פסקי דין על יגאל ביבי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

14928-05/17 בל     15/05/2018




בל 14928-05/17 יגאל ביבי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 14928-05-17


15 מאי 2018

לפני
:

כב' השופטת
כרמית פלד

ה
מערער
1
.
יגאל ביבי
ע"י ב"כ עו"ד אסף ברק
מטעם הלשכה לסיוע משפטי
-

ה
משיב
1. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אריק יעקובי




פסק דין


1.
לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 5.1.2017 (להלן: הוועדה), שקבעה למערער 36% נכות בגין סוכרת, מחלת
fmf
ונכות נפשית.
תמצית טענות הצדדים
2.
טענות המערער
:

א.
בתחום הנפשי שגתה הוועדה כשקבעה את נכותו של המערער על פי פריט 34(א)(2) לתוספת לתקנות
הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956 (להלן: התקנות),

שעניינו הפרעות נפשיות שונות עם הפרעה קלה
בתפקוד הנפשי או החברתי.
זאת, בעוד שהוועדה התעלמה לחלוטין מכך שהמערער ריצה מספר עונשי מאסר בשל מעשי אלימות, לרבות תקיפת שוטרים ואזרחים, עבירות רכוש וסמים, ואף היה אמור להישלח למאסר נוסף בעקבות אירוע דקירה, אך המאסר הומר לעבודות שירות, מאחר שאשתו נספתה בשריפה ולא היה מי שיהיה עם ילדיו הקטינים. עברו של המערער מעיד אפוא, כי אינו סובל מהפרעה "קלה" בתפקוד החברתי, ועל הוועדה לשקול בשנית את קביעתה, בשים לב לנתונים אלה;

ב.
הוועדה שגתה גם כשהעניקה למערער 20% נכות בגין סוכרת, בהתאם לפריט 4(ד) לתקנות, המבטא מצב של סוכרת מאוזנת עם שימוש באינסולין, בעוד שערכי הסוכר של המערער אינם מאוזנים, חרף השימוש בזריקות אינסולין;

ג.
אשר למחלת ה-
fmf
, הוועדה התייחסה למחלה זו רק בהיבט של פגיעה בפרקים, ולא להפרעות ולכאבים בבטן ובבית החזה, ועליה לשקול בשנית את מסקנתה גם בעניין זה אף אם המערער לא הלין על כך בפני
ה, בהתאם לתקנה 30 לתקנות ולהלכה
הפסוקה.
3.
טענות המשיב
:

א.
יש לדחות את הערעור על כל סעיפיו, משאינו מגלה טעות משפטית כלשהי בהחלטת הוועדה;

ב.
בתחום הנפשי, עברו של המערער במערכת הענישה ו/או ההתנהלות שבגינה ריצה עונשי מאסר אינם רלוונטיים לקביעת דרגת נכות בתחום הנפשי. על פי התיעוד הרפואי סובל המערער מהפרעה דיכאונית שבגינה נקבעו לו 10% נכות, וכל ניסיון לקשור בין הפרעה זו לבין התנהגות המערער שהובילה להרשעות ומאסר נעדרת כל תימוכין, וחורגת מגבולותיו של הליך זה;

ג.
אשר למחלת ה
fmf
והסוכרת, טענות אלה לא נכללו כלל בנימוקי הערעור, ומשכך דינן להידחות על הסף. הוועדה אכן רשאית לדון בנושאים שלא הועלו בפני
ה בהתאם לשיקול דעתה, אולם אין לפרש את התקנות כמטילות חובה על
הוועדה לדון בעניינו של מערער מבראשית, בכל ההיבטים, שהרי אז נשמטת, למעשה, המשמעות של הגשת ערר מנומק.
דיון והכרעה
4.
סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, מסמיך את בית הדין לדון בערעור על החלטה של הועדה הרפואית לעררים בשאלות משפטיות בלבד, ועל פי הפסיקה נדרש בית הדין לבחון אם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע לד, 213).
5.


במקרה שלפניי, הוועדה האזינה לתלונות המערער בפני
ה, שתועדו בפרוטוקול כך:
"הלכתי לבית לוינשטיין בדיכאון.
הולך לפסיכיאטר מקבל תרופות אך אין לי כסף לקנות שום תרופה.
לא מקבל זריקות לסוכרת אין לי כסף
ערר על נפשי"

6.
הוועדה עיינה במסמכים, בדקה את המערער וסיכמה את מסקנותיה כך:
"
מסמכים וחוו"ד רפואיות העומדים לרשות הוועדה:

7/7/16
-ד"ר ביילין מכון סוכרת.
3/11/16 ד"ר ביילין מכון סוכרת.
9/11/16 ד"ר פלופסקי – פסיכיאטר.
ממצאי הבדיקה הנוכחית וסיכום כללי:
פסיכיאטר: הופעה לא מטופחת אפקט רגזני נרגע בקלות חשיבה ללא הפרעה קצב, מהלך בוחן מציאות שיפוט ותובנה שמור אין תסמינים פסיכוטיים.
הציג מכתבים ד"ר פלופסקי ד"ר דיסקין לפיהם סובל מהפרעת הסתגלות נכותו מתאימה ועדה דוחה ערר.
פנימית: טען למצב נפשי ובעיה סוציאלית ואקונומית הזכיר סוכרת אמור לקבל זריקות ולא מקבל מסיבה כלכלית"

7.
מהפרוטוקול שצוטט לעיל עולה, כי החלטת הוועדה התמקדה בתחום הנפשי לאור דברי המערער בפני
ה, שלפיהם הערר הוא בתחום הנפשי, ויחד עם זאת התייחסה לליקוי בגין סוכרת, ולכך שהמערער אינו נוטל אינסולין מסיבות כלכליות.
8.
אשר לתחום הנפשי, הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, וכן הפנתה למסמכים רפואיים מטעם מומחים בפסיכיאטריה, שלא הצביעו על ממצאים שונים מאלה של הוועדה. כך למשל, במכתבו של ד"ר פלופסקי איגור, מיום 9.11.2016 צוין, כי המערער "נמצא במצב דיכאוני חרדתי, ללא סימנים פסיכוטיים, ללא תכנים אובדניים, שיפוט המציאות תקין, קיימת תובנה למצבו", ובמכתבו של ד"ר דיסקין מיום 7.7.2016 נכתב, כי המערער "לא התקבל לאשפוז יום פסיכיאטרי בביה"ח "גהה". עדיין סובל ממצב הרוח הירוד, נדודי שינה, לחץ נפשי, עצבנות יתר, תחושת ייאוש, חוסר חשק לבצע דברים, חוסר תפקוד". מסמכים אלה אינם סותרים את מסקנות הוועדה באשר לנכות המערער בתחום הנפשי, וממילא מדובר בהכרעה מקצועית-רפואית מובהקת, שבית הדין אינו נוטה להתערב בה (עב"ל (ארצי) 217/06 יוסף בן צבי – המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 22.6.2006).
9.
באשר לטענה כי עברו של המערער ועונשי המאסר שריצה מעידים כי
הוא סובל מהפרעה נפשית משמעותית – טענה זו מקפלת בתוכה קביעה עקרונית לפיה, על פניו, כל מי שריצה עונשי מאסר בגין מעשי אלימות הינו בעל תפקוד חברתי לקוי בדרגת בינונית לפחות, לצורך קביעת נכות נפשית. לא ברור על מה נסמכת טענה זו, שהינה טענה בעלת גוון רפואי- מקצועי מובהק. הטענה נטענת בעלמא ואינה מתמכת במסמכים הרפואיים שהוצגו לוועדה.
לכך יש להוסיף,
כי ממכתבו של ד"ר פלופסקי עולה שמסקנותיו גובשו לאחר שנתן את דעתו לעברו של המערער, שפורט על ידו בהרחבה, לרבות עונשי המאסר שריצה בגין אלימות, והשימוש בסמים ואלכוהול.
10.
אשר לטענות המערער בנוגע לסוכרת, הרי שהוועדה התייחסה לליקוי זה בהחלטתה, בהתייחס לדברי המערער בפני
ה, כי אינו נוטל טיפול תרופתי. זאת, בניגוד לטענה המועלית בערעור זה, שלפיה
ערכי הסוכר של המערער אינם מאוזנים חרף השימוש בזריקות אינסולין.
11.
לבסוף, אשר למחלת ה
fmf
,
שהטענות בגינה הועלו לראשונה בערעור זה ולא בפני
הוועדה,
הרי שהמערער לא הציג מסמכים רפואיים כלשהם המתארים תופעות נוספות של המחלה, או נתונים אחרים שחייבו את התייחסות הוועדה, לא כל שכן כאלה שיש בהם כדי להקנות נכות. בנסיבות אלה, אין הצדקה להשיב את עניינו של המערער אל הוועדה אף בעניין זה.
12.
לאור האמור, ומאחר שמדובר בהחלטה רפואית במהותה המנומקת כדבעי, דין הערעור להידחות.
13.
כמקובל בהליכים מסוג זה – אין צו להוצאות.
14.
על

פסק דין
זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן
.


ניתן היום, א' סיוון תשע"ח, (15 מאי 2018
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














בל בית דין אזורי לעבודה 14928-05/17 יגאל ביבי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 15/05/2018)