פסקי דין על יאנה אנג'ל | פסקי דין על ולנטינה אנג'ל | פסקי דין על רמי דנילוב

48269-12/17 תק     24/04/2018




תק 48269-12/17 יאנה אנג'ל, ולנטינה אנג'ל נ' רמי דנילוב








בית משפט לתביעות קטנות בחדרה



ת"ק 48269-12-17 אנג'ל ואח' נ' דנילוב

בפני
כב' הרשמת הבכירה קרן מרגולין פלדמן



התובעות

1
.
יאנה אנג'ל

2
.
ולנטינה אנג'ל


נגד

הנתבע
רמי דנילוב



פסק דין


לפניי תביעה קטנה במסגרתה ביקשו התובעות, אם ובתה, לחייב את הנתבע להשיב לידיהן כספים ששילמו לו עבור עבודות אינסטלציה שהתיימר לבצע, וכן להורות על חיובו בהוצאות שהוציאו לתיקון נזקיהן.

אליבא דכתב התביעה בדירה הממוקמת מתחת לדירת התובעת 2 נתגלו סימני רטיבות הנובעים ככל הנראה מפיצוץ בצינור בבית התובעת 2 (להלן: האם). הואיל והאם חלתה במחלה ממארת התפנתה הנתבעת 1, בתה (להלן: הבת) לטפל בסוגיה, ושיתפה את חברת ילדותה בקושי שנתקלה בו ובצורך באיתור אינסטלטור מקומי לתיקון הנזילה. לטענת הבת, בעת ביקורה בבית חברתה כאמור פנה אליה הנתבע, חמהּ של חברתה, והציע את שירותיו תוך שהוא מציג עצמו כאינסטלטור מומחה. הנתבע ביקר בבית האם, ולאחר שנוכח כי מדובר בדירה ישנה שבה צנרת ברזל ישנה וחלודה, הבהיר כי לא ניתן לבצע תיקון מקומי וכי יש צורך בהחלפת הצנרת הישנה כולה. הנתבע הציע לבצע את העבודה תמורת סך של 5,500 ₪ וכך סוכם. לאחר ביצוע העבודה האמורה שיפצה הבת את המקלחת והתקינה ריצוף חדש. בנוסף סוכם בין הצדדים כי הנתבע אף יתקין שתי דלתות פנים בדירה תמורת 1,500 ₪. התובעות טוענות כי הנתבע לא המציא לידיהן קבלה או חשבונית מעולם על אף פנייתן. בחלוף כשנה שוב נתגלתה רטיבות בדירת השכנה. או אז פנתה הבת לאינסטלטור אחר והתברר, לאחר שזה שבר מרצפות בדירה, כי הצנרת הישנה לא הוחלפה מעולם, וכי למעשה גזל הנתבע את התובעות. הבת פנתה אל הנתבע ודרשה כי ישיב לה את כספה, וזה טען לפניה כי העסיק קבלן משנה לצורך ביצוע העבודות בדירת האם ויתכן כי זה מקור האשם. הנתבע הסכים להחזיר לתובעות סך של 1,500 ₪ בלבד מתוך הכספים ששולמו לו והשיב את הסכום. התובעות טוענות כי בעקבות הגילוי נאלצו לשבור ולהרוס את הריצוף שנעשה לאחר "תיקונו", של הנתבע וכי בהתאמה נגרמו להן הוצאות נוספות.
מכל אלו ביקשו התובעות לחייב את הנתבע להשיב להן סך של 4,000 ₪ נוספים, מעבר לסכום שהשיב, וכן לחייבו בעלות השיפוץ – 2,000 ₪ פירוק ופינוי פסולת, 3,000 ₪ החלפת האינסטלציה, 4,300 ₪ איטום וגמר שיפוץ קרמיקה, 2,800 ₪ עבור כלים סניטריים "אשר נפגעו בשיפוץ", 500 ₪ תיקון תקרה אצל השכנה, פיצוי בגין עוגמת נפש וצער בסך של 2,000 ₪ ובסה"כ – 18,600 ₪.
לכתב התביעה צורף מכתב התראה החוזר על אותן עובדות. אסמכתאות לעניין התשלומים, הנזקים, מצב הצנרת לפני ואחרי וכיוב' לא צורפו.

בכתב הגנתו ביקש הנתבע לדחות את התביעה כנגדו.
לשיטתו, הבת היא אשר פנתה אליו לאחר שקיבלה את פרטיו מכלתו, וביקשה כי יבוא להעריך את עלות העבודות בדירת האם. כאשר הגיע בחן את המצב והמליץ על החלפת הצנרת כולה תמורת סך של 15,000 ₪ כולל חומרים ועבודה. הבת הבהירה כי מצבה קשה ועל כן לא תוכל לממן שיפוץ כאמור, וביקשה לבצע תיקון נקודתי בלבד. בהתאמה סוכם כי יתקן את הנזילה בלבד תמורת סך של 1,500 ₪, ואולם הנתבע הבהיר כי במוקדם או במאוחר יהיה צורך בהחלפת הצנרת כולה לאור מצבה. לאחר שביצע את התיקון, ולאחר שאף תיקן מיוזמתו את התקרה בבית השכנה, ראתה הבת כי טוב, וביקשה כי יבצע עבודות נוספות שלא הושלמו על ידי בעל מקצוע קודם שברח מן האתר. בהתאמה סוכם כי יצבע את הדירה ויבצע תיקונים בקירות תמורת סך של 4,000 ₪ וכי יחליף שתי דלתות פנים תמורת 1,500 ₪. לשיטתו את כל העבודות ביצע כנדרש וקיבל את התשלום המוסכם. בחלוף שנה פנתה אליו הבת והלינה על תיקון הנזילה תוך שהיא מטיחה בו האשמות בנוגע לנזילה חוזרת באותו מיקום. בשים לב לקרבתה של הבת אל כלתו, ומבלי שיבחן את שאלת מיקום הנזילה החדשה החליט הנתבע להשיב לה את הסך של 1,500 ₪ ששילמה עבור תיקון הצנרת, ואולם בדיעבד התברר לו כי מדובר בנזילה חדשה במיקום אחר, וכי התמונות ששלחה לו הבת באמצעות הטלפון נועדו להטעות אותו בנוגע למיקום הנזילה. לטענתו, את הפרטים בנוגע למיקומה של הנזילה החדשה קיבל מהאינסטלטור החדש שביצע את התיקון בדירה, וממנו למד כי זה האחרון לא קיבל את התשלום עבור עבודתו. עוד טען הנתבע כי התובעות מבקשות להשית עליו חיובים שאינן מקום לחייבו בגינם גם לו היה ממש בטענותיהן והוא מפנה למשל להוצאות בגין כלים סניטריים שנשברו על ידי אחר. הנתבע ביקש גם להבהיר כי מכל מקום הטענה שהתחייב להחליף את כל הצנרת הישנה בבית תמורת 5,500 ₪ בלבד אינה סבירה ואינה הגיונית.
דיון ומסקנות –
אתחיל ואומר כי בשל מצבה הרפואי הנטען של האם זו לא התייצבה לדיון, ונוכח העובדה שלא היתה מעורה ומעורבת במו"מ בין הצדדים התקיים הדיון בהעדרה, כך שמטעם התובעות העידה הבת בלבד.
לאחר ששמעתי את עדותו של מר מוחמד אגבריה, עד הנתבע, ואת עדויות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.
ראש וראשון אבהיר כי בעדותה של הבת נמצאו סתירות בעניינים מהותיים, ומצאתי כי בהתאמה לא ניתן לסמוך על גרסתה.
כך, בעוד שבכתב תביעתה טענה כי לאחר שהשלים הנתבע את החלפת הצנרת ביצעה היא שיפוץ בדירה והחליפה את הריצוף (טענה שמופיעה גם במכתב ההתראה ששלחה), הרי שכעת טענה כי שיפוץ בדירה, הכולל החלפה של הריצוף, נעשה לפני תיקוני הנתבע.
עוד טענה עתה כי לא ראתה את הצנרת שאותה לכאורה החליף הנתבע כיוון שהנתבע הוא שלכאורה סגר את הריצוף בחזרה.
זאת ועוד, הבת טענה בדיון כי לימים התברר לה כי הנתבע לא עשה שימוש בשתי מרצפות הספייר היחידות שהיו לה לצורך סגירת הרצפה לאחר החלפת הצנרת, כפי שאמור היה לעשות, ואלו נותרו במקומם, אך לא הובהר הכיצד לא ידעה כי לא נעשה שימוש במרצפות כבר בסמוך לאחר ביצוע העבודות על ידי הנתבע.
בהתאמה, ממילא נשאלה השאלה הכיצד שתי מרצפות בודדות אמורות היו לכסות את כל השטח שבו עברה הצנרת הישנה, אשר אותה אמור היה הנתבע להחליף לשיטתה, וזו טענה כעת, לראשונה, כי הנתבע התחייב להחליף אך ורק את צנרת הדלוחין העוברת בחדר האמבטיה, ותו לא.
שינויי הגרסאות בין ההתחייבות להחליף את מלוא הצנרת הישנה בבית תמורת סך של 5,500 ₪ בלבד, לבין הגרסה החדשה שהעלתה כעת הבת לפיה ההתחייבות התייחסה אך ורק להחלפת צנרת הדלוחין בחדר האמבטיה מעלה תהיות בנוגע לאמינות הגרסה.
לאלו ראוי להוסיף כי ביחס למיקום הנזילה טענה הבת כי מקורה של הנזילה הראשונה היה בשיפוץ שנעשה קודם לעבודות הנתבע, ואשר הוביל לכך שפסולת בנין נכנסה לתוך צינור הדלוחין. לו היה ממש בטענה זו הרי שלכאורה לא היה מקום וצורך בהחלפת צנרת הדלוחין לפתרון הבעיה, ודי היה בניקוי הצנרת. אם אמנם כך היה – הרי שלא ברור מדוע לשיטתה הסכימה להחלפת הצנרת בעלות של 5,500 ₪.
לבסוף אבהיר כי הסרטון שביקשה הבת להציג בזמן הדיון (לאחר שטענה כי אין לה כל תיעוד של הצנרת שנתגלתה במהלך השיפוץ האחרון) אין בו כדי ללמד על ההסכמות בין הצדדים.
יחד עם זאת היה בסרטון ובעדויות הנתבע לאחריהן כדי לחזק את גרסת הנתבע דווקא, ואבהיר – הנתבע גרס במעמד הצגת הסרטון כי זה מתייחס לצנרת הדלוחין שממילא לא בה היתה התקלה, בעטיה הגיע אל דירת האם, ואשר ההסכמה בין הצדדים בנוגע לביצוע התיקון המקומי לא התייחסה לצנרת זו כי אם לתקלה המצויה בסמוך לאינטרפוץ (אשר ממוקמת על צנרת הובלת המים). עד הנתבע, אשר המתין מחוץ לאולם במהלך עדויות הצדדים העיד אף הוא כי התיקון שבוצע מתייחס לצנרת הובלת המים (ולא הדלוחין) וכי מדובר היה בנזילה בסמוך לאינטרפוץ.
כל אלו היוו לטעמי חיזוק לגרסת הנתבע, לפיה סוכם כי יבוצע תיקון נקודתי, ובהתאמה בנוגע לכך שהסכום ששולם עבור תיקון זה אינו עולה על 1,500 ₪.
בהעדר ראיות בכתב בנוגע לסיכום הדברים בין הצדדים, נוכח שינוי הגרסאות בגירסת התובעות, ובשים לב לחיזוק שקיבלו טענות הנתבע בגרסת העד מטעמו, אני רואה לנכון לקבוע כי התובעות לא הרימו את הנטל המוטל עליהן להוכיח כי שילמו לנתבע סך של 5,500 ₪ עבור עבודות האינסטלציה בלבד, וכי סכום זה מבטא הסכמה של הנתבע להחלפת הצנרת (כולה או חלקה) בבית האם.
הואיל והנתבע השיב לבת את הסך של 1,500 ₪, מצאתי כי אף לו היה פגם כלשהו באופן ביצוע התיקון הנקודתי בבית האם, ממילא אין מקום לחייב את הנתבע להשיב סכום נוסף כלשהו.
אשר לנזקים הנטענים, משלא שוכנעתי כי הנתבע התחייב להחליף את הצנרת ממילא לא מצאתי מקום וצורך לדון בשאלת הנזקים. יחד עם זאת, ולמעלה מן הצורך אבהיר כי אף לו מצאתי כי סוכם על החלפת צנרת על ידי הנתבע, הרי שלא מצאתי כי התובעות הרימו את הנטל להוכיח את שיעור הנזקים ואת הקשר הסיבתי שבין הנזקים הנטענים לבין עבודות הנתבע.
זאת, הואיל והתובעות לא הציגו אסמכתאות לעניין שיעור ההוצאות שהוציאו, מן החקירה כאן עלה כי הריצוף הונח לפני ביצוע העבודות על ידי הנתבע, באופן שממילא לו נדרש להחליף צנרת היה על התובעות לשלם עבור עלויות הפירוק, פינוי הפסולת והחלפת הריצוף, והואיל ונדמה כי אף לשיטת התובעות חלק מהנזקים מקורם באחר.
מכל האמור, אני דוחה את התביעה.
התובעות תשאנה בהוצאות הנתבע בגין ההליך כאן בסך של 500 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.
לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק מפסה"ד לצדדים בדואר רשום.
ניתן היום,
ט' אייר תשע"ח, 24 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 48269-12/17 יאנה אנג'ל, ולנטינה אנג'ל נ' רמי דנילוב (פורסם ב-ֽ 24/04/2018)