טענת שאתה צריך לשלם ?
ת: ישבתי עם רוני בוקרה לא היה בתמונה, אני לא מכיר אותו, הוא לא חתם איתי על חוזה שלי - תשלום עבור תוספות ושינויים שילמתי.
ש: רוני אמר שתשלם לבוקרה ?
ת: כן, שילמתי. "

לעניין "המרתף הנוסף" :
מרתף נוסף - בין המרתף למקלט המקורי של קוטג' אחד לבין המרתף והמקלט של הקוטג' השני הסמוך, נוצר חלל שלפי היתר הבנייה היה חלל זה צריך להיות ממולא בעפר ואל לדיירים לבצע שימוש בו (להלן: "מרתף נוסף").
תובעת 1 מטעמי חסכון ועלויות, כגון, מילוי עפר בתוך החלל כאמור, לא ביצעה את המוטל עליה והשאירה חלל זה ריק.

לימים בהיכנסם של הנתבעים לדירתם פעלו הנתבעים לשיפוץ המרתף הנוסף ולצרכיהם ולשירותיהם הפרטיים ולכל דבר כפי שעולה מחומר הראיות, כגון, חדר תפירה, אחסון וכו'.

לא הובאה בפני
כל ראיה כי הנתבעים התחייבו לשלם על כך.

הנתבעים נחקרו בעניין זה והשיבו כי :
"ש: זה נכון שאתה ביקשת מבוקרה תוספת ושינוי במרתף נוסף של
20 מטר ?
ת: לא.
ש: מעבר למפרט ביקשת, יש לך משהו נוסף מזה שלא ביקשת ?
ת: זה מרתף לא קיים במפרט, הייתי צריך לפתוח אותו ולראות למה יש מים.
ש: הוא פתוח ?
ת: כן. "
עמ' 14 לפרוטוקול מיום 6.11.94
" ש: פתאום צץ לך מרתף ?
ת: זה צריך להיות חלל.
ש: אתה משתמש במרתף ?
ת: כן, שיבוא רוני ויסגור אותו.
ש: אתה טוען שהמרתף בלתי חוקי ואתה כאן משתמש ועובר עבירה ?
ת: אני אסגור אותו בקרוב, המרתף הוא מסוכן. "

לפיכך, משלא בנתה התובעת את אותם חללים כחדרים בהיתר ולא מילאה את החללים אין היא יכולה לדרוש תמורתם סכום כלשהו.
כל אשר נותר בידי להכרעה בעניין המחלוקת הוא :
א) א) האם הנתבעים זכאים לפיצוי בגין ליקויי בנייה.
ב) ב) האם הנתבעים זכאים לפיצוי בגין סבל ועוגמת נפש.
ג) ג) מהו סכום החוב אותו חייבים הנתבעים לתובעת 1 עפ"י הסכם המכר כפי שמופיע בכתב התביעה ת.א. 46266/91.

הנתבעים טוענים בתביעתם הנגדית כי הנזקים שנגרמו להם עולים בהרבה על החוב שהם חבים לתובעים (ראה נ/21) ואשר אין חולקים על חוב זה.

לטענת הנתבעים, ממכלול הנסיבות כפי שנאמר לעיל, הם בחרו להגיש תביעה על סך 100,000 ₪.
התובעים טוענים כי תביעה זו קנטרנית משוללת כל יסוד בלתי צודקת בנסיבות העניין, מופרזת, מוגזמת וחסרת כל אחיזה במציאות.

מוסיפה התובעת 1 כי הנזקים אינם מפורטים כלל, אין כל נתון המהווה בסיס לסכום התביעה ועל הנתבעים היה לפרט נזקיהם וכיצד הגיעו לסכום זה.

לטענת התובעת 1 נגרם לה נזק כתוצאה מהפרת הסכם המכר, וזאת עקב אי תשלום החוב במשך כ-14 שנה, תשלום זה היה צריך להיות משולם בהתאם להסכם המכר.

התובעים טוענים כי הראיה לנכונות דבריהם לעיל ניתן למצוא במכתבי התודה שנשלחו משאר הדיירים לתובעת 1.

לטענת התובעת, בתום תקופת הבדק נשלחו מכתבים ביום 23.5.91 לכל דייר ודייר וכן לנתבעים, לפיהם נתבקשו הנתבעים להודיע לה על כל ליקוי או פגם שנתגלה בדירתם ואלה יבדקו ע"י מומחה מטעמה ויתוקנו ע"י התובעת כנדרש וכפי שמופיע ב-נ/16.

על אף הפנייה, לא הודיעו הנתבעים על ליקויים אלו, אלא לאחר כ-5 חודשים, ראה ת/22. לטענה זו משיב ב"כ הנתבעים כי לקח להם זמן על מנת לבדוק את הנושא.
אין מחלוקת כי התובעת ביצעה את התיקונים לשביעות רצון הנתבעים כפי שמופיע במסמך נ/74 (ג).

לא זו אף זו ברשימת התיקונים המודפסת הופיעו כ-13 סעיפי תיקון, ואילו בפועל תוקנו מעבר לכך ובסה"כ 22 סעיפים אשר חלק מהתוספות נכתבו בכתב יד (ראה ת/30).
מוסיפה תובעת 1 כי כל התביעה הינה קנטרנית, וכל אשר יש בה הוא לנסות ולערר את תובעת 1 ולהביאה למצב שבו תובעת 1 תבטל את תביעתה כמפורט ב-ת.א. 46266/91.

תובעת 1 טוענת כי לאחר אין ספור מכתבים ששלחה בגין דרישת החוב שכללו ריבית והצמדה כפי שמופיע בהסכם המכר ומחישוב רו"ח ת/130, נדהמה לגלות לאור מעשיה הטובים שביצעה והרצון העז לעזור לכל הדיירים בכלל ובבית הנתבעים בפרט כי הדיירים מעוניינים להגיש תביעה שכנגד בגין ליקויי בנייה ואי התאמות למפרט.
לטענת תובעת 1, הרוח החיה והדומיננטית הם דיירים מס' 5, נורית ושמעון דמרי, אשר במכתבם מיום 4.7.90 (נ/8) כתבו בזו הלשון :
" הננו מתנצלים על הטענות שהעלנו נגד החברה והקבלן, בדיקה יסודית של הנושא על ידנו העלתה שכל התיקונים והשינויים שביקשנו אכן בוצעו וכי הדירה במצב הנוכחי תואמת באופן מלא את המפרט להוציא הדברים שניתן ע"י הקבלן והחברה מעבר למפרט ותואמת את צרכנו ודרישתנו. "

בהמשך ישנה התייחסות לבלוקים, במקום בלוקים איטונג (בהסכמה הדיירים).
דלתות ותריס הזזה כפי שמופיע ב-נ/69 (אשר גם הנתבעים חתמו עליו).
"כמו כן הננו מצהירים ומתחייבים שאין לנו כל דרישה או טענה או תביעה מכל סוג שהוא נגד החברה והננו מוותרים על כל דרישה ו/או תביעה העלולים להיות לנו בעתיד.
מסמך זה נחתם מרצוננו ומידיעתנו ומודים לכם על הרצון הטוב והמאמצים וכל אשר השקעתם בדירה.
על החתום שמעון דמרי. "

מוסיפה תובעת 1 ומפנה לתצהירי עדותו הראשית של הקבלן (נתבע 4) מיום 4.3.91 כשמונה חודשים לאחר מכתב התודה והברכה של משפחת דמרי, אשר בין הזמנים באה דרישה לכל הדיירים לתשלום החובות בגין התוספות והשינויים שביצעו נתבעות 1 ו-4
" במקרה אחד משפחת דמרי הגיעו שמועות לאוזני כי גב' דמרי אשר במשך כל הבנייה היתה הביקורתית ביותר, המקפידה ביותר, ובדירתה בוצעו עשרות שיפורים ושינויים לפי דרישה. הצהירה בפני
שכנותיה כי אין בכוונתה לשלם עבור השינויים והתוספות, לכן זימנתי אותה וישבנו מר קול, אני ובעלה ואשתו גב' דמרי ואכן טענה דמרי להפתעתי שלא הוספתי ולא שיניתי דבר בדירתה ואין בכוונתה לשלם. "

גב' דמרי עזבה את הדירה בטריקת דלת שהיא מאיימת שהיא תנקום...וכדבריה: "זה יעלה לכם ביוקר", הכוונה לנתבעים 1 ו-4, והיא תארגן את כל הדיירים נגד הקבלן.

בעניין זה העיד אברהם בר גיל, רוכש נוסף באחת הדירות בפרוייקט שדמרי לא הצליחו לגרורו לתביעת הסרק כנגד התובעים כדלקמן :
" ש: מה עם הדיירת נורית דמרי ?
ת: פנתה אלינו בהצעה כי ניקח קבלן/מהנדס שיבדוק את כל הליקויים בדירה והיא בטוחה כי נוכל להוציא כספים מקול "

(ראה עדותו בעמ' 9,10 בפרוטוקול הדיון מיום 24.6.97 וכן בעמ' 12 שורה 28).

לטענת תובעת 1, תביעתם של הדיירים נולדה בחטא, כתוצאה מהרצון לנקום מצדם של דמרי ואשתו, דיירים אלו בנו בחוסר תום לב תביעה כנגד התובעים, נתלו בטענותיהם חסרות השחר כעילה לביטול השיקים שנמסרו לתובעת 1 או לאי תשלום מלוא התמורה עבור הדירה ו/או אי תשלום ריבית והצמדה, ו/או תוספות ושינויים כפי שעולה מהסכם המכר.

מוסיפה התובעת 1 כי ביום 15.11.90 נשלחו מכתבים לכל הדיירים (ראה נ/15) שבו מאשרים הנתבעים את השינויים והתוספות בזו הלשון :
" השינויים שנעשו - נעשו לפי דרישותינו, בקשתנו, הנחיותינו ובוצעו לשביעות רצוננו. "

סביר להניח שמי שראה את הדירה, את השינויים את התוספות ואשר הביע את נכונותו ושביעות רצונו וחותם על מסמך נ/15 בחתימתו, אין ולא יכול לבוא בטענות בשלב זה בגין תביעת ליקויי בנייה כפי שעולה מחוק המכר ומההסכם, יש להמתין לשנת בדק ולראות מה הם אותם הליקויים אשר התובעים מצביעים על כך ולאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים כפי שעולה בסע' 4 לחוק המכר - וכך עשו הנתבעים.

מחומר הראיות שהובא בפני
, אני קובע כי התובעת 1 עמדה עפ"י הסכם המכר :
א) א) לעניין דרישת הכתב (בנושא תיקוני שנת הבדק).
ב) ב) וכן לעניין התיקונים בפועל אשר תוקנו.
תיקונים אלו בוצעו לשביעות רצונם המלאה של הנתבעים, ואשר חתמו עליהם מרצון.

לטענת התובעת 1 דרישות הנתבעים הינם מוגזמות, הסכום שננקט כאמור הוא סכום מופרז, מוגזם ונטול כל יסוד. לא הוכח כלל כי לנתבעים, כפי שעולה מהאמור לעיל:
א) א) יש להפחית את ערך הדירה ולשלם פיצוי בגין זה.
ב) ב) לא הוכח ממכלול נסיבות, מעדותם ומתצהיריהם כי נשארו ליקויים בנייה לאחר התיקונים שביצעו התובעים 1 ו-4.
ג) ג) לא הובאה בפני
שום ראיה או קבלה או חשבונית או כל תשלום מסוג שהוא ששולם למאן דהוא, בגין תיקון הנזקים בדירה.
ד) ד) חוו"ד של כץ ולזר התבצעו בפרקי זמן שונים ומרווחי הבדיקה הגיעו ל-10 שנים, כך שמהבדיקה הראשונה ע"י המומחה כץ, שהיה סמוך לשנת הבדק, תוקנו כל התיקונים בבית הנתבעים וזאת לשביעות רצונם (ראה נ/74). באשר לחוו"ד לזר, התבצעו כ-10.5 שנים לאחר שהתובעת גרה בדירתה. וכפי שעולה מחוות דעתו :
" אין ביכולתו לבדוק את טענת הדיירים אשר אינם ניתנים כיום לגילוי, אך מסתמך מחוו"ד כץ ומחוו"ד יציב אשר האחרון נעשתה בסמוך למועד ביקור כץ. "

אין אני יכול לקבל חוו"ד זו משני נימוקים: האחד, כי חלק מהדירות נמכרו ובוצעו שינויים וכן ייתכן בלאי סביר. והשני, מכוח הסכם שנערך ונחתם ביום 1.6.89 ושם נקבע :
סע' 6.1 א' :
" תקופת הבדק משמעה תקופה בת 12 חודש החל ממועד גמר הבנייה בפועל או מתאריך המסירה המוקדם מבין השניים ועד תום 12 חודש מאותו מועד. "

סע' 3.8 :
" החברה מתחייבת לאפשר לרוכש לבדוק את הדירה במעמד מסירת החזקה כאמור, על מנת לבדוק את התאמת מצב הדירה למפרט ולהוראות הסכם זה, והרוכש מתחייב לבצע את הבדיקה כאמור. במעמד מסירת החזקה כאמור, יערך וייחתם בין הרוכש ובין נציג החברה פרוטוקול בכתב בו יהיה הרוכש רשאי לפרש כל אי התאמה ו/או ליקוי ו/או פגם, ו/או אי השלמה בדירה (להלן הליקויים בדירה).
כל הליקויים בדירה שפורטו ע"י הרוכש ואושרו ע"י נציג החברה בפרוטוקול המסירה הנ"ל, יתוקנו תוך זמן קצר.
מוסכם ומותנה במפורש כי ליקויים שיהיו בדירה בתאריך המסירה אשר לא יפורטו ולא יצויינו במפורש בפרוטוקול המסירה, יראו את הרוכש כמוותר על כל טענה ו/או זכות ו/או תביעה לגביהם והרוכש לא יהיה זכאי להסתמך עליהם ו/או יהיה מנוע מלתבוע ו/או לקבל מהחברה כל סעד ו/או תרופה שהיא בגינה. "

סע' 6.1 (ג) :
"...תיקנה החברה או מי מטעמה ליקוי/ם בדירה חייב הרוכש לאשר לחברה את דבר ביצוע התיקון/תיקונים."
סע' 6.2 (ב) :
" אם הרוכש לא יאפשר את הביקור בדירה ו/או בדיקת הליקויים ו/או ביצוע עבודת התיקונים כולם ו/או כל חלק מהם, לא תהיה החברה חייבת עוד לבצע תיקון ליקויים כלשהם בדירה ויראו את הרוכש מוותר על כל טענה ו/או תביעה בקשר לליקויים ואת החברה כמשוחררת מכל חובה ו/או אחריות לליקויים. "

הראיה כי מטעם התובעת 1 נשלחו מכתבים כפי שמופיעים ב-נ/16 + רשימת תיקונים ובו מבקשים הנתבעים לתקן.

נתבעת שכנגד 1 התחייבה בהסכם המכר, כי יש צורך לאחר שנת הבדק לבדוק אם נוצרו ליקויים - וכך פעלה הנתבעת שכנגד עפ"י כל דין.

כפי שקבעתי, רשימת התיקונים כפי שמופיעה ב-נ/16, 13 סעיפים הם, אך בפועל תוקנו 22 סעיפים כפי שמופיע ב-נ/74, ואשר חתמו התובעים בזו הלשון :
" הרינו מאשרים כי התיקונים הנ"ל בוצעו בדירתנו, לשביעות רצוני המלאה. "

תיקונים אלו בוצעו ב-30.1.94 והסתיימו ב-2.2.94, וזאת לאחר שהורה ביהמ"ש בהסכמת הצדדים לביצוע התיקונים.

לטענת התובעת, הנתבעים קיבלו מכתב דרישה לבצע תיקונים במסגרת שנת הבדק (ראה לעיל) והנתבעים לא אפשרו לתובעת לבצע את התיקונים, וזאת כי קיבלו הנחייה לא לבצע תיקונים בדירה, וזאת בעצת פרקליטם.

מוסיפה תובעת 1 :
" יתרה מכך במהלך ההליכים המשפטיים ושנים מספר לאחר שהדיירים לא אפשרו לנתבעת 1 לבצע תיקוני שנת בדק, שכרה קורל שרותיו של אהרון ברק, אשר ביצע בקוטג'ים תיקונים שהינם למעשה תיקוני שנת הבדק כאמור וכמפורט בעדותו".

מוסיפה תובעת 1 וכפי שניתן לראות ממכתבי הדרישה - ת/21 - וממכתבי התשובה מב"כ הנתבעים לביצוע התיקונים שבו כותבת תובעת 1 בזה הלשון :
" מצער שרק לאחר חמישה חודשים נזכרו מורשך לדון בעניין ולענות תשובה בעוד שלפי התיאורים שהם טרחו לתאר, התיקונים גורמים להם הפרעות יומיומיות קשות..."

התובעת בתשובתה התכוננה לביצוע התיקונים, אורגנו צוותים ו/או בעלי מקצוע נכונים שנותרו בסופו של דבר ללא מעש.
מוסיפה התובעת מכיוון שבידיה הסכמה והתחייבות של חב' מי ריקה (נתבעת 3) לביצוע תיקונים, מסכימה היא כי הנתבעים יפנו למי ריקה למר בוקרה (נתבע4) ויתאמו איתו את ביצוע התיקונים.

ניתן לראות בנוסף מ-נ/71 הבעת תודה והערכה מאחד הדיירים שקנה על אותה חלקה קוטג' ביום 21.11.90 :
" אנו החתומים מטה אבי ותמר בר-גיל מביעים בזאת את תודתנו והערכתנו מהקוטג' שקנינו והנמצא בשכונת גנים חלקה מס' 220.
למיטב הבנתנו, הבית נבנה מחומרי בנייה טובים מאוד שרובם הובאו מהצפון. "

וכפי שמופיע בתצהירו נ/12 סע' 10 :
" אנו גרים בו כשנה וחצי ולא התגלו לנו תקלות, הקוטג' נבנה לשביעות רצוננו המלאה וכל הפרוייקט הפך לשם דבר באילת. "

ניתן להוסיף לתצהירו של הקבלן ת/54:
" פרוייקט זה היה צריך להיות עבורי כרטיס ביקור וחלון ראווה, לכן השיקול של הרווח הכספי מפרוייקט זה היה עבורי משני, בבנייה עצמה השקעתי במיטב החומרים ולא חסכתי בכמויות ובאיכויות שאיכותם באילת לא עמדה בסטנדרט שקבעתי לעצמי, הבאתי על חשבוני חומרים אלו מהצפון. "
ומוסיף :
" בסמוך למועד המסירה ובנוסף לשיפורים שבוצעו כל עת עקב הערות הדיירים, זומנו הדיירים אחד אחד להעיר הערותיהם ובהתאם בוצעו תיקונים בדירותיהם בין השאר פורקו מדרגות, פורקו קטעי מוזאיקה, פורקו פנלים, פורקו קטעי ריצוף, משטחי טייח והכל נבנה מחדש. "

תובעת 1 מוסיפה כי ביצעה את התיקונים לשביעות רצונם של הנתבעים ואם נותרו תיקונים נוספים, הרי היו אלו זניחים ובשוליים.
בנוסף כפי שעולה בחקירתו הנגדית של העד אהרון ברק ובזו לשונו :
"ש: מניסיונך איך אתה מגדיר תיקונם אלו ? "
ת: אפסיים. "
....
מקרה של הדירות היו מעולות 1,300 $ לדירה (עלות תיקון לדירה) הינו מחיר אפסי לעומת מחירים שאנו לוקחים בין 7,000 $ ל-10,000 $ לאחרים.
היה משחק. "

עוד טוענת התובעת כי התייחסה באופן רציני לכל פנייה של הנתבעים וביצעה את התיקונים כפי שעולה מחומר הראיות.

יודגש כי בין חוות דעתו של כץ הראשונה מטעם התובעים ועד לחוות דעתו של לזר מטעם הנתבעים, בוצעו תיקונים אשר באו לידי ביטוי בחוות דעתו של לזר וכפי שניראה חוות דעתו הנוספת, היו אלו תיקונים מזערים וקטנים שלטענת הנתבעת סירבו התובעים לאפשר תיקונים אלו, וזאת ביודעם כי הם רוצים להגיש תביעה.

הנתבעים אינם מפרטים, כאמור, כיצד הגיעו לסכום התביעה ואף הציגו הוכחה לתשלום כלשהו בגין תיקונים שבוצעו בעצמם.

בחוות דעת המהנדס כץ נמצאו ליקויים באיטום ונמצאה רטיבות. עלות התיקונים לפי אומדנו הינה 1,500 ₪.

בביקורי במקום נמצאה רטיבות למרות כל התיקונים. לפיכך יש מקום לפצות את הנתבעים בגין ליקויים אלה בסך 1,500 ₪.

בגין ליקויי שלד ובנייה שנמצאו בעת ביקורי לפי חוו"ד המהנדס כץ סך של 5,500 ₪.

בגין סעיף מסגרות עפ"י חוו"ד השמאי כיוון שהמעקה הוחלף ע"י הדיירים - סך של 1,200 ₪.

סה"כ כל הליקויים 8,200 ₪.
באשר לגובה הדירות :
בחוו"ד המהנדס ראובן כץ מ"בם" - ביקורת מבנים מציין המומחה את גובה הדירה בכל חלק שלה ומצא כי במקום מינימום 2.5 מ' שנקבע בתקנות, הגובה היה נמוך באופן משמעותי.

השאלה היא האם בגין כך יש עילה לתביעה.

עפ"י צו מכר דירות (טופס מפרט) תשל"ד 1974, ואשר מובא בהערות שוליים במפרט של כל אחד מהדיירים נאמר כי
" סטיות בשיעור של 2% בין מידות הבניין המופיעות בתוכנית ובין המידות למעשה...לא ייחשבו כסטייה מתיאור זה."

עפ"י הפירוש שניתן בעניין זה בע"א 68/85 בביהמ"ש המחוזי בירושלים, הרי סטייה של עד 2% הינה סטייה סבירה ולא תחשב כסטייה.

לא נאמר שסטייה של יותר מ-2% תחשב כסטייה רק בשיעור העולה על 2%. פירוש שיש לתת במקרה של סטייה העולה על 2% כי יש לחשב את הסטייה כולה מהמפרט.

לפיכך בכל אחת מהתביעות של הדיירים יבדק גובה הדירה והסטיות מגובה של 2.5 מ' ולפיכך ייקבע האם אמנם היתה סטייה מהמפרט.

עפ"י חוו"ד המומחה מטעם "בם" אשר המידות שבה נטען גובה הדירה נבדקו גם בביקורים במקום ולא נסתרו כלל, הרי תובא להלן הסטייה מהגובה הנדרש בכל אחת מהדירות :
א. א. דירת משפחת זריהן :
גובה פנימי במפלס פינת אוכל ומטבח - 2.46 מ'.
מפלס מונמך של חדר המגורים - 240 מ'.
מפלס חדרי ילדים - 2.38 מ'.
מפלס חדר שינה - 2.39 מ'.
מרתף - 2.33 מ'.

ב. ב. דירת משפחת כהן :
מפלס פינת אוכל ומטבח - 2.39 מ'.
מפלס מונמך של חדר המגורים - 2.37 מ'.
מפלס חדרי ילדים - 2.40 מ'.
מפלס חדרי שינה - 2.37 מ'.
מרתף - 2.30 מ'.
ג) דירת משפחת בלאו :
מפלס פינת אוכל ומטבח - 2.42 מ'.
מפלס מונמך לחדר מגורים - 2.36 מ'.
מפלס מונמך חדרי ילדים - 2.43 מ'.
מפלס חדרי שינה - 2.40 מ'.
מרתף - 2.30 מ'.

ד) דירת משפחת דמרי :
מפלס פינת אוכל ומטבח - 2.40 מ'.
מפלס מונמך של חדרי מגורים - 2.40 מ'.
מפלס חדרי ילדים - 2.40 מ'.
מפלס חדר שינה - 2.40 מ'.
מרתף - 2.30 מ'.

ה) דירת משפחת בוחבוט :
מפלס פינת אוכל ומטבח - 2.46 מ'.
מפלס מונמך של חדרי מגורים - 2.40 מ'.
מפלס חדרי ילדים - 2.38 מ'.
מפלס חדר שינה - 2.39 מ'.
מרתף - 2.33 מ'.

ו. דירת משפחת טל:
מפלס פינת אוכל ומטבח - 2.36 מ'.
מפלס מונמך של חדרי מגורים - 2.38 מ'.
מפלס חדרי ילדים - 2.43 מ'.
מפלס חדר שינה - 2.39 מ'.
מרתף - 2.22 מ'.

ז. דירת משפחת לוי :
מפלס פינת אוכל ומטבח - 2.42 מ'.
מפלס מונמך של חדרי מגורים - 2.42 מ'.
מפלס חדרי ילדים - 2.42 מ'.
מפלס חדר שינה - 2.42 מ'.
מרתף - 2.33 מ'.

מהפרוייקט המובא לעיל עולה בבירור כי היו בכל דירה סטיות בגובה העולות על 2%.

בפסה"ד בע"א 68/85 נקבעה טבלה של ירידת ערך עפ"י חוו"ד של שמאי.
בתיקונים שבפני
חווה"ד מטעם הנתבעים היא של המהנדס שאינו שמאי. החישוב של המהנדס כץ הוא הסתמכות על אותו פס"ד.

כדי להוכיח את ירידת הערך, יש להביא חוו"ד של שמאי מומחה ולא ניתן להסתפק בהפניה לפס"ד כלשהו.

האם אמנם יש בסטייה מהגובה שנקבע במפרט משום הפרה יסודית של ההסכם בין הצדדים ?

עפ"י האמור בסע' 19.2 להסכם, הרי הפרת סעיף 3.1 להסכם ייחשב כהפרה יסודית של ההסכם.

סעיף 3.1 להסכם קובע כי :
הנתבעים מתחייבים לבנות את הדירה ולהשלימה עפ"י המפרט המצורף להסכם זה בנספח א' (להלן: "המפרט").

אמנם סעיפים 3.1.2 קובעים כי סטייה של 5% במידות לא תהווה הפרת ההתחייבות עפ"י ההסכם, אך במפרט הטכני לגבי מידות הדירה מצויין כי סטייה סבירה היא עד 2% וה-5% מתייחסים לעניין אחר.
אשר על כן, אני קובע כי במקום שישנה סטייה מעל 2% יש משום הפרה יסודית של ההסכם.

סטייה של 2% מגובה 2.5 מ' הינה 5 ס"מ.

בכל הדירות שצויינו לעיל ישנה סטייה העולה על 5 ס"מ וגובה הדירות ולפיכך יש בכך משום הפרה יסודית של ההסכם.

כאמור, הדיירים לא הביאו חוו"ד שמאי באשר להפחתת הערך, ולפיכך לא ניתן לזכותם בסכום כלשהו בגין כך.

סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א - 1970, קובע כי :
"גרמה הפרת חוזה הוא נזק שאינו נזק ממון, רשאי ביהמ"ש לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין. "

כאשר הנזק הבלתי ממוני העיקריים בגינם יינתן פיצויים הינם חוסר נוחות ועוגמת נפש. גם הנזק הבלתי ממוני טעון הוכחה.

בכתבי התביעה של הדיירים נכתב כי :
"הפרת החוקים וההתחייבויות כמתואר לעיל, גרמו לתובעים טרדה רבה, אי נוחות, בזבוז זמן ועומגת נפש. "

גם בעדויותיהם בביהמ"ש העידו על עוגמת הנפש שנגרמה להם.

לפיכך בגין הפרשי הגבהים הן בגין אי הנוחות והן בגין הפרת ההסכם אני פוסק סכום של 11,000 ₪.

לעניין חוב הכספי שחייבים הנתבעים לתובעת :
כידוע לא כל הפרת הסכם מזכה את הצד המקיים, רק הפרה יסודית תזכה את הצד המקיים. במקרה שבפני
נו ישנה ראיה ברורה שאכן היתה הפרה יסודית - אי תשלום יתרת החוב בגין רכישת הקוטג' כפי שמופיע בהסכם המכר ואשר לא נסתרה ע"י הנתבעים.

מסיכומי התובעת סע' 42 יובהר כי התובעת אינה כופרת בזכותה של נתבעת 1 לקבל את יתרת התמורה שלא שולמה, והשאלה העיקרית היא כמה חייבת התובעת לנתבעת ומהיכן נעשו חישובים אלו כפי שמופיעים בחישובי רו"ח (ת/130).

סע' 8 להסכם :
" בתמורה לדירה ולכל התחייבות החברה עפ"י הסכם זה, מתחייב הרוכש לשלם לחברה את מחיר הדירה לפי סעיפים 8.2 - 8.7.
כל הסכומים הנקובים לעיל צמודים למדד הבנייה למגורים כמפורט סעיף 9.

סע' 9 (א) :
" המדד משמעו מדד מחירי התשומות בבנייה, למגורים המתפרסם בכל חודש ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "

סע' 9 (ב) :
" יום הפירעון - לגבי כל תשלום משמעו המועד הקבוע לפירעון של כל תשלום ע"ח מחיר הדירה. "

סע' 9 (ג) :
" מדד בסיסי - משמעו מדד האחרון הידוע ביום בו נחתם הסכם זה. "
סע' 9 (ד) :
" המדד החדש - משמעו לגבי כל תשלום שהרוכש חייב לשלם לחברה ע"ח מכירת דירה. "

סע' 18.1 :
" בכל מקרה של פיגור בפירעון של תשלום כל שהוא הקובע בהסכם זה יהיה על הרוכש חייב לשלם לחברה בנוסף להפרשי הצמדה עפ"י סע' 9, ריבית פיגורים כקבוע בסע' 18 לחוק להלן. "
סע' 18.3 :
" כל סכום שעל הרוכש לשלם לחברה ו/או להחזיר לה עפ"י הוראות הסכם זה, יישא ריבית פיגורים בשיעור הריבית הנגבית אותה עת בבנק הפועלים כריבית על משיכת יתר, חריגה בחשבון חח"ד, (להלן: "ריבית פיגורים") לתקופה החל ממועד הפירעון או ממועד החיוב בתשלום ועד למועד הפירעון בפועל. ריבית הפיגורים תצטרף לקרן מדי חודש בחודשו. "

סע' 2.10 כפי שעולה מתצהיר עדותו הראשית של מר קול (נתבע 2) ולא נסתרה :
"לא וויתרתי לבוחבוט על הפרשי הצמדה ו/או ריבית פיגורים וכל טענות בעניין זה אינן עורבא פרח ועומדת בניגוד להתחייבויותיהם של בוחבוט בהסכם בכתב. "

לטענת הנתבעים, התובעים לא עמדו בנטל להוכיח את שיעורי הריבית שהיו נהוגים באותה עת בבנק הפועלים כריבית על משיכת יתר חריגה בחשבונות חח"ד.

יש לציין כי מהנתונים שמופיעים בפני
עולה כי רק בחוות דעתו של רוה"ח רולי הוגן הוסברה הריבית הנקובה בלא שהוגשה ולו ראיה אחת מטעם בנק הפועלים להוכחת שיעורי הריבית הרלוונטי.

כך אמר ביהמ"ש ב-ת.א. 2418/90 חלפו בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ :
" לחישוביו של מומחה אין קיום עצמאי, הם חייבים להתבסס על גרסה מאומתת בדברי שיעורי הריבית המוסכמים. "

סוף דבר :
התוצאה הסופית, איפוא, כי אני מחייב את התובעת שכנגד לשלם לנתבעת שכנגד את הסכומים הבאים :
א) על נתבעים 1 ו-2 לשלם לתובעת את הסכום בסך 18,000 ₪ שהם צמודים למדד תשומת הבנייה ונושאים ריבית והצמדה מיום 30.8.90, עד התשלום בפועל כפי שנקבע באותה תקופה ע"י בנק ישראל.
ב) מסכום זה יש לקזז את הסכומים שפסקתי לטענת הנתבעים, דהיינו סך של 8,200 ₪ בגין הליקויים וסך של 10,000 ₪ בגין הפרת ההסכם והיא הנכות, דהיינו סך של 18,200 ₪. לנתבעים 1 ו-2 סך של 200 ₪ שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
ג) הוצאות משפט בצירוף הצמדה וריבית מיום הוצעתם בפועל ע"י הנתבעים 1 ו-2 ועד התשלום בפועל ע"י התובעים.
ד) שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.
ה) אני דוחה את תביעת התובעים נגד נתבעים 1 ו-2.

ת.א. 46097/91, ותביעה שכנגד ת.א. 36130/92 - דוד ודינה זריהן.
בפני
תביעה בגין אי תשלום הפרשי הצמדה וריבית פיגורים בסך של 31,011 ₪ לה טוענים התובעים בת.א. 46097/91 מיום 20.10.91.

מנגד ישנה תביעה מיום 28.6.92 בת.א. 36130/92 בסכום של 100,000 ₪ לה טוענים הנתבעים, וזאת בגין ליקויי בנייה ואי התאמות למפרט, וכן לגרימת סבל ועוגמת נפש.

ביום 14.6.89 נערך ונחתם הסכם בין התובעים לבין הנתבעים.

מדובר בקוטג' הממוקם על מגרש 220 תב"ע 138/2 ומופיע בתשריט ההיתר כקוטג' מס' 7 (להלן: "הדירה").

לטענת הנתבעים,הם עמדו בכל התחייבויותיהם עפ"י החוזה.

לטענת הנתבעים, לאחר קבלת הדירה ביום 12.6.90 ותחילת המגורים בה, נתגלו ליקויי בנייה רבים ואי התאמות למפרט בניגוד להיתר הבנייה ובניגוד לחוק.
לפיכך, מהאמור לעיל הזמינו הנתבעים ביקורת לדירתם שבוצעה ע"י המהנדס ראובן כץ מפירמה "בם" (להלן: "כץ").
המומחה כץ ביקר בדירת הנתבעים ביום 19.10.90 והגיש דו"ח.
בחוות דעתו עולה כי קיימים ליקויי בנייה רבים בדירה ואי התאמות למפרט.

לגרסת הנתבעים, אי התאמות למפרט וליקויי הבנייה המפורטים מהווים סטיות חמורות ומהותיות מהמוסכם בינם לבין התובעים כפי שעולה מהסכם המכר ומהנדרש עפ"י דין.

כתוצאה מהאמור לעיל, טוענים הנתבעים כי קיבלו קוטג' שאיכותו ושוויו נמוכים בהרבה מהאיכות והשווי של הקוטג' אותו היו זכאים לקבל.

לנזקים ולליקויי הבנייה כפי שמתוארים בחוו"ד המומחה על פני עמודים רבים העריך עלויות תיקון הנזקים אלו בסך של 39,900 ₪. כמו כן לטענת המומחה יש להוסיף 50% על העלויות הנקובות, כמו כן יש להוסיף שיפוי עפ"י אחוזים הנקובים.

לטענת התובעים, לאחר אין ספור של מכתבי דרישה בגין אי תשלום הפרשי הצמדה וריבית לה חייבים הנתבעים, ולאחר שהפרו את התחייבותם עפ"י החוזה ולא שילמו לתובעים את מלוא מחיר הקוטג', החליטו התובעים לתבוע בסדר דין מקוצר בתיק 46097/91 את הסכום כאמור לעיל.

הוגשה בקשת רשות להתגונן והתקבלה.

הנתבעים ביקשו לאחד את הדיון ביחד עם התביעות של קורל (נתבעת שכנגד) וכן של (מי ריקה נתבעות 3 ו-4) שבאה בהמשכה בגין תוספות ושינויים. במהלך המשפט באיחוד התיקים הנידונים, ניתן פס"ד בעניין מי ריקה לגבי כל תיקי התביעה (ראה פס"ד בוחבוט, עמ' 12 שורות 7-11).

בהתאם לחוו"ד המהנדס כץ הגישו הנתבעים תביעה בתיק מס' 36130/92 על סך 100,000 ₪ כאמור לעיל.

מטעם התובעים, הוגשה חוו"ד מומחה של המהנדס יציב אשר למרבה הצער נפטר בסמוך לחוו"ד של המהנדס כץ. עוד בטרם נחקר על חוות דעתו בחקירה נגדית.

הנתבעים עותרים בכתב התביעה לחייב את התובעים לתקן את הליקויים בדירה ולפצות בגין הנזקים שאינם ניתנים לתיקון וכן בגין גרימת סבל ועוגמת נפש.

התובעים מכחישים בכתב הגנתם סע' 2 (א) את האמור לעיל ולחילופין טוענים בכתב הגנתם כפי שעולה מהסכם המכר סע' 6.3 :
" החברה מצהירה ומאשרת, כי אם תוך כדי ועקב ביצוע עבודות תיקון של ליקויים (על ידיה או מטעמה) בדירה או ליקויים בדירה אחרת ו/או ברכוש משותף (דרך הדירה), היא תתקן כל נזק ו/או פגיעה כאמור ותחזיר את המצב לקדמותו, בהקדם האפשרי לאחר סיום עבודות תיקון הליקויים הנ"ל.
אחריות וחבות החברה מוגבלים אך ורק לביצוע תיקון הליקויים ובשום מקרה לא תהא החברה חייבת והרוכש לא יהיה זכאי לתבוע ו/או לקבל פיצויים ו/או דמי נזק ו/או הפחתה ממחיר הדירה ו/או הטבה או תמורה או תרופה כספית אחרת כל שהיא בגין הליקויים בדירה ו/או הליקויים הנ"ל ו/או בגין כל נזק ישיר ו/או עקיף שיגרם לרוכש (אם בכלל) עקב קיום ו/או עקב ביצוע או אי ביצוע תיקונים על ידי החברה ובכל הקשור לכל אלה. "

מוסיפים התובעים כי סע' 3.8 להסכם נאמר כדלקמן :
" החברה מתחייבת לאפשר לרוכש לבדוק את הדירה במעמד מסירת החזקה כאמור, על מנת לבדוק את התאמת מצב הדירה למפרט ולהוראות הסכם זה והרוכש מתחייב לבצע את הבדיקה כאמור. במעמד מסירת החזקה כאמור, יערך ויחתם בין הרוכש ובין נציג החברה פרטכיל בכתב בו יהיה הרוכש רשאי לפרש כל אי התאמה ו/או ליקוי ו/או פגם ו/או אי השלמה בדירה (אם יהיו) לעומת תיאורם במפרט (להלן הליקויים בדירה).
כל הליקויים בדירה שפורטו ע"י הרוכש ואושרו ע"י נציג החברה בפרטיכל המסירה הנ"ל, יתוקנו תוך זמן קצר.
מוסכם ומותנה במפורש כי ליקויים שיהיו בדירה בתאריך המסירה אשר לא יפורטו ויצויינו במפורש בפרוטוקול המסירה, יראו את הרוכש כמוותר על כל טענה ו/או זכות ו/או תביעה לגביהם והרוכש לא יהיה זכאי להסתמך עליהם ו/או יהיה מנועה מלתבוע ו/או מלקבל מהחברה כל סעד ו/או תרופה שהיא בגינם. "

כמו כן סע' 6 (1) א' קובע :
" תקופת הבדק משמע תקופה בת 12 חודש החל ממועד גמר הבנייה בפועל או מתאריך המסירה - המוקדם מבין ה-2, ועד לתום 12 חודש מאותו מועד.
מועד גמר הבנייה בפועל משמעו מועד גמר הבנייה ובכל מקרה אחר מועד בו הושלמה בפועל בניית הדירה (ללא גמר עבודות פיתוח). "

מוסיפה סע' 6.1 (ב)
" בכפוף להוראות המפורטות בהסכם זה, החברה מצהירה כי היא אחראית ומתחייבת לתקן כל ליקוי או פגם או אי התאמה שהתהוו והתגלו בדירה ו/או ברכוש המשותף (כהגדרתו להלן) בתקופת הבדק ואשר נגרמו כתוצאה מעבודה לקויה או שימוש בחומרים פגומים (להלן: "הליקויים") בתנאי מפורש כי... "

סע' 6.1 (ב) 3 :
" החברה תבצע את התיקון/ים שהיא חייבת בביצועו/ם כאמור לעיל - לקראת תום תקופת הבדק או תוך זמן סביר לאחר מכן, במגמה לבצע תיקון כל הליקויים בכל הדירות וברכוש המשותף ברצף אחד..."

עיקרי המחלוקות בין הצדדים מתמקדת סביב 3 שאלות מרכזיות :
א) א) ליקויי בנייה.
ב) ב) גובה חסר.
ג) ג) אי תשלום בגין הפרשי הצמדה וריבית לה טוענים התובעים.
ליקויי בנייה :
הנתבעים טוענים כי בדירה שרכשו מהתובעים, נמצאו ליקויי בנייה ואי התאמות למפרט, אשר לא תוקנו ע"י התובעים או שתוקנו תיקונים קוסמטיים ואשר לא נתנו מענה לבעיותיהם האמיתיות.

התובעים טוענים כי ביצעו את התיקונים הראשונים לפני מתן הדירה, וזאת כפי שעולה מפרוטוקול המסירה, וכי אותם תיקונים שהיה צורך לתקן לאחר שנת הבדק, תוקנו כפי שעולה מהמסמכים, וזאת לשביעות רצון הצדדים.

מוסיפים התובעים, כי הם ביצעו מעבר למה שנחתם בין הצדדים (ראה רשימת תיקונים).

לטענת התובעים, התיקונים הנוספים לאחר שנת הבדק היו זניחים והנתבעים לא היו מעוניינים לתקן זאת, בטענה כי לפי עצת העו"ד, נושא תביעה זה נתון לדיון בביהמ"ש.

מוסיפים התובעים,לא זו אף זו, כפי שעולה מעדויות שני הצדדים, התקיימו מגעים בין הצדדים באשר לתיקוני ליקויי הבנייה בדירות וניתן לראות בבירור כי התובעים בכל שלב ושלב במהלך הזמנים המתוארים החל מביקור שוטף ובדיקת מהנדס הבניין אינג' לוי - שראש כותרתה: ביקורת באתר מצב התקדמות עבור כל בית ובית, קצב הבנייה, הליקויים, הפגמים ובאופן כללי מה שיש לעשות מסביב לבניין ובכלל וכן הערות ספציפיות לגבי כל דירה ודירה לעניין התיקונים בה.

תאריכי ביקור אנג' לוי המהנדס: ב-31.11.89, 15.12.89, 22.12.89, 29.12.89, 5.1.90, 12.1.90, 19.1.90 ו-5.4.90 (זמן קצר לפני הכנסם לדירה).

לטענתם, ניסו התובעים לשפר, לתקן, לעזור והראיה הם אותם מומחים שעברו מדירה לדירה וכן בדירת הנתבעים בפרט מיום 26.11.90 (ראה נ/91 נגרית חזן).

לטענת נגריית חזן בזה לשונו :
" ביקרנו אצל זהרין קוטג' מס' 7 מספר פעמים ודחו אותנו מפאת קוצר הזמן שעומד לרשותם עבורנו, בפעם השישית הואילה הגב' להישאר עם העובדים בדירה ואכן בוצעה העבודה לשביעות רצונה. "

מוסיפה :
" עברנו על כל הדירות, תיקנו ושיפרנו כל הטענות של הדיירים לפי בקשתם. "
כמו כן :
" כל בעלי הקוטג'ים מכירים אותנו אישית, אם יש איזושהי טענה יכולים לפנות, טיפלנו בכל התביעות לשביעות רצונם. "

ולבסוף מוסיפה :
" דמרי, גואטה, זריהן פנינו אליהם מיוזמתנו שלנו למרות שלא פנו אלינו ולא יצרו קשר כלל.
זה מראה את חוסר העניין הרציני שלהם לתקן ליקויים אם קיימים בכלל. "

עוד טוענים התובעים, לא זו בלבד שהם פעלו עפ"י הנוהל התקין ובהתאם לחוק, אף פעלו מעבר לכך וביצעו תוספות ושינויים שעל כך לא ביקשה עבורן תשלום, כמו כן לא הראו הנתבעים ולו קבלה אחת על תשלום למאן דהוא על תיקונים שביצעו ושילמו בעצמם.

יתרה מכך, מחומר הראיות המונחות בפני
נראה בבירור כי התשלומים למומחים בוצעו ע"י התובעים כדלקמן :
נ/95 - נגריית חזן (עבודת נגרות).
נ/97 - יוסף עבודות בידוד (בידוד).
נ/92 - עמי (עבודת צנרת וריתוכים ללחצים גבוהים).
לוי ברוך זיפות גגות + מצננים.

לטעת התובעים, מבדיקת אינג' לוי בבית עולה כי בדירה מס' 7 לא היו הערות ספציפיות קשות, אלא ליקויים מעטים, כגון, סדקים בטיח השחור ובכמה מקומות הטיח נשר (ליקויים נורמאליים בהתחשב בבניין חדש שזה קם עתה).
בביקורי במקום כאמור לעיל (בעניין בוחבוט) מצאתי רטיבות בחדרי שירותים וליד פתחי האוורור.

עפ"י חווה"ד של המהנדס כץ הליקויים היו רבים יותר, אך כנראה שתוקנו. לפיכך בנקודה זו יש לקבוע סכום שיתאים לסכום שקובע המהנדס לזר, דהיינו 3,500 ₪.

גובה חסר : (אי התאמות למפרט)
הנתבעים טוענים כי במפרט הדירה הוצג להם כי גובה הדירה, היינו 2.5 מטר, באופן מטעה מגובה הדירות אותן קיבלו בפועל.

עיקרי המחלוקות בין הצדדים לעניין זה הן כדלקמן :
א) א) מחלוקת פרשנית, דהיינו כיצד יש להגדיר את גובה החדרים, המרתף, הפרוזדור וכו'.
ב) ב) מי האיש המוסמך לקבוע הפחתת ערך דירה.

להלן בעניינו של בוחבוט דנתי בעניין זה ומסקנתי שם מתאימה גם לעניין הנתבעים שבפני
משפחת זריהן לעניין ירידת ערך שאין חוו"ד מומחה והדירה נמכרה בסכום גבוה בהרבה מאשר נקנתה.

לפיכך אין מקום לפסוק באשר לירידת ערך.

גם כאן יש לחייב את התובעים בתשלום סך של 10,000 ₪ בגין הפרת תנאים יסודיים בהסכם ואי נוחות מהגובה הנמוך.

אי תשלום בגין הפרשי הצמדה וריבית :
לטענת התובעים, תשלום הפרשי הצמדה וריבית פיגורים לה חייבים התובעים לנתבעים מופיע בהסכם המכר.

לטענת הנתבעים, ביום מסירת הדירה נקבע בין הנתבעים לתובעים כי יתרת הסכום הסופי לתשלום בגין הדירה הינו 15,000 ₪ (כולל הצמדה עד למסירת הדירה).

התובעים טוענים כי כל התשלומים נושאים ריבית והצמדה עפ"י הסכם המכר עליו חתמו הנתבעים.

לטענת הנתבעים, בחודש יולי הודיעו התובעים כי הקוטג' מוכן למסירה וכל אשר על הנתבעים הוא לשלם את היתרה הסופית בסך 15,000 ₪.

אין מחלוקת כי ניתנו לנתבעים אפשרות לשלם יתרה זו ב-2 שיקים:
האחד, 15.6.90 על סך 10,000 ₪.
השני, 5.7.90 על סך 5,000 ₪.
-----------------
סה"כ 15,000 ₪

מוסיפים הנתבעים, כי עוד ביום 23.8.90 נמסרו לתובעים או למי מטעמם שיק נוסף על סך 2,689 ₪ בגין הפרשי הצמדה וריבית ואשר נתקבלו כפי שמופיע בדו"ח רו"ח ב-ת/26.

לטענת הנתבעים השיקים האמורים פלוס השיק הנוסף ניתנו בזאת לגמר חשבון הן בקשר לבניית הבית והן בקשר לתוספות ושינויים.

לטענת התובעים, הנתבעים לא מילאו את התחייבויותיהם עפ"י ההסכם ולא שילמו את התשלומים ע"ח הדירה, וזאת הן עפ"י הסכומים ומועדם כפי שנקבע בהסכם.

לטענת התובעים, מתחשיב רו"ח (ראה נ/26) נכון למועד עריכת התחשיב, על התובעת לשלם סך של 31,011 ₪ לנתבעת שכנגד.

בעדותו בחקירתו הנגדית הודה זריהן (התובעת שכנגד) שלא שילם את התשלומים עפ"י ההסכם ובמועדם.

לטענת הנתבעים כי התובעים וויתרו על הפרשי הצמדה ו/או בגין איחור בתשלום. טענה זו כפי שמעלים הנתבעים לעיל שאין לה יסוד פרט בחומר הראיות פרט לאמירה ונטל הראיה רובץ על אומרה.

מוסיפים התובעים באמצעות מר קול כפי שעולה מתצהיר עדותו הראשית סע' 3.4 האומר :
" מכחיש קול (נתבע 2) מכל וכל את טענת התובעת שכנגד כי וויתר לנתבעת שכנגד על חוב כלשהו ו/או אמר שבתשלום כלשהו יש בו סילוק סופי ומוחלט. "

לטענת מר קול לא זו שלא אמר דברים אלו, יתרה מזאת הוסכם בין הצדדים כי כל שינוי מתנאי ההסכם יש לעשותו בכתב.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני דוחה את טענת התובעים, כי פטורים הם מאחריות כלפי הנתבעים בשל אי מתן הודעה על שינוי בכתב.
אני קובע כי למרות שלא ניתנה הודעת שינוי כזו בכתב והתובעים פנו לנתבעים לתשלום החוב בגין הדירה, התובעים מודעים לחוב הקיים לפני מסירת הדירה ומודעים להפרשי הצמדה וריבית פיגורים.
וכפי שעולה מעדותו הראשית של התובע שכנגד.
" ש: אתה את הכסף התשלום האחרון שהיה עליך לשלם 15,000 ₪, שילמת לפני כניסתך לדירה את כל הכסף ?
ת: אחרי כמה ימים שנכנסתי לדירה בוקרה לקח את זה על עצמו, לנו לא היה לשלם לפני זה, בוקרה עשה לי טובה והעביר את הדירה ויומיים או שלושה אחרי זה שילמתי לו חלק ואח"כ המשכתי"

במעמד חתימת פרוטוקול המסירה, היה על התובעים להודיע לנתבעים, כי התשלום הנוכחי בעבור גמר חשבון הדירה, נעשה ללא ריבית והצמדה, וכי רק לאחר פירעון השיקים לעיל, יערך חשבון סופי ומוחלט לעניין ההצמדה וריבית בעבור כל התשלומים ששולמו בגין הדירה באיחור כולל התשלום לעיל.

משהתובעים לא עשו כן , אין להם אלא להלין על עצמם.

מסכים אני עם טענת הנתבעים, כי דירה הנרכשת לא נמסרת לרוכשים אלא לאחר קיומם של התנאים הבאים :
א) א) הרוכשים השלימו את התחייבותם ושילמו את התמורה המלאה.
ב) ב) או הבטיחו באמצעי תשלום המוסכמים על החברה כגון קבלת המחאות או שטרות או שיקים למועדים נדחים בסכומים נקובים ו/או ערבות צד ג' ו/או התחייבות.

משכך, אני מקבל את טענת הנתבעים כי התשלום האחרון על סך 15,000 ₪ כלל בתוכו הפרשי הצמדה וריבית ורק כנגד השיקים הנדחים יערך חשבון בגין ריבית והפרשי הצמדה.

מכל האמור לעיל, אני דוחה את עמדת התובעים באשר לחובותיהם של הנתבעים בגין הפרשי הצמדה וריבית כפי שמופיע בכתב התביעה וכל אשר אני קובע כי תשלומי הריבית והצמדה יהיו רק על ה-15,000 ₪, שניתן במעמד הצדדים ביום מסירת החזקה ולאחר תשלומם בפועל.

לפיכך, התוצאה היא, אפוא, כי כל שנותר לחיוב הנתבעים הינו תשלום של ריבית פיגורים והצמדה למדד תשומות הבנייה בעד השיקים שניתנו לתאריך נדחה.

סוף דבר :
אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים :
את ההפרשים כמפורט לעיל שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מתחילת הפיגור ועד לתשלום בפועל.

מאידך, אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים סך של 13,500 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים הוצאות משפט שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצעתם ע"י הנתבעים ועד לתשלום בפועל ע"י התובעים.

כמו כן אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

ת.א. 46255/91 ותביעה שכנגד ת.א. 36132/92 - אליק ויהודית טל :
בפני
תביעה בת.א. 46097/91 בגין אי תשלום הפרשי הצמדה וריבית פיגורים בסך של 20,701 ₪ לה טוענים התובעים.

מנגד ישנה תביעה בת.א. 36132/92 על סך 100,000 ₪ לה טוענים הנתבעים בגין ליקויי בניה ואי התאמות למפרט וכן גרימת סבל ועוגמת נפש.

ביום ה-21.6.89 נערך ונחתם הסכם בין התובעים - המוכרים - לבין הנתבעים - הקונה - (להלן: "הסכם המכר").

מדובר בקוטג' הממוקם על מגרש 220 תב"ע 138/2 ומופיע בתשריט היתר כקוטג' מס' 9 (להלן: "הדירה").

לטענת הנתבעים, לאחר קבלת הדירה ביום 12.6.90 ותחילת המגורים בה, נתגלו ליקויי בניה רבים ואי התאמות למפרט בניגוד להיתר הבנייה ובניגוד לחוק.

לפיכך, מהאמור לעיל הזמינו הנתבעים ביקורת לדירתם שבוצעה ע"י המהנדס/מומחה ראובן כץ מפירמה "בם" (להלן: "כץ").

המומחה כץ ביקר בדירת הנתבעים ביום ה-19.10.90.

בחוות דעתו עולה כי קיימים ליקויי בנייה רבים ואי התאמות למפרט.

לנזקים ולליקויי הבניה כפי שמתוארים בחווה"ד המומחה על פני עמודים רבים, העריך המומחים עלויות ונזקים אלו בסך 32,700 ₪.

לטענת המומחה, יש להוסיף 50% על עלויות הנקובות כמו כן יש להוסיף שיפוי עפ"י האחוזים הנקובים.

לטענת התובעים, לאחר אין ספור של פניות לנתבעים לשם הסדרת החוב בת.א. 46097/91 אשר לא נשאו פרי ולאחר שהפרו את התחייבויותיהם עפ"י ההסכם ולא שילמו את מלוא מחיר הדירה, החליטו התובעים לתבוע בסדר דין מקוצר בתיק מס' 46097/01 בסך של 20,701 ₪.

הוגשה בקשת רשות להתגונן והתקבלה.

הנתבעים ביקשו לאחד את הדיון ביחד עם התביעה של התובעים וכן של מי ריקה (נתבעים 3 ו-4) שבאה בהמשכה בגין תוספות ושינויים.

במהלך המשפט באיחוד התיקים הנדונים, ניתן פס"ד בעניין מי ריקה ראה פס"ד בעניין בוחבוט.

בהתאם לחוו"ד כץ הגישו הנתבעים תביעה בת.א. 36132/92 על סך 100,000 ₪.

מטעם התובעים נערכה חוו"ד שמאי מומחה המהנדס יציב זאב, שביקר בסמוך לחוו"ד כץ אשר למרבה הצער נפטר המומחה בטרם נחקר על חוות דעתו.

הנתבעים עתרו בכתב התביעה לחייב את התובעים לתקן את הליקויים בדירה ולפצותם בגין הנזקים שאינם ניתנים לתיקון וכן בגין גרימת סבל ועוגמת נפש.

תובעת 1 מכחישה בכתב הגנתה סעיף 2 (א) את האמור לעיל, ולחילופין טוענת בכתב הגנתה כפי שעולה בהסכם המכר סע' 6.3 בזה הלשון :
" החברה מצהירה ומאשרת, כי אם תוך כדי ועקב ביצוע עבודות תיקון של ליקויים (על ידיה או מטעמה) בדירה או ליקויים בדירה אחרת ו/או ברכוש משותף (דרך הדירה), היא תתקן כל נזק ו/או פגיעה כאמור ותחזיר את המצב לקדמותו, בהקדם האפשרי לאחר סיום עבודות תיקון הליקויים הנ"ל.

מוסיפה התובעת כי בסע' 3.8 להסכם כדלקמן :
" החברה מתחייבת לאפשר לרוכש לבדוק את הדירה במעמד מסירת החזקה כאמור, על מנת לבדוק את התאמת מצב הדירה למפרט ולהוראות הסכם זה והרוכש מתחייב לבצע את הבדיקה כאמור. במעמד מסירת החזקה כאמור, יערך ויחתם בין הרוכש ובין נציג החברה פרטכיל בכתב בו יהיה הרוכש רשאי לפרש כל אי התאמה ו/או ליקוי ו/או פגם ו/או אי השלמה בדירה (אם יהיו) לעומת תיאורם במפרט (להלן הליקויים בדירה).
כל הליקויים בדירה שפורטו ע"י הרוכש ואושרו ע"י נציג החברה בפרטיכל המסירה הנ"ל, יתוקנו תוך זמן קצר.
מוסכם ומותנה במפורש כי ליקויים שיהיו בדירה בתאריך המסירה אשר לא יפורטו ויצויינו במפורש בפרוטוקול המסירה, יראו את הרוכש כמוותר על כל טענה ו/או זכות ו/או תביעה לגביהם והרוכש לא יהיה זכאי להסתמך עליהם ו/או יהיה מנוע מלתבוע ו/או מלקבל מהחברה כל סעד ו/או תרופה שהיא בגינם. "

כמו כן סע' 6 (1) א' קובע :
" תקופת הבדק משמע תקופה בת 12 חודש החל ממועד גמר הבנייה בפועל או מתאריך המסירה - המוקדם מבין ה-2, ועד לתום 12 חודש מאותו מועד.
מועד גמר הבנייה בפועל משמעו מועד גמר הבנייה ובכל מקרה אחר מועד בו הושלמה בפועל בניית הדירה (ללא גמר עבודות פיתוח). "
בסע' 6.1 (ב) נקבע כי :
" בכפוף להוראות המפורטות בהסכם זה, החברה מצהירה כי היא אחראית ומתחייבת לתקן כל ליקוי או פגם או אי התאמה שהתהוו והתגלו בדירה ו/או ברכוש המשותף (כהגדרתו להלן) בתקופת הבדק ואשר נגרמו כתוצאה מעבודה לקויה או שימוש בחומרים פגומים (להלן: "הליקויים") בתנאי מפורש כי... "

סע' 6.1 (ב) 3 :
" החברה תבצע את התיקון/ים שהיא חייבת בביצועו/ם כאמור לעיל - לקראת תום תקופת הבדק או תוך זמן סביר לאחר מכן, במגמה לבצע תיקון כל הליקויים בכל הדירות וברכוש המשותף ברצף אחד..."

עיקרי המחלוקות בין הצדדים מתמקדת סביב 3 שאלות מרכזיות :
א. א. ליקויי בנייה.
ב. ב. גובה חסר.
ג. ג. אי תשלום בגין הפרשי הצמדה וריבית לה טוענת נתבעת שכנגד.

לעניין ליקויי הבנייה, הרי לאחר חוו"ד המומחה מטעם הנתבעים ולאחר חוו"ד של המהנדס יציב תוקנו הליקויים.

המהנדס לזר מצא ליקויים אשר סכומם הוערך ב-3,000 ₪. הסכומים האלה מקובלים עלי גם לאחר שביקרתי בדירת הנתבעים.

לעניין הגובה החסר, ראה קביעתי בפסה"ד בעניין בוחבוט לעיל בו פסקתי בגין כך סכום של 10,000 ₪.

לעניין אי תשלום של הפרשי הצמדה וריבית :
לטענת התובעים, תשלום הפרשי הצמדה וריבית פיגורים לה חייבת התובעת שכנגד, מופיע בהסכם המכר.

לטענת הנתבעים כפי שעולה בתצהירי עדותם, ביום מסירת החזקה בדירה, נקבע בין התובעת שכנגד לנתבעת שכנגד כי הסכום אותם הם חייבים לנתבעת הינו בסך 13,675 ₪, וזאת לגמר החשבון ליום מסירת החזקה כולל הצמדה למדד.

אין מחלוקת כי ניתן לתובעת שכנגד אפשרות לשלם יתרה זו ב-2 שיקים :
האחד - 15.7.90, על סך 6,000 ₪.
השני - 15.7.90, על סך 7,675 ₪.
--------------
סה"כ 13,675 ₪

מוסיפים הנתבעים כי באותו מעמד ניתן שיק נוסף "חלק" וזאת בגין הפרשי הצמדה וריבית ועד התשלום בפועל כנגד השיקים לעיל, כפי שמופיע בחשבונית
מס' 1079 מיום 11.6.90.

לטענת התובעים, הנתבעים לא מילאו התחייבויותיהם עפ"י הסכם ולא שילמו את התשלומים ע"ח הדירה, הן עפ"י הסכומים ומועדם, כפי שנקבע בהסכם.

לטענת התובעים מתחשיב רו"ח נכון למועד עריכת התחשיב על הנתבעים לשלם סך 20,701 ₪.

לטענת הנתבעים כי התובעים וויתרו על הפרשי הצמדה ו/או בגין איחור בתשלום, טענה זו כפי שמעלים הנתבעים אין לה ראיה פרט לאמירה עצמה.
מוסיפים התובעים באמצעות מר קול, כפי שעולה בתצהיר עדותו הראשית סע' 3.4 האומר :
" מכחיש כל מכל וכל את טענת התובעים שכנגד כי וויתר לנתבעת שכנגד על חוב כלשהו ו/או אמר שבתשלום כלשהו יש בו סילוק סופי ומוחלט. "

לטענת מר קול, לא זו שלא נאמרו דברים אלו, יתרה מזאת, הוסכם בין הצדדים כי שינוי מתנאי ההסכם יש לעשות בכתב.

אני קובע כי למרות שלא ניתן שינוי כזה בכתב והתובעים פנו לנתבעים לתשלום החוב בגין הדירה, התובעים היו מודעים לחוב הקיים לפני מסירת הדירה ומודעים להפרשי הצמדה וריבית פיגורים.

במעמד חתימת פרוטוקול המסירה, היה על התובעים להודיע לנתבעים, כי התשלום הנוכחי בעבור גמר חשבון דירה, נעשה ללא ריבית והצמדה, וכי רק לאחר פירעון השיקים לעיל, יערך חשבון סופי ומוחלט לעניין ההצמדה וריבית הפיגורים בעבור כל התשלומים ששולמו בגין הדירה באיחור, כולל התשלום לעיל.

לטענת הנתבעים, במעמד מסירת החזקה הסכימו התובעים לקבל את יתרת התמורה עבור הקוטג' בשיקים דחויים כאמור לעיל לא כולל ריבית, והכל כמפורט בחשבונית 1079 שהוצאה ע"י הנתבעים ביום 11.6.90 ובה נאמר בזו הלשון בתחתית החשבונית :
" חישוב ריבית הפיגורים יעשה לאחר פירעון כל השיקים יתרת החוב. "

מסכים אני עם טענת הנתבעים כי דירה הנרכשת לא נמסרת לרוכשים אלא לאחר קיומם של התנאים הבאים :
ג) ג) הרוכשים השלימו את התחייבותם ושילמו את התמורה המלאה.
ד) ד) או הבטיחו באמצעי תשלומים המוסכמים על החברה כגון קבלת המחאות או שטרות או שיקים למועדים נדחים בסכומים נקובים ו/או ערבות צד ג' ו/או התחייבות.

כפי שעולה מהאמור לעיל ולנוכח המפורט בחשבונית 1079 לעיל, אני מקבל את טענת הנתבעים כי התשלום האחרון על סך 13,675 ₪ הינו גמר חשבון עבור הדירה, אשר נכלל בתוכו הפרשי הצמדה וריבית ורק כנגד השיקים הנדחים לעיל יערך חישוב ריבית פיגורים ממועד בו נמסרה הדירה ועד לפירעונם בפועל.

לפיכך אני קובע כי תשלומי הריבית והצמדה, כפי שמופיעים בכתב התביעה, יהיו רק על 13,675 ₪, שניתנו במעמד הצדדים ביום מסירת החזקה בדירה ועד תשלומם בפועל.

סוף דבר :
התוצאה היא, אפוא, כי אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעים תשלום של ריבית פיגורים מיום התשלום בפועל בעבור השיקים הנדחים על סך 13,675 ₪ ועד לתשלומם בפועל שהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

מאידך, אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים סך של 13,000 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

כן, אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים :

הוצאות משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצעתם בפועל ע"י הנתבעים ועד לתשלום בפועל עי" התובעים.

כמו כן אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ פלוס מע"מ, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

ת.א. 46096/91 ותביעה שכנגד 36131/92 - סולומון ודליה לוי
בפני
תביעה בתיק 46096/91 בגין אי תשלום הפרשי הצמדה וריבית פיגורים בסך של 19,447 ₪ לה טוענים התובעים.

מנגד ישנה תביעה בת.א. 36131/92 על סך 100,000 ₪, לה טוענים הנתבעים בגין ליקויי בניה ואי התאמות למפרט וכן גרימת סבל ועוגמת נפש.

ביום 11.6.90 נמסרה הדירה לחזקתם של הנתבעים. לטענת התובעים, הנתבעים לא מילאו את התחייבויותיהם עפ"י ההסכם ולא שילמו לתובעים את מלוא מחיר הבית בהתאם להסכם.

לטענת הנתבעים, ביום חתימה על פרוטוקול המסירה, ערכה התובעת חשבון של התשלומים ששילמו הנתבעים ולטענתם החוב שנותר כפי שהציגו התובעים הינו בסך 29,941 ₪ לגמר חשבון מיום מסירת החזקה בקוטג'.

לטענת הנתבעים, הוסכם בין הצדדים שסכום זה מהווה את כל היתרה המגיעה לתובעים.
אין מחלוקת כי ניתן לנתבעים אפשרות לשלם יתרה זו בתשלומים כדלקמן :
1) 1) 28.6.90 על סך 4,941 ₪.
2) 2) 5.7.90 על סך 5,000 ₪.
3) 3) 10.7.90 על סך 5,000 ₪.
4) 4) 15.7.90 על סך 5,000 ₪.
5) 5) 20.7.90 על סך 5,000 ₪.
6) 6) 27.7.90 על סך 5,000 ₪.
---------------
סה"כ 29,941 ש"ח
לטענת הנתבעים, בנוסף לתשלומים לעיל, הם מסרו שיק "חלק" נוסף ללא סכום ותאריך, וזאת ע"מ שהתובעים ימלאו את הסכום בגין הפרשי הצמדה שחלים על השיקים הדחויים לעיל.

לטענת הנתבעים, כל הפרשי ההצמדה עד לכניסה לדירה נכללו בשיקים לעיל ולטענתה היה זה חשבון סופי מוסכם ביניהם.

לטענת הנתבעים, מעיון בחשבונית המצורפת עולה כי עליהם לשלם מעבר להפרשי הצמדה גם ריבית פיגורים בגין השיקים לעיל.
לטענת הנתבעים, סוכם כי על הנתבעים לשלם רק הפרשי הצמדה.
ביום 20.6.89 נערך ונחתם הסכם בין התובעים - המוכרים - לבין הנתבעים- הקונים - (להלן: "הסכם המכר").

מדובר בקוטג' הממוקם על מגרש 220, תב"ע 138/2 ומופיע בתשריט ההיתר כקוטג' מס' 10 (להלן: "הדירה").

לטענת הנתבעים, כבר בכניסה לקוטג' ביום 11.6.90, התברר שישנם ליקויי בניה ואי התאמות למפרט בניגוד להיתר הבניה ובניגוד לחוק.

לפיכך מהאמור לעיל, הזמינו הנתבעים ביקורת לדירתם שבוצעה ע"י המהנדס/מומחה ראובן כץ מפירמה "בם" (להלן: "כץ").

המומחה כץ ביקר בדירת הנתבעים ביום 19.10.90.

מחוות דעתו עולה כי קיימים ליקויי בניה ואי התאמות למפרט.

לנזקים וליקויי הבניה כפי שמתוארים בחוו"ד המומחה על פני עמודים רבים, העריך המומחה עלויות ונזקים אלו בסך 31,600 ₪.
לטענת המומחה, יש להוסיף 50% על עלויות הנקובות, כמו כן יש להוסיף שיפוי עפ"י האחוזים הנקובים.

לטענת הנתבעת שכנגד, לאחר אין ספור מכתבי דרישה בגין אי תשלום הפרשי הצמדה וריבית אותם חייבו הנתבעים, ולאחר שהפרו את התחייבותם עפ"י חוזה ולא שילמו לתובעים את מלוא מחיר הקוטג', החליטו התובעים לתבוע בסדר דין מקוצר בת.א. 46096/91.

הוגשה בקשת רשות להתגונן והתקבלה.

הנתבעים ביקשו לאחד את הדיון ביחד עם התביעות של קורל (נתבעת שכנגד) וכן של (מי ריקה נתבעת 3 ו-4) שבאה בהמשכה בגין תוספות ושינויים.

במהלך המשפט באיחוד התיקים הנדונים ניתן פס"ד בעניין מי ריקה לגבי כל תיקי התביעה, ראה פס"ד לעיל (בוחבוט).

בהתאם לחוו"ד כץ, הגישו הנתבעים תביעה בת.א. 36131/92 על סך 100,000 ₪ כאמור לעיל.
מטעם התובעים, נערכה חוו"ד מומחה של המהנדס יציב, שביקר בסמוך לחוו"ד כץ, אך למרבה הצער נפטר המומחה עוד בטרם נחקר על חוות דעתו.

הנתבעים עתרו בכתב התביעה לחייב את התובעים לתקן את הליקויים בדירה ולפצות בגין הנזקים שאינם ניתנים לתיקון וכן בגין גרימת סבל ועוגמת נפש.

לטענת התובעים, נשלחה הודעה לביצוע תיקונים לנתבעים (ראה נ/26), אשר מופנית אליהם מיום 23.5.91 בזו הלשון :
" בשם מרשתי חב' קורל הנדסה, (הנתבעת שכנגד) הריני מתכבדת להודיעכם כי לאור העובדה כי חלפה שנה מקבלת דירתכם אשר נבנתה ע"י חב' מי ריקה (נתבעים 3 ו-4) מר ששון בוקרה התחייב בפני
מרשתי (נתבעת 1) לבצע בחודש יוני, יולי 1991 את התיקונים המפורטים מטה כמתחייב בהסכם רכישת הדירה. "

מוסיפה ב"כ התובעים :
" למותר לציין כי לאור הפרת ההסכם מצדכם ולאור סירובכם בעבר לאפשר לבעלי מקצוע לבצע תיקונים בדירתכם, סבורה מרשתי חב' מי ריקה כי הן פטורות מחובה כלשהי לבצע תיקונים. "

מוסיפים התובעים ומכחישים בכתב הגנתם לתביעה שכנגד סע' 2 (א) את האמור לעיל ולחילופין טוענים כפי שעולה מהסכם המכר סע' 6.3 :
" החברה מצהירה ומאשרת, כי אם תוך כדי ועקב ביצוע עבודות תיקון של ליקויים (על ידיה או מטעמה) בדירה או ליקויים בדירה אחרת ו/או ברכוש משותף (דרך הדירה), היא תתקן כל נזק ו/או פגיעה כאמור ותחזיר את המצב לקדמותו, בהקדם האפשרי לאחר סיום עבודות תיקון הליקויים הנ"ל.
אחריות וחבות החברה מוגבלים אך ורק לביצוע תיקון הליקויים ובשום מקרה לא תהא החברה חייבת והרוכש לא יהיה זכאי לתבוע ו/או לקבל פיצויים ו/או דמי נזק ו/או הפחתה ממחיר הדירה ו/או הטבה או תמורה או תרופה כספית אחרת כל שהיא בגין הליקויים בדירה ו/או הליקויים הנ"ל ו/או בגין כל נזק ישיר ו/או עקיף שיגרם לרוכש (אם בכלל) עקב קיום ו/או עקב ביצוע או אי ביצוע תיקונים על ידי החברה ובכל הקשור לכל אלה. "

מוסיפים התובעים כי סע' 3.8 להסכם קובע כדלקמן :
" החברה מתחייבת לאפשר לרוכש לבדוק את הדירה במעמד מסירת החזקה כאמור, על מנת לבדוק את התאמת מצב הדירה למפרט ולהוראות הסכם זה והרוכש מתחייב לבצע את הבדיקה כאמור. במעמד מסירת החזקה כאמור, יערך ויחתם בין הרוכש ובין נציג החברה פרטכיל בכתב בו יהיה הרוכש רשאי לפרש כל אי התאמה ו/או ליקוי ו/או פגם ו/או אי השלמה בדירה (אם יהיו) לעומת תיאורם במפרט (להלן הליקויים בדירה).
כל הליקויים בדירה שפורטו ע"י הרוכש ואושרו ע"י נציג החברה בפרטיכל המסירה הנ"ל, יתוקנו תוך זמן קצר.
מוסכם ומותנה במפורש כי ליקויים שיהיו בדירה בתאריך המסירה אשר לא יפורטו ויצויינו במפורש בפרוטוקול המסירה, יראו את הרוכש כמוותר על כל טענה ו/או זכות ו/או תביעה לגביהם והרוכש לא יהיה זכאי להסתמך עליהם ו/או יהיה מנועה מלתבוע ו/או מלקבל מהחברה כל סעד ו/או תרופה שהיא בגינם. "

כמו כן סע' 6.1 א' קובע :
" תקופת הבדק משמע תקופה בת 12 חודש החל ממועד גמר הבנייה בפועל או מתאריך המסירה - המוקדם מבין ה-2, ועד לתום 12 חודש מאותו מועד.
מועד גמר הבנייה בפועל משמעו מועד גמר הבנייה ובכל מקרה אחר מועד בו הושלמה בפועל בניית הדירה (ללא גמר עבודות פיתוח). "

מוסיפה סע' 6.1 (ב) קובע כי :
" בכפוף להוראות המפורטות בהסכם זה, החברה מצהירה כי היא אחראית ומתחייבת לתקן כל ליקוי או פגם או אי התאמה שהתהוו והתגלו בדירה ו/או ברכוש המשותף (כהגדרתו להלן) בתקופת הבדק ואשר נגרמו כתוצאה מעבודה לקויה או שימוש בחומרים פגומים (להלן: "הליקויים") בתנאי מפורש כי... "

סע' 6.1 (ב) 3 קובע כי :
" החברה תבצע את התיקון/ים שהיא חייבת בביצועו/ם כאמור לעיל - לקראת תום תקופת הבדק או תוך זמן סביר לאחר מכן, במגמה לבצע תיקון כל הליקויים בכל הדירות וברכוש המשותף ברצף אחד..."

בחודש מאי 1990 קיבלו הנתבעים את החזקה בקוטג' כמתחייב בהסכם בין הצדדים, כשהוא גמור ומושלם לשביעות רצונם המלא וכי וויתרו בעקבות כך על כל טענה ו/או תביעה כלפי התובעים, למעט תיקונים/ליקויים ו/או פגמים ו/או אי התאמות שפורטו בפרטיכל המסירה.

לפני מסירת החזקה ובמעמד מסירת הקוטג' (ת/47) בדקו הנתבעים ת מצבו והתאמתו למפרט ולהוראות ההסכם וביום המסירה חתמו על פרטיכל המסירה.

מחומר הראיות המונחות בפני
לא נרשמו הסעיפים הרלוונטיים ביצוע התיקונים הדרושים והתובעת מאשרת את פרוטוקול המסירה בחתימת ידה {ראה נ/74 (1)}.

עיקר המחלוקת בין הצדדים מתמקדת סביב 3 שאלות מרכזיות :
א) ליקויי בנייה.
ב) גובה חסר.
ג) אי תשלום בגין הפרשי הצמדה וריבית לה טוענת הנתבעת שכנגד.

באשר לליקויי הבנייה, בביקורי במקום התגלו סימני רטיבות וזאת לאחר תיקון ליקויים, אשר הוערכו בחווה"ד המהנדס כץ ב-4,000 ₪. סכום זה תואם את מה שראיתי בביקורי במקום.

באשר לגובה החסר, ראה האמור בפס"ד בעניין בוחבוט לעיל בו פסקתי 10,000 ₪, סכום זה תואם גם תיק זה.

תשלום הפרשי הצמדה וריבית פיגורים לה חייבת התובעת שכנגד, מופיע בהסכם המכר.

לטענת הנתבעים, כפי שעולה מתצהיר עדותם הראשית, כי ביום חתימה על פרוטוקול המסירה והעברת הדירה לחזקתם, נקבע בין הצדדים כי הסכום אותם הם חייבים לנתבעת שכנגד, הינו על סך 29,941 ₪ וזאת לגמר חשבון ליום מסירת החזקה כולל הצמדה למדד.

לטענת הנתבעים מסירת החזקה הסכימו התובעים לקבל את יתרת התמורה עבור הקוטג' בשיקים דחויים כאמור לעיל לא כולל ריבית והצמדה והכל כמפורט בחשבונית 1080, שהוצאה ע"י התובעים מיום 11.9.90, ובו נאמר בזו הלשון בתחתית החשבונית :
" על השיקים הנ"ל תחול הצמדה לפי הסכם הרכישה ועד לפירעונם. "

ממשיכה הנתבעת שכנגד :
" חישוב ריבית הפיגורים יעשה לאחר פירעון כל השיקים. "

ממכלול הראיות שהובאו בפני
ומפסקי הדין שנתתי בעניין זה לעיל, אני מקבל את טענת הנתבעים כי התשלום האחרון על סך 29,941 ₪ כלל בתוכו הפרשי הצמדה וריבית לגמר חשבון עבור הדירה, ורק כנגד השיקים הנדחים ניתנו כמפורט לעיל, יערך חשבון בגין הפרשי הצמדה וריבית מיום מסירתם ועד תשלומם בפועל.

סיכומו של דבר :
אני מקבל את התביעה לעניין הפרשי הצמדה והריבית מיום מסירת השיקים עד לפירעונם בפועל, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום הפירעון ועד התשלום בפועל.

מאידך, אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים סכום של 14,000 ₪, שישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים את הוצאות משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתם בפועל ע"י הנתבעים ועד לתשלום בפועל.

עוד אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ, שישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.
ת.א. 61741/91 - שמעון ונורית דמרי נ' קורל :
עניינה של תביעה זו בתיק 61741/71 הינה כספית בסך של 100,000 ₪ בגין ליקויי בנייה וירידת ערך הדירה לה טוענים ה"ה דמרי.

ביום 19.7.89 נערך ונחתם הסכם למכר קוטג' בין התובעים לבין ה"ה דמרי.

מדובר בקוטג' הממוקם על מגרש 220, תב"ע 138/2 ומופיע בתשריט ההיתר כקוטג' מס' 5 (להלן: "הדירה").

לטענת ה"ה דמרי, הם עמדו בכל התחייבויותיהם עפ"י חוזה.

לטענתם, לאחר תחילת המגורים בקוטג', התגלו ליקויי בנייה רבים ואי התאמות למפרט בניגוד להיתר ובניגוד לחוק.

לפיכך הזמינו ה"ה דמרי ביקורת לדירתם שבוצעה ע"י המהנדס/מומחה ראובן כץ מפרימה "בם" (להלן: "כץ").

לטענת ה"ה דמרי, קופרמן וקול או מי מטעמם אחראים לנזקיהם ועליהם לשלם להם את סכום התביעה.
המומחה המהנדס כץ ביקר בדירת ה"ה דמרי ביום ה-18.10.90.

מחוות דעתו עולה כי קיימים ליקויי בנייה רבים ואי התאמות למפרט.

לגרסת ה"ה דמרי, אי התאמות למפרט וליקויי הבנייה המפורטים מהווים סטיות חמורות ומהותיות מהמוסכם בינם לבין הנתבעת, כפי שעולה מהסכם המכר ומהנדרש עפ"י דין.

כתוצאה מהאמור לעיל טוענים הם כי קיבלו קוטג' שאיכותו ושוויו נמוכים בהרבה מהאיכות והשווי של הקוטג' אותו היו זכאים לקבל.

לנזקים ולליקויי הבנייה כפי שמתוארים בחוו"ד המומחה על פני עמודים רבים, הוא העריך עלויות ונזקים אלו בסך של 33,500 ₪.

כמו כן לטענת המומחה יש להוסיף 50% על עלויות הנקובות ובנוסף יש לשפות עפ"י אחוזים הנקובים.

מטעם קופרמן וקול נערכה חוו"ד מומחה של המהנדס יציב זאב, שביקר בסמוך לחוו"ד כץ, אך למרבה הצער נפטר המומחה עוד בטרם נחקר על חוות דעתו בחקירה נגדית.

ה"ה דמרי עותרים בכתב התביעה לחייב את קופרמן וקול לתקן את הליקויים בדירה ולפצות בגין הנזקים שאינם ניתנים לתיקון וכן בגין גרימת סבל ועוגמת נפש.

ה"ה קופרמן וקול מכחישים בכתב הגנתם סע' 2 (א) את כל האמור לעיל ולחילופין טוענים את אשר נכתב בהסכם המכר סעיפים: 6.3, 3.8, 6.1 (א), 6.1 (ב) ו-6.1 (ב) 3.

עיקרי המחלוקות בין הצדדים מתמקדת ב-2 שאלות מרכזיות :
א) ליקויי בנייה.
ב) גובה חסר.

לטענת ה"ה קופרמן וקול, ה"ה דמרי בדקו את הקוטג' לפני שקיבלוהו. הם היו באתר הבנייה מספר פעמים לפני מסירת הקוטג' ולא גילו כל תקלה או ליקוי מלבד המצויין בפרוטוקול המסירה (ראה נ/3 ו-ת/10).

לטענת ה"ה קופרמן וקול, הוסכם בין הצדדים כי ליקויים שיהיו בדירה בתאריך המסירה אשר לא פורטו ולא צויינו במפורש בפרוטוקול המסירה, יראו את התובעים מוותרים על כל טענה ו/או זכות ו/או תביעה לגביהם והתובעים לא יהיו זכאים להסתמך עליהם ו/או יהיו מנועים מלתבוע.

מוסיפים ה"ה קופרמן וקול כי החזקה בדירה נמסרה לתובעים לשביעות רצונם.

עוד טוענים ה"ה קופרמן וקול, כי כאשר נתגלו ליקויי בנייה נוספים וההודעה על כך נמסרה להם, לטענתם, הם פעלו בהתאם לחוזה שבין הצדדים (ראה נ/74 (ה).

כמו כן מפנים ה"ה קופרמן ודמרי ל-ת/7 סעיפים: 2,3 וסעיפי המשנה בו ובנוסף ת/12, סעיפים: 4,5,6,12,14 ו-15.

לטענתם, ה"ה דמרי פעלו בחוסר תום לב בהתנהגותם לעניין תביעתם וניתן לעיין ב-נ/8 - מכתב "התנצלות", שיתמוך בטענה זו.

כמו כן, כפי שעולה מקבלן התיקונים, אהרון ברק, אני מפנה ל-נ/75 (א) :
" התחלנו לעבוד אצל משפחת דמרי, יש לציין שהתנהגותם שלהם מתחת לכל ביקורת, הדרישות שלהם מוגזמות וטון הדיבור בשפל המדרגה, מתייחסת לאנשים כמו חיות. "
לפנים משורת הדין פנו ה"ה קופרמן וקול שוב ל-ה"ה דמרי לבצע את אותם התיקונים הנוספים, אך פנייתם נדחתה ו/או לא נענתה.

ועוד מוסיפים ה"ה קופרמן וקול כי התביעה נגדם היא קנטרנית וטורדנית וכל המגמה היא להפעיל לחץ עליהם, וזאת כי מי ריקה וששון בוקרה הגישו נגד התובעת תביעה בגין ביצוע עבודות, שינויים ותוספות כפי שביקשו התובעים.

באשר לליקויי הבנייה,גם המומחה מטעם ה"ה קופרמן וקול הגיע למסקנה כי הם מוערכים בסך של 4,250 ₪. סכום זה תואם את מה שראיתי בעת ביקורי במקום.

באשר לפיצוי בגין הפרשים בגבהים אני פוסק סכום כפי שפסקתי בפסה"ד בעניין בוחובוט, דהיינו סך של 10,000 ₪.

לנוכח האמור אני מחייב את הנתבעים בת.א. 61741/91 (קופרמן יוסף מהנדס - קורל הנדסה אזרחית בע"מ, רוני קול
, מי-ריקה נאמנות בע"מ וששון בוקרה) לשלם לה"ה דמרי סך של 14,250 ₪, שישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

כמו כן אני מחייב את הנתבעים המפורטים לעיל לשלם ל-ה"ה דמרי את הוצאות המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתם ע"י ה"ה דמרי ועד לתשלום בפועל, וכן בתשלום נוסף של שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ, שישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

ת.א. 61740/91 - אלי ודינה כהן
נ' קורל
עניינה של תביעה זו בת.א. 61740/91 הינה כספית בסך 100,000 ₪ בגין ליקויי בנייה וירידת ערך הדירה לה טוענת התובעת.

ביום 15.6.89 נערך ונחתם הסכם למכר קוטג' בין ה"ה כהן לבין הנתבעת - מוכרת (להלן: "הסכם המכר").

מדובר בקוטג' הממוקם על מגרש 220 תב"ע 138/2 ומופיע בתשריט ההיתר כקוטג' מס' 4 (להלן: "הדירה").

לטענת התובעים, ה"ה כהן הם עמדו בכל התחייבויותיהם עפ"י חוזה.

לטענתם, לאחר תחילת המגורים בקוטג', התגלו ליקויי בנייה רבים ואי התאמות למפרט בניגוד להיתר ובניגוד לחוק.
לפיכך הזמינו ה"ה כהן ביקורת לדירתם שבוצעה ע"י המהנדס/מומחה, ראובן כץ, מפירמה "בם" (להלן: "כץ").

לטענת ה"ה כהן, הנתבעים או מי מטעמם אחראים לנזקיהם ועליהם לשלם להם את סכום התביעה.

המומחה המהנדס כץ ביקר בדירת התובעת ביום 18.9.90.

מחוות דעתו עולה, כי קיימים ליקויי בנייה רבים ואי התאמות למפרט.

לגרסת ה"ה כהן, אי התאמות למפרט וליקויי הבנייה המפורטים מהווים סטיות חמורות ומהותיות מהמוסכם בינם לבין הנתבעים, כפי שעולה מהסכם המכר ומהנדרש עפ"י דין.

כתוצאה מהאמור לעיל, טוענים ה"ה כהן כי קיבלו קוטג' שאיכותו ושויו נמוכים בהרבה מהאיכות והשווי של הקוטג' אותם היו זכאים לקבלו.

הנזקים וליקויי הבניה, כפי שמתוארים בחוו"ד המומחה על פני עמודים רבים, הוערכו בסך של 33,500 ₪.
כמו כן לטענת המומחה, יש להוסיף 50% על העלויות הנקובות ובנוסף יש לשפות עפ"י האחוזים הנקובים.

מטעם הנתבעים נערכה חוו"ד מומחה של המהנדס יציב זאב, שביקר בסמוך לחוו"ד כץ, אך למרבה הצער נפטר המומחה עוד בטרם נחקר על חוות דעתו בחקירה נגדית.

התובעים עותרים בכתב התביעה לחייב את הנתבעים לתקן את הליקויים בדירה ולפצות בגין הנזקים שאינם ניתנים לתיקון וכן בגין גרימת סבל ועוגמת נפש.

הנתבעים מכחישה בכתב הגנתם סע' 2 (א) את האמור לעיל ולחילופין טוענים את אשר נכתב בהסכם המכר סעיפים: 6.3, 3.8, 6.1 (א), 6.1 (ב), ו-6.1 (ב) 3.

עיקר המחלוקת בין הצדדים מתמקדת ב-2 שאלות מרכזיות :
א) ליקויי בנייה.
ב) גובה חסר.

לטענת הנתבעים, התובעים בדקו את הקוטג' לפני שקיבלוהו, התובעים היו באתר הבנייה מספר פעמים לפני מסירת הקוטג' ולא גילו כל תקלה או ליקוי מלבד המצויין בפרוטוקול המסירה מיום 8.6.90 (ראה ת/36).
מוסיפים הנתבעים, כי החזקה בדירה נמסרה לתובעים לשביעות רצונם.

ועוד טוענים הנתבעים, כי כאשר נתגלו ליקויי בנייה נוספים וההודעה על כך נמסרה להם לטענתם, הם פעלו בהתאם לחוזה שבין הצדדים.

ביום 14.10.94 נערך ונחתם הסכם שכירות בין התובעים לבין השוכר, שמעון אדרי, עולה מסעיפי ההסכם , בזו הלשון :
סעיף 5 :
" השוכר מצהיר כי בדק בקפדנות את המושכר קודם לחתימת ההסכם ומצא אותו מתאים מכל הבחינות למטרה שלשמה הוא שוכר אותו והוא מוותר בזה על כל טוענה או ברירה מחמת מום, פגם, חוסר התאמה או כל ברירה חוקית אחרת. "

סעיף 8 :
" השוכר מתחייב לשמור על המושכר שמירה מעולה ולתקן על חשבונו כל פגם, קלקול או נזק במושכר שנגרם שלא כתוצאה מבלאי סביר ושימוש יומיומי מיד עם קורתו. "

סעיף 12 :
" השוכר מאשר כי הוא קיבל המושכר שהוא חדש והוא מתחייב להחזיר את המושכר למשכיר מיד עם תום תקופת השהות כשהוא במצב טוב ותקין..."

באשר לעניין הפרשי הגבהים, אני פוסק פיצוי בסך 10,000 ₪ כפי שפסקתי בפסה"ד בעניין בוחבוט.
באשר לליקויי הבנייה, מאחר ונעשו תיקונים אני מקבל את האמור בחווה"ד של המהנדס לזר כי הנזקים הם 3,410 ₪ והם תואמים את מה שמצאתי בביקורי במקום.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את הסכומים הבאים :
א) סך של 13,410 ₪, שישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
ב) הוצאות משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתם בפועל ע"י התובעים ועד לתשלומם ע"י הנתבעים.
ג) שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ, שישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

ת.א. 61742/91 - מנחם ורבקה בלאו אלקס נ' קורל:
עניינה של תביעה זו בת.א. 61742/91 הינה כספית בסך של 103,325 ₪.
א) תביעה על 100,000 ₪ בגין ליקויי בניה וירידת ערך לה טוענים התובעים.
ב) בנוסף תביעה על סך 3,325 ₪ (שכוללים הפרשי הצמדה וריבית ממסירת החזקה ועד הגשת התביעה), אותם שילמו התובעים לטענתם. התשלום לעיל שולם בגין ביצוע חשבון שגוי של הנתבעים ואשר נדרשו לשלמו ביום מסירת החזקה מבלי שיהיו הנתבעים זכאים לכך.

ביום 11.2.90 נערך ונחתם הסכם מכר קוטג' בין התובעים, לבין הנתבעים (להלן: "הסכם המכר").

מדובר בקוטג' הממוקם על מגרש 220 תב"ע 138/2 ומופיע בתשריט ההיתר כקוטג' מס' 1 (להלן: "הדירה").

לטענת התובעים, הם עמדו בכל התחייבויותיהם עפ"י החוזה.

לטענת התובעים, לאחר תחילת המגורים בקוטג', התגלו ליקויי בניה רבים ואי התאמות למפרט בניגוד להיתר ובניגוד לחוק.

לפיכך, הזמינו התובעים ביקורת לדירתם שבוצעה ע"י המהנדס/המומחה ראובן כץ מפירמה "בם" (להלן: "כץ").

לטענת התובעים, הנתבעים או מי מטעמם אחראים לנזקי התובעים ועליהם לשלם לתובעים את סכום התביעה.

המומחה המהנדס כץ ביקר בדירת התובעים ביום 18.10.90.

מחוות דעתו עולה, כי קיימים ליקויי בניה רבים ואי התאמות למפרט.

לגרסת התובעים, אי התאמות למפרט וליקויי הבנייה המפורטים מהווים סטיות חמורות ומהותיות מהמוסכם בינם לבין הנתבעים כפי שעולה מהסכם המכר ומהנדרש עפ"י דין.

כתוצאה מהאמור לעיל טוענים התובעים, כי קיבלו קוטג' שאיכותו ושוויו נמוכים בהרבה מהאיכות והשווי של הקוטג' אותם היו זכאים לקבלו.

הנזקים וליקויי הבניה כפי שמתוארים בחוו"ד המומחה מוערכים על ידי בסך של 30,800 ₪.

כמו כן לטענת המומחה יש להוסיף 50% על העלויות הנקובות ובנוסף יש לשפות עפ"י האחוזים הנקובים.

מטעם הנתבעים נערכה חוו"ד המומחה של המהנדס יציב זאב, שביקר בסמוך לחוו"ד כץ, אך למרבה הצער נפטר המומחה עוד בטרם נחקר על חוות דעתו בחקירה נגדית.

התובעים עתרו בכתב התביעה לחייב את הנתבעים לתקן את הליקויים בדירה ולפצותם בגין הנזקים שאינם ניתנים לתיקון וכן בגין גרימת סבל ועוגמת נפש.

הנתבעים מכחישים בכתב הגנתם סע' 2 (א) את האמור לעיל ולחילופין טוענים את אשר נכתב בהסכם המכר, סעיפים: 6.3, 3.8, 6.1 (א), 6.1 (א) ב ו-6.1 (ב) 3.

כמו כן מכחישים הנתבעים בכתב הגנתם סעיף 18, את האמור לנושא התשלום העודף ומוסיפים כי התובעים הם אלו שחייבים לנתבעים הפרשי תשלום בגין הקוטג'.
עיקר המחלוקת בין הצדדים מתמקדת ב-3 שאלות מרכזיות :
א) ליקויי בנייה.
ב) גובה חסר.
ג) האם מגיע לתובעים סך התשלום העודף אותו שילמו התובעים ואשר לטענתם לא מגיע לנתבעים (עפ"י חישובי רואה החשבון).

לטענת הנתבעים, התובעים בדקו את הקוטג' לפני שקיבלוהו, התובעים היו באתר הבנייה מספר פעמים לפני מסירת הקוטג' ולא גילו כל תקלה או ליקוי מלבד המצויין בפרוטוקול המסירה, שנערך ביום 12.6.90 (ראה נ/52).

עוד טוענים הנתבעים, כי כאשר נתגלו ליקויי בנייה נוספים וההודעה על כך נמסרה לתובעים, לטענתם, הם פעלו בהתאם לחוזה שבין הצדדים {ראה נ/74 (ד)}.

הנתבעים טוענים כי כל התיקונים בוצעו לשביעות רצון התובעים.

לטענת הנתבעים, לפנים משורת הדין פנו הנתבעים שוב לתובעים לבצע את התיקונים הנוספים, אך פנייתם נדחתה ולא נענתה.

לטענת התובעים, למרות הליקויים שפורטו בפרוטוקול המסירה ולמרות הליקויים שנתגלו מאוחר יותר, בוצעו רק תיקונים מעטים, רוב רובם של הליקויים לא תוקנו.

מוסיפים התובעים כי ביום 23.3.90 נשלח מכתב דרישה ורשימת תיקונים מאינג' אברהם בונה, אשר בוטל ע"י התובעים ביום 3.4.90 לטענתם, כתוצאה מסירובם של הנתבעים למסור את החזקה.

התיקונים אשר בוצעו בדירת התובעים מופיעים ב-נ/74 (3), אשר לטענת הקבלן המתקן הנאמר בזו הלשון :
"מסרבת התובעת לחתום לפי הוראות עו"ד לא מוכנה לקבל מעקה במדרגות ראשית לוח עץ נוסף, מסרבת לפנות דברים חדר תחתון. "

ביום 12.6.95 נערך ונחתם הסכם מכר בין התובעים לקונה החדש, עולה מסעיף 8 להסכם בזו הלשון :
" להסכם המכר הקונה מצהיר בזה ומאשר כי ראה ובדק את הדירה ואת הבניין בו היא נמצאת מבחינה פיסית, משפטית ותכנונית וכי מצא אותה ואת סביבתה מתאימים למטרתו וכי הוא מוותר בזה על טענות אי התאמה מכל מין וסוג כלשהו. "

לטענת הנתבעים לחוסר תום ליבם והתנהגותם של התובעים וזאת (לעניין תביעתם) ניתן לראות במכתב התודה ושליחת הגלויה בתוספת פרחים, אשר נשלחה לנתבעים או למי מטעמם בזו הלשון :
" לרוני, (נתבע 2) תודה על הכל והרבה הצלחה בהמשך מאחלים מירי וציון אלקייס (משפחת בלאו). " ראה נ/53.

מאחר ובוצעו תיקונים לנוכח המכתב האמור, אני דוחה התביעה לעניין ליקויי הבנייה. באשר לגבהים, אני מחייב כאמור בפסה"ד בעניין בוחבוט לעיל בסך של 10,000 ₪, שישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

לעניין סעיף ג', כפי שעולה מתצהיר עדותו הראשית של מנחם בלאו לעניין התשלום הנוסף :
" מאחר ושלא יכולתי לבדוק את החישובים במקום, נרשמה הערה כי אם יהיו הפרשים, יוחזרו כספים בהתאם (האישור מיום 12.6.90, נספח ד').
מוסיפים התובעים בנספח ב' :
" מאוחר יותר ערך עבורי רו"ח חישובים של כל הכספים ששולמו והסתבר ששילמתי ביתר סך של 2,265 ₪ נכון ליום 12.6.90. "

לטענת התובעים בנספח ה' :
" פנתה למר קול (נתבע 2) בכתב לערוך חשבון מסכם על מנת לקבל כספי בחזרה, אולם לא נעניתי. "

מכתב נוסף מיום 4.9.90 המראה את החישוב על סך 2,265 ₪ ואשר לא נסתר.

אשר על כן, מחומר הראיות המונחות בפני
אני מקבל גרסת התובעים לעניין סעיף ג' וקובע כי על הנתבעים לשלם לתובעים את הסכום בסך 2,265 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

באשר לתביעה האישית כנגד רוני קול
, הרי הוא פעל כמנהל בחברת קופרמן יוסף מהנדס-קורל הנדסה אזרחית בע"מ
ולא הוכח כי פעל באופן שניתן לחייב אותו באופן אישי.

כל שעשה הוא בגדר פעולותיו כמנהל בחברה.

גם התקשרות עם מהנדס מפקח לאחר שהמהנדס קופרמן לא נמצא מתאים היתה עם המהנדס לוי והדבר בא לידי ביטוי הן בעצמו והן במסמכים שבתיק ובתיקיות.

לפיכך אני דוחה את התביעה נגד מר רוני קול
.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום ב' באב, תשס"ה (7 באוגוסט 2005) במעמד ב"כ הנתבעים.

א. קידר, ש ו פ ט









א בית משפט שלום 46097/91 קופרמן יוסף מהנדס-קורל הנדסה אזרחית בע"מ, רוני קול נ' ויקטור בוחבוט, איווט בוחבוט , דוד זריהן, דירה זריהן, אלי כהן, דינה כהן (פורסם ב-ֽ 07/08/2005)