פסקי דין על אלי לביא | פסקי דין על שלום שרון גביזון

38914-11/17 תט     30/04/2018




תט 38914-11/17 אלי לביא נ' שלום שרון גביזון








בית משפט השלום בכפר סבא


30 אפריל 2018
ת"ט 38914-11-17 גביזון נ' לביא




בפני

כב' הרשם הבכיר איתי רגב


מבקש

אלי לביא



נגד


משיב

שלום שרון גביזון



החלטה


1.
לפני התנגדות לשיקים על סך כ-60 אלף ₪.
2.
בהתנגדות טען המבקש כי המשיב עוסק בהלוואות חוץ בנקאיות וכי נטל שטרות קרועים, שתמורתם שולמה, הדביקם והגישם לביצוע. לטענתו, השטרות נמסרו לנתיבי ברכה (חברת הלוואות) ולמשיב אין מעמד בהם.

3.
בדיון נחקר המבקש על תצהירו. בחקירתו אישר כי בינו לבין המשיב היו יחסי חברות וכי היה ערב לשיקים נשוא הדיון. לטענתו, עורך דינו יודע אילו שיקים שולמו ואילו לא ולא סתר את הטענה כי השיקים נשוא הדיון אינם אותם שיקים בגינם התנהל דיון אחר בבית המשפט בתל אביב. ב"כ המשיב הדגיש כי מדובר במערכת יחסים חברים וכי המשיב ביקש לעזור לחברו, וכי אין למבקש דרך להראות כי אכן פרע את השיקים כפי שטען תחילה.
4.
עוד נטען כי בין הצדדים מתנהל הליך נוסף (61947-10-17) ובו ניתן נגד המבקש

פסק דין
(בינתיים, יצוין, בוטל פסק הדין והוגשה בקשת רשות להתגונן; דיון קבוע לחודש ספטמבר).

דיון
5.
לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן.

6.
ככלל ניתן לומר כי לא במהרה תידחה בקשת רשות להתגונן, כשם שאין לומר כי רשות תינתן כדבר מובן מאליו. בעשרות שנות פסיקה בנושא זה נקבעו אמות מידה די ברורות בשאלה: מתי תינתן לנתבע רשות להתגונן ומתי תידחה בקשתו. ניתן לומר כי תינתן רשות להתגונן כאשר הנתבע מעלה בתצהירו שיש לו יסוד להגנה, או אפשרות מבוססת של הגנה, או הצעה סבירה של הגנה, או הגנה טובה לכאורה או עובדות המצביעות על סכסוך סביר. כל אלה הם מטבעות לשון שונים של אותו רעיון: שבשלב הזה של המשפט, אין הנתבע צריך לשכנע את בית המשפט בצדקתו. זאת הוא יצטרך לעשות במשפט עצמו. אין בית המשפט השומע את הבקשה צריך לשקול את טיב הראיות של הנתבע ואת מהימנות העדים של הנתבע לעומת אלו של התובע. כל אלו הם עניין למשפט עצמו. על בית המשפט לשקול אם הנתבע הראה סיכוי של הצלחה בטענותיו. הייתה הגנה לכאורה בידי הנתבע - יורשה להתגונן בפני
התביעה; לא הייתה כזו , או אם בית המשפט מתרשם שהגנתו של הנתבע היא הגנת בדים - לא יתן לו רשות להתגונן.

7.
בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "

8.
זאת ועוד.
הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:
"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ'
warner
, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).

9.
בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן

"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפני
ו..." .

10.
יש להניח, לצורך הבקשה בלבד, כי יהא בידי המבקש להוכיח את טענותיו שהובאו בתצהיר ובמקרה כזה עומדת לו הגנה לכאורית. יוזכר, כי בשלב דיוני זה לא בוחן בית המשפט את שאלת מעמדם של הצדדים ביחס לשטרות.

11.
ברע"א 384/17 סבוב נ' גמא ניהול וסריקה בע"מ (ש' רובינשטיין, החלטה מיום 1.2.17) הזכיר בית המשפט כדלקמן: "על פי תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, "רשות להתגונן אפשר ליתן ללא תנאי ואפשר להתנותה בתנאים בדבר תשלום כספים לקופת בית המשפט, בדבר מתן ערובה, בדבר זמנו ודרכו של הדיון או בכל תנאי אחר, ככל אשר ייראה לבית המשפט או לרשם". בפסיקתו של בית משפט זה נקבע, כי ככלל התנאת הרשות להתגונן בתנאים תיעשה במקרים שבהם ההגנה נראית על פניה קלושה (ראו למשל רע"א 4819/15 דינמיק שרותי ספנות (דש'ס) בע"מ נ' אמקו ים בע"מ [פורסם בנבו] פסקה 10 (2015) רע"א 8381/14 אברבך נ' בנק אגוד לישראל בע"מ [פורסם בנבו] פסקה 3 (2015)); גורן, בעמ' 760-759). כך נאמר, כי "כשאמנם 'כמעט' אין לנתבע הגנה, בית המשפט עושה חסד עם נתבע כאשר הוא נותן לו רשות להתגונן, אפילו היא מותנית בתנאי הפקדה" (ע"א 373/69 חונן נ' חגור, פ"ד כג(2) 347, 349. מפי השופט, כתארו אז, זוסמן). שיקול הדעת של הערכאה הדיונית בסוגיה זו הוא רחב מאד, וערכאת הערעור לא תתערב בדרך כלל בהחלטתה (רע"א 2895/12 עמרן נ' מועצה מקומית קריית טבעון [פורסם בנבו] פסקה 14 (2012)). עם זאת נקבע, כי אין לסכל את מטרת התקנה על ידי קביעת תנאים שאין בכוחו של הנתבע לעמוד בהם (גורן, שם). כל ההלכות האמורות הן גם פרי השכל הישר."

12.
בעניין שלפנינו, מכל הנימוקים האמורים לעיל, מצאתי לנכון להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערובה (ערבות בנקאית או מזומן) בגובה 7,500 ₪.

13.
אשר על כן, אני נעתר לבקשה ונותן למבקש רשות להתגונן, אך זאת בכפוף לכך שיפקיד בקופת בית המשפט, בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו, ערובה (ערבות בנקאית או מזומן) בסך של 7,500 ₪.

14.
בכפוף לאמור, ניתנת

בזה

למבקש

רשות

להתגונן
,
באופן

שהתצהיר

ישמש

כתב

הגנה
.

15.
לאור

סכום

השיקים יידון

התיק

בסדר

דין

מהיר
.

16.
המשיב

ישלם

את

הפרשי

האגרה
,
ויגיש

תצהיר

והשלמת

מסמכים

מטעמו
,
בהתאם

להוראות

תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984,

תוך
30
יום
מהפקדת הערובה,
עם

העתק

ישירות

למבקש
.

17.
מבלי

שיהא

בכך

משום

הארכת

מועד

מראש
,
אבהיר

כי

אי

השלמת

האמור

תוך
60
יום

תביא

למחיקת

התביעה

מחמת

חוסר

מעש
(
או

מחמת

אי
-
תשלום

אגרה

מספקת
),
בלא

צורך

בהחלטה

נוספת
(
אלא

אם

יוארך

לכך

המועד

בהחלטה

אחרת
).

18.
המבקש

יגיש

השלמת

מסמכים

מטעמו
,
בהתאם

להוראות

תקנה
214
ב
1
האמורה
,
תוך
30
יום

מקבלת

מסמכי

המשיב
,
עם

העתק

ישירות

למשיב
.

19.
תצהירי

עדות

ראשית
,
חוות

דעת

מומחים
(
ככל

שיש
),
וכן

כל

בקשה

להזמנת

עד
,
שאינו

מסכים

לתת

תצהיר
,
יוגשו

על

ידי

הצדדים

במקביל
,
תוך
30
יום

מהגשת

מסמכי

המבקש
.
בקשה

כאמור

תפרט

את

זהות

העד
,
מעמדו

בקשר

לסכסוך
,
תוכנה

הצפוי

של

עדותו
,
וכן

את

הנסיונות

שנעשו

לקבלת

תצהיר
.
בעל

דין

שאינו

מגיש

תצהיר
,
חוות

דעת

או

בקשה

כאמור

ייחשב

כמסתמך

על

התצהיר

התומך

בכתבי

הטענות
,
בלבד
.

20.
תזכורת

פנימית

למזכירות

ליום
1.11.18
לשם

קביעת

התיק

לישיבה

מקדמית

בהתאם
,
לאחר

הגשת

מסמכי

המשיב

ותשלום

הפרשי

האגרה
,
ובכפוף

להגשה

ולתשלום

כאמור
,
או
–
לפי

המקרה
–
לשם

מחיקת

התביעה

על

פי

ההתראה

דלעיל
,
ככל

שלא

יוגשו

המסמכים

או

לא

תשולם

האגרה
.



21.
ככל שיעלה בידי הצדדים להגיע להסכמה דיונית בשאלת מתן הרשות להתגונן בתא"ק 61947-1017 תוגש בקשה מתאימה ויינתנו הנחיות מתאימות – ואז יוכל בית המשפט לשקול גם להורות על איחוד הדיונים בשני התיקים, ככל שכך יבקשו הצדדים (בשלב זה, וטרם הוכרעה בקשת הרשות להתגונן בתיק הנוסף אין מקום לבחון את שאלת איחוד הדיונים).



ניתנה היום,
ט"ו אייר תשע"ח, 30 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.














תט בית משפט שלום 38914-11/17 אלי לביא נ' שלום שרון גביזון (פורסם ב-ֽ 30/04/2018)