פסקי דין על הלן איצ'ר באמצעות הסניגוריה הציבורית | פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על עירית ירושלים - היועץ המשפטי |

4848/05 בש     24/08/2005




בש 4848/05 הלן איצ'ר באמצעות הסניגוריה הציבורית נ' מדינת ישראל, עירית ירושלים - היועץ המשפטי





הלן איצ'ר
באמצעות הסניגוריה הציבורית

בעניין:
המבקשת
ע"י ב"כ עו"ד יוסי אבישי
נ ג ד
מדינת ישראל

עירית ירושלים - היועץ המשפטי
המשיבה
ע"י ב"כ עו"ד דני ליבמן

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופט ש' ברעלי) בת"פ 1930/99 מיום 9.1.00, לפיו על המבקשת הושתו עונשים כמפורט בגזר הדין ועיקרם קנס, מתן התחייבות, והתאמת השינויים לתכנית המתאר.

טענת המבקשת
1. בהיותה דיירת מוגנת לא יכולה היתה לערוך שינויים בדירה ולהגיש בקשה להיתר.
בעניינה התקיימו מספר הליכים בנושא הנכס ובניה בלתי חוקית, אולם היא לא היתה מיוצגת בהליכים במסגרת התיק נשוא הערעור.
למעשה, טוענת היא שלא ביצעה בעצמה את חריגות הבניה. בתיק הנוסף (ת"פ 9346/02) אכן העידה בעלת הבית שהיא מתנגדת לשינוי המבנה.
בית המשפט (כב' השופט בן עטר) התייחס למצבה של המערערת בציינו:
"הנ' אינה הבעלים של הדירה בה היא מתגוררת, אלא דיירת מוגנת, ועקב הצו שניתן בגזר הדין בת"פ 1930/99 נראה כי הנ' מצויה במבוי סתום. מחד, עליה לקיים את הצו ולבצע את ההריסה, מלבד אם תוכשר הבניה נשוא ההרשעה במסגרת הליכי תכנון שתיזום. מאידך, בעלת הבית מתנגדת לביצוע ההריסה על ידי הנ', וביצוע ההריסה ללא הסכמת בעלת הבית עלולה לחשוף את הנ' לתביעות אזרחית מצד בעלת הבית לרבות אפשרות של תביעת פינוי. זאת ועוד לא רק שבעלת הבית מתנגדת לביצוע ההריסה על ידי הנ' אלא שהיא גם לא מוכנה לשתף פעולה להכשרת הבניה באופן שלמעשה יפקח הצו עקב הכשרת הבניה" (גזר הדין מיום 2.6.05).

תשובת המשיבה
2. בתשובה קצרה ותמציתית נאמר כי מדובר באיחור של חמש וחצי שנים. המבקשת הודתה בזמנו בביצוע העבירות, התקיימו הליכים נוספים מאז, וצווי בית המשפט אינם מקוימים על ידה.
היותה דיירת מוגנת אינו מקנה לה זכות להפר את החוק לפנות שלא על פי היתר.

דיון
3. המועד להגשת ערעור בהליך פלילי הינו 45 יום מיום מתן פסק הדין, או מיום מתן נימוקיו, אם ניתנו מאוחר יותר, או מיום שהומצא לנאשם פסק הדין, אם ניתן שלא בפני
ו. סעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 קובע:
"הארכת מועדים - בית המשפט רשאי לבקשת מערער, להרשות הגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות בסעיפים 199 ו-200".

כבר נקבע מקדמת דנא כי בקשה כגון דא יש להגיש "בזריזות ראויה ובהזדמנות הראשונה" (י' קדמי, על סדר הדין בפלילים חלק שלישי, מהדורת תשס"ג-2003, להלן: "קדמי").
אמנם בית המשפט אינו מוגבל בדונו בבקשה להארכת מועד, וטווח שיקול דעתו רחב יותר לעומת בסדר הדין האזרחי שם יש צורך בטעמים מיוחדים (ראו תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984), אולם עדיין על המבקש להצדיק את האיחור (קדמי, שם 1350).
4. לאחרונה התייחסה לסוגיה זו כב' השופטת ע' ארבל בע"פ 2525/05 רפיק זיינלוב נ' מדינת ישראל
(לא פורסם) (9.6.05) (אתר נבו) בציינה:
"הסמכות להאריך מועד להגשת ערעור פלילי נקבעה בסעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982. להבדיל מהדין בהליכים אזרחיים, שיקול הדעת של בית המשפט אינו מוגבל בקיומם של טעמים מיוחדים דווקא (ראו: רע"פ 388/98 ציפי דרורי ואח' נ' מדינת ישראל
(לא פורסמה, ניתנה ביום 19.1.98) (להלן: עניין דרורי); ב"ש 665/83 מדינת ישראל
נ' שרייבר, פ"ד לז(3) 363, 364). כפי שציין השופט א' גולדברג בעניין דרורי:
"גישה זו מיוסדת על ההשקפה כי "כאשר מדובר בהליך פלילי לא יהא זה נכון שבית המשפט בבואו להחליט בגורלו של נאשם, גם בשלב של בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, יתעלם ממכלול הנסיבות ומההיבטים החברתיים והציבוריים הנלווים להליך זה ומנקודת המוצא כי עיקרו של הליך זה הוא האמת ועשיית הצדק לנאשם ולחברה" (ב"ש 230/86 ע"פ 947/85 עוזי עצמון נ' מדינת ישראל
, פ"ד מ(2) 353). מכאן כי השיקולים שיש לקחת בחשבון בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור פלילי הם, בין השאר, "התקופה שחלפה מאז שחלף המועד הקבוע להגשת ערעור - ככל שחלף זמן רב יותר יש צורך בנימוקים משכנעים יותר להארכת המועד, השאלה אם המערער היה מיוצג בידי עורך דין וכן את סיכויי הערעור" (בש"פ 1207/97 שקיראת נאסר חמידאן נ' מדינת ישראל
", שטרם פורסם)".

במקרה הנ"ל חלפו כמעט שלוש שנים מיום מתן גזר הדין, ואילו במקרה שלפנינו חלפו למעלה מחמש שנים. כב' השופטת ארבל מתייחסת אף לתקופת האיחור כדלקמן:
"בענייננו, חלפו כמעט שלוש שנים ממועד מתן גזר הדין ועד למועד שהגיש המערער את הבקשה להארכת מועד. לטענתו, הוא לא ידע שנגזר עליו עונש מאסר על תנאי. משום כך לא ערער. טענה זו אינה מקובלת עלי. הרשעה בפלילים הינה עניין חמור ורציני. מי שהורשע בפלילים סביר שיתעניין בעונש שהוטל עליו. גזר הדין נמסר למערער, והוא יכול היה וצריך היה להביאו בפני
מי שהיה יכול לתרגמו לשפתו. משלא טרח לעשות זאת, אין לא להלין אלא על עצמו" (שם, פסקה 23).

כן ראו לענין שיקולים שיש לשקול בדיון בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור פלילי ב"ש 230/86 (ע"פ 947/85) עצמון נ' מדינת ישראל
, פ"ד מ(3) 353.

לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו גוברת הנטיה לגישה ליברלית יותר במתן אפשרות להתגונן כראוי בהליך פלילי, ולא לנעול את שערי בית המשפט בפני
בעלי הדין.

כב' השופט אור מציין:
"... בפרשנות הוראות שבדין יש להעדיף את הפרשנות אשר אין בה להגביל או להציב מכשול בפני
מי שמבקש להביא את עניינו לביקורת שיפוטית" (ע"א 3115/93 יעקב נ' מנהל מס שבח מקרקעין חיפה, פ"ד נ(4) 549, 560).

(כן ראו ד"ר ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד, שם, 112).

יפים לענין זה אף דברי הנשיא א' ברק בדנ"פ 2316/95 גנימאת נ' מדינת ישראל
, פ"ד
מט(4) 589:
"עם חקיקתם של חוקי היסוד בדבר זכויות האדם חל שינוי מהותי בשדה המשפט בישראל. כל צמח משפטי שבו מושפע משינוי זה... אין כל אפשרות להבחין בין דין ישן לדין חד באשר להשפעות הפרשניות של חוק היסוד. אכן, כל שיקול דעת מינהלי המוענק על פי הדין הישן, יש להפעילו ברוח חוקי היסוד; ובכלל, כל נורמה חקוקה צריכה להתפרש בהשראתו של חוק היסוד" (שם, 653).
5. ככל שהאיחור בהגשת הבקשה מתמשך מאז ניתן פסק הדין, כך הנטל המוטל על המבקש לשכנע את בית המשפט כי יש מקום להיעתר לבקשה כבד יותר. פועל יוצא מכך שככל שחולף זמן רב יותר, משקלו של עקרון סופיות הדיון רב יותר, ומקנה לצד שכנגד הזכות לראות את מסכת ההתדיינות כסופית.
במקרה דנן, המבקשת היתה ערה להליכים שכן באותו ענין התקיים הליך נוסף בשנת
2002, כאמור לעיל.

התוצאה היא שלא שוכנעתי שיש מקום להאריך המועד להגשת הערעור לאחר חלוף תקופה כה ארוכה, ואף העובדה שהמבקשת לא היתה מיוצגת באותו הליך, בנתוני המקרה דנן, אין בה כדי להטות את הכף לזכותה.

הבקשה נדחית בזאת.


ניתנה היום י"ט באב, תשס"ה (24 באוגוסט 2005) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

_______________
יוסף שפירא
- שופט
1
בתי המשפט
ב"ש 4848/05
בית המשפט המחוזי בירושלים
בתיק עיקרי: ע"פ 9644/05

24/08/2005

כב' השופט יוסף שפירא

בפני
:








בש בית משפט מחוזי 4848/05 הלן איצ'ר באמצעות הסניגוריה הציבורית נ' מדינת ישראל, עירית ירושלים - היועץ המשפטי (פורסם ב-ֽ 24/08/2005)