פסקי דין על ישראל בסרגליק בית הזכוכית | פסקי דין על ישראל בסרגליק | פסקי דין על כהן שלמה | פסקי דין על כהן משה | פסקי דין על כהן דורון | פסקי דין על כהן אברהם |

15007/98 א     10/08/2005




א 15007/98 ישראל בסרגליק בית הזכוכית בע"מ, ישראל בסרגליק נ' כהן שלמה, כהן משה, כהן דורון, כהן אברהם




1
בתי המשפט

א 015007/98
בית משפט השלום חיפה
10/08/2005
תאריך:
כב' השופט ר. סוקול

בפני
:

התובעים
1. ישראל בסרגליק
בית הזכוכית בע"מ

2. ישראל בסרגליק

בעניין:

נגד
הנתבעים
1. כהן שלמה

2. כהן משה

3. כהן דורון

4. כהן אברהם

בעניין:
התובעים שכנגד
. כהן שלמה

2. כהן משה

3. כהן דורון

4. כהן אברהם

ובעניין

נ ג ד
1. ישראל בסרגליק
בית הזכוכית בע"מ

2. ישראל בסרגליק
3. בנק הפועלים בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אקלר ואח'
4. עו"ד מאיר הפלר

הנתבעים שכנגד
ע"י ב"כ עוה"ד גלזר
נ ג ד

צד ג'
1. הועדה המקומית לתכנון ובניה - חיפה
2. המפקחת על רישום המקרקעין - חיפה
פ ס ק - ד י ן מ ש ל י ם
1. ביום 14.7.98 הגישו "ישראל בסרגליק
בית הזכוכית בע"מ
", ומר ישראל בסרגליק
(להלן שניהם ביחד: "בסרגליק") תביעה כנגד ארבעת בני משפחת כהן (להלן: "כהן") ובנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק") למתן צו מניעה כנגד חילוט ערבות שהוציא הבנק לבקשת בסרגליק לטובת כהן (ערבות בנקאית מס' 02/18200/115 מיום 25.5.97) (להלן: "הערבות"). מדובר בערבות בנקאית שהוצאה במסגרת הסכם שנערך ונחתם בין כהן לבסרגליק. הערבות היתה באותו מועד על סך של 850,000 ₪.

2. ביום 19.7.99 הגישו כהן כתב הגנה וכללו בו תביעה שכנגד. התביעה שכנגד הוגשה כנגד בסרגליק, הבנק וכן עו"ד מ. הפלר (להלן: "הפלר"). בסרגליק והפלר שלחו מצדם הודעה לצד שלישי כנגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה חיפה (להלן: "הועדה").

3. מצויים אנו היום בשלב השני של ההליך שכן ביום 10.4.00 ניתן

פסק דין
הדוחה את תביעת בסרגליק כנגד כהן. כן ניתן

פסק דין
המחייב את בסרגליק בסעדים כפי שהתבקשו בתביעה שכנגד וכפי שיפורט להלן.

4. לפיכך נותר לדון כעת אך ורק בתביעה שכנגד שהגישו כהן כנגד הפלר והבנק ובהודעה לצד ג' שנשלחה על ידי הפלר לועדה.

כדי להבין את המחלוקות שנותרו אין מנוס אלא לחזור ולפרט את המחלוקות שנתגלעו בין כהן ובסרגליק ואת ההליכים שהתנהלו עד כה במשך שנים כה רבות.

5. בשנת 1997 הקימו בסרגליק מבנה מסחרי במגרש המצוי ברח' האשלג 3 במפרץ חיפה. בין היתר, נבנו בקומת הקרקע 4 חנויות בשטח כולל של 430 מ"ר שסומנו בתשריטים כחנויות 2, 3, 4 ו-5 (להלן: "החנויות"). ביום 9.4.97 נערך ונחתם בין חברת בסרגליק לבין כהן הסכם לפיו התחייבה בסרגליק למכור לכהן את החנויות (להלן: "ההסכם"). בהסכם נקבע כי בתמורה לחנויות ישלמו כהן לבסרגליק סך של 3,350,000 ₪ בצירוף מע"מ.

6. תנאי התשלום נקבעו בסעיף 3 להסכם. בסעיף 3(ב) נקבע כי תנאי לתשלום סך של 900,000 ₪ שהיה על כהן לשלם עד ליום 15.5.97, הינו המצאת ערבות בנקאית על סך של 1,250,000 ₪.

7. בסעיף 6 נקבעו הוראות נוספות לעניין הערבות.

בסעיף 6(ב) נקבע כי עו"ד הפלר יערוך עבור בסרגליק שומה עצמית לתשלום מס השבח. עם תשלום המס, על פי השומה העצמית, תוקטן הערבות בגובה המס ששולם.

סעיף 6(ג) קובע כי עם קבלת אישור שלטונות מס שבח על סילוק כל החוב למס שבח, תוקטן הערבות לסך של 300,000 ₪.

סעיף 6(ד) קובע כי עם רישום המבנה כבית משותף, תוקטן הערבות לסך של 200,000 ₪, ועם השלמת הרישום תוחזר הערבות לבסרגליק.

בהסכם אין הוראה הקובעת מגבלת זמן להשלמת הליך רישום הבית כבית משותף ורישום הזכויות על שם כהן.

אין בהסכם גם כל הוראה מפורטת מתי רשאים כהן לדרוש את חילוט הערבות. עם זאת ראוי לציין כי בסעיף 6(ו) להסכם נאמר כי אם בידי כהן יוותרו כספים לאחר חילוט הערבות עד לשימושם או החזרתם למוכרים (בסרגליק) יושקעו הכספים בחשבון פקדון ופירותיו יזקפו לזכות המוכרים.

8. עיון בסעיפים אלו של ההסכם מלמדנו כי הערבות נועדה להבטיח תשלומי מס שבח, לרבות האפשרות שכספי הערבות יחולטו וישמשו לתשלום המס, אם ובמידה בסרגליק לא ישלמו אותו במועד. יתרת הערבות נועדה להבטיח את הרישום והיתה אמורה להיות מוחזקת עד לרישום ובכל מקרה עם מילוי התחייבות בסרגליק לרישום, על כהן להשיב את הכספים לבסרגליק. בעצם ניתן להניח כי מטרת אותו חלק הערבות היתה ליצור תמריץ לבסרגליק להשלים את הליך הרישום, אף כי לא נקבעו מועדים להשלמת הרישום.

9. ניתן היה לחשוב כי על פי הוראות אלו על בסרגליק להמציא לכהן ערבות בנקאית שאינה מוגבלת בזמן אך לא כך נעשה. בנוסח הערבות הבנקאית שנמסרה לכהן (נספח ג' לתצהיר כהן) נקבעו מועדים לכל אחד מהשלבים. בין היתר נקבע כי הערבות תופחת לסך של 300,000 ₪ מיד עם קבלת אישורו של עו"ד הפלר כי בידיו אישורי מס שבח, אך לא יאוחר מיום 9.10.97. כן נקבע כי ההפחתה לסך של 200,000 ש"ח תעשה לא יאוחר מיום 9.4.98, ובכל מקרה הערבות תפקע עד ליום 9.7.98. כנראה שעל מנת למנוע מחלוקות נקבע כי אישורו של עו"ד הפלר כי התקיימו התנאים לחילוט הערבות יהיה תנאי לחילוטה, בכל אחד מהשלבים.

10. אין חולק כי בסרגליק לא עמדו במועדים שנקצבו בכתב הערבות ולא המציאו את אישורי שלטונות מס השבח במועד.

ביום 1.7.98, כלומר סמוך למועד פקיעת הערבות, הושגה הסכמה בין בסרגליק לכהן, לפיה תוארך הערבות ב-6 חודשים נוספים. במכתב שנשלח לבנק נאמר כי הבנק מתבקש להאריך את הערבות, ואם הבנק מסרב לעשות כן, תחולט הערבות.

על מכתב זה השיב הבנק והוציא הבנק כתב ערבות שתוקפה מוארך עד ליום 9.1.99 על סך של 200,000 ש"ח בלבד. אציין כבר כעת כי סכום זה תואם את הסכומים שנקבעו על פי כתב הערבות שכן נאמר בו כי בכל מקרה לאחר 9.4.98 תופחת הערבות ל-200,000 ש"ח.

11. בעקבות מכתב זה עמדו כהן על דרישתם לחילוט הערבות שכן סברו כי אינו ממלא ההסכמה להארכת תוקף הערבות ולכן שלחו דרישת חילוט מיום 8.7.98.

12. בסרגליק מצדם הזדרזו והגישו את תביעתם בתיק זה. בד בבד הגישו בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על הבנק מלממש את הערבות. צו ארעי ניתן במעמד צד אחד (בש"א 6658/98).

ביום 4.8.98 נערך דיון בבקשה ובמהלכו הגיעו הצדדים להסדר שקיבל תוקף של

פסק דין
.

על פי ההסדר הוסכם כי הצו הארעי יעמוד בתוקפו למשך 14 ימים, עד ליום 18.8.98. הוסכם שאם עד אותו מועד יומצאו אישורי מס שבח כי אין יתרה לתשלום, כפי שטענו בסרגליק, אזי תופחת הערבות ותעמוד על סך של 300,000 ש"ח. במקרה שכזה תישאר הערבות עד "סוף התקופה" או עד שתושג הסכמה אחרת של הצדדים. הוסכם גם לפנות להליך של גישור בפני
עו"ד מ. מאייר.

יצויין כי בהסכם זה יצאו הצדדים וגם בית המשפט מתוך הנחה מוטעית כי הערבות הינה על הסך המלא של 850,000 ש"ח, אלא, כפי שציינתי לעיל, הערבות הופחתה על פי תנאיה עצמה כבר ביום 9.4.98 ל-200,000 ש"ח.

13. מתברר עוד כי לאחר הדיון התקבל אישור שלטונות מס שבח. עם זאת לא טרח מי מהצדדים לוודא את הגדלת הערבות לסך של 300,000 ש"ח. עוד מתברר כי הבנק השאיר את הערבות על פי הודעתו הקודמת מיום 5.7.98 והאריך את תוקף הערבות רק עד ליום 9.1.99.

14. הליכי הגישור שבין כהן לבסרגליק לא צלחו. ביום 6.12.98 הגישו בסרגליק בקשה נוספת, בש"א 15257/98, בה עתרו להורות על השבת הערבות הבנקאית. בבקשתם טענו כי בשל נסיבות שאינן קשורות בהן אלא בעיריית חיפה, לא ניתן להשלים את רישום הבית המשותף ורישום הזכויות על שם כהן. כן ציינו כי דרשו מכהן לחתום על הסכם שיתוף, דבר שיביאם למצב הקרוב ביותר לזה שנקבע בהסכם. בשל סירובם של כהן ביקשו בסרגליק לראות בהצעתם כמילוי ההתחייבויות, על פי ההסכם, ולכן דרשו את השבת הערבות. לאחר מספר נסיונות הסדר נוספים אצל המגשר, ניתנה על ידי החלטה ביום 15.4.99. בהחלטתי הנ"ל דחיתי את הבקשה להשבת הערבות והוריתי כי "הערבות הבנקאית תישאר בתוקפה עד למתן החלטה אחרת בתיק העיקרי". עוד ציינתי כי אם ברצון כהן לדרוש את חילוט הערבות עליהם לנקוט בהליך מתאים.

15. מתברר כי בשלב זה, כבר פקעה הערבות, שכן כאמור לעיל, היא הוארכה על ידי הבנק רק עד ליום 9.1.99. הצדדים לא עדכנו את בית המשפט בכך, והבנק כלל לא התייצב לדיון. משמעות הדבר היתה כי למעשה מיום 9.1.99 לא עמדה כל ערבות בת-תוקף וההחלטה מיום 15.4.99 לפיה תישאר הערבות בתוקפה עד הכרעה בתיק העיקרי היתה חסרת כל נפקות.

16. ביום 1.6.99 הגישו כהן את תביעתם הנגדית (להלן: "כתב התביעה"). התביעה כללה סעדים שונים כנגד בסרגליק, אך הואיל והתביעה כנגד בסרגליק הסתיימה ב

פסק דין
, אין צורך לחזור עליהם.

בכתב התביעה נטען כי היה על הבנק להותיר את הערבות בתוקף על סך של 300,000 ש"ח. לפיכך התבקש בית המשפט לחייב את הבנק להמציא ערבות חדשה על הסך הנ"ל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

כנגד הפלר נטען כי התרשל בכך שלא איפשר את חילוט הערבות וכן בכך שלא השלים את הליכי הרישום על שם כהן. הסעד היחיד שהתבקש כנגד הפלר היה סעד של ציווי לרישום הבית תוך זמן קצוב שיקבע על ידי בית המשפט (סעיף 21(ה)). כן התבקש בית המשפט לחייב את הפלר להשיב לכהן את שכר הטרחה שקיבל מהם עבור שירותיו.

17. ההליכים בתיק זה התנהלו בעצלתיים שכן לכל אורך הדרך הובהר כי העירייה פועלת לחלוקה מחדש של החלקות. כן הובהר על ידי עו"ד הפלר כי מיד לאחר סיום חלוקת החלקות מחדש ורישומן ידאג לרישום הבית כבית משותף. לכל אורך הדרך הציע עו"ד הפלר, שוב ושוב, כי כשלב ביניים, ועד שיתאפשר רישום הבית המשותף, תרשם לטובת כהן זכות חכירה וכן יערך הסכם שיתוף. כהן סירבו לכל ההצעות.

חשוב להדגיש כי אין מחלוקת שכהן קיבלו את החזקה בחנויות במועד וכי הם מחזיקים בהן עד היום ללא כל הפרעה.

18. לאחר שכשלו כל הנסיונות להשגת הסדר נשמעו הראיות בתיק לעניין התביעה שכנגד בלבד ואף הוגשו סיכומי טענות. עם הגשת סיכומי הטענות החלה מסכת של בקשות שחלקן בהסכמה, לדחיית מועד מתן פסק הדין וזאת מאחר והועדה סברה כי הליכי רישום החלקות ופתיחת הפתח לרישום הבית המשותף קרובה. ההודעה האחרונה ששלחה העירייה היתה ביום 6.7.05 ובה הודעה של עו"ד ברזילי כי תוכנית לחלוקה מחדש של החלקות (ח/ 1705) אושרה, וכשרה לרישום מיום 15.6.05. נמסר כי הרישום צפוי להארך חודשים אחדים. לאור בקשת הפלר לעכב שוב את מתן פסק הדין עד להשלמת הרישום פניתי לקבלת עמדת כהן אך אלו השיבו כי אינם מוכנים להמתין עוד וביקשו את הכרעת בית המשפט.

בהערת אגב אציין כי כהן הסכימו במשך השנים למתן ארכה לעו"ד הפלר להשלים את הרישום אך לא ויתרו על דרישת החילוט. למרות זאת סברתי כי יש לכרוך בין הדברים שכן כפי שאפרט להלן הערבות נועדה אך ורק להבטיח את הרישום.

19. כעת ולמרות שנראה כי קרובים אנו מתמיד לסיום הרישום, ובשים לב לעמדת כהן, אין מנוס אלא להכריע במחלוקת.

בטרם אדון בטענות כהן כנגד הבנק והפלר אדגיש מספר הערות בנוגע לכתב הערבות.

20. כפי שראינו הערבות הבנקאית נמסרה לכהן על פי ההסכם בינם לבין בסרגליק. מעיון בסעיף 6 להסכם ניתן ללמוד כי הערבות נועדה להבטיח שני נושאים; האחד, ביצוע תשלומי חובה החלים על המוכרים; והשני, רישום הזכויות על שם כהן.

לצורך הבטחת ביצוע התשלומים החלים על פי דין על בסרגליק, כשהכוונה לתשלומי מס שבח, נקבע כי הערבות תיפחת בשלבים. בתחילה ההפחתה תעשה על פי השומה העצמית שיגישו בסרגליק. לאחר מכן עם קבלת האישור על תשלומי המס תופחת הערבות לסך של 300,000 ₪. מסעיף 6(ו) להסכם ניתן להבין כי הוסכם שאם הערבות תחולט אזי כספיה יוחזקו בפקדון ויושקעו. מתוך כספי הפקדון ישולמו חובותיהם של בסרגליק. כל היתרה תופקד ותושקע ופירות ההשקעה יועברו לבסרגליק. משמעה על פי ההסכם לא נועדה הערבות להבטיח תשלום כלשהו לכהן.

21. יתרת הערבות על סך של 300,000 ₪ נועדה להבטיח את רישום הבית כבית משותף ורישום הזכויות על שם כהן. לא נקבעו בהסכם מועדים להשלמת הרישום,ולא נקבעו הוראות לגבי תשלומי פיצוי לכהן אם ובמידה והבית לא ירשם כבית משותף,או הזכויות לא ירשמו על שם כהן תוך תקופה מוגדרת כלשהי.

22. חשוב לזכור כי ההסכם חל ביחסי בסרגליק-כהן בלבד. במשולש היחסים הכולל גם את הבנק ברי שהבנק אינו כפוף לתנאי ההסכם בין בסרגליק לכהן אלא רק לתנאים שנקבעו בכתב הערבות.

חשוב להזכיר כי מעמדה של ערבות בנקאית כערבות עצמאית מחייב גם את עקרון ההתאמה, דהיינו, הבנק הערב יחוייב לשלם לנושה רק אם יתמלאו בדייקנות כל התנאים המוסכמים. ברע"א 1821/98 ניקו בדים בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פד"י נד(1) 773, (פסקה 39) (מפי השופט חשין):

"שניים הם מאפייניה של הערבות הבנקאית, כמוה כאשראי דוקומנטרי: "עיקר העצמאות" ו"עיקר ההתאמה". מאפיינה העיקרי של הערבות הבנקאית הוא באוטונומיות - בעצמאות - שבה, ביחסה לעיסקת היסוד שהערבות באה לתמוך בה ולחזקה. לשון אחר: עיקרה של הערבות הבנקאית האוטונומית הוא בניתוק (היחסי) בינה לבין עיסקת היסוד. די לו לנערב כי ימלא אחר התנאים הפורמליים -הדווקניים הקבועים בכתב הערבות - בלא קשר פרטני לעיסקת היסוד - כדי שיזכה לקבל תשלום מן הבנק.... בצד "עיקר העצמאות" של הערבות הבנקאית,ניצב עומד לו "עיקר ההתאמה", קרא: עיקר ההקפדה על קיום התאמה ביןהמסמכים (הראיות) המוצגים לבנק לקבלת תשלום הערבות לבין המסמכים (הראיות) הנדרשים בכתב הערבות. וכשם שעיקר העצמאות נועד להגן -ואכן מגן הוא - על הנערב, כן עקרון ההתאמה נועד להגן - ואכן מגן הוא - על מבקש הערבות."


בע"א 3130/99 שובל הנדסה ובנין (1988) נ' י.ש.מ.פ., חברה קבלנית לבנין בע"מ, פד"י נח(3) 118 אומר בית המשפט:

"אשר למימד "ההתאמה" - התנאים הנקובים בכתב הערבות האוטונומית הם המכתיבים את התנאים המיקדמיים למימושה. על המוטב המבקש לממשה להצביע בפני
הבנק הערב כי תנאיה נתקיימו שאם לא כן, לא תתגבש חבות הבנק לפורעה (רע"א 1765/00, 3581/00 מושקוביץ נ' תשורה, ייזום ובנין בע"מ, פד"י נה(2) 447, 451-2; בר"ע 46/71 מדינת ישראל, אגף יבוא מזון נ' חברה א"י לקירור והספקה בע"מ, פד"י כה(1) 529; רע"א 4256/93 שיכון עובדים בע"מ נ' ארז תעשיות בנייה בע"מ, פד"י מח(1) 450). תוכנם של התנאים למימוש הערבות נקבע על פי נוסחו של כתב הערבות ולא על פי ההסכם העיקרי בין הצדדים לעיסקת היסוד, ומקום שקימת סתירה בין השניים, יכריע תוכנו של כתב הערבות"

23. כשבוחנים את כתב הערבות שהוציא הבנק, ניתן לראות כי נקבעו בו תנאים מוגדרים למימושה של הערבות אף שאינם כלולים בהסכם שבין כהן לבסרגליק.

בסעיף 2 לכתב הערבות נקבע:

"הסכום יפחת כדלקמן:
א. עם הצגת קבלה כי שולם מס השבח עפ"י שומה עצמית אך לא יאוחר מיום 1.6.97 יפחת סכום הערבות לסך 850,000 ₪.
ב. עם קבלת אישור עו"ד הפלר כי מצויים ברשותו אישורי מס שבח לצורך רישום זכויות בלשכת רישום המקרקעין אך לא יאוחר מיום 9.10.97 יפחת סכום הערבות לסך 300,000 ₪.
ג. עם קבלת אישורו של עו"ד הפלר כי הועברו הזכויות על החנויות כשהן חופשיות מכל שעבוד על שמכם בלשכת רישום מקרקעין אך לא יאוחר מיום 9.7.98 תתבטל הערבות."

רואים אנו כי הבנק לא קיבל על עצמו ערבות בלתי מוגבלת בזמן אלא קבע מועדים מוגדרים לכל שלב. עם מילוי התנאים' ובכל מקרה בחלוף המועד שנקבע לכל שלב, פוחתת הערבות. הערבות הוצאה לתקופה כללית מוגבלת שהיא עד ליום 9.7.98 בלבד.

כן ניתן לעו"ד הפלר מעמד של מאשר. בסעיף 3 נאמר:

"לפי דרישתכם הראשונה בכתב, לא יאוחר מעשרה ימים מתאריך התקבל דרישתכם על ידינו לפי כתובתנו המפורטת לעיל, אליה יצורף אישור עו"ד הפלר או עו"ד אחר ממשרדו הקובע כי התקיים התנאי לדרישת תשלום עפ"י ערבות זו אנו נשלם לכם כל סכום הנקוב בדרישה ובלבד שלא יעלה על סכום הערבות המופחת בהתאם לאמור בסעיף 1 א'-ד' דלעיל, מבלי להטיל עליכם חובה נוספת להוכיח את דרישתכם ומבלי שתהיו חייבים לדרוש את התשלום תחילה מאת המבקש."

מעמדו של הפלר יצר עימותיםם מרובים. בינו לבין כהן. עו"ד הפלר מונה כאמור לאשר ביצוע כל שלב ולאפשר הפחתה בטרם המועד הנקוב או לחילופין לאשר אי מילוי חובותיה של בסרגליק והענקת זכות לדרוש את חילוט הערבות.

הואיל והמועדים שנקבעו בכתב הערבות אינם כלולים בהסכם ברי שהשינוי בין המסמכים יצר קשיים מובנים. דומה שכהן לא הפנימו את הפער הנ"ל
בין המסמכים ודרשו דרישות שאינן עולות בקנה אחד עם הבדלים אלו. כך למשל דרשו את חילוט הערבות בלי לקבל את אישורו של הפלר או אפילו בניגוד לדעתו; כך ראו באי עמידה במועדים שנקבעו בערובת כהפרת הסכם המכר ועוד. כהן גם לא הבינו כי הפלר משמש כנאמן עבור שני הצדדים ומחוייב לשני הצדדים.

נוסיף על כך את העובדה שהפלר טיפל בשם בסרגליק בכל הנוגע לקבלת האישורים משלטונות המס ולרישום הבית המשותף, ונבין כי העימות בין הפלר לכהן היה בלתי נמנע.

התביעה כנגד הבנק
24. בתביעתם עותרים כהן לחייב את הבנק לשלם להם את הערבות על סך 300,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 9/10/07, ולחילופין להמציא לידיהם ערבות בנקאית חדשה על הסך הנ"ל, וזאת עד להשלמת הליכי הרישום של זכויותיהם בארבעת החנויות.

בסיכומי הטענות חזרו כהן משום מה על הטענה כי על הבנק לשלם להם את הערבות על סך 850,000 ₪, אך הדבר כנראה נובע מטעות, שכן אין כל חולק כי מס השבח שולם במלואו ובהתאם הערבות היתה צריכה להיות מופחתת לסך של 300,00 ₪ בלבד.

25. לגירסתם של כהן היה על הבנק לשלם להם את סכום הערבות בגין דרישותיהם השונות. כהן מפנים לדרישות ששלחו לבנק במשך תקופה ארוכה ובהן דרשו את חילוט הערבות. אין צורך להתייחס לכל טענות כהן לגבי חילוט הערבות לפני ההסכם שהושג בינם לבין בסרגליק ביום 1/7/98, שכן באותו יום הסכימו כהן כי הערבות תוארך למשך 6 חודשים. יוצא כי אפילו היתה לכהן עילה לדרוש את חילוט הערבות לפני אותו מועד, הרי מרגע שהסכימו לארכה של 6 חודשים, אין מקום לתביעתם כנגד הבנק בגין אי חילוט הערבות לפני אותה הסכמה.

26. כפי שציינתי לעיל, הסכמה זו לא היתה הסכמה אחרונה אליה הגיעו הצדדים, אלא ביום 4/8/98 ניתן תוקף של

פסק דין
להסכם שלפיו הוסכם על ידי הצדדים כי צו המניעה כנגד מימוש הערבות שניתן ביום 14/7/98, יעמוד בתוקפו עד ליום 18/8/98. כן הוסכם כי אם עד אותו מועד יומצאו להפלר אישורי שלטונות מס השבח, תופחת הערבות לסך של 300,000 ₪. הואיל ואין חולק כי האישורים נמסרו, הרי שבכל מקרה קיים הסכם דיוני שקיבל תוקף שיפוטי ובנסיבות שכאלה ברי שכל הטענות לגבי זכות החילוט לפני אותו מועד מוסכם, אינן רלוונטיות ואין צורך להתייחס אליהן כעת.

27. כפי שראינו לעיל, כתב הערבות כלל מנגנון הפחתה אוטומטי בהתאם למועדים שנקבעו בו. ביום שניתן תוקף

פסק דין
להסכם הפשרה כבר הופחתה הערבות הבנקאית, על פי המנגנון שנקבע בה, לסך של 200,000 ₪. הצדדים אמנם לא היו ערים לכך במהלך הדיון אך ברור כי לכל היותר זכאים היו כהן לדרוש את חילוט הערבות בסכום המופחת דהיינו בסך של 200,000 ₪. גם אם היה בהסכם הדיוני שקיבל תוקף שיפוטי משום הסכמה של בסרגליק להעמיד ערבות על סך של 300,000 ₪, ברי שהסכמה זו אינה מחייבת את הבנק להמציא ערבות על הסך הנ"ל, אלא מחייבת רק את בסרגליק. אין צורך להסביר ולהרחיב בטענת הבנק בעניין זה שהרי ברור כי על הבנק לא חלה חובה להמציא ערבות בנקאית, אלא במסגרת ההסכמים שבינו לבין לקוחו. העמדת ערבות בנקאית לטובת לקוח מחייבת לא רק הסכם אלא גם העמדת בטוחות לבנק וכל עוד לא פנו בסרגליק לבנק לבקש הוצאת ערבות על סך של 300,000 ₪, ועמדו בכל התנאים הנדרשים להוצאת ערבות שכזו, לא היה הבנק מחויב בהוצאת הערבות.
28. כהן טוענים גם כי החלטתי מיום 15/4/99 מטילה חובה על הבנק להמציא ערבות על סך של 300,000 ₪, אך גם טענה זו דינה להדחות. על פי המנגנון המוסכם, ובהתאם להסכם מיום 1/7/98 הוארך תוקף הערבות הבנקאית עד ליום 9/1/99, ומשלא התבקשה הארכתה פקעה הערבות במועד זה. על כהן היה לדרוש את הארכת הערבות לתקופה נוספת, או לבקש את חילוטה לפני מועד הפקיעה. אין טענה כי כהן דרשו מהבנק את חילוט הערבות לפני 9/1/99 ומתצהירו של מר כהן עולה כי רק ביום 3/3/99 הוגשה בקשה לחילוט הערבות. כהן ניהלו במשך כל התקופה משא ומתן עם בסרגליק, לרבות הליכי גישור ואין להם אלא להלין על עצמם שלא דאגו לשתף את הבנק ולדרוש את הארכת הערבות עד תום המו"מ או לדרוש את חילוטה לפני כן.

30 טענה נוספת שהעלו כהן היתה כי אישורי מס השבח לא הושגו במועד וכי דרשו כבר ביום 23/8/98 את חילוט הערבות. הבנק דחה את דרישתם של כהן, שכן לא צורף לדרישה מכתב של עו"ד הפלר, כפי שנדרש על פי כתב הערבות. יתירה מזו, הבנק פנה גם לעו"ד הפלר אשר הודיע כבר ביום 19/8/98 לבנק כי שלטונות מס השבח אישרו שאין יתרה לתשלום ולכן לא קמה עילה למימוש הערבות על פי ההסדר הדיוני שהושג ביום 4/8/98. דומני שהבנק צדק כאשר לא הסתפק בדרישת החילוט, שכן על פי כתב הערבות עצמו היה צורך בהמצאת אישורו של עו"ד הפלר. גם אם ניתן היה להניח כי ההסדר הדיוני אפשר את דרישת החילוט גם ללא אישורו של עו"ד הפלר, אף שאיני משוכנע שכך צריך לפרש את ההסדר הדיוני, הרי שהבנק קיבל את אישורו של עו"ד הפלר, כי אין יתרה לתשלום מס השבח כאמור בהסדר הדיוני, ולכן לא היתה כל עילה לדרוש את חילוט הערבות.

31. בשים לב לאמור דומה שתביעתם של כהן כנגד הבנק דינה להדחות. לכהן אין אלא להלין על עצמם שלא עמדו על כך שהערבות הבנקאית תתאים להוראות הסכם המכר. לחילופין, יכלו כהן לדרוש את חילוט הערבות, על פי תנאיה שלה ועל פי המועדים שנקבעו בה, אך לא עשו כן.

בהערת אגב אזכיר כי מטרת הערבות הבנקאית, כפי שכבר פירטתי לעיל, היתה אך ורק ליצור תמריץ לבסרגליק להשלמת הליכי הגישור, שכן על פי סעיף 6(ו) להסכם המכר, במקרה של מימוש הערבות היה על כהן להפקיד את הכספים בפיקדון נושא פירות, אשר יוחזר לבסרגליק עם ביצוע הרישום. הערבות לא נועדה להבטחת הוצאות או פיצויים מוסכמים.

32. אזכיר גם כי על פי הסכם המכר עצמו לא נקבע מועד להשלמת הליכי הרישום, כך שאפילו היתה ממומשת הערבות וכספיה היו מופקדים בפיקדון על פי התנאים שנקבעו בהסכם המכר, לא יכלו כהן לעשות שימוש בכספים אלה כל עוד לא הושלמו הליכי הרישום.

התביעה נגד הפלר
33. בכתב התביעה טענו כהן כי הפלר התרשל כלפיהם ולכן ביקשו להורות להפלר לרשום את הבית המשותף ואת בעלות התובעים בחנויות תוך זמן קצוב שיקבע על-ידי בית המשפט (סעיף 21(ה) לכתב התביעה שכנגד). כמו כן עתרו להורות להפלר להשיב להם את שכר הטירחה לגבי אותן פעולות אותן לא ביצע, וכנראה הכוונה לשכר הטירחה בגין הליכי הרישום של הבית כבית משותף ושל החנויות על שמם של כהן.

34. בתצהירים ובסיכומים מעלים כהן טענות שונות מהן מבקשים הם ללמוד כי הפלר התרשל כלפיהם. לטענתם, הפלר התרשל כאשר נמנע מלתת להם אישור לחילוט הערבות. כן טענו כי הפלר התרשל כלפיהם בכך שלא בדק את המצב המשפטי של הנכס לפני חתימת ההסכם ולא הסביר להם את הקשיים ברישום הבית כבית משותף ורישום הזכויות על שמם. כהן טוענים גם כי אי קביעת מועד בהסכם המכר להשלמת הליכי הרישום מהווה התרשלות מצידו של הפלר, ולבסוף הם טוענים כי הפלר הפר את כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין כאשר ייצג את בסרגליק כנגדם.

35. חלק מטענות כהן בסיכומים לא נכללו בכתב התביעה ואף לא בתצהירים. הטענות בנוגע להתרשלותו של הפלר בעריכת ההסכם לא הועלו בכתב התביעה. לא הועלו גם הטענות כנגד ניסוח כתב הערבות. די בכך כדי לדחות את טענותיהם בענין זה, אך אוסיף ואציין כי גם לגופם של דברים ראוי לדחות את הטענות. ההסכם קבע מנגנון להבטחת זכויותיהם של כהן, לרבות העמדת ערבות בנקאית להבטיח את רישום הזכויות בחנויות על שמם של כהן. העובדה שהחנויות לא נרשמו עד כה אינה נובעת מתקלה כלשהי בניסוח ההסכם או בקביעת הבטחונות, אלא מבקשתה של העירייה לערוך תכנית חדשה לאיחוד וחלוקה מחדש של החלקות, לרבות החלקות שעליהן נבנה הבית. הבקשה לאישור התכנית לצרכי רישום הוגשה על-ידי העירייה, ככל הנראה, רק לאחר חתימת הסכם המכר. על-פי תצהירה של הגב' רחל בן אשר, הליכי הרישום התעכבו שנים רבות הואיל ורק בשנת 95', בהתאם לדרישות מיפוי חדשות, התברר הצורך להכין מחדש את התוכניות ורק בשנת 97' הוחלט בעירייה להזמין את המשך הכנת התוכניות ממודד, על פי הדרישות החדשות של מרכז המיפוי. מדידות אלה התמשכו במשך זמן רב ולכן התעכבה התכנית ולא אושרה עד לחודשים האחרונים. אין כל קשר בין ניסוח ההסכם על ידי עו"ד הפלר וקביעת הבטחות על ידו לבין העיכוב הרב ברישום שכולו נובע מתכניות שיזמו הועדה המקומית ועיריית חיפה.

36. גם הטענות כי היה על הפלר לאשר את חילוט הערבות דינן להדחות. על-פי כתב הערבות, מונה הפלר כנאמן עבור שני הצדדים אשר יכול לאשר את ביצוע השלבים השונים להפחתת הערבות או לחילופין לאשר הפרת ההסכם ואת חילוטה של הערבות. כפי שראינו בסופו של הליך, שלטונות מס שבח אישרו את השומה העצמית ולא נותרה כל יתרת מס לתשלום. בנסיבות שכאלה, לא היה כל פגם בכך שהפלר סירב לתת אישור לבנק לחלט את הערבות. צריך לזכור גם כי כאשר התארכו המועדים הגיעו הצדדים להסכם מיום 1/7/98 בדבר הארכת תוקף הערבות וכל עוד לא חלף המועד המוסכם הנ"ל, לא היתה הצדקה למתן אישור לחילוט הערבות.

37. איני מוצא מקום להכנס לטענות הנוגעות לכללי האתיקה. יתכן שראוי היה כי עו"ד הפלר ימנע מלייצג מי מהצדדים בסכסוכים שנתגלעו ביניהם, אך גם אם נפל פגם כלשהו בהתנהגותו, אין הדבר רלוונטי לעניננו שכן עו"ד הפלר אישר ומאשר גם היום את חובתו ונכונותו להשלים את הליכי הרישום על-פי יפויי הכוח שבידו, מיד כשהדבר יתאפשר.

38. הסעד העיקרי שהתבקש על ידי כהן היה חיובו של הפלר להשלים את הרישום תוך מועד שיקצב על ידי בית המשפט. הואיל ואת הליכי הרישום לא ניתן להשלים כל עוד לא יסתיימו הליכי רישום החלקה, ברי שאין מקום ליתן סעד שכזה. אפילו הייתי מוצא שעו"ד הפלר התרשל, הרי שהדבר לא היה יכול להואיל לכהן בנוגע לסעד לו עתרו. עם זאת, ובהתאם להתחייבותו של עו"ד הפלר, מובהר בזה כי על עו"ד הפלר להשלים את הרישום תוך זמן סביר מרגע שהדבר יתאפשר, דהיינו מרגע שיושלמו הליכי רישום החלקה. כמו כן הסכים עו"ד הפלר לאפשר לכהן לחתום על הסכם חכירה והסכם שיתוף, דבר אשר יוכל להביא את כהן למצב הקרוב ביותר לרישום הזכויות. אם כהן יבחרו לעשות כן, על הפלר למלא את התחייבותו ולאפשר, כפוף לקבלת יפוי הכח וכל שאר המסמכים כנדרש על פי דין, את הרישום החלופי כמוצע על ידו.

39. במצב זה אין גם מקום לחייב את הפלר להשיב לכהן את הסכומים ששילמו עבור הטיפול ברישום הבית המשותף וברישום הזכויות שכן הפלר מתחייב לבצע זאת מיד כשהדבר יתאפשר.

40. אוסיף ואדגיש כי על פניו לא הוכח גם כי העיכוב ברישום הזכויות בחנויות על שמם של כהן גרם להם נזק כלשהו. כפי שהובהר על ידי העיריה, אין כל מניעה לקבלת אישורי בניה למרות שטרם הושלם הרישום. כידוע, העדר הרישום לא הפריע למסור את החזקה לידי כהן, לא הפריע להם להשכיר את החנויות ואין שמץ ראיה כי הדבר גרם לירידת ערך כלשהי של החנויות. כהן לא צירפו חוות דעת על ירידת ערך ופרט לטענה כללית בסיכומים, לא הציגו כל ראיה על ירידת ערך שכזו או על נזק כלשהו שנגרם להם כתוצאה מהעיכוב הארוך ברישום הזכויות.

ההודעה לצד שלישי
41. לאור העובדה שלא מצאתי מקום לחייב את הפלר בתשלום כלשהו לכהן, הרי שגם ההודעה לצד שלישי ששלח הפלר לועדה המקומית לתכנון ובניה, דינה להדחות.

סוף דבר
42. בשים לב לכל האמור אני דוחה את התביעה הנגדית שהגישו כהן כנגד הבנק וכנגד הפלר וכן דוחה את ההודעה לצד שלישי שהגיש הפלר כנגד הועדה. עם זאת, ולמען הסר ספק מובהר בזה כי התחייבויותיו של הפלר כפי שפורטו לעיל ישארו בתוקפן עד השלמת הרישום של החנויות.

כהן ישלמו לבנק הוצאות הליך זה בסך של 4,000 ₪ + מע"מ, סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

43. איני מוצא מקום לחייב את כהן לשלם הוצאות להפלר וזאת בשים לב לעובדה שהסעד שהתבקש כנגדו היה מצומצם ביותר ובשים לב לעובדה כי הפלר עדיין צריך להשלים את הליכי הרישום לכשיתאפשר הדבר.

גם ההודעה לצד שלישי ששלח הפלר לועדה נדחית ללא צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום ה' באב, תשס"ה (10 באוגוסט 2005) .

ר. סוקול
, שופט
015007/98א 110 רון סוקול









א בית משפט שלום 15007/98 ישראל בסרגליק בית הזכוכית בע"מ, ישראל בסרגליק נ' כהן שלמה, כהן משה, כהן דורון, כהן אברהם (פורסם ב-ֽ 10/08/2005)