פסקי דין על אליעזר פישמן | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי

3642-08/16 פשר     21/03/2018




פשר 3642-08/16 אליעזר פישמן נ' כונס הנכסים הרשמי








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



פש"ר 3642-08-16 פקיד שומה למפעלים גדולים ואח' נ' פישמן ואח'
בקשות 43 ו- 64


לפני כב' הנשיא איתן אורנשטיין




בעניין:
ובעניין:
פקודת פשיטת הרגל, תש"ם-1980


עו"ד יוסף בנקל, נאמן לנכסי החייב אליעזר פישמן
ע"י ב"כ עוה"ד ראב"ד, מגריזו, בנקל ושות'


הנאמן


ובעניין:
אליעזר פישמן

ע"י ב"כ עו"ד שלום גולדבלט


החייב

ובעניין:
ענת מניפז

אייל פישמן

רונית פישמן אופיר

ע"י ב"כ עו"ד דוד לשם ואחר'


המשיבים
ובעניין:

פישמן רשתות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד שלום גולדבלט

פישמן רשתות

ובעניין:
נכסי א.ט. פישמן (1998) בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד שלום גולדבלט

נכסי א.ט.

ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי

ע"י ב"כ עו"ד נחמה אבן ספיר

הכנ"ר


החלטה


כללי

1.
עו"ד בנקל בתפקידו כנאמן לנכסי החייב, אליעזר פישמן
, הגיש שתי בקשות (בקשה 64 ובקשה 43) לביטול הענקות שביצע החייב בתאגידים שונים לטובת ילדיו, כך לעמדת הנאמן (להלן בהתאמה: "הנאמן", "החייב", "הילדים"). הילדים (להלן גם: "המשיבים") הגישו בכל אחת מהבקשות האמורות בקשה לסילוק על הסף של כל אחת מהבקשות וכן בקשה לפצל בין הדיון בבקשה העיקרית לבין הבקשה לסילוק על הסף.


אציין שהמשיבים הגישו תגובה גם לגוף כל אחת מהבקשות ולא רק בקשות מקדמיות. גם החברות שנוגעות בדבר הגישו עמדה כמו גם הכנ"ר.


2.
החייב היה בעל השליטה, בין במישרין ובין באמצעות מבנה פירמידאלי, במגוון רב של חברות בארץ ובחו"ל. ניתן לאפיין את השליטה של החייב בעיקר בארבע קבוצות שונות: חברות בבעלות מלאה של החייב; חברות בבעלות החייב ורעייתו, הגב' טובה פישמן; חברות בבעלות החייב והמשיבים וחברות בבעלות החייב, רעייתו והמשיבים. לימים החייב והחברות בשליטתו נקלעו לקשיים, החייב הוכרז פושט רגל ועו"ד בנקל מונה נאמן לנכסיו.


בקשה 64
3.
בבקשה 64 עותר הנאמן לביטול עסקה מיום 23.2.16 בין חברת "א.ט פישמן (1988) בע"מ" (להלן: "א.ט.") לבין המשיבים במסגרתה מכרה א.ט. למשיבים 25 מניות של חברת "פישמן רשתות בע"מ" (להלן: "פישמן רשתות") המהוות 2.5% מהון המניות המוקצה של פישמן רשתות וזאת בתמורה לסך 1,022,500 ₪. לטענת הנאמן, התמורה האמורה לא מבוססת על הערכת שווי והיא פחותה באופן משמעותי מהשווי הריאלי של המניות, לרבות בהשוואה למכירה קודמת.


לגישת הנאמן העסקה האמור מהווה הענקה אסורה לפי ס' 96 (א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"). מוסיף וטוען הנאמן שמכירת המניות בא בגדר התקופה הקבועה בפקודה לביטול הענקות, לא כל שכן היא נעשתה חודשיים לאחר התראת פשיטת רגל. כן סבור הנאמן שיש לראות במכירת המניות על ידי א.ט. ככזו שנעשתה על ידי החייב ולא על ידי א.ט. בהינתן בין היתר השליטה של החייב בחברה, אשכול החברות שבשליטתו ובשים לב לפעולות הרבות שביצע החייב במהלך השנים בשמה של חברת א.ט.


4.
המשיבים מתנגדים לבקשה בשלל טעמים. בין היתר נטען שיש להבחין בין החייב לבין חברת א.ט. שהיא בעלת אישות נפרדת משל החייב ולכן אין לייחס לחייב את הפעולות של החברה, לרבות מכירת מניות שבבעלותה. עוד נטען שהנאמן לא עמד בתנאים הראשונים להוכחת יסודות הענקה כנדרש בפקודה.


5.
חברת א.ט. שתומכת בעמדת המשיבים גורסת שעל הנאמן היה להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת לפי סעיף 194 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 וזאת מאחר שהמניות הן בבעלות החברה ולא של החייב ואין עסקינן בעסקה שנתונה להוראת סעיף 96 לפקודה.


6.
הכנ"ר סבור שהנאמן עמד בנטל הראשוני המוטל עליו להוכחת יסודות הענקה וכן להוכחת אי התקיימות החריג בדבר הקנייה בתום לב ובתמורה בעד ערך. לגישת הכנ"ר ככל שיוכח שהחייב היה הרוח החיה בחברת א.ט. או ככל שיוכח שיש מקום להרמת מסך ההתאגדות יש להיעתר לבקשת הנאמן לביטול ההענקה.


7.
במסגרת הבקשה המקדמית שבה העלו המשיבים את טענותיהם דלעיל לעיל בין היתר באשר לכך שהמניות שייכות לחברת א.ט. ולא לחייב, קיום השתק שיפוטי ותוך שנטען להעדר עילה ולהעדר יריבות. עוד גורסים המשיבים שהסמכות לדון בבקשה מוקנית למחלקה הכלכלית של בית המשפט ולא לבית המשפט של חדלות הפירעון. נטען שעיקר הטענות מושא הבקשה הן משפטיות ואינן מצריכות בירור וחקירות ולכן ניתן להכריע באלה באופן מקדמי ומבלי להידרש לדיון בגוף הבקשה ולכן דין הבקשה לפיצול הדיון להתקבל.


הנאמן טוען לעומתם שאין מקום לסלק את הבקשה על הסף כמו גם לפצל את הדיון. לגישתו, הסמכות לדון בהליך מוקנית לבית המשפט של חדלות פירעון. כן סבור הנאמן שיש בידו ראיות מהימנות שתומכות בגישתו שלפיה החייב התנהל באופן שיש לראותו כחברה ולכן יש לראותו כמי שמכר את המניות הלכה למעשה ולכן המכירה כפופה להוראות הפקודה.

הכנ"ר מצדד בגישת הנאמן וסבור שעסקינן בהליך מורכב וזאת בין היתר לאור המבנה המסועף של החברות בקבוצה שהיו בשליטת החייב, וכי יש לדון בטענות הסף של המשיבים במסגרת הבקשה לגופה.


בקשה 43
8.
בבקשה 43 עותר הנאמן לביטול שינוי שנעשה בהוראות תקנון ההתאגדות של פישמן רשתות ביום 13.3.16. בהתאם לשינוי ויתר החייב, כך לטענת הנאמן, על זכויות שמקנות לו שליטה בחברה האמורה וזאת ללא תמורה ותוך שיפור מצבם של המשיבים, בהיותם בעלי מניות בחברה. בהקשר זה מוסיף וטוען הנאמן ששינוי התקנון מהווה הענקה אסורה שמושתתת בין היתר על אלה: "נכס" הוכר בהלכה הפסוקה באופן נרחב ומשכך גם "זכויות לפי תקנון התאגדות" בא בגדרו; הופחתה בצורה משמעותית השליטה של החייב בחברה; החייב הוא שהצביע באסיפה הכללית לתיקון ומשכך מדובר בפעולה משפטית של החייב.


9.
המשיבים מתנגדים למבוקש. במסגרת ההתנגדות מפנים המשיבים בין היתר לכך שההחלטה לשינוי התקנון התקבלה על ידי האורגן המוסמך של החברה ובהינתן האישיות המשפטית הנפרדת של החברה. נטען בנוסף שאין מדובר בהענקה אסורה, לא כל שכן אין עסקינן בנכס של החייב אלא של פישמן רשתות עצמה.

כן מפנים המשיבים לכך שלא מדובר בטובת הנאה כלכלית שניתן להעריכה בכסף ולכך שתיתכן פרמיית שליטה שלילית.


10.
פישמן רשתות מצטרפת לעמדת המשיבים ומוסיפה ששינוי שליטה בחברה עלול להפקיע חלק מהותי מנכסיה ולאיים על ליבת עסקיה ועל כן שינוי התקנון המקנה יציבות ומסדיר את השלטון התאגידי הוא לטובתה של החברה.


11.
הכנ"ר תומך גם בבקשה זו בעמדת הנאמן וסבור שהוא עומד בנטל הראשוני המוטל עליו להוכחת יסודות הענקה. לגישת הכנ"ר ככל ויוכח שהחייב היה הרוח החיה מאחורי שינוי התקנון, יהיה מקום להיעתר לבקשת הנאמן לביטול ההענקה.


12.
בבקשה המקדמית שהגישו המשיבים לסילוק על הסף הם העלו בין היתר את הטענות לגוף ההתנגדות כמפורט לעיל. עוד הפנו המשיבים לכך שלא קיימת יריבות בין הצדדים בהינתן שהתקנון אושר על ידי האורגן המוסמך של החברה כמו גם נטען להיעדר עילה, לפי שלא התקיימו על פני הדברים התנאים לביטול הענקות. עוד טוענים המשיבים שהסמכות העניינית לדון בטענות הנאמן ולמצער בחלקן מוקנות למחלקה הכלכלית של בית המשפט.



גם בהקשר בקשה זו גורסים המשיבים שטענות הסילוק על הסף הן טענות משפטיות שבירורן קצר יש לדון בבקשת הסילוק על הסף בטרם קיום דיון עובדתי בבקשה העיקרית.


13.
הנאמן חולק על הבקשה המקדמית. נטען על-ידו בין היתר שטעמיה של זו מתבססים גם על ההתנגדות לגופה ולכן לגישתו אין לפצל את הדיון.


14.
הכנ"ר נאמן לשיטתו טוען שמדובר בהליך מורכב בין היתר לאור מבנה האחזקות המסועף של החייב ולפיכך יש לברר את הטענות שבבקשה לסילוק על הסף ביחד עם הבקשה העיקרית, כמקשה אחת.


דיון

15.
בפתח הדיון אציין שלא התבקשתי לקיים דיון בבקשות המקדמיות במעמד הצדדים, משכך ניתן להכריע בהן על יסוד כתבי הטענות.

בחרתי לדון בבקשות במאוחד לאור זהות הצדדים ומהות העניין.

16.
עיינתי בכתבי טענות של הצדדים, הן בבקשות המקדמיות והן בבקשות לגופן, נתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים והגעתי למסקנה שדין הבקשות לסילוק על הסף להידחות, וזאת מבלי לקבע מסמרות בטענות שידרשו לבירור במסגרת הבקשות לגופן
ואבהיר;


17.
ההלכה הפסוקה מורה שככלל אין לסלק על הסף תובענה, ולענייננו שתי בקשות שכל אחד מבחינת מהותה היא תביעה עצמאית, אלא

במקרים חריגים שבהם ברי ש

אין סיכוי ולו קלוש שהתובע יצליח בתביעתו, כמו גם שבירור הדיון לגופו יהיה כרוך בהשקעת משאבים ניכרים ביותר
(ר'

רע"א 661/17 אלמשרק חברה לביטוח בע"מ נ' אלסנדוק (הקרן) אלפלסטיני לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (פורסם בנבו, 16.02.2017); רע"א 10091/02

siemens


aktiengesellschaft
נ' תעשיות אלקטרוכימיות 1952 בע"מ

(פורסם בנבו, 14.03.2004) וכן רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' הדס חצב (פורסם בנבו, 08.02.2015)).


18.
באשר לפיצול דיון בבירור הבקשות מורה ההלכה הפסוקה, שעל בית המשפט להביא בחשבון את אינטרס היעילות המשפטית. אפנה בהקשר זה לדברי בית המשפט העליון ברע"א 8268/96

דן רייכרט נ' משה שמש, נה(5) 276 (2001):


"ריכוז הדיון בכל העילות בהליך אחד מביא לחיסכון במשאבים. הוא מאפשר לדון בסכסוך על כל היבטיו ופניו באופן מעמיק וכולל. הוא מקדם את האחידות בהחלטות בית-המשפט בעניינים דומים ומונע ריבוין של תביעות (פרשת טצת [2], בעמ' 784). הגבלת העילות הבאות בגדרה של התובענה הייצוגית לעילות מכוח חוק ניירות ערך בלבד עלולה להוביל לבירורה של אותה מסכת עובדתית בהליכים נפרדים ולפגוע ביעילות הדיונית. הפיצול עלול לחבל בתכליתה של התובענה הייצוגית, לגרום לכפל התדיינויות סביב אותה מסכת עובדתית, להרתיע נפגעים מהגשת תביעות כנגד מי שפגע בהם, ונמצאות גם היעילות וגם עשיית הצדק מופסדות."


מן הכלל אל הפרט
אתמקד בדיון באותן טענות שאינן מחויבות בירור לגופן של הבקשות;
האכסניה המוסמכת לדון בבקשות:
19.
כאמור המשיבים העלו טענה מקדמית שלפיה מקום בירור הבקשות הינו במחלקה הכלכלית של בית המשפט. סבורני שדין הטענה להידחות.

הפקודה מקנה סמכות ייחודית לבית המשפט של חדלות פירעון לדון בכל הקשור לחדלות הפירעון של הפרט או החברה חדלת הפירעון. בצד זאת, מוקנית סמכות רחבה לבית המשפט של חדלות הפירעון לדון בהליכים ואפנה לסעיף 178 לפקודה ובמיוחד להוראת ס"ק (א) שלפיו מוסמך בית המשפט של חדלות הפירעון:
"להחליט בכל שאלה של דין קדימה, ובכל שאלה אחרת, שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בעניין פשיטת רגל שלפניו...".



ראה גם ע"א 3069/17 משרד החינוך נ' עמותת גני חב"ד (בפירוק), (פורסם בנבו, 9.10.17), בפיסקה 30.

משכך על מנת לקבוע האם הסמכות לדון בתובענה שלפניי מוקנית לבית משפט זה או למחלקה הכלכלית יש לבחון את הסעדים המבוקשים שכן הסמכות נקבעת לפי הסעד המבוקש. (ר'

פש"ר (מחוזי ת"א) 3642-08-16 אליעזר פישמן
נ' פישמן רשתות בע"מ (פורסם בנבו, 17.09.2017)

).

המסד לבקשות הנאמן הינו קבלת סעד לפי סעיף 96 לפקודה, קרי, ביטולי הענקות. אלה הם סעדים
שבסמכות בית המשפט של חדלות פירעון ולא של המחלקה הכלכלית.

בהקשר זה אפנה לסעד המבקש בבקשה 64

:


"בקשה להצהיר על ביטול הענקת זכויות שהעניק החייב ביום 23.2.16, חודשים ספורים טרם תחילתם של הליכי פשיטת הרגל שננקטו נגדו, במסגרתה הועברו 25 מניות בחברת פישמן רשתות בע"מ מא.ט פישמן (1998) בע"מ וזאת כנגד תשלום סמלי ש"הוסכם" בין החייב וילדיו

"
(ההדגשות הינן במקור)

כן אפנה לסעיף 1 בבקשה 43:

"ענין לנו במהלך שביצעו החייב ומשפחתו, אשר נראה כנופל במובהק אל דלת אמותיו של סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל- מחטף... ואשר מהותו ויתור מובהק של החייב על זכויות השליטה שלו בחברה נשוא הבקשה, לטובת קרובי משפחתו...".
(ההדגשות הינן במקור)


משכך, הסעדים המבוקשים מקנים את הסמכות לדון בבקשות לבית המשפט של הפירוק ולא למחלקה הכלכלית של בית המשפט. ער אני לכך שהסעד המבוקש בבקשה 43 הינו ביטול השינוי של התקנון, אך כאמור עסקינן בפעולה שלגרסת הנאמן מהווה הענקה שמקנה זכויות משפטיות לבעלי המניות, קרי, "נכס" אזי הסעד המבוקש נכלל בהגדרה "ביטול הענקה".

לאמור אוסיף שיש יתרון בשמיעת הבקשה בבית משפט זה לאור ידיעתו הכוללת של בית המשפט של חדלות פירעון על מכלול העובדות הדרושות להכרעה, במיוחד בנסיבות המקרה, בהינתן הפעילות של החייב במסגרת אשכול של חברות במהלך שנים, הראייה הרחבה של בית המשפט של חדלות פירעון במיוחד בנסיבות מקרה זה, (ר' בהקשר זה

ע"א 1091/15 ראובן רוזנפלד נ'

dolphin fund limited
(פורסם בנבו, 13.07.2016)).


למען הסר ספק, אין בהחלטה זו כדי לקבוע סופית שהבקשות תתבררנה כבקשות למתן הוראות בבית משפט זה או שמא בהליך עצמאי. סוגיה זו תידון ותוכרע במסגרת הדיון בבקשות לגופן ותוך יישום ההלכות הרלוונטיות על השיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בהקשר זה ובגדר זאת: אם נדרש ברור עובדתי מורכב שמחייב שמיעת ראיות רבות שאינם אפשריים במסגרת של בקשה למתן הוראות או כאשר מדובר בפגיעה בזכויות הדיוניות של בעל הדין שכנגד ועוד (ר' ע"א 7390/13 עו"ד אמיר פלמר נ' ב. גאון קמעונאות וסחר בע"מ (פורסם בנבו, 04.05.2014).

טענות הסף האחרות

20.
נתתי דעתי ליתר טענות הסף. סבורני שלא ניתן להכריע באלה בנפרד ושלא במסגרת הדיון בתיק העיקרי, קרי, בכל אחת מהבקשות העיקריות. בהקשר זה אציין:


אמנם על פני הדברים עסקינן בפעולות של החברות ולא של החייב. כך באשר למכירת המניות וכך באשר לתיקון התקנון. אכן ככלל הנכסים הם של חברות ולא של החייב שהנאמן בא בנעליו. עם זאת ושוב על פני הדברים ומבלי לקבוע מסמרות, יש מקום להידרש לטענת הנאמן שלפיה יש לראות את החברות והחייב כאחד ועל יסוד פסיקה שקיימת בעניין (ר' פש"ר (ת"א) 1648/09 ארז חבר נ' עמוס קוצר (פורסם בנבו, 04.01.2012). לכך אוסיף שקיימת טענה שמחייבת בחינה ושלפיה קיימת מעורבות עמוקה של החייב בעסקי החברות במהלך שנים רבות ובאופן שעל פיו יישק דבר, כמו גם האופן שבו הציג החייב את עצמו, בין היתר בערעורי המס של החברות והחייב, ושתומך בעמדתו של הנאמן, כך לגישת האחרון.

גם סוגית מהות הנכס שמבוקש ביטולו, קרי, הזכויות הנובעות מהתקנון הוא עניין שדורש בירור, במיוחד לאור הפרשנות המרחיבה שניתנה למונח זה בהלכה הפסוקה בהקשר שלפני. אפנה לדברי בית המשפט העליון בע"א 5709/99 לוין נ' שילר, פ"ד נה(4), 925, בעמ' 944, שלפיהם גם העברת טובת הנאה כלכלית יכולה בנסיבות מסוימות להיחשב לנכס לצורך סעיף 94 לפקודה.

נתתי דעתי לטענת המשיבים לקיום השתק שיפוטי כלפי הנאמן בטענתו שיש לראות בחייב ובחברות כישות משפטית אחת וזאת לאור הנטען על ידו בע"א 8147/13

גרנות ונצ'ורס בע"מ נ' ארנון גיצלטר (פורסם בנבו, 08.11.2015);

סבורני שגם דין מקומה של טענה זאת להתברר במסגרת הדיון בבקשה העיקרית, זאת בין היתר לאור ההבחנה שהנאמן טוען לה בתשובתו.

מהטעמים האמורים, לא ראיתי לפצל את הדיונים בין הבקשות לסילוק על הסף לבין הבקשות לגופן.


21.
סוף דבר

דין בקשות המשיבים לסילוק הבקשות לביטול הענקות ולפיצול הדיון, נדחות. כן נדחות בקשות המשיבים שהדיון בהליכים יתברר במחלקה הכלכלית של בית המשפט. הבקשות תידונה אפוא לגופן, תוך שמירת זכות המשיבים והחברות להעלות את הטענות שלא נדחו מפורשות בהחלטה.

מועד הדיון בבקשות לגופן ייקבע בנפרד ויודע לצדדים.

המזכירות תסרוק את ההחלטה בשתי הבקשות שבכותרת.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים

.

ניתנה היום, ה' ניסן תשע"ח, 21 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.
















פשר בית משפט מחוזי 3642-08/16 אליעזר פישמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 21/03/2018)