פסקי דין על עו"ד יוסף בנקל | פסקי דין על אליעזר פישמן | פסקי דין על טובה פישמן |

3642-08/16 פשר     29/03/2018




פשר 3642-08/16 עו"ד יוסף בנקל נ' אליעזר פישמן, טובה פישמן








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



פש"ר 3642-08-16 פקיד שומה למפעלים גדולים ואח' נ' פישמן ואח'
בקשה 32


לפני כב' הנשיא איתן אורנשטיין


בעניין:
ובעניין:
פקודת פשיטת הרגל, תש"ם-1980

הפקודה


עו"ד יוסף בנקל
, נאמן לנכסי החייב אליעזר פישמן
ע"י ב"כ עוה"ד ראב"ד
, מגריזו
, בנקל ושות'


הנאמן


(המבקש)


ובעניין:

אליעזר פישמן

טובה פישמן


ע"י ב"כ עו"ד שלום גולדבלט


החייב; רעיית החייב


ובעניין:
ענת מניפז

אייל פישמן

רונית פישמן אופיר

ע"י ב"כ עו"ד דוד לשם ואחר'



המשיבים

ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי

ע"י ב"כ עו"ד נחמה אבן ספיר

הכנ"ר




החלטה

כללי
1.
מונחות לפניי בקשות מקדמיות הן לסילוק על הסף והן לפיצול הדיון בבקשה העיקרית לביטול הענקה בנכסי מקרקעין הרשומים על שם ילדי החייב מר אליעזר פישמן
(להלן בהתאמה: "הבקשות המקדמית"; "הבקשה העיקרית"; "החייב"; "המשיבים").


רקע

2.
ביום 28.7.16 ניתן

פסק דין
בבית המשפט העליון (ע"א 918/15) שאישר שומת מס שרשות המיסים הוציאה בעניינו של החייב בגין שנת המס 2006 בסך של 195,861,284 ₪. משלא עמד החייב בתשלום השומה, הגישה רשות המסים בקשה להמצאה של התראת פשיטת רגל על פי סעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם- 1980 (להלן: "הפקודה") בהחלטתי מיום 27.6.17 הוריתי על הכרזת החייב כפושט רגל ומיניתי את עו"ד בנקל כנאמן לנכסי החייב (להלן: "הנאמן"). אציין, שפרט לחובות לרשויות המס, נאמדים חובות החייב במיליארדי שקלים.


3.
הנאמן מבקש מבית המשפט להורות על ביטול ארבע "הענקות לכאורה" המתייחסות לארבעה נכסי מקרקעין, בבעלות שונה של המשיבים בישוב סביון ואשר מוערכים בשווי של מיליוני שקלים כל אחד:


בית ברחוב הגדרות 57 הידוע כגוש 6723 חלקה 178 אשר נרכש על ידי הגב' טובה פישמן
(להלן: "רעיית החייב") ונרשם על שמה בלשכת רישום המקרקעין בשנת 1993. הנכס הועבר מרעיית החייב לידי המשיבה 1 ללא תמורה ונרשם על שמה ועל שם המשיב 4 בשנת 2002 (להלן: "הבית ברחוב הגדרות") ;


בית ברחוב הר דפנה 32 הידוע כגוש 6722 חלקה 83 אשר נרכש על ידי רעיית החייב ונרשם על שמה בלשכת רישום המקרקעין בשנת 1998. הנכס הועבר מרעיית החייב לידי המשיב 2 ללא תמורה ונרשם על שמו בשנת 2002 (להלן: "הבית ברחוב הר דפנה 32");

בית ברחוב הר דפנה 28 הידוע כגוש 6722 חלקה 81 אשר נרכש על ידי המשיבה 3 ונרשם על שמה בלשכת רישום המקרקעין בשנת 2003. הנכס הועבר מהמשיבה 3 לידי המשיבה 1 ללא תמורה ונרשם על שמה ועל שם המשיב 4 בשנת 2016 (להלן: "הבית ברחוב הר דפנה 28");
(שלושת הבתים יכונו להלן: "הנכסים נשוא הבקשות המקדמיות").

בנוסף להם, במסגרת הבקשה העיקרית, ביקש הנאמן לבטל הענקה ביחס לבית נוסף ברחוב סמדר 5 בסביון הידוע כגוש 7252 חלקה 53 אשר עבר הליך חלוקה בין החייב ורעייתו ביום 17.11.09 ולאחר מכן ביום 06.04.14 עבר ללא תמורה למשיבה 3 (להלן: "הבית ברחוב סמדר"). למען שלמות התמונה יובהר כי קיים נכס נוסף, חמישי במספר בישוב סביון, בית ברחוב הר דפנה 36 אשר רשום על שמה של רעיית החייב ומשמש למגורי החייב ורעייתו, נכס שנדון במסגרת בקשה 30.


4.
המשיבים הגישו בקשה לסלק על הסף את הבקשה העיקרית לביטול הענקה בנכסים נשוא הבקשות המקדמיות, וכן לפצל את הדיון בבקשה העיקרית כך שתחילה תידון ותוכרע הבקשה לסילוק על הסף, וזאת טרם הגשת תגובות המשיבים בבקשה העיקרית.


עמדות הצדדים
5.
לעמדת המשיבים יש לדחות את ההליך על הסף ככל שהוא נוגע לנכסים נשוא הבקשות המקדמיות. זאת לטענתם מאחר שממועד ההעברה ולמעשה פשיטת הרגל שאירע לטענתם בשנת 2016 חלפו יותר מעשר שנים. מוסיפים המשיבים בעניין זה וטוענים כי אין מדובר בהענקה שכן הנכסים לא היו רשומים על שם החייב אלא על שם רעיית החייב והמשיבה 3 ואלה אינם פושטי רגל. המשיבים מוסיפים ומציינים שלגישתם הנאמן לא עמד בנטל הראייתי שמוטל עליו להוכיח ראשית ההענקה. עוד סבורים המשיבים שיש לפצל את הדיון ולדון תחילה בבקשה לסילוק על הסף מחמת העלות הבלתי פרופורציונאלית שתוטל עליהם לצורך הגשת תגובה לגופן של הטענות לגופן של טענות ובהינתן הסיכוי הרב לטעמם של קבלת הבקשה לסילוק על הסף.


6.
הנאמן מתנגד לבקשות המקדמיות;

באשר לבקשה לסילוק על הסף; לדידו דין הטענות נשוא הבקשה לסילוק על הסף להידחות שכן יש למנות את התקופה הרלוונטית לצורך ההענקה ממועד הודאת החייב שההפסדים בשנת 2006 גרמו להרעה במצבו הכלכלי שסופם הוביל להליכי פשיטת הרגל. עוד נטען בהקשר זה שאי תשלום המס בגין שנת 2006 הוא שגרם לפתיחת הליכי פשיטת הרגל נגד החייב. לכן סבור הנאמן שהמועד לתחילת מנין תקופת עשר השנים הוא בשנת 2006, בעת שהחייב נקלע למצב של חדלות פירעון. לגישתו, יש לראות את המועדים של ערעורי המס, כמועד שממנו יש למנות את התקופה שקבועה בסעיף 96 לפקודה, כך שתקופת הזמן המנויה בסעיף 96 לפקודה לפיו ההענקה בטלה כלפי הנאמן, חלה על הנכסים נשוא הבקשה העיקרית.


באשר לבקשת הפיצול, הנאמן סבור שלא מתקיימים התנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה בהקשר זה ובפרט לא מתקיים יסוד ההכבדה והשתת עלות בלתי סבירה על המשיב. בהקשר זה נטען בין היתר שמכיוון שהמשיבים מבקשים לסלק על הסף רק את הנכסים נשוא הבקשות המקדמיות כך שממילא יידרשו להגיש תגובה לגוף הבקשה להענקה ביחס לבית ברחוב סמדר. לכן, כך לגישת הנאמן, לא נדרשת השקעת משאבים להגשת תגובה לבקשה לביטול הענקה גם של הנכסים נשוא הבקשות המקדמיות


7.
הכנ"ר בתגובתו סבור שככלל אין מקום לפיצול דיון. עם זאת הוא מדגיש שמאחר ובענייננו מדובר בסיטואציה מורכבת ובשל העובדה שבמידה וטענת הנאמן באשר למועד פשיטת הרגל לא תתקבל, יתייתר הצורך בדיון ובירור עובדתי מורכב, לטעמו יש לקיים דיון מקדמי בנוגע לשאלת מועד מעשה פשיטת הרגל.



דיון
המסגרת הנורמטיבית
8.
הצדדים מפנים בעמדותיהם להלכה שנקבעה ברע"א 10227/06

משה בובליל נ' עו"ד חיים אינדיג

(פורסם בנבו 5.2.17) (להלן: "הלכת בובליל"), כאשר כל צד מיישם את ההלכה באופן שונה.


בהלכת בובליל נקבע שמתן ארכה להגשת כתבי טענות בשל טענות סף הוא החריג וככלל יש להגיש את כתבי הטענות לגופם של דברים בטרם דיון בבקשות מקדמיות. החריג חל בהתקיים שני אבני בוחן מצטברים, כאשר ביניהם קיימת "מקבילית כוחות". אפנה לדברי השופט (כתוארו אז) גרוניס בהלכת בובליל, שם פסקה 9:



"יהיו מצבים חריגים ויוצאי דופן בהם ראוי יהיה ליתן ארכה לבעל דין להגשת טענותיו לגופם של דברים (בין אם מדובר בכתב הגנה, בבקשת רשות להתגונן, בתשובה להמרצת פתיחה או במצבים דומים). זאת, כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית, נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; שנית הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים וכל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית. היחס בין שני התנאים האמורים ניתן להגדרה כמקבילית כוחות."


(ההדגשות אינן במקור – א.א)


עוד אפנה לרע"א 9030/04

אירופה ישראל (מ.מ.ש) נ' גדיש קרנות גמולים בע"מ

(

[פורסם בנבו

,

26.6.2007] (להלן: "גדיש")):


"ככלל מן הראוי שהדיון בערכאה הדיונית ייערך לאחר שהוגשו כתבי הטענות כולם ... הגשתה של בקשה לסילוק על הסף ... לא ראוי לה שתעצור את מרוץ הזמן להגשתו של כתב הגנה."

(ההדגשות אינן במקור – א.א)


9.
בבואם לבחון האם החריג שנקבע בהלכת בובליל חל, שוקלים בתי המשפט את היחס שבין

סיכויי הבקשה המקדמית לבין מידת המשאבים שנדרשים מהנתבע להתגונן. כך בה"פ (מחוזי ת"א) 13353-08-17

שחר ידגר ובניו קבלנות בנין ונכסים בע"מ נ' עידן מועלם (פורסם בנבו, 17.10.2017)

דחה בית המשפט
את המועד להגשת כתבי הגנה עד לאחר הכרעה בבקשה לסילוק על הסף וזאת בין היתר

משום שבאותו מקרה טענות הסילוק על הסף נשענו כולן על כתב התביעה ולא היה צורך בטענות ההגנה לגופן או בעובדות נוספות בכדי להכריע בבקשה לסילוק על הסף

. לעומת זאת קבעו בתי המשפט בע"א 7390/13

עו"ד אמיר פלמר ורו"ח בועז גזית נ' ב. גאון קמעונאות וסחר בע"מ (פורסם בנבו, 04.05.2014)

ובפש"ר (מחוזי ת"א) 3642-08-16

יוסף בנקל נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 01.10.2017)

שיש להגיש את כתבי הטענות בטרם הכרעה בבקשה לסילוק על הסף, שכן אף אם הבקשה המקדמית תתקבל, לא ייגרם כל נזק לנתבע בשל העובדה שמדובר על העברת ההליך ולא סילוקו.


10.
בבחינת היסוד השני, האם השקעת המשאבים פרופורציונאלית ביחס לאותו עניין, בתי המשפט אינם בוחנים רק את סכום המשאבים שידרשו מהנתבע על מנת להתגונן כראוי בפני
עילות התביעה אלא גם את היחס שבין סכום המשאבים לבין המבוקש בתביעה. משכך ובשים לב שבהלכת בובליל עסקינן בעילות רבות של תרמית, הטעייה, אי חוקיות ושימוש לרעה בזכויות באשר לפעולות הנוגעות למניותיה של חברה מסוימת שהוחזקו על ידי אחת המשיבות במסגרת המרצת הפתיחה שאורכה השתרע על פני 44 עמודים, סבר בית המשפט כי סכום המשאבים שעל הנתבע להשקיע מניה וביה הינו פרופורציונלי ביחס לעילות הרבות המבוקשות בנסיבות העניין.

גם בעניין גדיש, שבו נתבעו

בעלי השליטה בחברה ונושאי המשרה שלה בכך שהם ניצלו לטובתם שלא כדין את תמורת מימוש נכסי החברה ובאופן שהיה בו כדי לקפח את בעלי מניות המיעוט, סבר בית המשפט שאין להאריך את מועד הגשת כתב ההגנה עד לאחר הכרעה בבקשה מקדמית.

ביישום לענייננו
עיינתי במכלול כתבי הטענות, לרבות בתגובה שהגישו המשיבים לעמדת הכנ"ר וכן יישמתי את הדין.

11.
כעולה מעניין בובליל, בהינתן מצבים חריגים ויוצאי דופן יאפשר בית המשפט לבעל דין להגיש את הגנתו, ככל שיידרש, לאחר הכרעה בבקשות הדיוניות המקדמיות. לטעמי, המקרה שבו עסקינן אינו עולה לכדי אותם מקרים חריגים שאליהם התכוונה ההלכה הפסוקה וזאת ממספר טעמים; אין הכבדת יתר על המשיבים ככל שיגישו את התגובה לגופה, דברים אלו מקבלים משנה תוקף שעה שלגבי הבית ברחוב סמדר אין חולק שאין רלוונטיות לסילוק על הסף. לפיכך, כך או אחרת, בין אם הבקשה המקדמית תתקבל ובין אם תידחה, הרי שממילא ידרשו המשיבים להגיש תגובה לגוף הבקשה העיקרית ביחס לנכס זה. לכן הגשת תגובה לבקשה לביטול הענקה לנכס אחד או לארבעה נכסים לא מהווה, בנסיבות העניין, הכבדת יתר מהותית נוספת על המשיבים. אמנם הגשת התגובה על ידי המשיבים לביטול הענקה לגבי הבית ברחוב סמדר, לא אמורה לכלול את התייחסות המשיבים באשר למועד מעשה פשיטת הרגל, שכן אין מחלוקת בין הצדדים בשאלה זו לגבי נכס זה, אך לא ראיתי בכך כדי לשנות את המסקנה ודוק; דומה שעיקר המחלוקת בין הצדדים ולמצער חלק מהותי הימנה היא מעשה פשיטת הרגל, סוגיה שאמורה להתברר גם בבקשה המקדמית והמשיבים יצטרכו ממילא להידרש לה. לכן, בהצטברות הטעמים האמורים, הגעתי למסקנה שאין מקום לתחולת החריגים שנקבעו בעניין בובליל. לכן על המשיבים להגיש תגובה לגופה של הבקשה.


12.
באשר לפיצול; החלטתי בבקשה זו תידון לאחר שתוגש התגובה לגופה, כך שתונח לפני בית המשפט מלוא היריעה ויתאפשר בידו להכריע באופן מיטבי בשאלת פיצול הדיון.


לאור האמור, אני מורה למשיבים להגיש תגובה לגוף הבקשה עד ליום 25.4.18. הנאמן ישיב עד ליום 10.5.18. עותק כתבי הטענות יוגש עד המועדים האמורים
למזכירות, בנוסף להגשה בנט המשפט.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים

.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ח, 29 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.

















פשר בית משפט מחוזי 3642-08/16 עו"ד יוסף בנקל נ' אליעזר פישמן, טובה פישמן (פורסם ב-ֽ 29/03/2018)