פסקי דין על נירה יוגב | פסקי דין על חסון משה חקלאות ובירור זרעים עיכוב הליכים עקב הליכי פירוק | פסקי דין על משה נחום חסון | פסקי דין על אליהו חסון |

16311-03/16 א     17/04/2018




א 16311-03/16 נירה יוגב נ' חסון משה חקלאות ובירור זרעים בע"מ עיכוב הליכים עקב הליכי פירוק, משה נחום חסון, אליהו חסון








בית משפט השלום ברמלה


17 אפריל 2018
ת"א 16311-03-16 יוגב נ' חסון משה
חקלאות ובירור זרעים בע"מ ואח'



בפני

כב' השופט הבכיר זכריה ימיני


תובעים
נירה יוגב


נגד

נתבעים
1.חסון משה
חקלאות ובירור זרעים בע"מ
– עיכוב הליכים עקב הליכי פירוק
2.משה נחום חסון
3.אליהו חסון



פסק דין

התובעת סיפקה לנתבעת 1 תערובות זרעים
והנתבעת 1 נותרה חייבת סך של 123,663 ₪. הנתבעת 1 נכנסה להליך פירוק, והתובעת ביקשה להפעיל התחייבותו האישית של הנתבע 2 וערבותו של הנתבע 3 לחובות הנתבעת 1 ולממש את שטר החוב, שלטענתה חתמו עליו. הנתבעים 2-3 הכחישו את חתימתם על גבי הערבות ושטר החוב
וטוענים שאינם חייבים דבר.

כללי:
בעלי הדין:
1.
התובעת עוסקת במכירת תערובות זרעים ומזון ושם עסקה הוא "נירה יוגב
אמבר מתמור", ומספר העוסק המורשה הוא מספר זהותה.
התובעת סיפקה תערובות לנתבעת 1 לבקשת הנתבעים 2 ו-3.

2.
הנתבעת 1
הינה חברה בערבון מוגבל אשר הזמינה תערובות מהנתבעת 1 ונותר לה חוב אצל התובעת. הנתבעת 1 נכנסה להליכי פירוק וביום 20.11.16 הסכימו הצדדים על עיכוב ההליכים כנגדה.

3.
הנתבע 2 הוא אביו של הנתבע 3, והיה בעל המניות היחיד של הנתבעת 1.

4.
הנתבע 3 הוא בנו של הנתבע 2, והוא ואביו היו הרוח החיה מאחורי פעילות הנתבעת 1.

טענות הצדדים:
5.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת 1 באמצעות הנתבעים 2 ו-3 רכשו מאת התובעת תערובת לבעלי חיים. כמו כן, אין מחלוקת בין הצדדים שהתובעת אוחזת בשיקים אותם משכה הנתבעת 1 לטובת התובעת, ואשר טרם נפרעו.

6.
לטענת התובעת, הנתבעים נותרו חייבים סך של 75,964 ₪ בגין שיקים עתידיים של
הנתבעת 1 שחלקם חזרו ולא נפרעו וחלקם לא הוצג לפרעון לאחר שחשבון הבנק של הנתבעת 1 הוגבל, וכן סך נוסף של 47,699 ₪
בגין חוב
עבורו לא ניתנו שיקים. בנוסף
נגרמו לה הוצאות שונות שהוערכו בסך של 10,000 ₪ בגין הפסד ימי עבודה, טלפונים רבים, שיבוש בהתנהלותה הכלכלית, מכתבים וכו'. בסה"כ תבעה את הסך133,633 ₪. לטענתה הנתבעים 2 ו-3
חתמו על ערבות אישית ושטר חוב להבטחת כיסוי חובות הנתבעת 1 עד לסך של 150,000 ₪. לראיה הגישה צילום "כתב ערבות אישית " מיום 27.7.15 עליו חתומים לכאורה הנתבעים 2 ו-3, אך ללא צירוף צילום ת.ז ומבלי שמולא החלק בו נכתב כי המסמך נחתם בנוכחות מי מטעם התובעת. בנוסף צרפו העתק שטר חוב לבטחון בלבד שמספרו 0147
על סך 150,000 ₪ בחתימתו לכאורה של הנתבע 2 כעושה השטר ובחתימתו לכאורה של הנתבע 3 כערב לתשלום השטר.

7.
הנתבעים כפרו בשפה רפה בקיום החוב, וכן טוענים שיש להפריד בינם לבין הנתבעת 1 ושהם מעולם לא חתמו על ערבות אישית להבטחת פרעון חובות הנתבעת 1 או על שטר חוב.

העדויות:
8.
התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית של התובעת, נירה יוגב
, ושל מנהל העסקים שלה מר שמואל סנדלר, אשר העיד שהנתבעים 2 ו-3 חתמו על כתב הערבות ושטר החוב בפני
ו. שני עדים אלו צירפו תמלילי הקלטות שיחה לתצהיריהם, אשר ב"כ הנתבעים לא התנגד במועד לקבילותם. בנוסף הגישה התובעת חוות דעת גרפולוגית של עו"ד והגרפולוג יונתן נפתלי אשר קבעה כי קרוב מאוד לוודאי שהנתבעים הם שחתמו על שטר החוב וכתב הערבות.

9.
מחקירתה הנגדית של הגב' נירה יוגב
עלה כי היא לא נכחה כאשר הנתבעים 2 ו-3 חתמו על הערבות ושטר החוב. בדרך כלל הם לא מצרפים צילום תעודת זהות, ובמקרה הזה הנתבעים הבטיחו לשלוח את צילום תעודות הזהות שלהם ולא עשו כן. השורה בערבות "נחתם בנוכחות" נותרה ריקה כי זה לא מולא בעת החתימה והם לא רצו לערוך את המסמך ולמלא זאת לאחר מכן, שכן הערבות ושטר החוב הוחתמו רק לצורך ביטחון. יש לה תעודות משלוח לכל ההזמנות וגם לנתבעים. היא לא נדרשה להוכיח את גובה החוב כי הכרטסת שלהם מסודרת. ייתכן שאחד השיקים חזר מפני שלא חתמה מאחוריו, אך מנהלת הבנק אמרה לה שהחשבון של הנתבעת 1 מוגבל והיא לא הפקידה שוב את השיק כי הנתבעים ביקשו ממנה להמתין ואמרו שיש להם קשיים. יתר השיקים לא הופקדו לבקשת הנתבעים. חלק אחר של החוב הוא בגין סחורה שנשלחה ובגינה לא ניתנו שיקים.

10.
מחקירתו הנגדית של מר סנדלר עלה כי הוא בן זוגה של הגב' יוגב והוא עובד בעסק בשלל תפקידים. הם לא החתימו מלכתחילה את הנתבעים על ערבויות ושטר חוב כי הוא התרשם מהם ומפועלם מאוד ולא חשב שצריך להחתים אותם על ערבויות עד לגובה 30-40 אלף ₪ וכך אמר לגב' יוגב. באמצע שנת 2015 הנתבע 3 התלונן באוזניו על קשיים וביקש אשראי נוסף,
ולכן נוצר הצורך להחתים על ערבות ושטר חוב. הפקידה הכינה את המסמכים. ב-27.7 הוא הגיע אליהם למשרד שם פגש בנתבעים 2 ו-3, בפקידה ובאיש הכספים של הנתבעים, הייתה פגישה טובה עם כוונה לאפשר את המשך העבודה בין הצדדים ובסופה הנתבעים 2-3 קראו את המסמכים וגם איש הכספים מטעמם והם חתמו על הערבות ושטר החוב. הנתבעים נראו לו אנשים אמינים, שומרי מצוות אך הם התבדו. הוא לא מילא את החלק שהוא היה אמור למלא וכך נהג גם במקרים אחרים מפני שלא מדובר בעסק שלו אלא של גב' יוגב ואם הוא טעה הוא מתנצל. הטעות שלהם היא שיומיים לפני שהנתבעת 1 פשטה רגל, ולאחר שמסמכי פשיטת הרגל כבר היו מוכנים, הנתבעים משכו מהם סחורה נוספת בסך 39,000 ₪.

11.
הנתבע 2 לא הגיש תצהיר עדות ראשית ולא העיד בדיון שנקבע לשמיעת הראיות.

12.
הנתבע 3 הגיש תצהיר עדות ראשית ממנו עלה כי הנתבע 2 היה המנהל והבעלים בנתבעת 1 לפי כניסתה לפירוק ואילו הוא היה רק שכיר בחברה.
להצהרתו הוא או אביו לא היו קשורים בהסכם עם התובעת ולא ביצעו מעולם הזמנת סחורה מהתובעת באופן אישי. התובעת לא הפנתה תשומת ליבם או הסבירה להם כי הם חתמו על ערבויות אישיות להבטחת התחייבויות הנתבעת 1 כלפיה. לטענתם אינו חתום על המסמך ואם החתימו אותו עליו המסמכים, נעשה בהיסח דעת ללא כל הסבר
מבלי שהתכוון לחתום על כך. לגבי שטר החוב מי שחתם עליו הוא הנתבע 2 ולא הוא, ומכיוון שהנתבע 2 לא ביצע כל הזמנת סחורה שטר החוב איננו תקף. התובעת לא הוכיחה את החוב באמצעות תעודות משלוח חתומות. אחד השיקים שניתנו חזרו בגלל שהייתה חסרה חתימת הסב וייתכן כי הנסב חתם עליו בהמשך והשיק נפרע, בנוסף ייתכן כי הנתבעת 1 שילמה עבור חלק מהשיקים במזומן. הוא והנתבע 2 לא יכולים לבדוק בספרי הנתבעת 1 מפני שהיא חברה בפירוק והספרים בשליטת הנאמנים. עד להגשת התביעה הנתבעת מעולם לא פנתה אליו או אל הנתבע 2 בדרישה לתשלום החוב
באופן אישי.

מחקירתו הנגדית עלה כי הוא היה עובד בנתבעת 1 שבבעלות אביו, קצת ניהל וגם שימש כנהג סבל ועשה הכל. היו להם מכונות שעסקו בהפרדת זרעים. הוא לא התנהל מעולם באופן מדוייק ולא ידע בדיוק מה קונים וכמה משלמים. המזכירה היא שהבינה בענייני השיקים והנהלת החשבונות והוא מעולם לא חתם על שיק. כיום הוא עובד במשק באותה פעילות אך בחברה אחרת שרכשה את הפעילות מהנאמן. הוא לא בקיא בפרטי התשלומים לאחר העברת החברה לידי הנאמן. הוא הכחיש את החתימה וכשעומת עם גרסתו בתצהיר אמר שלא זכור לו שחתם על כך וטען שלא מדובר בחתימתו. אתמול הייתה הפעם הראשונה שנתקל במסמך. הוא לא חותם על ערבויות וגם במקרה זה לא חתם והוא לא מתעסק בכספים. הוא ניהל שיחות עם גב' יוגב רק כשבועיים לפני הבקשה להקפאת הליכים וייתכן שגם עם שמואל. בתחילה לא אישר שזוכר שקיים את השיחות המדוברות ובהמשך נזכר שאכן דיבר על חלק מהדברים שנאמרו בשיחות כמו לגבי זה שנעקץ ושמכר את רכב היוקרה מפני שלדעתו זה לא נעים לנהוג ברכב כזה כשקיים חוב. הם לא הביאו חוות דעת נגדית כי לשיטתם גם גרפולוג יכול לטעות.

13.
לאחר שמיעת הראיות הגישו הצדדים סיכומיהם. סיכומי הנתבע 2 הוגשו באיחור, מאחר ואשתו מונתה לאפוטרופוס עליו.

דיון ומסקנות:
קבילות התמלילים:
14.
יש לדחות את טענת הנתבעים כנגד קבילות התמלילים. החלטה בעניין זה ניתנה כבר ביום
16.11.17


בו קבעתי שמדובר בראיה קבילה. בנוסף הנתבע 3 נשאל אודות התמלילים בחקירתו ואישר שזכור לו שנערכו שיחות ואת חלק מהדברים שנאמרו בשיחות אלו.

הוכחת סכום התביעה:
15.
אני סבור כי התובעת הוכיחה את סכום התביעה מהסיבות כדלקמן:,
1)
הנתבעים 2-3 לא הציגו כל ראיה לסתור את מסמכי הנהלת החשבונות של התובעת ולא הציגו כל ראיה שהשקים שבידי התובעת נפרעו. מעדות הנתבע 3 עולה שמי שהגיש את הבקשה בעניין פירוק הנתבעת 1 היא באת כוחו, עו"ד שיבולת, כך שכל מסמכי הנהלת החשבונות היו ביד הנתבעים, אך הם נמנעו מלהגישם;
2)
בתמלילים הודו הנתבעים בגובה החוב;
3)
הנתבע 3 העיד שלא היה מעורה בעניינים הכספיים ואלו התנהלו בצורה לא מסודרת וכי מי שבקיא בעניינים אלו היא הפקידה של הנתבעת 1. הנתבעים לא הגישו תצהיר עדות ראשית של הפקידה ושל איש הכספים בחברה, ולא הזמינו אותם לעדות;
4)
בבקשה שהוגשה לבית משפט של פירוק הודתה הנתבעת 1 כי החוב שהיא חייבת לתובעת הוא סכום החוב אותו תובעת התובעת.

16.
יחד עם זאת, התובעת לא הוכיחה את נזקיה הנטענים בסך 10,000 ₪.

החתימות על שטר החוב וכתב הערבות:
17.
הנתבע 2 הודה שאכן הוא חתום על שטר החוב.

18.
הנתבע 3 טען מחד גיסא כי לא חתם על שטר החוב
וכתב הערבות, אך מאידך גיסא טען שאינו זוכר שחתם על מסמכים אלו, ובכל מקרה אם חתם לא הבין משמעות החתימה. אין בידי לקבל את טענתו זו של הנתבע 3 מהסיבות כדלקמן:
1)
מדובר בטענות סותרות ובעדות יחידה מול מספר עדים וחוות דעת גרפולוגית מקצועית. לו רצה הנתבע 3 להוכיח הטענה שלא מדובר בחתימתו יכול להגיש חוות דעת סותרת, אך לא עשה כן, למרות שניתנה לו הזדמנות להגיש חוות דעת כזו. בכך חיזק הנתבע 3 את חוות הדעת שקבעה כי מדובר בחתימות אותנטיות שלו ברמת וודאות קרובה למדי;
2)
איני מקבל את טענת הנתבע 3 שלא הבין על מה חתם ולא הוסבר לו דבר; עדותו של מר סנדלר בעניין זה שפכה אור על נסיבות החתימה, בנוסף מדובר במסמכים פשוטים למקרא ובשל נסיבות החתימה, הבקשה להגדלת מסגרת האשראי חרף הקשיים הכלכליים אליהם נקלעה הנתבעת 1 ונוכחות איש הכספים מטעם הנתבעים, ברור כי הייתה הבנה לגבי משמעות החתימה. בהתאם לעדות מר סנדלר במעמד החתימה נכחו פקידת הנתבעת 1 ואיש הכספים שלה, אך הנתבע 3 לא טרח להביא בעלי תפקידים אלו להעיד מטעמו;
3)
אין הנתבעים רשאים כעת להיתלות על אי מילוי עניינים פורמליים בכתב הערבות ובשטר הביטחון ועליהם למלא אחר התחייבותם, במיוחד לאור האמור בס"ק (2) לעיל, ממנו עולה שהנתבעים קיבלו הסבר על מה הם חותמים ועל מה נסובה התחייבותם וערבותם. מה שמחזק זאת הוא ביצוע הזמנות מצדם בחוסר תום לב לפני הגשת המסמכים בהליכי פשיטת הרגל, על אף ידיעתם את מצב החברה האמתי, הגדלת האשראי והבקשה להמתין עם הפקדת השיקים כשהם יודעים שהתובעת 1 עומדת בפני
הליכי פש"ר.

אי הפקדת השיקים:
19.
יש לדחות את טענת הנתבעים בנוגע לשיקים שלא הופקדו או לשיק שחזר מהסיבה שלא הייתה חתימת הנסב, מאחר שהוכח שחשבון הנתבעת 1 הוגבל. לאחר שנודע לחשבון הנתבעת 1 הוגבל, לא היה כל טעם בהפקדת השיקים, שכן היה ידוע שהשיקים יסורבו, וחשבון התובעת היה מחויב בעמלות בגין שיקים שסורסו.

20.
הנתבעים ביקשו מהתובעת להמתין עם הפקדת השיקים, לאור מצבה הכלכלי הקשה של הנתבעת 1. למעשה אין מחלוקת כי השיקים לא נפרעו, וכי מדובר בהתחייבות הנתבעת 1 כלפי התובעת אותה יש לפרוע. אין גם מחלוקת כי הנתבעת 1 נכנסה להליכי פירוק ואין אפשרות להיפרע ממנה.

ערב יחיד:
21.
הנתבע 2 לא יכול היה להיות ערב יחיד שכן הוא בעל עניין בנתבעת 1.

22.
גם הנתבע 3 לא יכול ליהנות מההגנות שנותן חוק הערבות, שכן סבור אני שהנתבע 3 גם הוא בעל עניין בנתבעת 1. הנתבע 3 ניסה להסתיר או להמעיט במעורבותו בניהול הנתבעת 1, אך מהעדויות עולה שהוא למעשה עסק בניהול הנתבעת 1, שהייתה עסק משפחתי, לא פחות מאביו, הנתבע 2.

23.
גם אם הנתבע 2 אינו בעל עניין בתובעת, משנכנסה הנתבעת 1
להליכי פירוק, דבר זה לכשעצמו מוכיח שלא נינתן להיפרע מהנתבעת 1 את סכום החוב.

הגשת מוצגים מקוריים לבית המשפט:
24.
בהתאם לתקנה 197 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 דרש בית המשפט את השיקים המקוריים, שטר החוב המקורי וכתב הערבות המקורי, על מנת שיסמנם לפני מתן פסק הדין. התובעת הגישה מסמכים אלו, ואלו סומנו כדלקמן:
-
שיק מס' 0989 ז.פ. 31.01.2016
ע"ס 27,077 ₪ משוך על בנק דיסקונט סניף קרית אריה פ"ת לפקודת התובעת, סומן ת/1;
-
שיק מס' 2501 ז.פ. 20.02.2016
ע"ס 22,688 ₪ משוך על בנק דיסקונט סניף קרית אריה פ"ת לפקודת התובעת, סומן ת/2;
-
שיק מס' 2502 ז.פ. 05.03.2016
ע"ס 11,981 ₪ משוך על בנק דיסקונט סניף קרית אריה פ"ת לפקודת התובעת, סומן ת/3;
-
שיק מס' 2503 ז.פ. 12.03.2016
ע"ס 11,693 ₪ משוך על בנק דיסקונט סניף קרית אריה פ"ת לפקודת התובעת, סומן ת/4;
-
שיק מס' 2504 ז.פ. 26.02.2016
ע"ס 11,071 ₪ משוך על בנק דיסקונט סניף קרית אריה פ"ת לפקודת התובעת, סומן ת/5;
-
שטר חוב מס' 0147 על הסך 150,000 ₪, סומן ת/6;
-
כתב ערבות אישית מס' 0020 מיום 27.7.2015, סומן ת/7.

סוף דבר:
25.
לאור כל האמור לעיל, על הנתבעים 2 ו-3, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת כדלקמן:
1)
את הסך 123,663 ₪ בתוספת הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה 8.3.16 ועד ליום התשלום בפועל;
2)
את הוצאות המשפט הכוללות את אגרת המשפט (מחצית ראשונה ושנייה) ושכרו של הגרפולוג מטעם התובעת בסך 5,265 ₪, הכל בתוספת הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
3)
שכר טרחת עורך דין בסך 13,000 ₪ בתוספת הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

מאחר ויש להניח שהתובעת הגישה הוכחת חוב בתיק הפירוק, אזי כל סכום שתקבל התובעת במסגרת תיק הפירוק, יש להפחיתו מסכום פסק הדין.

ניתן היום,
ב' אייר תשע"ח, 17 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 16311-03/16 נירה יוגב נ' חסון משה חקלאות ובירור זרעים בע"מ עיכוב הליכים עקב הליכי פירוק, משה נחום חסון, אליהו חסון (פורסם ב-ֽ 17/04/2018)