פסקי דין על נצ"מ עפרה ברטוב | פסקי דין על משטרת ישראל/ מחוז ירושלים | פסקי דין על השר לבטחון הפנים חה"כ גלעד ארדן | פסקי דין על מפכ"ל משטרת ישראל רנ"צ רוני אלשייך |

34023-01/18 עתמ     20/03/2018




עתמ 34023-01/18 נצ"מ עפרה ברטוב נ' משטרת ישראל/ מחוז ירושלים, השר לבטחון הפנים חה"כ גלעד ארדן, מפכ"ל משטרת ישראל רנ"צ רוני אלשייך








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 34023-01-18 ברטוב נ' משטרת ישראל/ מחוז ירושלים
ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
דנה כהן-לקח


עותרת

נצ"מ עפרה ברטוב


נגד

משיבים

1. משטרת ישראל/ מחוז ירושלים
2. השר לבטחון הפנים, חה"כ גלעד ארדן
3. מפכ"ל משטרת ישראל, רנ"צ רוני אלשייך


מבקש העיון

מר דוד מזרחי

בקשת עיון בתיק בית משפט

החלטה


1.
לפניי בקשה של מר דוד מזרחי (להלן:
המבקש
), שאינו בעל דין בהליך, לעיין במלוא החומר שבתיק. לפי הנטען בבקשה, המבקש הנו קצין משטרה בדימוס שמתנהלים בעניינו הליכים משפטיים, בין היתר על רקע פיטורין שלא כדין מהמשטרה. לטענת המבקש בבקשה ובתשובה, העיון בתיק זה נדרש לו לצורך ההליכים המשפטיים שהוא מנהל, והוא מתחייב לשמור על פרטיות העותרת ולעשות במידע שבתיק לשימוש לצרכים משפטיים בלבד.

2.
העותרת מתנגדת לעיון המבוקש. נטען כי עניינה של העותרת ייחודי בנסיבותיו, ואינו רלוונטי להחלטות פיטורין בכלל ולעניינו של המבקש בפרט. עוד נטען כי כתב העתירה ותגובת המדינה כוללים פירוט אודות העותרת, תפקידיה, השכלתה, נסיבותיה האישיות והמשפחתיות, הערכות מקצועיות שקיבלה, ועניינים נוספים הנוגעים לצנעת הפרט, כך שמסירתם לעיון המבקש תוביל לפגיעה קשה בפרטיות העותרת ומשפחתה. לחלופין, נטען כי אם וככל שבית-המשפט יראה להיעתר לבקשת העיון, מן הראוי להורות על מחיקה/השחרה של כלל הפרטים והעובדות בכתב העתירה ובתגובת המדינה שיש בהם חשיפת עניינים אישיים אודות העותרת (בתגובת העותרת צוין כי מדובר בפרטים רבים). המדינה סבורה כי יש לדחות את בקשת העיון, והצטרפה לנימוקיה של העותרת בעניין זה.

3.
עיינתי בבקשה, בתגובות ובתשובת המבקש.


המסגרת הנורמטיבית לבחינת הבקשה שלפניי מצויה
בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון
בתיקי בית משפט), התשס"ג-2003
(להלן:
התקנות
).
תקנה 4(א)
לתקנות קובעת כי: "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט ובלבד שהעיון בו אינו אסור על-פי דין". בפסיקתו של בית-המשפט העליון נקבע כי התקנות מתוות מסלול תלת-שלבי לבחינתה של בקשת עיון (ראו:
ע"א 8849/01
סבוב נ' פז-גל
, פ"ד נט
(5) 385 (2005)):
בשלב הראשון
נבחנת השאלה האם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת
בשלב השני
השאלה האם העיון מוצדק. במסגרת שלב הבחינה השני, נקודת המוצא היא שלכל אדם זכות עיון נוכח עיקרון פומביות הדיון. לפיכך, נטל ההנמקה המוטל על מבקש העיון הוא קל יחסית. מנגד, על המתנגד לבקשת עיון רובץ הנטל לשכנע כי אין להתיר את העיון, ועליו להעלות בהקשר זה טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון המבוקש. אין די בהקשר זה בטענות כלליות, אלא נדרש הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של
מסמכים ספציפיים
. לצד זאת, ראוי להדגיש כי כמו כל זכות, גם זכות העיון אינה מוחלטת, ולעתים יש מקום להגבילה בשל אינטרסים נוגדים. בין האינטרסים העשויים להצדיק מניעת עיון, מצויה הזכות לפרטיות של בעלי הדין, הגנה על סודות מסחריים ועוד. ההכרעה בשאלת העיון מבוססת על איזון בין האינטרסים והזכויות של כל הנוגעים בדבר - מבקש העיון, בעלי הדין, והאינטרס הציבורי.
בשלב השלישי
, ובהנחה שיש הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים הנוגדים. במסגרת זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים.

4.
ומן הכלל אל הפרט - מאחר שנטל ההנמקה המונח על כתפי המבקש הוא קל יחסית; מאחר שההליך שבכותרת מתנהל בדלתיים פתוחות, ללא איסור פרסום; ומאחר שהעותרת לא הצביעה על איסור בדין לעיון המבוקש - אני סבורה כי די בהנמקה שהציג המבקש כדי לעמוד בנטל הקל הנדרש ממנו לצורך הגשתה של בקשת העיון. עם זאת, אני רואה לציין כי ההנמקה שהציג המבקש היא לאקונית, ואינה מסבירה כיצד עניינה הספציפי של העותרת עשוי להיות רלוונטי להליכים המשפטיים שמנהל המבקש, אם בכלל. עובדה זו תקבל משמעות במסגרת מלאכת האיזון בין האינטרס של מבקש העיון ועוצמתו, לבין האינטרסים הנוגדים של העותרת ועוצמתם.


כאמור, העותרת טענה כי היעתרות לבקשה תוביל לפגיעה קשה בפרטיותה ובפרטיות בני משפחתה. בהתייחס לכך, אציין כי לצד כתבי-בי-דין הכוללים טענות עובדתיות ומשפטיות שאין בהן משום פגיעה בפרטיות, התיק כולל גם פרטים ומסמכים הנוגעים לחייה המקצועיים, המשפחתיים והאישיים של העותרת. הדבר בולט במיוחד בכל הנוגע לנספחים שצורפו לכתב העתירה ולתגובת המדינה, הכוללים סיכומי ראיונות עם העותרת, המלצות מקצועיות, גיליונות הערכה, סיכומי שירות וסיכומי דיון תנועות – המהווים כולם מסמכים הנוגעים לחייה הפרטיים של העותרת. לא מצאתי הצדקה למסור מסמכים אלה לעיון המבקש. כך בוודאי, משלא הובא בבקשה ובתשובת המבקש פירוט מדוע המבקש עשוי להיזקק למסמכים מסוג זה, המצויים לדעתי בלב צנעת הפרט של העותרת.

5.
באיזון בין פומביות הדיון וחופש המידע של המבקש, לבין הפרטיות וצנעת הפרט של העותרת, אני רואה לקבוע כי המבקש יהיה רשאי לעיין בתיק שבכותרת, אולם זאת בסייגים הבאים:

א.
הנספחים לכתב העתירה והנספחים לכתב התגובה מטעם המדינה לא יימסרו לעיון המבקש, וזאת מטעמי צנעת הפרט של העותרת כמבואר לעיל.

ב.
אשר ליתר החומר שבתיק - כתבי טענות (ללא נספחים), פרוטוקול דיון, החלטות ושאר כתבי-בי-הדין – בטרם מסירתם לעיון המבקש, תינתן לעותרת אפשרות להגיש לעיוני עותק הכולל השחרות מוצעות של עניינים הנוגעים לצנעת הפרט. לאחר שאעיין בעותק עם ההשחרות שיוצעו על-ידי העותרת, תינתן החלטה משלימה בעניינן (ראו והשוו: בג"צ 4535/09
מזרחי נ' המפקח הכללי של משטרת ישראל
(21.2.2017)).


אבהיר שלא נעלם מעיניי כי המבקש מעוניין לעיין בתיק שבכותרת טרם יום 21.3.2018 (לטענתו, באותו יום מתקיים דיון בהליך משפטי בעניינו, והוא נזקק לעיון בתיק שבכותרת לקראת אותו דיון). יוער כי לא ברור האם העיון בתיק שבכותרת הנוגע לעניינה הספציפי של העותרת, רלוונטי בדרך כלשהי להליך שלטענת המבקש יתקיים בעניינו ביום 21.3.2018. מכל מקום, נוכח הצורך לאזן בין האינטרס של המבקש בעיון המבוקש, לבין הפרטיות וצנעת הפרט של העותרת, אין מנוס ממתן אפשרות לעותרת להציע השחרות בעניינים הפוגעים בפרטיותה טרם מסירת החומר, על-מנת שאבחן את הדבר. בסד הזמנים שנוצר, לא ניתן לעשות כן עובר ליום 21.3.2018.

6.
בהתחשב בכל אלה, העותרת תגיש לעיוני עותק עם השחרות מוצעות של כתבי הטענות, פרוטוקול הדיון ויתר ההחלטות וכתבי-בי-הדין בתיק (ללא נספחים) עד יום 15.4.2018 (בשים לב לפגרת הפסח). יש להגיש שני עותקי נייר: האחד לסריקה, והשני לתיק בית-המשפט. לאחר מכן, אתן החלטה משלימה בבקשת העיון.


המזכירות תמציא החלטה זו בהקדם למבקש העיון בעצמו ולב"כ הצדדים בתיק.


עיון פנימי: 16.4.2018.


ניתנה היום, ד' ניסן תשע"ח, 20 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.










עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 34023-01/18 נצ"מ עפרה ברטוב נ' משטרת ישראל/ מחוז ירושלים, השר לבטחון הפנים חה"כ גלעד ארדן, מפכ"ל משטרת ישראל רנ"צ רוני אלשייך (פורסם ב-ֽ 20/03/2018)