פסקי דין על מועצה אזורית עמק יזרעאל | פסקי דין על מוסך דיזל אלון תבור בעמ חפ עיכוב הליכים- בפירוק | פסקי דין על סאלח שלבי |

44222-10/12 א     11/02/2018




א 44222-10/12 מועצה אזורית עמק יזרעאל נ' מוסך דיזל אלון תבור בעמ חפ עיכוב הליכים- בפירוק, סאלח שלבי








בית משפט השלום בעפולה



ת"א 44222-10-12 מועצה אזורית עמק יזרעאל
נ' תבור בעמ חפ512755794 ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני







בפני

כבוד השופטת הבכירה
שאדן נאשף-אבו אחמד


התובעת

מועצה אזורית עמק יזרעאל


נגד

הנתבעים

1. מוסך דיזל אלון תבור בעמ חפ512755794
- עיכוב הליכים- בפירוק

2. סאלח שלבי



החלטה

לאחר עיון בטענות הצדדים, להלן החלטתי ונימוקיה שיובאו להלן:
הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה, האם יש להתיר הגשת כתב התביעה המתוקן, בנוסח כפי שהוגש ע"י התובעת ביום 6.6.2017, ולהתיר לתובעת תשלום הפרש האגרה המתחייב מן התיקון האמור, או שמא יש לקבל את התנגדות הנתבע 2, לפיה כתב התביעה האמור חורג ממסגרת התיקון אותו התירה ערכאת הערעור.
בשל שלל ההחלטות שניתנו עד כה בתיק דנן, אין עוד מקום לפרט את השתלשלות העניינים בתיק, ואני מפנה לכלל ההחלטות שניתנו על ידי החל מיום 23.5.17 ועד למועד החלטה זו. לצורך ההכרעה במחלוקת לעניין כתב התביעה המתוקן, יש לבחון את כתבי הטענות המקוריים, פסק דינה של ערכאת הערעור מיום 24.4.2017, וטענות הצדדים שהובאו על ידם לאחר שהוענקה להם זכות טיעון.
תחילה, נטעים את המובן מאליו, כי מקום שמחזיר בית המשפט שלערעור תיק לבית המשפט הדיוני, הנה על פי הנחיותיו, פועל בית המשפט הדיוני, והדברים נכונים שבעתיים שעה שמדובר ב

פסק דין
מוסכם, עליו הסכימו בעלי הדין, בהתאם לנוסח מוסכם אליו הגיעו בדיון בפני
ערכאת הערעור (תקנה 461 לתקסד"א). כידוע, ככלל, מוסמכת ערכאת הערעור להורות על החזרת הדיון לערכאה קודמת, על מנת שזו תדון בסוגיה שלא זכתה לדעת ערכאת הערעור למענה מספק. ערכאת הערעור יכולה לעשות כן גם אם הדבר לא הועלה בכתבי הטענות, אם היא סבורה שהדבר נדרש לצורך המחלוקת וההכרעה בה (תקנות 415, 455 ו- 462 לתקסד"א). כמו כן, לערכאת הערעור שמורה הסמכות להחזיר לערכאה הראשונה סוגיה מסוימת, על מנת שזו תדון בה תוך הקפדה על הזכויות הדיוניות של כל הצדדים, וסמכות זו עומדת לה גם כאשר היא מחליטה להשתמש בסמכותה ולא לדון בכל הטענות שהועלו בערעור, לגופן. מה גם, שערכאת הערעור רשאית להחזיר את הדיון לערכאה הדיונית ולבקש ממנה לשוב ולהידרש לנקודה רלבנטית.
ועוד, תקנה 462 לתקסד"א קובעת כי "בית המשפט שלערעור מוסמך ליתן כל החלטה שצריך היה לתיתה, לאשר או לבטל את ההחלטה שניתנה ולהורות על דיון חדש, או ליתן החלטה נוספת או אחרת ככל שיחייב העניין...". סמכות זו כללית ורחבה, והיא אינה נגרעת על ידי הסמכות הקיימת בתקנה 455 לתקסד"א, במקרים שבהם לא הכריע בית המשפט הדיוני בשאלה של עובדה, להחזיר אליו את הדיון כדי להכריע בה (רע"א 5834/03 אריה חב' לביטוח נ' חאדר (25.11.03)). עם החזרת התיק, על הערכאה הדיונית להכריע בנקודה שהוחזרה אליה לדיון, בהתאם לאמור בפסק דינה של ערכאת הערעור.
ובענייננו,
התביעה המקורית הוגשה ע"י התובעת ביום 25.10.12, ע"ס 510,780 ₪, לחיוב הנתבעת 1, מוסך דיזל אלון תבור בע"מ והנתבע 2 בתשלום חוב ארנונה והיטל ניקוז ביחס לנכסים שבתחום שיפוטה. משניתן נגד החברה צו פירוק, ביום 9.9.13, קרי לאחר הגשת כתב התביעה, עוכבו ההליכים נגד החברה מכוח צו הכינוס, ובכך המשיך הדיון בתביעה להתנהל נגד הנתבע 2, בהיותו בעל השליטה ובעל המניות היחיד והבלעדי בחברה. על פסה"ד שניתן על ידי ביום 5.10.16, בו מצאתי לקבל את התביעה נגד הנתבע 2, הוגש ערעור, וב
יום 24.4.17, במעמד הדיון שהתקיים בערעור, הגיעו הצדדים להסכמות שיפורטו להלן, ובית המשפט המחוזי נתן להן תוקף של

פסק דין
: "ב"כ הצדדים: אנו מסכימים להצעת ביהמ"ש על פיה יבוטל פסק הדין של ביהמ"ש קמא, התיק יוחזר לביהמ"ש קמא ויוגש כתב תביעה מתוקן תוך 30 יום אשר יתייחס לעילות הספציפיות נגד המערער, והמערער יגיש כתב הגנה מתוקן תוך 30 יום מיום קבלת כתב התביעה המתוקן. מוסכם כי המערער מנוע מלטעון להתיישנות החוב כלפיו". (הדגשה הוספה – ש.נ.)
מאז מועד פסק הדין של ערעור, מנהלים בעלי הדין חזית נוספת של התנגדויות בגין כל בקשה שמגיש מי מהם, תוך שכל אחד אוחז בגישה, בפרשנות ובטענות נגדיות. דומני, וזה המקום לשוב ולהציע לבעלי הדין, להביא לסיומה של פרשה זו, המתנהלת משנת 2012, ע"י התמקדות בליבת המחלוקת, תוך שמירה על זכויותיהם הדיוניות והמהותיות ההדדיות, ובכך להביא לחסכון בזמן שיפוטי יקר של בית המשפט ובזמנם של בעלי הדין ובאי-כוחם.
חיובו של הנתבע 2 עפ"י פסק הדין המקורי נבע
מטענת התובעת, לפיה הנתבע 2 הוא המנהל, המחזיק, הבעלים של החברה ובעל המניות היחיד בה. במסגרת

פסק דין
זה, הגעתי לכלל מסקנה שיש לקבל את התביעה וחייבתי את הנתבע 2 בהתאם לעילת המסך הסטטוטורית, מכוח היותו בעל השליטה היחיד בחברה, כל זאת על סמך הפלוגתאות העובדתיות והעילות המשפטיות שעמדו בבסיס התביעה המקורית ופסק הדין הראשון שניתן בתיק.
התיק הוחזר כאמור ע"י ערכאת הערעור למותב זה, והחזרתו בוצעה לאחר מתן הנחיות מפורשות למותב זה, לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה במסגרת הליך הערעור, לפיה יבוטל פסק הדין שניתן, התיק יוחזר למותב זה ויוגש כתב תביעה מתוקן תוך 30 יום אשר יתייחס לעילות הספציפיות נגד הנתבע2, וזה האחרון יגיש כתב הגנה מתוקן תוך 30 יום מיום קבלת כתב התביעה המתוקן. כן נתן בית המשפט המחוזי הוראה נוספת ולפיה בהסכמת הצדדים, יהיה הנתבע 2 מנוע מלטעון להתיישנות החוב כלפיו. זוהי מסגרת הדיון שהותוותה ע"י ערכאת הערעור, ובכך יעסוק מותב זה.
אלא מאי, עיון בכתב התביעה המתוקן מעלה כי, התובעת בחרה להגישו בגין סעד כספי השונה מהסכום הנקוב בכתב התביעה המקורי, כך שבמקום לעתור לסכום תביעה מקורי ע"ס 510,780 ₪, הוגשה התביעה המתוקנת ע"ס 906,788 ₪, כאשר לטענת הנתבע 2, הדבר מהווה חריגה מפסק הדין המוסכם שניתן ע"י ערכות ערעור. באשר לתקופת החיוב, אין באי פירוטה בכתב התביעה המקורי כדי הוות חלון הזדמנות נוסף לתובעת להגשת תביעה חדשה בגין תקופת חוב שונה מזו שהוגשה על ידה בתביעה המקורית, שהדיון בה הוחזר למותב זה ע"י ערכאת הערעור כאמור, זאת ע"י הגשת כתב תביעה מתוקן לתקופה החל מיום 1.1.2004 ועד יום 31.12.16, וכפועל יוצא מכך הגדלת סכום התביעה מסך של 510,780 ₪ לסך של 906,788 ₪ (ראו סע' 10.25 עד 10.27 לכתב התביעה המתוקן).
במצב בו נוהל ההליך בגלגול הקודם בגין חוב הארנונה לשנים 2004-2012, הגם אם הדבר לא צוין מפורשות בכתב התביעה המקורי אלא רק בכרטסת החוב שצורפה לאחר מכן, הרי בהעדר כל הוראה אחרת על ידי ערכאת הערעור במסגרת פסק הדין המוסכם, דעתי היא כי אין בהנחיית ערכאת הערעור במסגרת פסק הדין המוסכם המאפשר לתובעת הגשת כתב תביעה מתוקן שיתייחס אך לעילות הספציפיות נגד הנתבע 2, כדי להעניק לה את הרשות להגיש כתב תביעה חדש לגמרי בגין תקופות חוב שונות ונוספות.
יתרה מכך, דבר הוספת החוב האמור לכתב התביעה המתוקן, בלא רשות, שלא נכלל במקור בתביעה שהתבררה ובגינה הוגש הערעור, ידוע לתובעת ודי להפנות לאמור בסעיפים 11.28-11.29 לכתב התביעה המתוקן מושא החלטה זו. עם חריגה כזו לא ניתן להשלים.
לדעתי, פסק הדין של ערכאת הערעור מפורש וברור הוא, ובו נכללה ההנחיה להורות על תיקון כתב התביעה על ידי פירוט העילות הספציפיות נגד הנתבע 2, בעל המניות והשליטה של החברה (הנתבעת 1), ולא כמתן רשות להגשת כתב תביעה חדש לגמרי על ידי פתיחת חזית מחלוקת נוספת בגין חוב המתייחס לשנים נוספות, שלא נכללו מלכתחילה בכתב התביעה המקורי. טענות התובעת שהובאו בסעיפים
27-28 לתשובה מטעמה להודעה על צירוף תצהיר, לפיהן פסק הדין בערעור אינו כולל הגבלה כלשהי, לא בקשר עם היקף התביעה, לא בקשר עם עילותיה ולא בקשר עם סכומה, אינן עולות בקנה אחד עם לשון פסק הדין והכתוב בו. אילו התייחסה ההסכמה בערכאת הערעור לפתיחת הליך חדש נגד הנתבע 2 ביחס לסכום התביעה, תקופת החוב וכיוצא באלה, סביר להניח כי הדבר היה מוצא ביטוי מפורש בפסק דינה של ערכאת הערעור, בהיותו כולל הנחיות ברורות לערכאה דלמטה בנסיבות אלה. ולא כך הוא בענייננו. ההנחיה שבפסק הדין הנ"ל מורה, כי החזרת התביעה לערכאה הדיונית הינה לבירור חבותו של הנתבע 2, לאחר שהתובעת תגיש כתב תביעה מתוקן שיתייחס לעילות הספציפיות כנגד הנתבע 2 ביחס לחוב הנטען.
עוד יצוין, כי נראה שהקביעה בפסק הערעור לסוגיית ההתיישנות מתייחסת לטענות הנתבע 2 ביחס לאותו חוב בגינו נטען בזמנו להתיישנותו, ומשמעה הוא כי הנתבע 2 יהיה מנוע מלעורר טענה להתיישנות במסגרת הגלגול הנוכחי של ההליך המשפטי ואין משמעה כפרשנות התובעת.
לא נעלם מעיניי, כי הנתבע 2 לא נכח במעמד הדיון בערעור, ומשכך אין האמור בתצהירו יכול לשקף את שנאמר והוסכם עליו במסגרת דיון זה. ברם, אין בכך כדי להביא לפסילת התצהיר שהוגש על ידו באשר לליבת ההסכמה אליה הגיעו הצדדים במעמד הדיון בערכאת הערעור. שכן, אין מחלוקת כי בא-כוח הנתבע 2 היה בקשר טלפוני עמו וחזקה היא, כי הדברים עליהם מצהיר הינם הדברים שנמסרו לו ע"י בא -כוחו, שהיוו את הבסיס להסכמתו לפסק הדין בערכאת הערעור, כאשר פסק הדין עצמו, על פי לשונו והטענות שהועלו בערעור, מחזקים את עמדת
הנתבע 2 במחלוקת שהתעוררה בינו לבין התובעת באשר להיות כתב התביעה המתוקן חורג מהמתווה שהוסכם עליו ונקבע ע"י ערכאת הערעור.
על יסוד כל האמור לעיל, ניתנת בזאת לתובעת רשות להגיש כתב תביעה מתוקן בתוך 14 יום מהיום, אשר יתייחס לתקופת החוב מושא התביעה המקורית, קרי לשנים 2004-2012, תוך פירוט העילות הספציפיות המופנות כנגד הנתבע 2.
כתוצאה מהאמור, דין הבקשה לחיוב התובעת בהפרש אגרה להידחות.
הנתבע 2 יגיש כתב הגנה מתוקן תוך 30 יום מיום קבלת כבת התביעה המתוקן לידיו כדין.
הוצאות הצדדים תילקחנה בחשבון בסוף ההליך בהתאם לתוצאה הסופית.
התיק לעיון ומעקב ביום 30.03.18.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים, תוודא קבלתה ותערוך רישום מתאים בתיק.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ח, 11 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 44222-10/12 מועצה אזורית עמק יזרעאל נ' מוסך דיזל אלון תבור בעמ חפ עיכוב הליכים- בפירוק, סאלח שלבי (פורסם ב-ֽ 11/02/2018)