פסקי דין על סכס פהד חב' בע"מ | פסקי דין על אבראהים ופא | פסקי דין על וליד אבראהים אסעד | פסקי דין על אסעד טאי |

2135/04 א     09/08/2005




א 2135/04 סכס פהד חב' בע"מ נ' אבראהים ופא, וליד אבראהים אסעד, אסעד טאי




1
בתי המשפט
א 002135/04
בית משפט השלום עכו
09/08/2005
תאריך:
כב' השופטת חנה לפין-הראל

בפני
:

סכס פהד חב' בע"מ

בעניין:
התובעת
עלי מוחמד

ע"י ב"כ עו"ד
- - נ ג ד -
1 . אבראהים ופא

2 . וליד אבראהים אסעד

3 . אסעד טאי
הנתבעים
בוקאעי אמין

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
ב"כ הצדדים הסכימו לאחר ישיבת הוכחות, כי פסק הדין יינתן ללא סיכומים עפ"י החומר בתיק.

התובעת, חברה העוסקת בעבודות בנייה, היות והיא גם מבצעת עבודות פיתוח, יש ברשותה כלים כבדים לביצוע עבודות עפר.

בתאריך 1.9.2002 נכרת הסכם בין התובעת לנתבעים 1 ו-2 (להלן: "ההסכם"). על פי ההסכם, הנתבעים הזמינו אצל התובעת "עבודת באגר" במחצבה שהם מנהלים בכפר סג'ור. בהסכם שני הנתבעים מכונים "המזמין". עבור כל יום עבודה, התחייבו הנתבעים לשלם סך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ. עוד סוכם בין הצדדים, כי התשלום יבוצע בסוף כל חודש שבו מבוצעת העבודה בהתאם לחשבון אותו תגיש התובעת.
בנוסף הוסכם, כי התובעת תנהל פנקס לרישום ימי העבודה ותשלומים אלו יהיו ראיה מכרעת לגבי נכונות האמור בהם.
הוסכם עוד, כי אין חובה שההעסקה תהיה על בסיס יום יומי, ובחירת ימי העבודה הוא לשקול דעתה של התובעת.
הצדדים הסכימו כי כל אחד מהם רשאי להביא לסיום ההסכם אף "מהיום למחר".
הנתבע 3 חתם כערב אישי לקיום ההתחייבות. התובעת טוענת, כי סיפקה שירותי עבודת "באגר" כמוסכם במשך החודשים ספטמבר , אוקטובר ונובמבר בשנת 2000 במשך 35 ימים וכן נשאה בעלויות העברת ה"באגר" אל המחצבה.
העלות הסתכמה ב 82,600 ₪, אך הנתבעים שלמו 20,000 ₪ בלבד.

הנתבעים לא שלמו את שארית חובם על פי החשבוניות אשר הוגשו להם בהתאם להסכם, וזאת למרות פניות חוזרות ונשנות ועל כן הוגשה התביעה.
יש להעיר, כי התביעה הוגשה בסד"מ, אך כב' הרשם אוחיון החליט, כי יש למחוק את הכותרת ולהעבירה לפסים רגילים.

הנתבעים הגישו כתב הגנה. לנתבעים טענות כדלקמן:
א) העבודות אשר בוצעו ע"י התובעת, לא בוצעו עבורם, אלא עבור "שיש ואבן סג'ור", כפי שכתוב בקבלה/חשבונית מס, לא לטובת הנתבעים ולא בהתאם להסכם שבין הצדדים. גם נתבע מס' 3 טען, כי חתם על ערבות עבור הנתבעים 1 ו-2, אך לא ערב לביצוע עבוה עבור גוף אחר. כל הנתבעים טוענים, כי כל החשבוניות מיועדות לאישיות משפטית שונה מזו של הנתבעים. הם, הנתבעים אינם חייבים דבר לתובעת.
ב) התובעת לא עבדה 34 ימים כנטען על ידה, אלא 25 ימים בלבד, וכי לא הוסכם דבר בגין העברת ה"באגר" והתובעת אינה זכאית לתשלום בגין כך.
ג) הגוף ששמו "אבן וסיד סג'ור" סיפק אבן טבעית ואבן ירושלמית לקרוביו של מנהל התובעת מר יאס סכס בסכום העולה בהרבה על סכום התביעה.
ד) סופקה אבן טבעית וירושלמית למר סמיר כעואר תמורת סבך 22,420 ₪ לפי בקשת מנהל התובעת.
ה) סופקה אבן טבעית לתובעת בסכום של 5,000 ₪.
ו) הוכנה סחורה עבור פראס סכס בסכום של 25,000 ₪.

המסקנה היא, כי לטענת הנתבעים, התובעת היא שנשארה חייבת כספים ל"אבן ושיש סג'ור" וכי "הנתבעים ו/או אבן ושיש סג'ור, אינם חייבם סכום כלשהוא לתובעת אלא נהפוך הוא".

בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 20.3.05, התברר, כי קיים קשר בין "אבן שיש סג'ור" לנתבעים - העסק ששמו כנ"ל מנוהל על ידי גב' אינאס שהיא בתם של נתבעים 1 ו-2 ואחותו של נתבע מס' 3.

תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת הוגשו ע"י מר יאסר סכס מנהל התובעת ומר עיסא ג'רייס - מפעיל ה"באגר".
בתצהיר אישר מר סכס, כי 20,000 ₪ שולמו לו ע"י מר כעואר וזהו התשלום היחיד שקיבל עבור העבודות.
כל שאר טענות ה"קיזוז" הוכחשו.

לתצהיר צורפו ההסכם, הזמנות עבודה עבור ה"באגר", אישורי ביצוע עבודות כאשר האישור האחרון הוא מיום 17.11.2002 כולל בתוכו 4 ימים עד 20.11.2002 (נספח ב/1 - ב/3).

על כל האישורים ישנה חתימה הנחזית לראות כחתימת הנתבע 1, ובכולן כתוב ששם המזמין: "אבן ושיש סג'ור". יש לציין שבכל אישור יש מספר ימים כאשר הנתבע 2 חתם בכל יום המופיע באישור.
בנוסף, צורפו החשבוניות וקבלה אחת ע"ס 20,000 ₪. מר עיסא ג'רייס מפעיל ה"באגר" העיד, כי הנתבע מס' 2 הוא זה אשר קיבל אותו לעבודה ואמר לו, כי הוא מנהל המחצבה.
מר ג'ריס פרט את ימי העבודה בחודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר אשר הסתכמו בסה"כ ב- 34 ימי עבודה. היום האחרון 20.11.2002. לתצהיר זה צורפו אותם אישורים.

תצהירי עדות ראשית של הנתבעים הם חזרה על כתב ההגנה, וטענה כי המפעיל היה אדם בשם אליא ולא ג'ריס. יש לציין כבר עתה כי הסתירה בין השם "איליא" לבין שמו של ג'ריס עיסא נשארה בעינה ולא יושבה גם בעת חקירתו הנגדית של מר ג'ריס בביהמ"ש, אלא כפי שהובהר אין לעניין זה משקל לגבי התוצאה הסופית.

ישיבת ההוכחות נקבעה ליום 1.5.05 בישיבה זו חזר עו"ד בוקאעי על דבריו, כי למעשה הסכסוך האמיתי הוא על מס' ימי העבודה בחודש נובמבר.
ב"כ הצדדים הסכימו ביניהם כי עניין ימי העבודה בחודש נובמבר יוכרע בכפוף לכך שיוגש המקור של נספח ב' 3 ל-ת/1.
במהלך שמיעת הראיות הוגשו אמנם האישורים המקוריים והדו"חות ב' 3, ב"כ הצדדים הסכימו להפסיק את המשך החקירות ושביהמ"ש יפסוק על סמך החומר שבתיק ללא צורך סיכומי הצדדים.
נספח ב' 3 הוא למעשה החשבוניות ואישור הביצוע של העבודות אשר כאמור לעיל, הנתבע מס' 2 חתם ליד כל אזכור של יום עבודה. היות והמחלוקת היתה על מס' הימים בחודש נובמבר, הרי מתוך החומר אשר הוגש לביהמ"ש, בחודש נובמבר, על סמך אישורים מס' 139, 140, 141 ו-142, בוצעה עבודה ע"י התובעת עבור "אבן ושיש סג'ור" במשך 16 יום.
לעומת זאת, הנתבע מס' 2 - מר וליד, העיד כי בחודש נובמבר עבדו רק 7 ימים, כי מעבר לכך השכנים והשייח של הכפר ביקשו להפסיק את העבודה. לטענתו, יש לו עדים שהם לא עבדו שם, עם כי עדים אלו לא הוזמנו לישיבת ההוכחות. מר וליד סבור שאישורים מס' 141 ו-142 הם מזויפים, ולכן ביקש להביא את המקור. כאמור לעיל, העתקי האישורים המקוריים ולא צילומים, הובאו לביהמ"ש במהלך הדיון, ב"כ הצדדים בחנו אותם, ולא נשמעה יותר טענה של זיוף.

הפסקת עדויותיהם של הנתבעים בשלב זה, מדברת בעד עצמה.

במהלך החקירה הנגדית של הנתבע מס' 2, הועלתה גרסה אשר לא בא זכרה בתצהיר עדות ראשית. הגרסה היא כדלקמן: לנתבע מס' 2 יש שטח פרטי, בערך 50 דונם אדמה, אשר יש צורך להכשיר אותה. לשם כך שכר את הבאגר של התובעת, אשר עבד בשטח הפרטי שלו. העסק ששמו "שיש ואבן סג'ור", כפי שנטען קודם, הוא של בתו אינאס ואין קשר בין העבודה אשר בוצעה בו לבין העסק של הבת.
הנתבע מס' 2 טען כי, עבודת הבאגר בשטח הפרטי שלו, היתה תמורת אספקת אבן לבני משפחתו של מר יאסר סאכס, וכסף לא היה אמור לעבור בעסקה זו. בינו לבין יאסר לא היה הסכם כתוב, היות והיה אמון ביניהם. אספקת האבן לבני משפחתו של יאסר, היתה תמורת הכשרת השטח, ולכן כל מה שקשור לעבודה אחרת בשטח המחצבה שממנו מספקת "אבן שיש סג'ור" אבן, איננו קשור אליו ולכן כל התביעה כנגדו וכנגד אשתו ובנו, צריכה להידחות. במילים אחרות: ההסכם היה קשור לעבודה האישית עבורו ותמורת עבודה זו קבלה התובעת תמורה בשווה כסף - אספקת האבן. לא היה לו הסבר מדוע אם כן אישורי הביצוע החתומים על ידו הוצאו ע"ש "אבן שיש סג'ור" - העסק של בתו.

מר וליד עמד על כך שישנם בחודש נובמבר 9 ימים מזויפים, אך לא מצא לנכון להגיש לביהמ"ש את יומן העבודה שהוא מנהל לגרסתו.
כאמור לעיל, לאחר שהוגשו העתקי המסמכים הנ"ל, נפסקה חקירת הנתבע מס' 3, וב"כ הצדדים הסכימו כי פסה"ד יינתן ללא צורך בסיכומים.
גרסתו של הנתבע 2 הופיעה לראשונה בחקירה הנגדית, לא הוזכרה בתצהירי עדות ראשית, ואף לא בכתב ההגנה. אינני מקבלת גרסה זו. כל ניהול ההגנה נראה כניסיון להתחמק מהתחייבויות הנתבעים לשלם לתובעת כסף עבור העבודה, כפי שהוסכם ביניהם כמתואר לעיל.
ההעתקים המקוריים של נספח ב' 3 שמטו את הקרקע מתחת לטענות ההגנה.

על כן - הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד בתשלום של 62,600 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.12.02 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
בנוסף, ישאו הנתבעים ביחד ולחוד בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪ + מע"מ.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום ד' באב, תשס"ה (9 באוגוסט 2005) בהעדר הצדדים.
חנה לפין-הראל
, שופטת
002135/04א 114 אורנית ז.








א בית משפט שלום 2135/04 סכס פהד חב' בע"מ נ' אבראהים ופא, וליד אבראהים אסעד, אסעד טאי (פורסם ב-ֽ 09/08/2005)