פסקי דין על שרי יהל | פסקי דין על איתי רובין | פסקי דין על לירן ליאני ואח' | פסקי דין על סוגת תעשיות | פסקי דין על גבעת ברנר חקלאות אגודה שיתופית חקלאית |

16767-12/16 תצ     16/03/2018




תצ 16767-12/16 שרי יהל, איתי רובין, לירן ליאני ואח' נ' סוגת תעשיות בע"מ, גבעת ברנר חקלאות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת"צ 16767-12-16 יהל נ' סוגת תעשיות בע"מ

;
ת"צ 17808-12-16 רובין
נ' סוגת תעשיות בע"מ





לפני:
כבוד השופטת
מיכל אגמון-גונן


המבקשים:

1.
שרי יהל
ע"י ב"כ עוה"ד אוריאל גניהר
, נחמי מייזליש-וולק
,
רונית בימבליך-פצנובסקי
2. איתי רובין
3. לירן ליאני
4. סמירה
צמח
5. ורד קליין
ע"י ב"כ עו"ד אסף נוי


נגד

המשיבה:



הצד השלישי:
סוגת תעשיות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רן רוטמן


גבעת ברנר חקלאות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אביתר קלונר
, ליאת קינן
ואבי וי גרינברג





החלטה
מונחת לפני בקשתה של סוגת תעשיות בע"מ
למתן רשות להגשת הודעה לצד שלישי נגד גבעת ברנר חקלאות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
. זאת, במסגרת הליך שמתנהל נגדה מכוח חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות).

1. רקע הדברים וההליכים
1.א. רקע עובדתי ובקשת האישור
המבקשת 1 והמבקשים 2-5 הגישו, בנפרד, שתי בקשות לאישור תובענה ייצוגיות נגד המשיבה, סוגת תעשיות בע"מ
(להלן: סוגת או המשיבה). בבסיסן של שתי הבקשות לאישור, אשר הוגשו ביום 8.12.16, עומדת הודעה של סוגת אשר פורסמה לציבור ביום 6.12.16, לגבי חשד להימצאות שאריות של חומר הדברה במוצר "חיטה" המשווק על ידה (להלן: המוצר). המדובר במוצר שאותו משווקת סוגת לשוק הקמעונאי בשקיות במשקל של 1 ק"ג ו-500 גר', וכן במוצר זהה שנארז על ידי סוגת בשקיות במשקל של 1 ק"ג תחת מותג פרטי עבור רשת רמי לוי שיווק השקמה. בעקבות הגילוי האמור, עצרה סוגת את שיווק המוצר והחליטה על החזרה יזומה (
recall
) של כל אריזות המוצר אשר שווקו על ידה עד לגילוי ואשר נחשדו ככאלה שעלולות להכיל שאריות חומר הדברה.

הקבוצה שבשמה הוגשה בקשת האישור מטעם המבקשת 1, כללה את כל מי שרכש את המוצר, ואילו הקבוצה שבשמה הוגשה בקשת האישור מטעם המבקשים 2-5, כללה את כל מי שאכל מהמוצר וחש גועל וחרדה למצב בריאותו ולמצב בריאותם של בני משפחתו, עת פורסם כי קיים חשד להימצאות חומר הדברה במוצר.

הדיון בשתי הבקשות לאישור אוחד, ובהתאם הוגשה בקשה מאוחדת לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה, בסך 50,500,000 ₪, וזאת בטענה כי המשיבה מכרה מוצר פגום אשר היו בו שאריות של חומר הדברה. את הקבוצה שבשמה הוגשה בקשת האישור ביקשו המבקשים להגדיר, כך:
"כל מי שרכש(ה) במישרין או בעקיפין מאת המשיבה ו/או מי מטעמה, עד למועד הגשת בקשה זו, מוצר מסוג "חיטה", המיוצר ו/או משווק ו/או הנארז על ידי המשיבה ו/או מי מטעמה ואשר נמכר באריזות 1 ק"ג ו-0.5 ק"ג תחת המותג סוגת, ברקודים.. וכן באריזת 1 ק"ג תחת המותג רמי לוי, ברקוד..".

עילות התובענה שמכוחה הוגשה בקשת האישור הן תרמית בהתאם לסעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין); הפרת חובה חקוקה בהתאם להוראת סעיף 63 לפקודת הנזיקין; הפרת חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם-1980, הפרת סעיפים 2 ו-4(א) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 ועשיית עושר ולא במשפט בהתאם לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979.

המבקשים טענו בבקשת האישור, כי לבד מהוראתה לצרכנים שלא לצרוך את המוצר, להחזירו ולקבל מוצר אחר תחתיו, לא טרחה המשיבה להציע כל פיצוי שהוא ללקוחותיה, הגם שמדובר בציבור משתמשים אשר הועמד בסיכון ממשי, סבל מעוגמת נפש רבה ומרגשות חרדה, גועל ומפגיעה מוחלטת בהנאה, ולמעשה אינו יכול להשתמש עוד במוצר.

הסעד שהתבקש בבקשת האישור הוא פיצוי כספי, כאשר לעניין זה נטען, כי על המשיבה לפצות כל אחד מחברי הקבוצה בפיצוי המשקף את עלות המוצר (5 ₪ לערך) וכן בפיצוי המבטא את עוגמת הנפש, הרגשות השליליים והפגיעה באוטונומיה שנגרמה להם (הועמד על סך 500 ₪).

המבקשים טענו בבקשת האישור, כי כל התנאים לאישור התובענה כייצוגית מתקיימים במקרה דנן.

1.ב. התגובה לבקשת האישור והבקשה למתן רשות להגשת הודעה לצד שלישי
ביום 19.9.17 הגישה סוגת את תגובתה לבקשה המאוחדת לאישור, וכן בקשה למתן רשות להגשת הודעה לצד שלישי כנגד
גבעת ברנר חקלאות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

(להלן: גבעת ברנר או הצד השלישי).

בתגובתה לבקשת

האישור טענה סוגת, כי אין בבקשה לאישור ראיה כלשהי לכך שמי מהמבקשים רכש או צרך את המוצר, וכי אין למי מהמבקשים עילת תביעה אישית נגדה. נטען עוד, כי לא הייתה מצדה הטעייה כלשהי ואף לא הפרה של חובת הגילוי כלפי צרכני המוצר, שכן בעת שיווק המוצר סוגת לא ידעה, ולא יכולה הייתה לדעת, כי בחלק מהחיטה אשר סופקה לה ואשר ממנה נארז המוצר, עלולות להימצא שאריות של חומר הדברה. עוד נטען, כי לא נפל פגם כלשהו בהתנהלותה של סוגת, וכי האחריות המלאה והבלעדית להמצאות שאריות חומרי הדברה בחיטה אשר ממנה נארז המוצר מוטלת על גבעת ברנר, אשר סיפקה לסוגת את החיטה. נטען עוד, כי התובענה נשוא בקשת האישור אינה מתאימה להתברר במסגרת של תובענה ייצוגית. זאת, באשר על מנת לזכות בפיצוי בתובענה ייצוגית שהוגשה בגין הטעייה צרכנית יש צורך להראות, לגבי כל אחד ואחד מחברי הקבוצה הנטענת, כי הסתמך על הפרסום המטעה, כי נגרם לו נזק, וכי הנזק קשור בקשר סיבתי להסתמכות האמורה. נטען, כי גם שאלת הנזק הבלתי ממוני והפגיעה באוטונומיה היא שאלה אינדיבידואלית מובהקת, שכן רק מעט צרכנים, אם בכלל, יחושו רגשות שליליים העולים כדי פגיעה באוטונומיה כאשר יגלו שיש חשש להימצאות שאריות חומר הדבר במוצר, שלא נמצאו בפועל במוצר שאותו רכשו או צרכו. נטען גם, כי למעשה כלל לא קיימת קבוצה שהוטעתה באופן דומה או סבלה מנזק דומה לזה המתואר על ידי המבקשים בבקשה לאישור. עוד נטען, כי העילה העיקרית אשר עומדת בבסיס התובענה, קרי הפרת החובה שבחוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם-1980, כלל אינה רלבנטית לענייננו, וכי עובדה מהותית זו מעידה בעליל על טיבה וקלישותה של התובענה הייצוגית אשר אותה מתבקש בית המשפט לאשר. לבסוף נטען לחוסר תום לב מצד המבקשים, שלא טרחו לפנות בפני
יה מוקדמת לסוגת עובר להגשת בקשת האישור.

כאמור, בד בבד עם הגשת תגובתה לבקשת האישור הגישה סוגת בקשה למתן רשות להגשת הודעה לצד שלישי כנגד

גבעת ברנר. בתגובתה לבקשת האישור, וכן בבקשה למתן רשות להגשת הודעה לצד שלישי, טענה סוגת בכל הנוגע למעורבותה של גבעת ברנר בפרשה, כי היא רכשה את מרבית החיטה ששימשה לאריזות המוצר ששווקו על ידה עד לגילוי, ושנחשדו ככאלה העלולות להכיל שאריות חומר הדברה מאת גבעת ברנר, וזאת בהתאם להסכם לרכישת יבול חקלאי של חיטה אשר נחתם בין הצדדים ביום 6.12.15 (להלן: ההסכם לרכישת חיטה או ההסכם). נטען, כי במסגרת ההסכם לרכישת חיטה התחייבה גבעת ברנר, בין היתר, לגדל את החיטה בשטח של כ-400 דונם בגבעת ברנר, וזאת באופן מקצועי וקפדני, כולל הדברת מזיקים וטיפול בעשבייה, וכן לגדל, לטפל ולהוביל את החיטה עד למכון המיון על פי הוראות כל דין. עוד התחייבה גבעת ברנר, לספק את החיטה לסוגת כשהיא תואמת את המפרט המוסכם, ובכלל זאת, לספק את החיטה לסוגת לפי תקנות בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה), כשהחיטה ראויה ומיועדת למאכל אדם ועומדת בכל הדרישות של משרד הבריאות ו/או משרד החקלאות וכל חוק ודין ישראלי אחר.


נטען, כי במסגרת ההסכם לרכישת חיטה, סיפקה גבעת ברנר לסוגת, במהלך חודש מאי 2016, כמות של 273,020 ק"ג חיטה, וכי בהתאם להסכם כמות זו סופקה למכון המיון דגן גרעינים וזרעים בע"מ (להלן: מכון דגן), אשר ביצע עבור סוגת את הטיפול בחיטה. לאחר גמר הטיפול בחיטה ע"י מכון דגן, החיטה הייתה אמורה להיות מועברת למפעל סוגת לצורך ניפוי נוסף, אריזה ושיווק. על פי הטענה, כמות של 57,000 ק"ג מתוך כמות החיטה שסופקה ע"י גבעת ברנר לסוגת עורבבה ביחד עם כמות של 29,845 ק"ג חיטה אשר סופקה לסוגת קודם לכן ע"י ספק אחר, כך שנארזה על ידי סוגת כמות של 87,102 ק"ג חיטה. כמות חיטה זו נבדקה ונדגמה במכון דגן, ולאחר מכן נבדקה ונדגמה במפעל סוגת, לפני אריזת המוצרים. נטען, כי בכל הבדיקות והדגימות לא התגלה פגם או ליקוי כלשהו בחיטה ובמוצרים שנארזו כאמור וגם לא אותרו בהם שאריות של חומר הדבר כלשהו. נטען, כי מתוך הכמות האמורה, של 87,102 ק"ג, שיווקה סוגת ללקוחותיה ולרשת רמי לוי כמות של 72,954 ק"ג מוצרים (להלן: המוצרים הרלבנטיים).

נטען, כי מאוחר יותר בחודש דצמבר 2016, כאשר ביצע מכון דגן ניפוי של כמות נוספת אשר סופקה לסוגת על ידי גבעת ברנר, התגלו בה גרעיני חיטה ספורים בצבע ירקרק-כחול. נטען, כי מיד עם גילוי הגרעינים האמורים מסר מכון דגן הודעה על כך לסוגת, וכי בהתאם להנחיותיה של סוגת, הוכנסה כל כמות המוצרים הארוזים שטרם שווקו ואשר מקורם בגבעת ברנר להסגר במפעל סוגת. בהתאם, הוכנסה להסגר גם כל כמות החיטה אשר סופקה לסוגת על ידי גבעת ברנר והייתה מאוחסנת במכון דגן. נטען, כי למכון דגן ולסוגת לא הייתה בתחילה כל ידיעה מה מהות גרעיני החיטה בצבע ירקרק-כחול אשר התגלו, וכי לאחר בירור שנעשה, בין היתר עם גבעת ברנר, התברר כי מדובר בגרעיני חיטה מצופים בחומר הדבר הידוע בשם "רוש 80", אשר פוזרו על ידי גבעת ברנר לצורך הדברת מזיקים (להלן: הגרעינים הרעילים).

נטען, כי מיד כשהתבררה לסוגת מהות הגרעינים הרעילים היא עצרה את שיווק המוצרים והורתה על החזרה יזומה (
recall
) של כל המוצרים הרלבנטיים אשר שווקו על ידה ונחשדו ככאלה העלולים להכיל שאריות של חומר הדברה "רוש 80", היינו גרעינים רעילים. המשיבה הדגישה, כי ה-
recall

בוצע לגבי כ-84% מהמוצרים הרלבנטיים, אשר כללו כמות של 29,845 ק"ג חיטה תקינה לחלוטין, אשר סופקה, כאמור, על ידי ספק שאינו גבעת ברנר. נטען, כי בעקבות ה-
recall
הוחזרו לסוגת ע"י לקוחותיה 41,672 ק"ג מוצרים. כמו כן, הושמדו בסניפי שופרסל 3,017 ק"ג מוצרים, הושמדו ע"י צרכנים שפנו לשירות לקוחות של סוגת 1,480 ק"ג מוצרים ו-250 ק"ג מוצרים שימשו כדוגמאות לבדיקה במעבדות פנימיות וחיצוניות. סה"כ כמות המוצרים הרלבנטיים שהוחזרו והושמדו בוודאות (מתוך סך המוצרים הרלבנטיים: 72,945 ק"ג), הינה 46,419 ק"ג. אשר ליתרת הכמות של המוצרים הרלבנטיים, המסתכמת ב- 26,535 ק"ג, נטען על ידי סוגת, כי להערכתה רוב הכמות האמורה הושמדה ע"י מכולות, חנויות קטנות, סיטונאים, סניפים של רשת רמי לוי וצרכנים שלא טרחו להחזיר לסוגת את המוצרים שהיו ברשותם, שכן עלותם לא הצדיקה מבחינתם את הטרחה הכרוכה בכך. נטען, כי להערכת סוגת רק חלק מתוך הכמות של המוצרים הרלבנטיים נצרך בפועל ע"י צרכנים וזאת בשל ימי המכירה המועטים שחלפו בין מועד אספקת המוצרים הרלבנטיים ללקוחות והצגתם למכירה, לבין מועד פרסום ה-
recall
, וכי מכל מקום, ככל הידוע לסוגת, אף אחד מהצרכנים אשר צרך את המוצר לא נפגע באופן כלשהו.

נטען, כי לאחר סיום איסוף המוצרים הרלבנטיים ובתיאום עם משרד הבריאות, הושמדו באתר דודאים כל המוצרים הרלבנטיים שהוחזרו לסוגת, מלאי המוצרים הארוזים אשר נותרו בידי סוגת וטרם סופקו, כל כמויות החיטה אשר סופקו לסוגת על ידי גבעת ברנר, וכן כמות של 9,418 ק"ג חיטה שסופקה לסוגת ע"י קיבוץ חולדה ועברה מיון בקווים אשר שימשו קודם לכן למיון המוצרים הרלבנטיים, ובסה"כ 281,690 ק"ג חיטה. נטען, כי החזרה היזומה של המוצרים הרלבנטיים, השמדת מלאי המוצרים ומלאי החיטה על כל הכרוך בכך, גרם לסוגת הפסדים ניכרים. נטען, כי קודם להשמדת כל המוצרים הרלבנטיים והמלאי באתר דודאים, נבדקה על ידי סוגת כמות של 55,820 ק"ג (הכוללת את כמות המוצרים הרלבנטיים אשר הוחזרו לסוגת ויתרת המוצרים הרלבנטיים שנותרו במלאי של סוגת), וכי נמצאו בה גרעינים רעילים ספורים ולא יותר מחמישה. זאת, שעה שאריזת מוצר של 1 ק"ג מכילה כ-24,500 גרעיני חיטה.

המשיבה טענה, על רקע השתלשלות העניינים שלעיל, כי האחריות המלאה והבלעדית להימצאות שאריות של חומר הדברה "רוש 80" במוצרים הרלבנטיים – אם וככל שנמצאו (והדבר מוכחש) – מוטלת על גבעת ברנר, וכי בהתאם, אם וככל שנגרמו נזקים כלשהם למבקשים או לקבוצה (והדבר מוכחש), גבעת ברנר היא שאחראית להם.

נטען לעניין זה, כי גבעת ברנר הפרה את ההסכם לרכישת חיטה הפרות יסודיות, בין היתר בכך שהפרה את התחייבותה לגדל, להוביל ולטפל בחיטה בכל עת על פי הוראות הדין; בכך שסיפקה לסוגת חיטה המכילה שאריות חומר הדברה "רוש 80"; בכך שסיפקה לסוגת חיטה אשר אינה תואמת את המפרט; בכך שסיפקה לסוגת חיטה שאינה ראויה למאכל אדם; בכך שסיפקה לסוגת חיטה שאינה עומדת בדרישות משרד הבריאות, משרד החקלאות וכל חוק ודין אחר; בכך שסיפקה לסוגת חיטה שאינה מקיימת את הוראות תקנות בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה); בכך שלא ידעה את סוגת ולא התריעה בפני
ה בזמן אספקת החיטה, כי פוזרו על ידה בשטח גידול החיטה גרעיני חיטה מצופים חומר הדברה "רוש 80" לצורך הדברת מזיקים.

נטען עוד, כי גבעת ברנר הפרה חובה חקוקה, אשר נועדה, בין היתר, לטובתה או להגנתה של סוגת, בכך שהפרה את החובה המוטלת עליה על פי תקנות הגנת הצומח (קיום הוראות תווית האריזה), תשל"ז-1977, לקיים את הוראות השימוש המחייבות המפורטות בתווית האריזה של חומר ההדברה "רוש 80", אשר אושרה בידי מנהל האגף להגנת הצומח בהתאם לתקנות הגנת הצומח (הסדר תכשירים כימיים), תשנ"ז-1967. על פי הטענה, הפרת החובה החקוקה ע"י גבעת ברנר כאמור לעיל, גרמה לסוגת נזקים מהסוג של הנזק שאליו התכוונה החובה החקוקה.

עוד נטען, כי גבעת ברנר הפרה חובה חקוקה, אשר נועדה, בין היתר, לטובתה או להגנתה של סוגת, בכך שהפרה את החובה המוטלת עליה על פי תקנות בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומר הדברה), בכך שמכרה וסיפקה לסוגת חיטה אשר הכילה שאריות חומר הדברה "רוש 80". על פי הטענה, הפרת החובה החקוקה ע"י גבעת ברנר כאמור לעיל, גרמה לסוגת נזקים מהסוג של הנזק שאליו התכוונה החובה החקוקה.

נטען עוד, כי גבעת ברנר התרשלה ביחס לסוגת אשר כלפיה הייתה חייבת בחובת זהירות, בכך שבמעשיה או במחדליה המפורטים לעיל, היא עשתה מעשים, שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, ולא עשתה מעשים אשר אדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, ובכך שבגידול החיטה, בטיפול בה ובאספקתה לסוגת לא השתמשה במיומנויות ולא נקטה מידת זהירות שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות. על פי הטענה, ברשלנותה כאמור גרמה גבעת ברנר לסוגת נזקים.

לבסוף נטען, כי סוגת עצמה לא ידעה ולא הייתה יכולה לדעת מה היו הנסיבות שגרמו לכך שגרעיני חיטה מצופים בחומר הדברה "רוש 80" התערבבו בחיטה, שכן שטח הגידול, החיטה אשר גודלה בו, החיטה אשר סופקה ע"י גבעת ברנר לסוגת, חומר ההדברה "רוש 80" והפיזור של גרעיני חיטה מצופים בחומר הדברה "רוש 80" בשטח הגידול, היו בשליטה מלאה של גבעת ברנר ונראה שאירוע המקרה שגרם לנזקים הנטענים – אם וככל שנגרמו – מתיישב יותר עם המסקנה שגבעת ברנר לא נקטה זהירות סבירה מאשר המסקנה שגבעת ברנר נקטה זהירות סבירה ואשר על כן על גבעת ברנר הראיה שלא הייתה לגבי המקרה הנ"ל התרשלות שתחוב עליה.

1.ג. ההליך בקשר עם ההודעה לצד שלישי
ביום 19.10.17 התקבלה לתיק בית המשפט הודעה מטעם המבקשים, לפיה הם נותנים הסכמתם לבקשת המשיבה למתן רשות להגשת הודעה לצד שלישי נגד גבעת ברנר.

בהחלטתי מיום 1.11.17 הבהרתי, כי מאחר שההליך דנן הוא תובענה ייצוגית, הרי שמשלוח הודעה לצד שלישי טעון קבלת היתר, כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון ברע"א 5635/13 קורל-תל בע"מ נ' אביהוא רז ואח'

(1.4.15) (להלן: עניין קורל-תל). עוד הבהרתי, כי פסק הדין בעניין קורל-תל מתווה את הכללים הרלבנטיים להליך של הודעת צד ג' במסגרת תובענות ייצוגיות, וכן את הדרך הדיונית בה יש ללכת עד שתתקבל ההחלטה אם לאשר את הבקשה למשלוח הודעת צד ג'.
משכך, ועל רקע העקרונות והכללים שנקבעו בעניין קורל-תל, הורתי, כך:
1. המשיבה (מבקשת הרשות למשלוח ההודעה) תמציא לצד ג' את ההחלטה דנן, אליה תצרף את בקשת הרשות למשלוח הודעת צד ג', בקשת המבקשים לאישור התובענה הייצוגית ותגובת המשיבה לבקשה לאישור התובענה הייצוגית.
2. צד ג' יגיב לבקשה לאישור התובענה כייצוגית ולבקשה למשלוח הודעת צד ג' וימציא את תגובותיו הן למבקשים והן למשיבה, בתוך 60 ימים. בתגובת צד ג' לבקשה לאישור התובענה הייצוגית תהא התייחסות הן לטענות המועלות בבקשת האישור, הן לטענות שהעלתה המשיבה נגד צד ג'. ככל שעומדות לצד ג' טענות זהות לאלה שהועלו על ידי המשיבה בתגובתה לבקשת האישור, העלאתן של טענות כאמור תהיה, במידת האפשר, על דרך ההפניה לתגובת המשיבה לבקשת האישור. תגובת צד ג' לבקשה למשלוח הודעת צד ג' תכלול התייחסות גם לשאלת מתן ההוראות שנדרשות לשיטתו לצורך דיון בהודעת צד ג' בהתאם לתקנה 222 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
3. המשיבה רשאית להשיב לתגובת צד ג' לבקשה למשלוח הודעת צד ג' בלבד, וזאת תוך 20 ימים מעת קבלת התגובה.
4. עם מתן ההחלטה בבקשת הרשות למשלוח הודעת צד ג', יהיו המבקשים רשאים להשיב לתגובת המשיבה לבקשת האישור, ובהתאמה להחלטה שתינתן, גם לתגובת צד ג' לבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

5. המזכירות תוסיף כצד להליך את גבעת ברנר חקלאות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
, זאת על מנת לאפשר לה להגיב לבקשה האמורה הנוגעת אליה, וכן להגיב לבקשה לאישור התובענה הייצוגית, הכל כמפורט להלן."

ביום 8.2.18 התקבלה תגובתה של גבעת ברנר לבקשה לאישור וכן תגובתה לבקשה למתן רשות להגשת הודעה לצד שלישי. החלטה זו ניתנת משחלף המועד להגשת תשובת סוגת לתגובתה של גבעת ברנר לבקשה למתן רשות
להגשת הודעה לצד שלישי.

2. טענות הצדדים
סוגת
טוענת, כי צירוף גבעת ברנר לבקשת האישור דנן הולם את התכליות העומדות בבסיס הליך ההודעה לצד שלישי, וכן מביא לאיזון ראוי בין זכויות הצדדים ולקידום יעילות והוגנות הדיון.

נטען, כי גבעת ברנר אחראית באופן מלא ובלעדי להימצאות שאריות חומר הדברה "רוש 80" במוצרים הרלבנטיים, אם וככל שנמצאו בהם, להחזרה יזומה של המוצרים הרלבנטיים ע"י סוגת ולכל הנזקים הנטענים, אם וככל שנגרמו עקב כך. נטען, כי אין זה צודק ואין זה ראוי כי סוגת לבדה תהא חשופה לטענות בדבר נזקים אשר נגרמו, כביכול, כתוצאה מהמצאות שאריות של חומר הדברה "רוש 80", במוצרים הרלבנטיים, שעה שהאחריות המלאה לכך מוטלת על גבעת ברנר. נטען עוד, כי ככל שבקשת האישור תאושר על סמך טענותיהם של המבקשים, הרי שעל בסיס אותן טענות ממש יש לחייב את גבעת ברנר לפצות, לשפות או להשתתף בכל חבות או סעד שייפסק נגד סוגת. לעניין זה נטען, כי אם וככל שנגרמו הנזקים הנטענים על ידי המשיבים, הרי שנוצר נזק אחד ויש לבדוק את חלקה של גבעת ברנר באחריות להיווצרותו. על פי הטענה, בנסיבות אלה, אם וככל שתתקבל התובענה נשוא בקשת האישור, תהיה לסוגת הזכות לשיפוי כלפי גבעת ברנר בהתאם לסעיף 84 לפקודת הנזיקין. אולם, במידה וגבעת ברנר לא תצורף להליך והבקשה לאישור תתקבל, הדבר יביא לפגיעה קשה ובלתי הפיכה ובלתי מדתית בזכויות הדיוניות והמהותיות של סוגת כמו גם לחסרון כיס ניכר מצדה, עד לבירור ההליכים הנוספים מול גבעת ברנר. נטען, כי שיקול זה, כפי שהובהר על ידי בית המשפט העליון בעניין קורל-תל, תומך בקבלת הבקשה למתן רשות להגשת הודעה לצד שלישי בענייננו.

נטען עוד, כי בנסיבות ענייננו ניהול הליכים משפטיים נפרדים נגד הצד השלישי בשאלות כה סבוכות ומורכבות יהיה בלתי יעיל, יצריך השקעת משאבים ניכרים מצד סוגת שלא לצורך ויביא לבזבוז זמן שיפוטי יקר. על פי הטענה, אין לדרוש מסוגת לקיים הליך כה מורכב וסבוך מול הצד השלישי בנפרד, על כל המשמעויות הכלכליות ובזבוז המשאבים האדיר הנובעים מכך. נטען, כי ניהול הליכים משפטיים נגד הצד השלישי מקים גם חשש מפני הכרעות סותרות בין בית המשפט השונים אשר יידרשו להכריע בשאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, וכי הדבר עלול לפגוע באמון הציבור בבתי המשפט וכן בזכויותיה הדיוניות של סוגת. על פי הטענה, הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח הטענות החמורות אשר הועלו בבקשת האישור. בנסיבות אלו, כך נטען, מובן כי בתקופת הביניים, אשר יכולה להמשך זמן רב, עלול להיגרם לסוגת נזק בלתי הפיך, שאף יפעיל עליה לחץ בלתי הוגן להתפשר בבקשת האישור. נטען, כי מנגד, צירוף הצד השלישי להליך בקשת האישור כבר בשלב הנוכחי, בהתאם להנחיות בית המשפט העליון בעניין קורל-תל, לא יביא לפגיעה מהותית במי מהצדדים, שהרי הבירור העובדתי טרם החל, לצד השלישי תינתן ההזדמנות הנאותה להגיש את ראיותיו ולמבקשים תינתן ההזדמנות להשיב לכל הטענות במרוכז.

גבעת ברנר
טוענת, כי במסגרת הבקשה דנן מבקשת סוגת לצרף אותה להליך וזאת במטרה אחת ויחידה והיא להכביד על ההליך הייצוגי, תוך ניסיון להעביר את האחריות שלה כלפי צרכנייה, או כל אחריות אחרת ככל ותוטל, על גורמים אחרים. זאת, מבלי להציג בבקשה כל תשתית עובדתית המצדיקה הטלת אחריות, בין נזיקית ובין אחרת, על גבעת ברנר. נטען, כי בנסיבות ענייננו לא הורם הנטל, ולו הקלוש ביותר, הנדרש לצירופה כצד שלישי להליך, וכי אם וככל שתאושר הגשת הודעת צד שלישי כנגדה, כי אז היא תשקול הגשת הודעת צד שלישי הן כנגד מכון דגן והן כנגד יצרן חומר ההדברה "רוש 80".

נטען, כי גבעת ברנר פעלה לצורך גידול החיטה ואספקתה לפי כל דין, וכי היא נקטה בכל האמצעים העומדים לרשותה לצורך הבטחת בטיחות גידול התוצרת החקלאית, לרבות קיום הנחיות משרד החקלאות ופיתוח הכפר או משרד הבריאות, שימוש בתכשירים תחת רישיון שניתן לה ובתוקף, בהתאם להוראות תקינה ותווית מוצרי אריזותיה, והכל בהתאם להנחיותיו של אגרונום מומחה שתפקידו להנחות את גבעת ברנר באיזה אופן יש לבצע את הליכי גידול החיטה, עד רגע אספקתה.

נטען, כי בהתאם לכל דין ועל פי ההסכם בין הצדדים, סיפקה גבעת ברנר תוצרת חקלאית גולמית תקינה לחלוטין, המחייבת ביצוע תהליכי עיבוד, מיון ובדיקות קפדניות טרם האריזה והשיווק לצרכן של המוצר כמוצר מזון, וזאת אף לשיטתה של סוגת. על פי הטענה, מרגע אספקת הסחורה לסוגת, איבדה גבעת ברנר את שליטתה בסחורה והיא אינה יכולה לדעת כיצד טופלה הסחורה, הן בשלב הניפוי, הן בשלב האחסנה. זאת ועוד. ההסדר החוזי בין הצדדים הגדיר באופן מפורש, כי האחריות לביצוע הבדיקות ובקרת תקינות הסחורה המסופקת ע"י גבעת ברנר מוטלת על סוגת. בנסיבות אלה, כך נטען, האחריות הצרכנית, החוזית והנזיקית מוטלת על סוגת בלבד. נטען, כי הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח טענותיה של סוגת, בבחינת הודאת בעל דין, כי לא טענה לכל פגם בסחורה במועד שנקבע לכך על פי ההסכם, כי אחסנה את הסחורה במשך זמן רב במכון דגן, מחוץ לשליטתה ולפיקוחה של סוגת ובוודאי שלא בשליטתה של גבעת ברנר, וכי לאחר הבדיקות שביצעה לכאורה וטרם שיווק המוצרים עורבבה על ידה או בהוראותיה הסחורה שסופקה לה מגבעת ברנר עם סחורה שמקורה במגדל אחר, אף זאת מבלי שהוסיפה והבהירה על נסיבות הערבוב, על מקור הסחורה האחרת, על טיבה וכיו"ב. לאור האמור, כך נטען, לא קמה כל הצדקה לצירופה של גבעת ברנר ולהטלת כל אחריות לכל פגיעה (מוכחשת) לפתחה, ולו מהטעם שבפעולותיה ובמחדליה של סוגת נותק כל קשר סיבתי (שלא היה מלכתחילה), בין אספקת תוצרת הגידול החקלאי הגולמי של גבעת ברנר, לבין הפגיעה הנטענת של המבקשים.

3. מתן רשות להגשת הודעה לצד שלישי בנסיבות ענייננו
3.א. המסגרת הנורמטיבית: עניין קורל-תל
חוק תובענות ייצוגיות ותקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010 אינם כוללים התייחסות לאפשרות הגשת הודעה צד שלישי בתובענות ייצוגיות. כאמור לעיל, בעניין קורל-תל נקבע על ידי בית המשפט העליון (מפי כב' הנשיא (בדימ') א' גרוניס (כתוארו אז) ובהסכמת כב' השופטים נ' הנדל וצ' זילברטל), כי הגשת הודעה לצד שלישי במסגרת תביעה ייצוגית היא אפשרית, אולם זאת בכפוף לקבלת רשות מבית המשפט. נקבע, כי בבואו להכריע בבקשה למתן רשות להגשת הודעה לצד שלישי בתובענה ייצוגית, יונחה בית המשפט על ידי מספר שיקולים, המאזנים בין יתרונותיה של הגשת הודעת צד שלישי מחד גיסא, ובין המורכבות הטמונה בהליך הייצוגי והחששות מפני ניצול לרעה של הליך הגשת הודעת צד שלישי, מאידך גיסא.

בית המשפט העליון עמד על כך שיתרון מרכזי של הגשת הודעה לצד שלישי הוא מניעת האפשרות של הכרעות סותרות (עניין קורל-תל, פסקאות 17-18), וכי יתרון נוסף הוא חיסכון במשאבים שיפוטיים ובמשאבי בעלי הדין (עניין קורל-תל, פסקה 19). יתרון נוסף בהגשת הודעה לצד שלישי הוא צמצום פרק הזמן שיחלוף בין חיובו של הנתבע כלפי התובע לבין ההכרעה בטענות הנתבע כלפי הצד השלישי, אשר מקטין את הנזק לנתבע בשל חסרון כיס שבו הוא עשוי להימצא באותה תקופת ביניים (שם). בית המשפט עמד על כך שמנגד קיימים גם חסרונות להודעת צד שלישי. כך, מנקודת מבטו של התובע, הוא נאלץ להתמודד עם הליך מורכב יותר ועם בעלי דין רבים יותר הניצבים מולו, ועלויותיו בניהול ההליך נעשות גבוהות יותר (עניין קורל-תל, פסקה 20). חיסרון נוסף נעוץ באפשרות שבסופו של ההליך תידחה תביעת התובע, וכפועל יוצא מכך יתברר שההליך שנוהל נגד הצד השלישי נוהל לחינם (שם).

בעניין קורל-תל נקבע, כי התכליות העומדות בבסיס הגשת הודעה לצד שלישי בהליך אזרחי רגיל מתקיימות גם בתובענות ייצוגיות, ולעתים אף ביתר שאת. כך, באשר לתכלית שעניינה מניעת האפשרות של הכרעות סותרות נקבע, כי (עניין קורל-תל, פסקה 23):
"תכלית זו מתקיימת אף בתובענה ייצוגית. גם בתובענה ייצוגית שלא תוגש בה הודעה לצד שלישי עלול הנתבע להיות מחויב כלפי הקבוצה המיוצגת בהליך האחד, ולא להיות זכאי לשיפוי או להשתתפות בשל קביעה סותרת בעניין חבותו או אחריותו כלפי הקבוצה, שתעשה בהליך הנפרד שיגיש נגד הצד השלישי
.. גם כשמדובר בתובענה ייצוגית יכול הצד השלישי להעלות בהליך הנפרד שיוגש נגדו טענות שהועלו על-ידי הנתבע במסגרת התובענה הייצוגית, וייתכן שהדבר יוביל לקביעות סותרות בכל אחד מן ההליכים. כמובן, שהצד השלישי יכול אף להעלות טענות שהנתבע לא העלה כלל כלפי התובע המייצג.

זאת ועוד, התכלית בדבר מניעת החשש מפני הכרעות סותרות אך מתעצמת בהליך הייצוגי. זאת, בשל העובדה ששווין של תובענות ייצוגיות עשוי להאמיר לעתים לכדי סכומי עתק. .... הנזק שעשוי להיגרם לנתבע בשל הכרעות סותרות בתובענה הייצוגית ובהליך הנפרד שינהל כלפי הצד השלישי עשוי להיות עצום. בנוסף, הגשת תובענה ייצוגית בסכום עתק תוך שלילת האפשרות להגיש הודעה לצד שלישי, עשויה להפעיל על הנתבע לחץ שאינו הוגן להתפשר......"

ובהמשך, באשר לתכליות שעניינן חסכון במשאבים וצמצום פרק הזמן שיחלוף בין חיוב הנתבע כלפי התובע לבין ההכרעה בטענות הנתבע כלפי הצד השלישי (עניין קורל-תל, פסקה 24):
"תכלית נוספת שעליה עמדנו להגשת הודעה לצד שלישי היא חסכון במשאבים. הצורך בהגשמת תכלית זו קיים גם כשמדובר בתובענה ייצוגית. בלא אפשרות של הודעה לצד שלישי בתובענה ייצוגית, לעתים יהיה צורך שבית המשפט ידון ויכריע בשנית באותן הפלוגתאות שכבר הוכרעו בעבר. גם התכלית שעניינה צמצום פרק הזמן שיחלוף בין חיוב הנתבע כלפי התובע לבין ההכרעה בטענות הנתבע כלפי הצד השלישי, מתקיימת בתובענה ייצוגית, ואף ביתר שאת. כשעסקינן בתובענה ייצוגית, המשמעות של ההכרעה לחובת הנתבע עשויה להיות חמורה במיוחד כלפיו. במקרים קיצוניים עשוי חיובו של הנתבע בתובענה ייצוגית אף להעמידו בסכנה של חדלות פירעון. באותה תקופת ביניים, שבה יחויב הנתבע כלפי הקבוצה המיוצגת בסכום מצטבר גבוה בעודו ממתין להכרעה ביחסיו מול הצד השלישי, עשוי להיגרם לנתבע נזק רב, שלעתים אינו הפיך. פשיטא, שהחשש מפגיעה זו עשוי גם הוא ליצור לחץ שאינו הוגן על הנתבע להתפשר..".

עם זאת, הוסיף בית המשפט העליון וקבע, כי אין להתעלם משיקולי הנגד המתקיימים גם בתובענה ייצוגית (עניין קורל-תל, פסקה 25):
"כפי שצוין לעיל, אחד החסרונות בהודעה לצד שלישי הוא ייקור עלויותיו של התובע בניהול ההליך. חסרון זה קיים גם בתובענות ייצוגיות. זאת ועוד, קיים גם חשש כי מתן האפשרות לנתבע בתובענה ייצוגית להגיש הודעה לצד שלישי ינוצל לרעה. הסכנה היא כי נתבעים בתובענות ייצוגיות יגישו הודעות לצדדים שלישיים כצעד אסטרטגי, במטרה להביא לסרבול הדיון, להתשת התובע המייצג ופרקליטו ולהגדלת העלויות של ניהול ההליך. חשש זה מתעצם בהליך ייצוגי משום שבמקרים רבים הגוף הנתבע בתובענה ייצוגית הוא בעל יכולות כלכליות רבות. עמדנו לעיל על החשש כי היעדר האפשרות להגיש הודעה לצד שלישי עשוי להפעיל על הנתבע לחץ לא הוגן להתפשר. אולם, הסכנה קיימת גם מן הכיוון ההפוך: ההכבדה על התובע המייצג, שיהא עליו להתמודד עם טענותיהם של צדדים שלישיים בנוסף לאלו של הנתבע, עשויה להפעיל גם עליו לחץ גדול להתפשר או להסתלק מן ההליך. הדבר אף יכול לרפות ידיהם של תובעים מייצגים פוטנציאליים מליזום הליכים, בשל העלויות הגבוהות יותר שיתלוו לניהול ההליך. חיסרון נוסף הוא שגם אם צירופו של צד שלישי להליך הוא לכאורה מוצדק, עשוי הדבר לסרבל ולהאריך את הדיון. זאת, בשים לב לעובדה שלא אחת הדיון בהליך ייצוגי הוא מורכב ומסובך ממילא."

על רקע האמור לעיל, נקבע בעניין קורל-תל, כי יש ליתן רשות להגשת הודעה לצד שלישי כאשר הנתבע מציג בבקשתו ביסוס ראוי לחבותו של הצד השלישי כלפיו, ובלשונו של כב' הנשיא (בדימ') א' גרוניס (עניין קורל-תל, פסקה 34):
"לטעמי, נוכח המורכבות הטמונה בהליך הייצוגי, ונוכח החששות שעליהם עמדנו לעיל מפני ניצול לרעה של הליך צד שלישי, יש ליתן רשות להגיש הודעה לצד שלישי כאשר הנתבע מציג בבקשתו ביסוס ראוי לחבותו של הצד השלישי כלפיו. כך, למשל, כאשר טענות הנתבע כלפי הצד השלישי מבוססות על ראיות בכתב (לדוגמה, קיומו של חוזה בכתב ביניהם המקים חבות לכאורית לשיפוי או להשתתפות), תיטה הכף לטובת מתן הרשות ליתן הודעה לצד שלישי יותר מאשר מקרה שבו אין בידי הנתבע ראיות בכתב כאלו. דומה גם, כי כאשר מדובר בהודעה אל צדדים רביעיים, חמישיים וכן הלאה, יש להחמיר את הרף עוד יותר, נוכח הסיבוך ההולך וגובר של ההליך.. עם זאת יובהר, כי בגדר בחינה זו אין מקום שבית המשפט ייכנס לעובי הקורה בטענות המועלות בהודעה לצד השלישי, וּודאי שאין מקום לעריכת בירור עובדתי בעניין מעבר לכתוב בכתבי הטענות. על ההחלטה בעניין להתקבל תוך דיון ענייני ויעיל בטענות המועלות בבקשת הרשות ליתן הודעה לצד השלישי ובתשובות לה, על מנת שההכרעה בבקשת הרשות לא תעכב יתר על המידה את בירור ההליך..".


נקבע, כי שיקול מרכזי נוסף שעל בית המשפט לשקול הוא "האם נעשה בהודעה לצד השלישי שימוש לרעה כצעד אסטרטגי גרידא, במטרה להתיש את התובע המייצג ולהכביד עליו ועל פרקליטו. למשל, כאשר ההודעה לצד השלישי נראית נטולת בסיס על פניה, גובר החשד כי מדובר בשימוש בהליך זה שלא מתוך מטרה כנה להיפרע מהצד השלישי" (עניין קורל-תל, פסקה 35). בהמשך הדברים, התייחס בית המשפט העליון גם לשיקולים של סרבול ההליך והכבדה על התובע וקבע בעניין זה, כך (עניין קורל-תל, פסקה 36):
"השאלה העיקרית שיש לשאול היא, האם הסרבול וההכבדה הנגרמים בשל הוספת הצד השלישי, אינם עדיפים על-פני ניהול הליך שלם ונפרד שעשוי ליזום הנתבע נגד הצד השלישי, הליך שבו עשויות להישמע אותן הטענות ואותן הראיות פעם נוספת. אם כן, זהו האיזון המדויק יותר: איזון בין הסרבול וההכבדה שייגרמו על-ידי ההודעה לצד השלישי, לבין החשש מכפל דיון בשני הליכים נפרדים, וכמובן, מצטרף לכך החשש שהנתבע יסבול נזק ממשי מהכרעות סותרות בשני ההליכים. בנוסף, ניתן להתגבר על הסרבול שנגרם בשל צירופו של הצד השלישי, או למצער למתנו, על-ידי מתן הוראות באשר לאופן ניהול הדיון בהודעה לצד השלישי..".

שיקול נוסף שאליו התייחס בית המשפט העליון הוא שוני אפשרי בין הטענות הנדונות בהליך העיקרי לבין הטענות שמפנה הנתבע כלפי הצד השלישי. בית המשפט קבע לעניין זה, כך (עניין קורל-תל, פסקה 37):
"גם אם בכל אחד מן המישורים מועלות טענות שונות, עדיין נשאלת השאלה האם יש לאפשר לצד השלישי להעלות טענותיו בהליך העיקרי לגבי מישור היחסים שבין התובע לבין הנתבע.... זאת, שכן אחרת, יוכל הצד השלישי לעמוד על פתיחת סוגיות אלו מחדש בהליך הנפרד שיגיש נגדו הנתבע... על-כן, לטעמי אין בעובדה שבכל אחד מן המישורים מועלות טענות מסוג אחר, כדי להביא, מיניה וביה, לדחיית הבקשה להגיש הודעה לצד שלישי.
"

3.ב. מן הכלל אל הפרט
לאחר שעיינתי בבקשת האישור, בתגובתה של סוגת לבקשת האישור, בבקשת סוגת למתן רשות להגשת הודעה לצד שלישי נגד גבעת ברנר ובתשובתה של גבעת ברנר לבקשת האישור ולבקשה למתן רשות להגשת הודעה לצד שלישי, נחה דעתי כי בענייננו עלה בידי סוגת להציג ביסוס ראוי לחבות גבעת ברנר כלפיה.

בענייננו אין חולק, כי גבעת ברנר אמנם סיפקה לסוגת את מרבית החיטה אשר שימשה לאריזת המוצרים הרלבנטיים. אין גם חולק, כי אחד מחומרי ההדברה שבהם עושה גבעת ברנר שימוש הוא "רוש 80", אשר שאריות ממנו נמצאו בחיטה שלכאורה סופקה לסוגת ע"י גבעת ברנר. בנסיבות אלה, ככל שהטענות המועלות כנגד סוגת בבקשת האישור יתבררו כנכונות, הרי שקיימת חבות לכאורית לשיפוי או להשתתפות מצדה של גבעת ברנר, וזאת, בין היתר, מכוח ההסכם לרכישת חיטה שנחתם בין הצדדים בקשר עם אספקת הסחורה. גבעת ברנר העלתה, אמנם, בתגובתה לבקשה, טענות מטענות שונות, בניסיון להדוף את טענות סוגת בדבר אחריותה להמצאות שאריות חומר הדברה במוצרים הרלבנטיים. אולם, כפי שנקבע בעניין קורל-תל, בשלב זה, עת נדרש בית המשפט לבקשה לקבלת רשות להגשת הודעה לצד שלישי, אין מקום שבית המשפט ייכנס לעובי הקורה בטענות המועלות בהודעה לצד השלישי, וודאי שאין מקום לעריכת בירור עובדתי מעבר לכתוב בכתבי הטענות.

המסקנה הינה, אפוא, כי בענייננו עלה בידי סוגת להציג בבקשתה ביסוס ראוי לחבות גבעת ברנר.
בנסיבות אלה, ניהול הליכים נפרדים כנגד גבעת ברנר יהיה בלתי יעיל, יצריך השקעת משאבים ניכרים מצד סוגת שלא לצורך ויביא לבזבוז זמן שיפוטי יקר. לא זאת אף זאת, ניהול הליכים נפרדים כאמור עלול להביא להכרעות סותרות.

לא מצאתי, מנגד, כי צירופה של גבעת ברנר להליך יוביל לסרבול או הכבדה על ההליך. ההפך הוא הנכון. סבורני כי בנסיבות ענייננו, בשים לב לטענות המועלות בבקשת האישור, קיים צורך ממשי לצירופה של גבעת ברנר כצד להליך על מנת שניתן יהא להציג בפני
בית המשפט תמונה מלאה של המסכת העובדתית שהובילה להגשתה של בקשת האישור ובכך ליעל את ההליך. ואמנם, גם המבקשים עצמם נתנו הסכמתם להגשת ההודעה לצד שלישי. מכאן, שגם לא קיים חשש בענייננו, כי נעשה בהודעה לצד השלישי שימוש לרעה כצעד אסטרטגי גרידא, במטרה להתיש את המבקשים ולהכביד עליהם.

לאור כל האמור, אני נעתרת לבקשה לצירופה של גבעת ברנר כצד שלישי בהליך שבכותרת.

יובהר, כי בשלב זה של הדיון, של בירור בקשת האישור, לא תשמענה טענות הנוגעות למערכת היחסים שבין סוגת לבין גבעת ברנר, ואלה תשמענה, במידת הצורך, ככל שבקשת האישור תתקבל (ראו והשוו לעניין קורל-תל, פסקה 45).

4. סוף דבר
בקשתה של סוגת תעשיות בע"מ
למתן רשות להגשת הודעה לצד שלישי נגד גבעת ברנר חקלאות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
, מתקבלת.

המבקשים רשאים להשיב לתגובת סוגת לבקשה לאישור וכן לתגובת גבעת ברנר לבקשת האישור, בתוך 30ימים מהיום.

לאחר שתוגש תגובה כאמור, יקבע מועד לדיו מקדמי בבקשת האישור.

ניתנה היום, כ"ט אדר תשע"ח, 16 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.










תצ בית משפט מחוזי 16767-12/16 שרי יהל, איתי רובין, לירן ליאני ואח' נ' סוגת תעשיות בע"מ, גבעת ברנר חקלאות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (פורסם ב-ֽ 16/03/2018)