פסקי דין על גלידת שטראוס בעמ | פסקי דין על יוסף גולדשטיין

31940-12/17 תט     27/04/2018




תט 31940-12/17 גלידת שטראוס בעמ נ' יוסף גולדשטיין








בית משפט השלום ברמלה



ת"ט 31940-12-17 גלידת שטראוס בעמ
נ' גולדשטיין




תיק חיצוני: 5096420517




בפני

כבוד הרשמת הבכירה
אביגיל פריי


תובעת- משיבה

גלידת שטראוס בעמ


נגד

נתבע- מבקש
יוסף גולדשטיין






החלטה


בפני
בקשה להארכת מועד ובקשת רשות להגן אשר מטעמי יעילות נידונו במאוחד ביחס לשטר חוב עליו חתום הנתבע- המבקש לטובת התובעת- המשיבה.

ואלה, בתמצית, העובדות הרלוונטיות להכרעה בסוגיות שבפני
ביהמ"ש-

אין חולק בין הצדדים כי הנתבע חתום על שטר חוב ע"ס 15,000 ₪ לטובתה של התובעת שנערך בשנת 2011. אין חולק כי עניינו של השטר במקרר בבעלות התובעת שהוצב בבית העסק בו עבד הנתבע וכי בנוסף לשטר החוב חתם הנתבע גם על הסכם שהסדיר הצבת המקרר בבית העסק.
התובעת הגישה בשנת 2017 בקשה למימוש שטר החוב בלשכת ההוצאה לפועל. לטענתה הנתבע קיבל אזהרה כדין ביחס למימוש שטר החוב וכי התנגדותו הוגשה בחלוף התקופה שנקבעה לכך כחוק. התובעת טענה כי הנתבע היה מודע לקיומה של האזהרה ולקיומו של תיק ההוצל"פ ובכל זאת מצא להגיש התנגדותו באיחור. התובעת הציגה בפני
ביהמ"ש מכתב בכתב ידו של הנתבע (שאישר חתימתו עליו) המתוארך ליום 25.10.17 ובו מבקש הנתבע קבלת פרטים ומסמכים ביחס לתיק ההוצל"פ נשוא בקשה זו. זאת לאחר שיחה שהתקיימה לטענת התובעת עוד בחודש ספטמבר 17' בין הנתבעת לבין ב"כ התובעת.
לגופה של בבקשת הנתבע להארכת מועד מטעימה התובעת כי אין מקום להעתר לה שכן אין בידי הנתבע כדי להצביע על כל הגנה אפשרית העומדת לו. לטענתה משעה שאין חולק כי הנתבע חתום על שטר החוב ופרטיו מולאו בה הרי שהוא חב בתשלום הנקוב בשטר בהתממש תנאיו. התובעת הביאה לחיזוק טענותיה פסיקה המצביעה לטענתה על כך כי משעה שבחר הנתבע לחתום על שטר החוב בשמו ופרטיו, הרי שעליו לשאת בתוצאות חתימתו על השטר.

הנתבע מכחיש כי קיבל לידיו את האזהרה; לטענתו נמסרה היא לידי אמו הקשישה בכתובתו הרשומה בחיפה, אולם לטענתו הבהירה האם למוסר כי הנתבע אינו מתגורר במקום כלל. הנתבע הוסיף וטען כי אף בתצהירו הבהיר כי שוחח עם נציגי התובעת ביחס לחוב עובר להגשת ההתנגדות אולם רק כשהבין כי כלתה עליו הרעה וכי אין ביכולתו להביא לביטול ההליכים נגדו פנה לייעוץ משפטי והגיש את בקשת ההתנגדות והבקשה להארכת מועד.
לגופה של הבקשה טען הנתבע כי היה מנהל שכיר במסעדה בה הוצב המקרר וכי ככזה חתם על שטר החוב ועל הסכם ההצבה. לא הובהרה לו משמעות חתימתו על השטר ולהבנתו באותו מועד החתימה הייתה אישור קבלת הציוד ותו לא. הנתבע טען כי החתימה על השטר ועל ההסכם היו בשמה של החברה שניהלה את העסק וכי עבד בעסק תקופה של שבועיים בלבד. לטענתו חיובו כיום בחובו של העסק שבו הוצב המקרר ושהמשיך להיות בשימושו גם לאחר שעזב את העסק אינו הגון ומהווה עשיית עושר ולא במשפט.

ראשית יש להכריע האם בנסיבות המקרה יש לאשר למבקש הארכת המועד להגשת ההתנגדות.

הבקשה להארכת מועד מהווה שלב מקדמי שבמקדמי בהליכים המשפטיים לעניין התנגדות לביצוע השטר. ככזו, הטעם המיוחד הנדרש לצורך הארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר הינו קל שכן ככל שלא ייעתר ביהמ"ש לבקשה, תחסם זכותו של המבקש לגישה לערכאות מטעם פרוצדורלי גרידא.

בהתאם, נפסק כי סיכויי ההגנה, יכולים, לכשעצמם, להוות טעם מיוחד להארכת המועד במקרים מתאימים, ר' לכך רע"א 3588/00 אלפונסו מכלוף נ' אברהם סעדיה (פורסם בנבו).

כן ר' לכך רע"א 7092/11 איוב מ.ט.ח. בצוע פרוייקטים בע"מ נ' קרן הסיטי בע"מ ואח' (פורסם בנבו):
"כך

נקבע

בפסיקה

לגבי

טיבם

של

אותם

טעמים

מיוחדים
:
'טעמים

מיוחדים

כאמור

יבחנו

לפי

נסיבותיו

של

כל

מקרה

לגופו. לצד

משכו

של

האיחור

יש

ליתן

את

הדעת

למכלול

שיקולים

ובהם: האם

הבקשה

להארכת

מועד

הוגשה

בתוך

המועד

הקבוע

בדין

להגשת

ההליך;


מהות

הטעם

שהציג

המבקש

להגשתו

של

ההליך

באיחור; מידת

ההסתמכות

של

בעל

הדין

שכנגד

על

האיחור; וכן

סיכוייו

הלכאוריים

של

ההליך

לגביו

מוגשת

הבקשה

להארכת

מועד. ככל

שסיכויי

ההליך

לגופו

חלשים

או

אף

אפסיים, כך

נחלשת

ההצדקה

מבחינת

האינטרס

של

בעל

הדין

שכנגד

ושל

הציבור

בכללותו

למתן

אורכה

להגשתו' (ההדגשה

אינה

במקור) (בש"א 5636/06

נשר

נ
'
גפן ([פורסם בנבו] ,
23.8.2006). ראו

גם:

בע
"
מ
1406/12
פלוני

נ
'
פלונית ([פורסם בנבו], 20.3.2012)).'
18. הנה

כי

כן, הבקשה

להארכת

מועד

אינה

מנותקת

מן

ההליך

לגביו

היא

מתבקשת.
לשם

הכרעה

בה

יש "לפזול" אל

עבר

ההליך

העיקרי

ולבחון

את

סיכוייו

הלכאוריים.
שאלת

סיכויי

ההליך

העיקרי

משפיעה, בין

יתר

השיקולים, על

ההכרעה

בבקשה

להארכת

מועד.
התעלמות

משאלת

סיכויי

ההליך

שלשם

נקיטה

בו

מבוקשת

הארכה,


עלולה

להביא, במקרים

מסוימים, לתוצאות

קשות

הפוגעות

יתר

על

המידה

בבעל

הדין

המבקש."

רוצה לומר, בחינת סיכויי ההגנה מצויה במאזן כוחות למול הטעם המיוחד הנדרש להארכת מועד להגשת ההתנגדות.
עמדה זו מובעת בפסיקת ביהמ"ש כבר במסגרת המר (חי') 635/72 נחום הוך נ' אברהם רוטפלד (עח 224 ) –
"מאידך, אם אראה שיש לחייב סיבה טובה להתנגד לבצוע המטרות, יהיה בזה ״טעם מיוחד״ להארכת המועד, אף אם אין הצדקה לאחור או למידת האחור, כל עוד אפשר יהיה לפצות את הצד שכנגד בהוצאות בגין ההשהיה שתחול בברור הסופי מיום מתן ההארכה."

ע"פ חוק ההוצאה לפועל, מעת שהוגשה התנגדות הרי שהתיק בכללותו מועבר להכרעתו של ביהמ"ש. כפועל יוצא ביהמ"ש הוא שמכריע בבקשה להארכת מועד, ואגב בה בטענת המבקש ביחס לכשרות המסירה. עם זאת, גם המבקש עצמו מודה כי היה ידוע לו על קיומו של התיק ומשכך, אין לטענה ביחס לסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לדון בטענה כדי להעלות או להוריד.

בענייננו, טענת ההגנה עוסקת במערכת היחסים בין המבקש למשיבה אשר הינם צדדים קרובים לעסקה ונראה כי דחיית ההתנגדות מן הטעם הפרוצדורלי של איחור במועד הגשת ההתחייבות מהווה עמידה דווקנית על הדין הפרוצדורלי, וזאת לאור הטענות לגופן לעניין מתן הרשות להתגונן.
לפיכך, הגם שאין חולק כי המבקש היה מודע לקיומם של ההליכים במועד שחייבו להגיש התנגדותו קודם למועד בה הוגשה, לאור העובדה כי בפי המבקש טענות הגנה ראויות לבחינה ובנסיבות העניין, ניתנת הארכת מועד להגשת ההתנגדות.

לגופה של הבקשה ליתן רשות להתגונן-

נזכיר בקצרה כי בקשת רשות להתגונן מהווה את המשוכה אותה על המבקש לעבור טרם ניתן לו יומו בביהמ"ש, ולפיכך בשלב זה של מתן רשות להתגונן מוטל על הנתבע עול הוכחה מצומצם. וראה דברי ביהמ"ש בע"א 5480/98 מנורה נ. אבו, פד"י נב(2) 476 כי בבקשת הרשות "נותן ביהמ"ש דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפני
ו.."

הגנת הנתבע, בשלב זה, לפיכך, תבחן מתוך מגמה להרחיב את זכות העמידה של הנתבע ע"מ ליתן לו יומו בבית המשפט. גם הגנה לכאורית, ואפילו בדוחק, תזכה את הנתבע ברשות להתגונן. כידוע, המגמה היא להרחיב את מסגרת המקרים שבהם ניתנת רשות להתגונן, וזאת על ידי בחינה לכאורית של טענות ההגנה, ללא צורך בבדיקת הנתונים הראייתיים המבססים אותן (ראו לעניין זה ע"א 2827/06 נופשים אלי נופש ותיירות בע"מ נ' ים המלח רויאל הוטל מנג'מנט בע"מ, [פורסם בנבו] (1/6/08) והאסמכתאות הנוספות המאוזכרות שם).

המשיבה טענה כי בהתבסס על פסיקת ביהמ"ש, מקום בו חתום יחיד על שטר תוך שאינו מציין את דבר שליחותו, הרי שניתן לחייבו אישית בגין חתימתו זו. זאת לאור הוראת דיני השטרות לפיה החתום על המסמך הוא החב בגינו ולאור פסיקת ביהמ"ש בנושא.
עם זאת, דוקא פסק הדין עליו ביקשה המשיבה להסתמך, הוא התומך בטענת ההגנה האפשרית שהעלה המבקש; ובמה דברים אמורים?

סוגיית השליחות השטרית נדונה בהרחבה בע"א 4294/90 עזבון המנוחה חיה לאה רינסקי נ. רחמני ושות' מימון בע"מ (פדי נ (1) חלק ראשון, עמ' 453) ובה קובע ביהמ"ש (מפי כבוד הנשיא ברק) –
"שונים פני הדברים, מקום שהשלוח פעל בהרשאה וחתם את שמו שלו תוך תוספת דברים שמהם ניתן ללמוד כי הוא פועל כשלוח. במצב דברים זה, חתימתו של השולח אינה מצויה על השטר, ועל כן לכאורה אין לחייבו על פי השטר (סעיף 22(א) לפקודה) אך חזות השטר מעידה עליה כי השלוח לא פעל לעצמו, וכי חתימתו היא "בתור" שלוח. "
(עמ' 468)

וכן מפי השופט בך לעניין סעיף 25 לפקודה -
"כאשר מדובר בסעיף 25 (א) לפקודה על "מי שחתם על שטר בתור מושך... והוסיף לחתימתו מלים המורות שהוא חותם בשם מרשו או מטעמו או בבחינת נציג...", הרי שסובל דיבור זה את הפירוש, אשר לפיו אין "המילים הנוספות לחתימה" חייבות להמצא דוקא ליד החתימה עצמה ולהיות מושמות על ידי החותם עצמו, ודי אם המסר האמור משתקף בבירור מהרשום ומהמודפס על גבי השטר כולו
."
(עמ' 474)

טענת ההגנה שהעלה המבקש היא כי חתם על השטר ועל הסכם ההצבה מתוקף תפקידו כמנהל המסעדה . על אתר אבקש להבהיר כי בהיות הצדדים צדדים קרובים לשטר הרי שיש לבחון גם את עסקת היסוד לחתימתו של השטר, ובה גם את הסכם ההצבה של המקרר נשוא שטר החוב.
כאמור, עסקת היסוד נשוא שטר החוב עניינה בהצבת מקרר במסעדה בה עבד המבקש כמנהל. המבקש צירף לבקשו טופס 106 ממנו עולה כי עבד כשכיר בבית העסק ולטענתו ככזה חתם על ההסכם. לדבריו להבנתו חתם על השטר כפי שחתם על כל קבלת סחורה בעסק.
על גבי ההסכם מצוין מפורשות כי הגורם החותם על ההסכם הינו "גרג טבעון".
כתובת המתחייב הינה כתובת העסק. שמו של המבקש נרשם בצידו הימני של המסמך וכתובתו של המבקש אינה מופיעה בהסכם.
גם בשטר עצמו הגם ששמו של המבקש הוא שמולא בשטר (לא ידוע בשלב זה מי היה זה שמילא השטר) כתובת עושה השטר הינה כתובת העסק.
אין אני מתייחסת בשלב זה לסיכויי ההגנה שמעלה המבקש ביחס לכוונת עושי השטר, אולם עצם טענת הגנה, העולה בקנה אחד עם פסיקת ביהמ"ש כעולה מפס"ד רינסקי, הוצגה בפני
. טענה זו ראויה לבחינה משפטית באשר לעובדות המקרה וככאלה מעניקה לטוען אותה הזכות לפרוש הגנתו בפני
ביהמ"ש.

משכך, ניתנת למבקש הרשות להגן ותצהירו יהווה כתב הגנה בהתאם להוראות הדין.

במהלך הדיון שב והעלה המבקש טענה ביחס לסמכותו המקומית של ביהמ"ש לאור מקום יצירת השטר- בטבעון ומקום מגורי המבקש שבחיפה. המשיבה השיבה כי בהתאם להוראות תקנה 3(3) לתקנות סדר הדין האזרחי סמכותו המקומית של ביהמ"ש נגזרת ממקום קיום ההתחייבות שהינו במשרדי המשיבה הממוקמים בלוד שבאזור המרכז.
בעניין זה הדין עם המשיבה - לבית משפט זה סמכות מקומית מקבילה ביחס לדיון בתביעה לאור מקום קיום ההתחייבות לאור הוראת תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי ומשכך מוסמך הוא לדון בתביעה.

לאור סכום השטר, יידון התיק בסדר דין מהיר.

המשיבה תשלם את הפרשי האגרה, ותתאים את ההליך להליך בסדר דין מהיר, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, תוך 30 יום, עם העתק ישירות למבקש.

מבלי שיהא בכך משום הארכת מועד מראש, אבהיר כי אי השלמת האמור תוך 45 יום, יביא למחיקת התביעה מחמת חוסר מעש (או מחמת אי-תשלום אגרה מספקת), בלא צורך בהחלטה נוספת
(אלא אם יוארך לכך המועד בהחלטה אחרת).

המבקש יתאים את ההליך להליך בסדר דין מהיר, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 האמורה, תוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיבה, עם העתק ישירות למשיבה.

תצהירי עדות ראשית, חוות דעת מומחים (ככל שיש),בקשה למתן הודעת צד ג'
וכן כל בקשה להזמנת עד, שאינו מסכים לתת תצהיר, יוגשו על ידי הצדדים במקביל, תוך 30 יום מהגשת מסמכי המבקש. בקשה כאמור תפרט את זהות העד, מעמדו בקשר לסכסוך, תוכנה הצפוי של עדותו, וכן את הניסיונות שנעשו לקבלת תצהיר. בעל דין שאינו מגיש תצהיר, חוות דעת או בקשה כאמור, ייחשב כמסתמך על התצהיר התומך בכתבי הטענות בלבד.

תזכורת פנימית למזכירות לעוד 45 יום
לשם קביעת התיק לישיבה מקדמית בהתאם, לאחר הגשת מסמכי המשיבה ותשלום הפרשי האגרה, ובכפוף להגשה ולתשלום כאמור, או – לפי המקרה – לשם מחיקת התביעה על פי ההתראה דלעיל, ככל שלא יוגשו המסמכים או לא תשולם האגרה.

לאור קבלת בקשת הארכת המועד מחד וקבלת בקשת הרשות להגן מאידך, יישא בשלב זה כל אחד מהצדדים בהוצאותיו ביחס להליכים אלה.





ניתנה היום, י"ב אייר תשע"ח, 27 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.










תט בית משפט שלום 31940-12/17 גלידת שטראוס בעמ נ' יוסף גולדשטיין (פורסם ב-ֽ 27/04/2018)