פסקי דין על אייל מזרחי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

28265-06/16 בל     22/04/2018




בל 28265-06/16 אייל מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה

ב"ל 28265-06-16

22 אפריל 2018

לפני: כב' השופט אסף הראל


התובע
:

אייל מזרחי
ע"י ב"כ: עו"ד רענן פרפרי

, על פי מינוי של הלשכה לסיוע משפטי

-

הנתבע
:

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד ר' חן

החלטה
בהמשך לדיון מיום
22.4.18 ולהסכמת הצדדים למינויו של מומחה-יועץ רפואי בתחום האורתופדי, אני קובע כדלקמן:

1.
מינוי מומחה רפואי

ד"ר אייל ריבלין, מומחה בכירורגיה אורתופדית, מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.

2.
מסמכים רפואיים

להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:
א.
תיקו הרפואי שת התובע בקופת החולים "כללית": כללי, אורתופדי, כירורגי.
ב.
חומר רפואי שצורף לכתב התביעה המתוקן.
ג.
חומר רפואי שצורף לתצהיר התובע.

3.
העובדות המוסכמות:

א.
התובע מועסק כעובד שכיר בבתי זיקוק לנפט (להלן – בז"ן) החל מ-1996. התובע הועסק בתפקיד של מפעיל שטח במתקן הפוליפרופילן בבז"ן, באזורים שונים של המתקן, כפי שיפורט להלן. עבודתו של התובע כמפעיל שטח במתקן כרוכה, בין היתר, בסגירה ובפתיחה של ברזים בגדלים שונים. רוב הברזים הם מהסוג בעלי ידית בצורת גלגל. חלק מהפתיחה והסגירה של הברזים כרוכה בהפעלת כח.

ב.
התובע הועסק בתפקיד של מפעיל במתקן הפוליפרופילן, החל משנת 1996 ועד חודש 8/2017. בחודש 8/2017 הועבר לתפקיד אחר, שאיננו רלוונטי לתביעה כאן.

ג.
בתקופה שהתובע הועסק בתפקיד של מפעיל במתקן הפוליפרופילן, הועסק התובע במתכונת הבאה:
1.
בשנים 1996 ועד 2011 – עבד התובע במתכונת של תשעה ימים ברצף, כל יום שמונה שעות, ואחריהם שלושה ימי מנוחה.
2.
החל משנת 2011 עד 2/2014 הועסק התובע במתכונת של חמישה ימים בשבוע, כל יום שמונה שעות.
3.
החל מ-2/2014 ועד 8/2017 הועסק התובע במתכונת של חמישה ימים בשבוע, כל יום 12 שעות.

ד.
ידו הדומיננטית של התובע היא יד ימין.

ה.
באשר לתקופה שראשיתה 1996 וסיומה חודש 1/2013:
1.
בתקופה זו פתח התובע מדי יום 30 ברזים וסגר 40 ברזים.
2.
מדובר בברזים שגודלם בין 1 צול ל-20 צול, כאשר הכוח הנדרש לפתיחה או לסגירה של כל אחד מהם משתנה בהתאם לגודל הברז ובהתאם לשאלה, האם מדובר בברז חדש או ישן וכן מה גובהו של הברז. יצוין כי רוב הברזים נמצאים באוויר הפתוח וחשופים לפגעי מזג האוויר.
3.
על פי רוב, פתיחת הברזים וסגירתם לא מתבצעת ברצף, אלא לסירוגין, כאשר בין לבין מבצע התובע פעולות מגוונות אחרות.
4.
משך הזמן לפתיחת או סגירת כל ברז נע בין חצי דקה לחצי שעה.
5.
התובע פתח/סגר ברזים בשלושה אופנים, כמתואר להלן:

א.
פתיחה או סגירה באמצעות שימוש בספנר (מאריך מברזל עם שיניים שמתלבשות על גלגל הברז). לשם סגירת הברז, התובע אוחז בספנר בשתי ידיו ומבצע תנועה של חצי סיבוב של משיכה אל גופו, תוך כיפוף המרפקים. לשם פתיחת הברז, מבצע התובע את אותה תנועה אולם בכיוון ההפוך. התובע עושה שימוש בספנר ב-60%-70% מהברזים בממוצע.

ב.
פתיחה או סגירה באמצעות שימוש בשתי הידיים. התובע אוחז בגלגל ידית הברז באמצעות שתי כפות הידיים, תוך שימוש בכפפות. הזרועות של התובע מכופפות במרפקים, אוחז את הברז בשתי הידיים ומבצע תנועת סיבוב. כ-15-20% מהברזים נפתחים ונסגרים באופן זה.

ג.
פתיחה או סגירה באמצעות שימוש בכף יד ימין בלבד. מדובר בתנועה סיבובית של שורש כף היד כאשר המרפק מכופף.

ד.
פעולות הפתיחה והסגירה של הברזים מבוצעות בגבהים שונים, חלקם בגבהים הדורשים מהתובע למתוח את ידיו מעל גובה השכם. גם כאשר התובע מבצע פתיחה וסגירה של ברזים מעל גובה השכם, הוא נדרש להפעיל מאמץ רב יותר, ועדיין נדרש כיפוף של המרפקים. מאחר ומדובר בגבהים שונים, הרי זוויות כיפוף המפרקים ואופן הכיפוף משתנה מברז לברז.
6.
במהלך התקופה 2003 עד 2005 לא עבד התובע ברצף כמפעיל שטח, אלא 50% מהזמן עבד בתפקיד של מפעיל לוח בקרה, תפקיד שלא דרש פתיחה או סגירה של ברזים. ב-50% הנותרים מהזמן עבד בתפקיד של מפעיל, שדרש פתיחה וסגירה של ברזים. חלוקת הזמנים בין התפקידים היתה של 1-2 חודשים בתפקיד מפעיל לוח בקרה ואחריהם 1-2 חודשים בתפקיד מפעיל.

ו.
באשר לתקופה של 2/2013 עד 9/2014:
1.
בתקופה זו עבד התובע במתקן ספריזון, אשר אופיין בתקלות מרובות בהשוואה לעבודתו לפני 2/2013 ואחרי 9/2014.
2.
בתקופה 2/2013 עד 9/2014 נדרש התובע מדי יום לפתוח 70-80 ברזים ולסגור 70-80 ברזים.
3.
גודל הברזים נע בין 1 צול ל-12 צול.
4.
יתר מאפייני תנועות התובע של סגירה ופתיחה של ברזים הם בהתאם למפורט בנוגע לעבודתו בתקופה 1996 עד 2/2013.

ז.
באשר לתקופה 10/2014 עד 8/2017:
1.
בתקופה זו היה התובע בתפקיד של מפעיל ראשי, ומשכך תדירות פתיחה וסגירה של ברזים גדלה.
2.
בתקופה זו פתח התובע 50 ברזים ביום וסגר 50 ברזים ביום.
3.
גודל הברזים נע בין 1 צול ל-12 צול.
4.
יתר מאפייני תנועות התובע של סגירה ופתיחה של ברזים הם בהתאם למפורט בנוגע לעבודתו בתקופה 1996 עד 2/2013.

4.
השאלות:
לתשומת לב המומחה, עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, שהיא עילת התביעה במקרה הנוכחי, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן:
ראשית
– האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח לבין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50%, כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל-50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח, בסבירות של 50% ומעלה
.
שנית
– ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

על רקע הבהרה זו, הינך מתבקש להשיב על השאלות הבאות:
א.
מהו הליקוי ממנו סובל התובע במרפקיו?
ב.
האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?

גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג.
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד.
ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע?

(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

5.
על המומחה ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971, ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך.


6.
אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

7.
התיק יובא לעיוני ביום 24.6.18, לשם מעקב אחר הגשת חוות דעת המומחה.

המזכירות תמציא למומחה החלטה זו יחד עם החומר הרפואי שבתיק בית הדין.
ניתנה היום, ז' אייר תשע"ח,
(
22 אפריל 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.












בל בית דין אזורי לעבודה 28265-06/16 אייל מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 22/04/2018)