Google

סאני אלקטרוניקה בע"מ - רזניק פז נבו נאמנויות בעסקיילקס קורפוריישן בע"מ, נאמן לי אג"ח (סדרה ד') של החברה, עו"ד גיא גיסין ואח'

פסקי דין על סאני אלקטרוניקה בע"מ | פסקי דין על רזניק פז נבו נאמנויות בעסקיילקס קורפוריישן | פסקי דין על נאמן לי אג"ח (סדרה ד') של החברה | פסקי דין על עו"ד גיא גיסין ואח' |

38585-11/12 פרק     20/03/2018




פרק 38585-11/12 סאני אלקטרוניקה בע"מ נ' רזניק פז נבו נאמנויות בעסקיילקס קורפוריישן בע"מ, נאמן לי אג"ח (סדרה ד') של החברה, עו"ד גיא גיסין ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



פר"ק 38585-11-12 רזניק פז נבו ר.פ.ן נאמנויות בע"מ נ' סאני אלקטרוניקה בע"מ
ואח'

פר"ק 18018-08-14 גיסין בעל התפקיד מטעם בית ואח'
נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ואח'

תיק חיצוני
:





מספר בקשה:46
לפני
כב' השופט חגי ברנר
, סגן נשיא


מבקשת

סאני אלקטרוניקה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אלון פומרנץ ויערה פרוינד


נגד


משיבים

1. רזניק פז נבו נאמנויות בעסקיילקס קורפוריישן בע"מ
, נאמן למחזיקי אג"ח (סדרה ד') של החברה
ע"י ב"כ עו"ד עדי פיגל

2. עו"ד גיא גיסין, בעל תפקיד לביצוע הסדר הנושים





החלטה



לפניי שתי בקשות של סאני אלקטרוניקה בע"מ
(להלן: "החברה").


הבקשה האחת היא בקשה לצו גילוי ועיון בהקלטות הדיונים בשש אסיפות של מחזיקי האג"ח (סדרה ד') של החברה
שנערכו בימים 24.8.2015, 30.11.2015, 21.6.2016, 26.10.2016, 4.4.2017 ו- 17.5.2017. נטען על ידי החברה כי עיון בהקלטות יעיד על אומד דעתם האמיתי והמלא של מחזיקי האג"ח השונים ויוכיח כי חלקם סברו שבענין השאלה הפרשנית שבמחלוקת, שהדין עם החברה ולא עם הנאמן למחזיקי האג"ח (להלן: "הנאמן"). עוד נטען כי הקלטות אינן חוסות בחסיון עו"ד- לקוח, משום שבאסיפות נכחו גם צדדים שלישיים, לרבות מחזיקי האג"ח, שאינם הלקוח של ב"כ הנאמן וכן נכח בעל התפקיד לביצוע הסדר הנושים של החברה.


הבקשה השניה של החברה היא בקשה לצירוף ראיות לתיק, והראיות הן תצהיר גילוי מסמכים של הנאמן, המפרט את זהות המשתתפים באסיפות מחזיקי האג"ח וכן תצהיר של מר אמיר תירוש מטעם החברה, המוסר פרטים בנוגע לאותם משתתפים. בקשה זו נועדה להראות כי מי שעומדים מאחורי בקשה 46 הם ברובם מחזיקי אג"ח שכלל לא החזיקו באג"ח עובר לאישור הסדר החוב של החברה אלא רכשו אותן בבורסה רק לאחר מכן, תוך שהם מסתמכים אך ורק על לשון שטר הנאמנות ולא על דברים שנאמרו בחדרי חדרים בעת גיבושו של הסדר החוב.


הנאמן מתנגד לשתי הבקשות.


לאחר עיון בבקשות, בתשובות ובתגובות, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשות להדחות.


השאלה המתעוררת בהליך העיקרי היא שאלה פרשנית- כיצד יש לפרש את הוראות הסדר הנושים של החברה אשר אושר בהחלטה מיום 4.5.2015 ואת שטר הנאמנות שהוכן במסגרתו ונחתם ביום 13.8.2015, כחלק מהשלמת ההסדר, והכל בנוגע לשאלה מי זכאי לקבל את התמורה העודפת שתתקבל ממכירת מניותיה של חברת פרטנר- האם יהיו אלה מחזיקי האג"ח או שמא החברה. ובמילים אחרות, מי יהיה זכאי לתמורה שתתקבל ממכירת מניותיה של חברת פרטנר המשועבדות להבטחת הפרעון של אגרות החוב, במקרה שהחברה תבצע פדיון מוקדם של אגרות החוב ממקורותיה.


המחלוקת הפרשנית הולידה את ההליך העיקרי, הוא בקשה 46, אשר הוגשה ביום 31.8.2015.

המבחן בשאלת גילויו של מסמך פלוני הוא בראש ובראשונה מבחן הרלבנטיות, ואגב כך נבחנת השאלה האם הגילוי דרוש באמת ובתמים לשם דיון הוגן בתביעה (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה 11, בע' 254). הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית-המשפט. יחד עם זאת, עקרון הגילוי אינו מושל בכיפה לבדו. לצידו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון הראוי בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (רע"א 2534/02 יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 195- 196 (2002)).


ואכן, הרלבנטיות של מסמך מסויים היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לשם חשיפתו. יש עדיין מקום לבחון אם הצורך בגילוי המסמך בשם עקרון חשיפת האמת, גובר על האינטרס שלא לגלותו, ומהו היקף החשיפה הנדרשת (בג"ץ 7793/05 אוניברסיטת בר-אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה ירושלים, פ"ד סד(3) 1 (2011)).

במקרה דנן, תהא פרשנותם של המסמכים שבמחלוקת אשר תהא, הגילוי והעיון בהקלטות הדיונים של אסיפות מחזיקי האג"ח איננו עומד במבחן הסף של רלבנטיות. לדידי, אין כל רלבנטיות לשאלה מה היו חילופי הדברים בענין זה בין מחזיקי האג"ח, בעל התפקיד לביצוע הסדר הנושים של החברה (להלן: "בעל התפקיד"), הנאמן ובא כוחו, במסגרת אסיפות שכונסו רק לאחר המועד בו נוסח ואושר ההסדר ורק לאחר המועד בו נחתם שטר הנאמנות שבמחלוקת. על אחת כמה וכמה שאין כל רלבנטיות לחילופי הדברים בין הגורמים הללו באסיפות שכונסו לאחר המועד בו הוגשה בקשה 46 לשם הכרעה במחלוקת הפרשנית. ודוק: מבין שש האסיפות שביחס אליהן מבוקש הגילוי והעיון, חמש אסיפות נערכו רק לאחר שהוגשה בקשה 46, ואחת נערכה כשבוע לפני הגשתה של בקשה מס' 46, כך שגם מטעם זה תוכנן של אסיפות אלה איננו רלבנטי להליך שלפניי.

באשר לאסיפה היחידה שנערכה בטרם הוגשה בקשה 46, היא האסיפה מיום 24.8.2015, הרי שאף זו נערכה רק לאחר שההסדר כבר גובש ואושר, ולאחר ששטר הנאמנות שבמחלוקת נחתם. באותה עת כבר נתגלעה המחלוקת שהולידה את בקשה 46 ולשם כך כונסה אותה אסיפה של מחזיקי אג"ח. מכאן שחילופי הדברים במסגרתה אינם רלבנטיים לצורך פרשנותם של המסמכים השנויים במחלוקת.


ודוק: לכאורה, המבחן הפרשני הרלבנטי לענין מסמכי ההסדר ושטר הנאמנות הוא אומד דעתם של הצדדים אשר היו מעורבים בניסוח המסמכים, במועד ניסוחם, וככל שהוא משתקף מן המסמכים ומתוך כלל נסיבות הענין במועד הניסוח. מכאן שחילופי דברים בין מחזיקי האג"ח, בעל התפקיד, הנאמן ובא כוחו לאחר אותו מועד, אינם תורמים מאומה להכרעה במחלוקת. לדידי, אף אם נניח כי במסגרת אותם חילופי דברים מאוחרים הוצגו בפני
מחזיקי האג"ח השיקולים המשפטיים לכאן ולכאן, לרבות שיקולים התומכים בעמדתה הפרשנית של החברה, אין המדובר במידע רלבנטי לצורך הכרעה במחלוקת שלפניי, אשר תוכרע אך ורק על פי ראיות רלבנטיות, ולא על פי עמדה משפטית כזו או אחרת שהוצגה לראשונה לאחר שהמחלוקת כבר פרצה.


גם אם אניח כי מה שקובע איננו אומד דעתם של הצדדים אשר היו מעורבים בניסוח המסמכים, אלא המבחן הוא אובייקטיבי לחלוטין ומנותק מאומד דעתם הסובייקטיבית של המנסחים, קל וחומר שאין כל רלבנטיות לשאלה מה סברו מחזיקי האג"ח בכל הנוגע לשאלה הפרשנית, ומה הוסבר להם במסגרת אותן אסיפות מאוחרות, שכן במקרה כזה, פשיטא שאין כל רלבנטיות לדעתו האישית של מחזיק אג"ח כזה הוא אחר ואף לא לדעתו של נאמן האג"ח.

כך גם לצורך הכרעה במחלוקת הפרשנית, אין רלבנטיות לשאלת זהותם של מחזיקי האג"ח התומכים בעמדתו של הנאמן ולשאלה מתי רכשו את אגרות החוב- האם קיבלו אותן במסגרת הסדר החוב או שמא רכשו אותן מאוחר יותר דרך הבורסה. הוא הדין בכל הנוגע לשאלת זהותם של מחזיקי האג"ח שהשתתפו באסיפות הסגורות של מחזיקי האג"ח והאינטרסים האישיים של כל אחד מהם. מטעם זה יש לדחות את הבקשה לצירוף ראיות חדשות. יחד עם זאת, בהעדר התנגדות של הנאמן, תותר הגשת הנספחים שצורפו לתצהירו של עו"ד תירוש.


זאת ועוד, הבקשה לעיון בהקלטות של האסיפות דינה להדחות, גם משום שאין זה מתקבל על הדעת שתוכנן של אסיפות סגורות של מחזיקי האג"ח, בעל התפקיד, הנאמן ובא כוחו, אשר נועדו לטכס יחדיו עצה בנוגע לסכסוך עם החברה ולשם מסירת דיווח בנוגע להליך הגישור עם החברה ולשם התייעצות לגבי הליכים המשפטיים, יהיה גלוי לעיניה של החברה במסגרת ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדה. כפי שצויין קודם, מבחן הרלבנטיות איננו המבחן המושל בכיפה לבדו, ולצידו יש עדיין מקום לבחון אם הצורך בגילוי המסמך בשם עקרון חשיפת האמת, גובר על האינטרס שלא לגלותו, ומהו היקף החשיפה הנדרשת. במקרה דנן, חשיפת דיונים פנימיים כאלה לעיניה של החברה, מהווה פגיעה קשה באינטרס המוגן של מחזיקי האג"ח ונציגיהם לקיים דיון חופשי וענייני וללא חשש שדבריהם יגיעו לידיעת הצד שכנגד, היא החברה. שיקול זה מטה את הכף נגד בקשת הגילוי והעיון.


יפים לעניננו הדברים שנאמרו ברע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 06.03.2013):

"נקודת המוצא בנושא של גילוי מסמכים ועיון בהם היא גילוי מרבי, שכן המטרה אותה יש לקדם הינה חתירה אחר האמת העובדתית – "להוציא כאור משפט" ... הגעה לאמת מחייבת כי לפני בית המשפט והצדדים תיפרס תמונה עובדתית רחבה ומלאה ככל האפשר. ... לצד האמור, יש לזכור כי זכות העיון אינה מוחלטת. זכות זו יכול שתיסוג בפני
ערכים ואינטרסים נוגדים. בהקשר זה נפסק כי החתירה אחר האמת אינה חזות הכל, ובמילותיו של השופט [כתוארו אז] א' ברק: "אין לומר כלל כי תתגלה האמת, גם אם ייחרב העולם" ... אשר על כן, במסגרת הליך לגילוי מסמך ולעיון בו, במהלכו מעלה אחד הצדדים טענות בדבר קיומו של חיסיון או אינטרס נוגד אחר, על בית המשפט לבחון האם יש, בנסיבות העניין, לחסום את הגילוי המבוקש. "חסימה" כאמור יכול שתיעשה לנוכח קיומו של חיסיון (סטטוטורי או הלכתי) או בשל קיומו של אינטרס נוגד אחר אשר בנסיבות המקרה יש לייחס לו משקל בכורה." (פסקאות 11 ו- 12 לפסק דינו של כב' השופט י' דנציגר).

נדגיש כי "זכותו של בעל דין לעיין במסמכים של הצד שכנגד יכול שתיסוג לנוכח קיומו של חיסיון או ערך נוגד אחר שבגינו ראוי להעדיף את החסיית המסמכים על פני גילויים" (שם, בפסקה 19, ההדגשה אינה במקור), משמע, ניתן להמנע מגילוי ועיון גם מחמת ערך נוגד אחר, אף אם לא חל חסיון סטטוטורי או פסיקתי בנוגע למסמך המסויים.

זאת ועוד, תוכנן של חלק מהאסיפות חסוי בחסיון עו"ד- לקוח, שהוא כידוע, חסיון מוחלט שאיננו בר הסרה. הכוונה לארבע אסיפות בהן השתתף ב"כ הנאמן (אסיפות מיום 21.6.2016, 26.10.2016, 4.4.2017 ו- 17.5.2017). ריבוי המשתתפים באסיפות אלה אינו גורע מדבר היותן חסויות, למצער בנוגע לחברה, שההתייעצויות המשפטיות נגעו להליכים נגדה. הוא הדין בעובדה שדי היה ברכישת אג"ח בבורסה על מנת לקנות "כרטיס כניסה" לאסיפות.
לענין זה יש לראות במחזיקי האג"ח, ולא רק בנאמן הפועל מטעמם, כלקוחותיו של ב"כ הנאמן, ולא ניתן ללמוד מההתנהלות בהן על ויתור כביכול בנוגע לחסיון האמור. גם השתתפותו של בעל התפקיד לביצוע הסדר הנושים באותן אסיפות, מכח תפקידו כקצין בית המשפט, אינה מעידה על ויתור בנוגע לטענת החסיון כלפי החברה. ברי גם כי מלכתחילה, לא היתה לנציגי החברה כל זכות להשתתף באסיפת מחזיקי האג"ח (אלא אם היתה מתקבלת החלטה לזמנם להשתתף באסיפה), ואין להתיר להם ללמוד על תוכנה של האסיפה באמצעות הליך עוקף של עיון במסמכים. ודאי שאין לקבל את טענת החברה כאילו מחזיקי האג"ח הם בכלל צדדים שלישיים, שבשל השתתפותם באסיפות לא חל חסיון על תוכנן. הרי בקשה 46 נועדה כל כולה לשם הגנה על עניינם של מחזיקי האג"ח, כפי שהוא נתפס על ידי הנאמן הפועל מטעמם, ולא לשם הגנה על ענין אישי של הנאמן. ממילא, הייעוץ המשפטי שניתן באותן אסיפות ניתן לטובת מחזיקי האג"ח, וככזה, הוא מוגן תחת חסיון עו"ד- לקוח.


בבחינת למעלה מהצורך אציין כי דין הבקשות להדחות גם מחמת השיהוי הכבד והבלתי מוצדק שנפל בהגשתן. ביום 26.12.2017 הועברו לחברה התצהירים המפרטים את זהות המשתתפים באסיפות מחזיקי האג"ח, ואילו הבקשות הנוכחיות הוגשו רק ביום 20.2.2018, בחלוף כמעט חודשיים, שעה שישיבת ההוכחות השניה נקבעה ליום 6.3.2018. יצויין כי לא היתה זו הפעם הראשונה בה הוגשה בקשה דומה של החברה בשיהוי ניכר ובסמוך לפני דיון הוכחות (ראה החלטה מיום 8.10.2017 בקשר לבקשה שהוגשה 11 ימים בלבד לפני ישיבת ההוכחות הראשונה). לא מצאתי כל הצדקה להתנהלות מעין זו, ודאי לא כאשר היא חוזרת על עצמה פעם אחר פעם.


נוכח המסקנה אליה הגעתי, אין צורך לדון בשאלה האם ההקלטות הן חסויות מכוחו של החסיון החל על מסמכים שהוכנו לקראת משפט.


אשר על כן, הבקשות נדחות. החברה תישא בהוצאות הנאמן בסך של 7,500 ₪.


המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.






ניתנה היום, ד' ניסן תשע"ח, 20 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.








פרק בית משפט מחוזי 38585-11/12 סאני אלקטרוניקה בע"מ נ' רזניק פז נבו נאמנויות בעסקיילקס קורפוריישן בע"מ, נאמן לי אג"ח (סדרה ד') של החברה, עו"ד גיא גיסין ואח' (פורסם ב-ֽ 20/03/2018)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים