פסקי דין על אלי גור | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

27247-06/16 בל     29/04/2018




בל 27247-06/16 אלי גור נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 27247-06-16


29 אפריל 2018

לפני
:

כב' השופטת
כרמית פלד
נציג
ציבור (עובדים)
מר יונה טילמן
נציג ציבור (מעסיקים)
מר שלמה לס

ה
תובע
1
.
אלי גור
ע"י ב"כ: עו"ד רואי ליברמן
-

ה
נתבע
1. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רייכנברג




פסק דין


לפנינו תביעת התובע, להכיר בפגיעה בכתף ימין, כפגיעה בעבודה, בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995.
מבוא
1.
התובע, יליד 1965, נפגע בתאונת דרכים ביום 27.11.2014 שהוכרה כתאונת עבודה (להלן – התאונה). הפגימות שהוכרו כתוצאה מהתאונה הן פגיעה במצח, בעמוד שדרה צווארי ובבית החזה.
2.
לא הוכרה טענת הפגימה בכתף ימין ועל דחיה זו נסובה התביעה שלפנינו.
3.
ישיבת הוכחות התקיימה ביום 2.1.2018. מטעם התובע העידו התובע בעצמו, בנו, מר איתן גור וכן מר שלמה הס (להלן – הס), אשר שימש ככונן מד"א והגיע עם רכבו הפרטי למקום התאונה טרם הגעת האמבולנס, שהבהיל את התובע לחדר המיון בבית החולים שיבא בתל השומר (להלן בהתאמה – חדר המיון ובית החולים).
4.
לאחר ששקלנו את מלוא טענות הצדדים ואת העדויות שנשמעו ועיינו בכל המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין מצאנו כי אין מנוס מדחיית התביעה. נפרט טעמנו.
טענות הצדדים בתמצית
עיקר טענות התובע
5.
התובע טוען כי במסגרת התאונה נחבל, בין השאר, בכתף ימין. עדותו של התובע לא נסתרה ואף נתמכה בעדותו של הס, אשר אישר בתצהירו כי התובע התלונן על כאבים ביד ימין עת הגיע הס למקום התאונה.
6.
אין כל שחר לטענת הנתבע בדבר תיאום גרסאות בין התובע להס. גם אם לתובע ולהס הכרות קודמת והם מתגוררים באותה שכונה, אין הדבר מעיד על תיאום גרסאות.
7.
בנוסף הס אינו עובד מד"א ואינו עוסק בחילוץ ופינוי נפגעים באופן יומיומי ומספר האירועים אליהם הוא מגיע אינו רב. סביר להניח כי הס יזכור פרטים מאירוע בו היה מעורב שנתיים קודם לכן, במיוחד בהינתן שבאירוע היה מעורב התובע, המוכר להס.
8.
הרישומים ברשומות הרפואיות מבית החולים שגויים ומבולבלים. התובע העיד, בעדות שלא נסתרה, כי חדר המיון היה עמוס מאוד ושרתה בו תחושת אי סדר וכי לא קיבל טיפול מייטבי מהצוות הרפואי. לא מן הנמנע כי זו הסיבה לטעויות ברישומים הרפואיים.
9.
בנו של התובע אף הוא העיד כי חדר המיון היה עמוס "ומבולגן" וכי התובע התלונן בפני
הרופאים בבית החולים על כאבים ביד ימין. עדותו תמכה בעדות התובע.
10.
התובע הופנה לטיפולי פיזיותרפיה כחודש לאחר התאונה.
עיקר טענות הנתבע
11.
להס ולתובע, אשר מתגוררים באותה שכונה, הכרות קודמת והם מתראים מעת לעת ואף שוחחו לאחר התאונה. הס לא ידע לומר מתי התרחשה התאונה ומאידך ידע לומר כי התובע התלונן על כאבים ביד ימין. הס לא זכר דברים נוספים מהתאונה, דוגמת תלונות התובע על כאבים ברגלו. מטבע הדברים הס גם לא זכר היכן היה במועדים שסמוכים לחקירתו בבית הדין ולכן תמוה שזכר את תלונות התובע על כאבים בכתף ימין דווקא. יש להטיל ספק בזיכרונו של הס ביחס לאירוע תאונתי שהתרחש לפני מספר שנים. גרסתו של הס לא נתמכה בדו"ח מד"א אשר לא הוצג.
12.
הרשומות הרפואיות מזמן אמת מפריכות את טענת התובע כי נפגע בכתבו הימנית כתוצאה מהתאונה ואף סותרות אותה. במכתב השחרור של התובע מבית החולים אין כל אזכור לגבי פגימה/כאבים בכתף ימין ונרשם "ירידה בתחושה ובכוח גם ברגל וביד שמאל" "רדימות ביד שמאל ורגל שמאל" "פריזס קל משמאל ביד וברגל" "יד שמאל – ירידה תחושתית לכל אורכה". יתרה מזאת, הרישום הרפואי מציין במפורש כי "יד ימין תקינה מוטורית ותחושתית". התובע נבדק בבית החולים על ידי מספר רופאים ואף לא אחד מהם רשם כי התובע סובל מפגיעה בכתף ימין.
13.
לא נמצאו בסמוך לתאונה רישומים על תלונות אודות כאבים בכתף ימין. ברישום הרפואי מיום 7.6.2015, כשבעה חודשים לאחר התאונה, נרשם מפי התובע "מזה כחודש כאבים בכתף ימין מרגיש הגבלה בתנועת היד". התיעוד המאוחר אינו קושר בין הכאבים בכתף ימין לבין התאונה.
דיון והכרעה
14.

"בבוא בית הדין להכריע בשאלת הוכחת האירוע בעבודה, עליו לייחס משקל רב לרישומים הרפואיים הסמוכים ביותר למועד האירוע. זאת, בהתבסס על ההנחה, שבסמוך לקרות התאונה ימסור הנפגע את העובדות הנכונות, על מנת לזכות בטיפול הנכון והמתאים למצבו"
(עב"ל (ארצי) 51252-09-11 ורד לוי נגד המוסד לביטוח לאומי
(25/8/13)). בית הדין מעניק חשיבות רבה למצויין באנמנזה הרפואית שכן לרוב זו הגרסה הראשונה של הטוען לפגיעה בעבודה והניסיון מלמד כי רישומים אלה, ככלל, נוטים להיות מהימנים ומדוייקים (עב"ל (ארצי)680/07 אנעאמה עבדאללה נגד המוסד לביטוח לאומי
, (13/12/2008); עב"ל (ארצי) 46264-01-14 סארה עאמר בדיר נגד המוסד לביטוח לאומי
(5/2/15)).
15.
אכן, המסמכים הרפואיים אינם חזות הכל ובנסיבות המתאימות ניתן להעדיף עדויות אחרות ושונות על פני המצויין במסמכים הרפואיים, אולם יש לבחון את מכלול הדברים, ובין השאר, את טיב העדויות האחרות שנשמעו, ואת המצויין במסמכים הרפואיים. כל מקרה בהתאם לנסיבותיו.
16.
בענייננו, הרישום הרפואי מזמן אמת אינו מתיישב עם טענות התובע. בחינת המסמכים הרפואיים מלמדת כי אין מדובר בשגיאת קולמוס בודדת המאזכרת את יד שמאל מפאת טעות במקום את יד ימין וכן לא ניכר כי מדובר בטעות רישומית "ששוכפלה". המסמכים הרפואיים הם מפורטים וברורים, מתעדים בדיקה שבוצעה על ידי מספר רופאים ומציינים כולם הן תלונות ביחס ליד (ולרגל) שמאל, הן בדיקות קליניות ביחס ליד (ורגל) שמאל והן ממצאי בדיקות. יתרה מזאת, המסמכים מציינים ברחל בתך הקטנה כי בדיקה קלינית של יד ימין תקינה. נפרט.
17.
במכתב השחרור של התובע ממחלקה כירורגית ג' מיום 28.11.2014 (מצוי בתיקו הרפואי של התובע, כפי שסרוק במערכת הממוחשבת) צוינו, בין היתר, הדברים הבאים (ההדגשות הוספו –כ.פ.):

"פונה למיון לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים, רכבו פגע פגיעה חזיתית בעמוד בעת ירידה מכביש מהיר. היה חגור נפתחו כריות אוויר, חבלת מצח חזה, ללא איבוד הכרה, בחילות או הקאות. מלין על כאבים במצב ובבית החזה מקדימה, ירידה בתחושה בכוח גס ברגל וביד שמאל.
בבדיקתו:
... רגישות במישוש עמוד שדרה מרכזי עליון, ירידה בכוח גס ותחושה ברגל שמאל מגובה ירך ומטה, ספק ירידה בתחושה וכוח גס ביד שמאל...
אורתופד:
לדבריו היה נהג אוטו חגור עם תאונה חזיתית לרמזור עם פתיחת כריות אוויר. מתלונן על כאבים בגב עליון עם חולשה ורדימות ביד ורגל שמאל. בבדיקה – רגישות ע"ש צווארי תחתון וע"ש גבי ללא רגישות מותנית, ללא רגישות מעל 4 גפיים בדיקה נויורולוגית: יד ימין תקינה מוטורית ותחושתית, יד שמאל – ירידה תחושתית לכל אורכה, מוטורית ירידה בכוח של
c5-t1
4/5
,
רגל ימין תקינה מוטורית ותחושתית, רגל שמאל – ירידה תחושתית דיפוזית, מוטורית ירידה בכוח גס
l2-s1 4
/5
pr
תקין, תחושה אנלית תקינה.
ct
ע"ש – לאחר מעבר על ה
ct
ללא ממצא גרמי חריף משוחרר אורטופדית להמשך בירור נוירוכירורגי.
נויררוכירורג:
מדובר בבן 49, ימני דומיננטי.
לאחר מעורבותו בת.ד הופנה אלינו בהכרה מלאה, פריזס קל משמאל ביד ורגל, ירידה בתחושה שטחית גם כן, ללא פיזור דרמטומי מסוים,
ct
ראש וע"ש צווארי תקינים חל שיפור במצבו מבחינת החולשה וירידה בתחושה במשך שהיותו בחדר הלם.
ללא ממצא חבלתי בהסתייגות כי הבדיקה ללא הזרקת חומר ניגוד.
הסתיידויות גסות בעורקים הכליליים, שינויים טרשתיים לאורך האורטה, מומלץ בירור ואיזון גורמי סיכון.
ב
ct
ראש צוואר:
אין עדות לדימום מוחי. אין עדות לממצא פתולוגי אחר. אין עדות לשברים בגולגולת. לגבי עמוד שדרה צווארי – הודגמה תעלה ברוחב תקין. שק דורלי תקין. אין עדות ללחץ על השק הדורלי. אין עדות לשברים בחוליות הצוואריות.
mri
ע"ש צווארי תקין.
mri
ראש & צוואר תקינים ללא דיסקיה או תתמצא פטולוגי.
משוחרר מבחינה נוירוכירורגית."
18.
התובע כאמור טוען כי נפלה טעות ברישומים הרפואיים וכי אין לשמוט את הקרקע תחת גרסתו רק בשל טעות רישומית בודדת המציינת יד שמאל במקום יד ימין. לאחר עיון במסמכי השחרור אין בידינו לקבל טענה זו של התובע.
19.
התובע נבדק בבית החולים על ידי מספר רופאים. רופא בחדר המיון, רופא אורטופד, וכן רופא נוירוכירורג. ממכתב השחרור עולה כי כל רופא אשר בדק את התובע ציין באופן נפרד את הבדיקה הקלינית שבוצעה לו ואת ממצאיו. כך צויין במפורש, ע"י הרופאים השונים, כי ביד שמאל קיימת ירידה תחושתית ומוטורית, כי קיימת ירידה בכוח הגס ביד שמאל. עוד צויין "פריזס קל משמאל ביד וברגל" וכן תחושת רדימות וחולשה ביד ורגל שמאל. בנוסף צויין ברחל בתך הקטנה כי "יד ימין תקינה מוטורית ותחושתית". ציון זה עולה כדי אנמנזה סותרת, שכן קשה להניח כי חלה טעות סופר בהקלדת היד שלגביה צויינה הפגיעה (שמאל) וכן חלה טעות סופר נוספת ונפרדת ביחס ליד שלגביה צויין כי בדיקתה תקינה (ימין). הנוירוכירורג אף מציין כי ידו הימנית של התובע היא הדומיננטית. דבר המלמד על כך שהתובע נשאל ספציפית ביחס לשוני בין היד הימנית ליד שמאלית, טרם תיעוד השוני בממצאים בין הידיים.
20.
כל רופא ציין את תלונות התובע, האנמנזה ותוצאות הבדיקה הקלינית בשפתו שלו וניכר כי אין מדובר בהעתקה של תלונות התובע ואין מדובר ב"שרשור" של טעות הדפסה. הרופאים תארו את מצב ידו השמאלית של התובע באופנים שונים ולא הסתפקו בציון תלונה כללית על כאב. התיעוד של כל רופא הוא מפורט ואינו כולל אך את תלונות התובע. בתיעוד ממצאי הבדיקות הקליניות צויינו מדדים מדוייקים (דוגמת מידה הירידה בכוח הגס ביד). המסמכים הרפואיים מתעדים אבחנות רפואיות מדוייקות שניתנו לאחר ביצוע בדיקות קליניות. אין זה סביר בעינינו כי נפלה טעות בכיתוב בין שמאל לימין, אצל כל הרופאים על ידם נבדק התובע הן בתיאור תלונות התובע והן באבחנות הבדיקה הקלינית. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שכל התיעוד הרפואי מתאר פגיעה קונסיסטנטית ועקבית בכל הצד השמאלי של הגוף – יד שמאל ורגל שמאל וכאמור אף מציין במפורש כי היד הימנית "תקינה מוטורית ותחושתית"
21.
מהתיעוד הרפואי עולה כי לתובע בוצעו בדיקות הדמיה שונות, דוגמת
ct
ו
mri
. התובע נשאל ביחס לבדיקת ה
ct
ולא זכר שבוצעה לו בדיקה כאמור [עמ' 9 ש' 22-23, ש' 29-30]. נוכח הבדיקות המקיפות שעבר התובע והבירור הקליני שנערך לו אף אין זה סביר בעינינו כי התובע התלונן על כאבים בכתף ימין והדבר לא קיבל כל ביטוי ברישומים הרפואיים ובבדיקות הרפואיות.
22.
עוד נציין בשולי ענין זה כי התובע אף לא זכר שחש כאבים ברגל, על אף שהתיעוד הרפואי מציין זאת [עמ' 9 ש' 3-4].
23.
עדות בנו של התובע, שלו ענין אישי בתביעה בתוצאותיה, אינה יכולה להועיל לתובע בנסיבות. הבן הצהיר בסעיף 3 לתצהירו כי התובע התלונן בפני
הצוות הרפואי על כאבים בכתף ימין אולם העיד כי ישב מחוץ לחדר הבדיקה [עמ' 12 ש' 10-13].
24.
אין די בעדותו של התובע ובנו על מנת לסתור את האמור ברישום הרפואי המפורט והברור ואת החזקה לפיה הרישומים הרפואיים משקפים מהימנה ובאופן מדוייק את תלונות המטופל ואת הבדיקות שנערכו לו.
25.
סבורים אנו כי גם עדותו של הס אינו יכולה לסייע לתובע. ראשית, עדות הס אינה נתמכת בדו"ח מד"א, אשר אמור לתאר את תלונות הנפגע בעת פינויו. הדו"ח לא הומצא, חרף העובדה שבאופן שגרתי במחלוקות כגון דא מבוקש המצאת חומר רפואי ממד"א. הימנעותו של התובע מלפעול להזמנת דו"ח מד"א עומדת לו לרועץ ופועלת לחובתו (ע"ע (ארצי) 300151/98 יעקב שפירו נגד נציבות מס הכנסה (13/7/03); ע"ע (ארצי) 402/07 ניצנים נגד יאיר חודאדי, (19/1/10)).
26.
שנית, בהתחשב בכלל עדותו של הס, כפי שנשמעה לפנינו, אין זה סביר בעינינו כי הס זוכר במדויק את תלונת התובע ביחס לזהות היד אשר נפגעה – האם ימין או שמאל, מספר שנים לאחר התאונה. זאת, גם אם הס אינו עוסק בפינוי נפגעים באופן יומיומי ומכיר את התובע באופן אישי. הס העיד כי הוא משמש ככונן במד"א כ 30 שנים ומשובץ לכ 2-3 משמרות בחודש ומגיע לאירועים גם שכשאינו במשמרת [עמ' 4 ש' 18-22]. נציין בשולי ענין זה כי למרבה המזל במקרה דנן אין מדובר בפגיעה בלתי שגרתית אשר מצופה כי תשאיר חותמה לתקופה של מספר שנים לאחר האירוע.
27.
הס נחקר לפנינו והעיד כי אינו זוכר את התאריך המדויק של התאונה [עמ' 5 ש' 13-16]. הס זכר כי התובע התלונן על כאבים ביד ימין, אולם לא זוכר כי התלונן על כאבים ברגל [עמ' 6 ש' 25-28], על אף שהתיעוד הרפואי מציין זאת. הס אף לא שלל אפשרות שלתובע היו כאבים גם ביד שמאל [עמ' 7 ש' 6-7]. הס נשאל בחקירתו הנגדית על מעשיו יומיים טרם התאונה ושבוע אחריה אולם לא זכר זאת, מטבע הדברים ואף לא זכר את מעשיו בשבועיים שלפני מועד הדיון [עמ' 6 ש' 18-16, עמ' 7 ש' 28-30].
28.
העובדה שהס לא זכר פרטים מסויימים, לא היה חד משמעי ביחס לפרטים אחרים אולם זכר, לכאורה, באופן ברור כי התובע התלונן על כאבים ביד ימין מעוררת תמיהה. לאחר ששקלנו את עדותו של הס הגענו לכלל מסקנה כי לא ניתן לקבוע על סמכה כי התובע אכן התלונן בזמן אמת על כאבים ביד ימין.
29.
בנוסף, לא נמצא כל תיעוד רפואי בסמוך למועד התאונה לפיו התובע התלונן על כאבים בכתף ימין וממילא לא קשר כל כאב נטען בכתף ימין לתאונה.
30.
אכן, קיים תיעוד רפואי מיום 30/12/14, כחודש לאחר התאונה, בדבר הפניית התובע לפיזיותרפיה, אולם תיעוד זה אינו מאזכר את כתף ימין.
31.


התובע נבדק אצל אורטופד, ד"ר יורם עוזר, ביום 9/4/15, למעלה מארבעה חודשים לאחר התאונה, אשר ציין כי התובע סובל מכאבים בכתף ימין, אולם לא אוזכר כל קשר לתאונה.
32.
ביום 7/6/15, למעלה משישה חודשים לאחר התאונה, מתועד ביקור אצל אורטופד בו צויין כי "מזה כחודש כאבים בכתף ימין. מרגיש הגבלה בתנועה. שולל חבלה או פעילות גופנית מאומצת". התיעוד הרפואי האמור מצביע על כך שגם בהתאם לתלונות התובע לפני האורטופד הכאבים בכתף החלו במועד מאוחר לתאונה וממילא אינם קשורים כלל לתאונה, שכן צויין באופן מפורש כי התובע שולל חבלה הקשורה לכאבי כתף ימין.
33.
נציין, להשלמת התמונה, כי בביקורים מהמועדים 9/4/15 ו- 7/6/15 מצויין ליד ה"גורם המשלם"
- "ביקור רגיל", להבדיל מתאונת עבודה.
34.
גם תיעוד רפואי מחודש אוגוסט 2015 (כך למשל 20/8/15 ו- 23/8/15), זמן רב לאחר התאונה, המציין כאבים בכתף ימין אינו מתעד כל קשר בין הכאב בכתף לבין התאונה.
35.
המסמך הראשון שמתעד קשר לכאורה בין הכאב בכתף ימין לבין התאונה הינו מסמך מרופא המשפחה ד"ר ביילין, מיום 16/11/15 כשנה לאחר התאונה. נציין כי התובע ביקר אצל ד"ר ביילין מספר פעמים לאחר התאונה וחרף ביקוריו אלה לא תיעד הרופא כל קשר בין כאבי הכתף הנטענים של התובע לבין התאונה, לפני התיעוד המאוחר האמור.
36.
ממכלול הטעמים המפורטים ומאחר והתיעוד הרפואי המפורט אינו תומך בגרסת התובע, ואף סותר אותה, ולאור התרשמותנו ממכלול העדויות סבורים אנו כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו ולא הוכיח קשר בין הליקוי הנטען בכתף ימין לבין התאונה.
37.
סוף דבר – התביעה נדחית.
38.
נוכח טיב ההליך ומהותו אין צו להוצאות.
39.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י"ד אייר תשע"ח, (29 אפריל 2018
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.






נ.צ. עובדים
מר יונה טילמן

כרמית פלד
, שופטת
אב"ד

נ.צ. מעסיקים
מר שלמה לס












בל בית דין אזורי לעבודה 27247-06/16 אלי גור נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 29/04/2018)