פסקי דין על בארי לנואל | פסקי דין על ד"ר עמרם אהרוני | פסקי דין על טבע תעשיות פרמצבטיות | פסקי דין על ארז ויגודמן | פסקי דין על פרופ' יצחק פטבורג ואח' |

2453-03/17 תנג     21/05/2018




תנג 2453-03/17 בארי לנואל, ד"ר עמרם אהרוני נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, ארז ויגודמן, פרופ' יצחק פטבורג ואח'








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



תנ"ג 2453-03-17 לנואל ואח'

נ' ויגודמן ואח'

בקשה 14


לפני כב' הנשיא איתן אורנשטיין

בעניין
:
1. בארי לנואל


2. ד"ר עמרם אהרוני


ע"י ב"כ עו"ד עמית מנור
– יוקי שמש, עורכי דין

וכן ע"י ב"כ עוה"ד יעקב סבו
ו/או חגי קלעי
ו/או אוהד רוזן


המבקשים


נ ג ד


1. טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ


ע"י ב"כ עוה"ד ממשרד ש.הורוביץ ושות'

וע"י ב"כ עו"ד ממשרד טולצ'ינסקי שטרן מרציאנו כהן לויצקי ושות'


2. ארז ויגודמן


3. פרופ' יצחק פטבורג

4. רוג'ר אברבנל

5. סול ג' בארר

6. פרופ' אריה בלדגרין

7. אמיר אלשטיין

8. ז'אן מישל חלפון

9. גליה מאור

10. יוסף ניצני

11. אורי סלונים

ע"י ב"כ עו"ד ממשרד אגמון ושות'
רוזנברג הכהן ושות', עורכי דין

12.
allergan plc

ע"י ב"כ עו"ד ממשרד תדמור ושות' יובל לוי ושות'

המשיבים


החלטה
1.
כללי
לפניי בקשה לתיקון הבקשה לאישור הגשת תביעה נגזרת ולתיקון התביעה הנגזרת גופה (להלן: "הבקשה"), אשר עיקרה הוספת עילות תביעה נגד נושאי המשרה של חברת "טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ
" (להלן: "טבע" או "החברה") בקשר לעסקה שנערכה בין חברת טבע לבין חברת
allergan plc

ׁ(להלן: "אלרגן"), שבמסגרתה רכשה טבע את חטיבת התרופות הגנריות של אלרגן (להלן: "העסקה"). עוד מבוקש לצרף משיבים נוספים להליך.

2.
עיקר העובדות הדרושות
בשנת 2015 רכשה טבע את חטיבת התרופות הגנריות של אלרגן - "אקטביס ג'נריקס" - תמורת 40.5 מיליארד$.

התמורה מושא העסקה שולמה באופן הבא: סך של 33.75 מיליארד$ שולם במזומן והיתרה בסך 6.75 מיליארד$ שולמה באמצעות הקצאת 10% ממניות טבע.

הדיווח על העסקה נמסר ביום 27.7.15, והעסקה הושלמה בחודש אוגוסט 2016.

להסכם הרכישה צורף הסכם בעלי מניות (להלן: "הסכם בעלי המניות") שבו נקבע בין היתר כיצד על אלרגן להצביע, כל עוד היא מחזיקה בשיעור של 5% ממניות טבע, בין בעצמה ובין באמצעות אחרים (סעיף 3 להסכם בעלי המניות). לשם ההמחשה, נקבע בהסכם בעלי המניות כי בהצבעות על מינוי דירקטורים על אלרגן להצביע למינוי הדירקטורים שזכו להמלצת החברה; בהצבעות על ביטוח, שיפוי ופטור לדירקטורים, על אלרגן להצביע פארי פאסו לפי הצבעת בעלי המניות האחרים וכדומה.

בסעיף 2 להסכם המניות נקבעו הוראות שמגבילות את יכולתה של אלרגן להעביר או למכור את מניות טבע שבבעלותה.

3.
הבקשה לאישור תביעה נגזרת
המבקשים, ה"ה לנואל וד"ר אהרוני (להלן: "המבקשים"), הגישו בקשה לאישור הגשת תביעה נגזרת נגד נושאי המשרה בטבע (להלן: "נושאי המשרה"), נגד חברת אלרגן ונגד טבע (להלן: "בקשת האישור").

בבקשת האישור נטען שנושאי המשרה העדיפו את טובתם האישית על פני טובת החברה, הפרו את חובת הזהירות וחובת האמונים כלפיה והסבו לה נזקים כספיים כמפורט בחוות דעת המומחה, דורון ויסברוד. עוד נטען בבקשה כי רכיב המזומן בעסקה היה גבוה מדי, דבר שחייב נטילת הלוואות בריבית גבוהה.

בנוסף, לטענת המבקשים ההחלטה להתקשר בהסכם בעלי המניות אינה חוסה תחת כלל שיקול הדעת העסקי שכן היא התקבלה בחוסר תום לב סובייקטיבי ותוך ניגוד עניינים חריף הואיל וההסכם מעניק כוח לדירקטוריון להחליט על תנאי ההעסקה של הדירקטורים; לכוון את פעילות החברה בהתאם להעדפות הדירקטוריון ולעשות שימוש במנגנון המוסכם לשם הסרת איומים כגון השתלטות עוינת; להפוך את הדירקטוריון לגורם השולט בחברה במקום האסיפה הכללית.

אשר על כן, נטען שעל בית המשפט ליישם את מבחן הביקורת של "הגינות מלאה" - קרי, להורות על העברת הנטל למשיבים להראות שכריתת הסכם בעלי המניות וכן המחיר שסוכם בגינו היו מיטביים. לטענת המבקשים, לא יכולים המשיבים לעמוד בנטל זה שכן הסכם בעלי המניות לא אושר בהתאם למנגנונים שקבועים בדין

ובנוסף המחיר ששולם בגין העסקה היה גבוה מדי.

המבקשים טוענים בנוסף כי אלרגן ידעה או הייתה אמורה לדעת שלדירקטוריון החברה יש עניין אישי בעסקה וכי ההסכם לא קיבל את האישורים הקבועים בדין.
משכך, נטען שעל אלרגן לשלם את התמורה העודפת ששולמה לה.

4.
הבקשה לתיקון
לאחר שהוגשו תגובות המשיבים לבקשת האישור ובטרם חלוף המועד להגשת תשובת המבקשים לתגובות, הגישו המבקשים את הבקשה שלפניי .

בבקשה נטען כי לאחר קבלת תגובות המשיבים התברר למבקשים שלחברה קיימות עילות תביעה מהותיות נוספות נגד נושאי המשרה שכיהנו בחברה במועד אישור העסקה. לטענת המבקשים הליך הרכישה כולו בוצע כלאחר יד, באופן פזיז, ברשלנות רבתי ותוך הפרת חובות נושאי המשרה כלפי החברה, כמפורט להלן: לא נעשה הליך של בדיקת נאותות טרם הרכישה; מחיר הרכישה סוכם בין הצדדים בתחילת המגעים שבין הצדדים בלחיצת יד בין מנכ"לי החברות והוא הועבר לדירקטוריון טבע כמעשה עשוי; לא נבחנו חלופות לעסקה; התקיים רק דיון אחד בדירקטוריון החברה; הליך הרכישה כולו בוצע בתוך 12 יום, שמתוכם היו רק 8 ימי עבודה.

לטענת המבקשים, המידע האמור לעיל הינו מידע חדש שלא היה בידיעתם עובר להגשת בקשת האישור ומכאן בקשת התיקון, שעניינה כאמור הוספת עילות תביעה חדשות נגד המשיבים ונגד גורמים נוספים.

הבקשה נתמכה בתצהיר של המבקש 2 לתמיכת העובדות שבבקשה.

5.
תגובות המשיבים לבקשת התיקון
עם קבלת הבקשה הוריתי על קבלת תגובות המשיבים. טבע הגישה תגובה שאליה הצטרפו נושאי המשרה, המשיבים 2 – 10. בנוסף, הוגשה תגובת אלרגן לבקשה. המבקשים הגישו תשובה לתגובות.

5.1
עמדת טבע ונושאי המשרה
טבע ונושאי המשרה טוענים כי אין להתיר את התיקון המבוקש לנוכח העובדה שמדובר בהוספת עילת תביעה שונה ונפרדת מהעילה המקורית. לטענתם יש להבחין בין טענות בנוגע להליך הרכישה לבין טענות בנוגע להסכם המניות. בנוסף, נטען שהתיקון המבוקש כולל הוספת משיבים נוספים, לרבות תושבים זרים, בעוד שהוא אינו רלוונטי לכלל המשיבים בבקשה המקורית, דבר שיביא לעמדתם לסרבול ההליכים. המשיבים טוענים בנוסף כי בקשת התיקון הוגשה בשיהוי ובחוסר תום לב וכי היא מהווה ניסיון לנהל הליך חדש תוך עקיפת האורגנים המוסמכים של החברה.

5.2
עמדת אלרגן
אלרגן מתנגדת לבקשה בטענה שמדובר בהוספת פלוגתאות חדשות שהן שונות בתכלית מהפלוגתאות מושא בקשת האישור, כמו גם הוספת סעדים נוספים שאינם יכולים לדור בכפיפה עם הסעדים הקודמים. בנוסף, נטען שעילת התביעה החדשה כלל אינה מופנית כלפי אלרגן וכי קבלת בקשת התיקון תביא למצב שבו אלרגן תהיה צד לתביעה חדשה שעילתה אינה נוגעת אליה ושלא מבוקש בה סעד נגדה. לכן, אלרגן טוענת שיש לדחות את בקשת התיקון ועל המבקשים להגיש תביעה נפרדת ועצמאית כנגד נושאי המשרה וטבע.

6.
תשובת המבקשים
המבקשים הגישו תשובה לתגובות. בתשובה טענו המבקשים שיש לקבל את הבקשה, הן לנוכח השלב המקדמי שבו היא הוגשה והן לנוכח שיקולי יעילות שבגינם יש להעדיף להביא את כלל עילות התביעה נגד המשיבים בקשר לאותה העסקה לבירור בפני
אותו מותב. כן נטען כי טבע מושתקת ומנועה מלטעון שיש להגיש תביעה חדשה ועצמאית בגין העילות הנוספות בשל עמדתה ההפוכה בהליכים שמתנהלים נגדה (תנ"ג 41255-11-16 טלמור נ' טבע ותנ"ג 48097-07-17 קאירי נ' טבע), שבהם טענה שאין הצדקה לניהול שני הליכים נפרדים נגדה שנוגעים לאותה העסקה.

באשר לטענה כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ובשיהוי, טוענים המבקשים כי הבקשה הוגשה סמוך לאחר קבלת תגובות המשיבים לבקשת האישור וניתוחם ועוד בטרם המועד שנקבע לשמיעת קדם המשפט הראשון בתיק.

7.
דיון והכרעה
סמכות בית המשפט להתיר תיקון של כתבי טענות מעוגנת בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), אשר מורה:
"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".
(ההדגשה אינה במקור- א.א)
הלכה פסוקה היא כי כאשר בעל דין מבקש לתקן כתב טענות כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214; ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות, פ"ד לט(2) 556). הסמכות כאמור נתונה לבית המשפט בכל שלב משלבי הדיון, לרבות בשלב מתקדם של המשפט ואפילו ייאלץ הצד שכנגד להוסיף על הראיות שהביא וזאת כנגד פסיקת הוצאות (בר"ע 282/80 מגדר ברזלית חוטי ברזל ורשתות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(4), 130). ואולם, לגישה הליברלית הנהוגה בדרך כלל בסוגיית תיקון כתב תביעה קיימים חריגים ובהם: מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי או בחוסר תום לב; מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אילו הוגשה התביעה במועדה ולא במסגרת תיקון, כגון התיישנות (רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ''ד נב(3) 427). בנוסף, בית המשפט לא יתיר תיקון של כתב טענות שאין תועלת בצדו כגון שהתיקון אינו מגלה עילה (רע"א 5818/12 עזרום מפעלי מתכת בע"מ (בפירוק) נ' נטפים בע"מ (07.08.2012)).

אפנה בהקשר זה לדברי בית המשפט העליון (כב' השופט פוגלמן) בבר"ם 4303/12 תמר אינסלר נ' המועצה האזרות עמק חפר (פורסם בנבו, 22.11.12) (להלן: "עניין אינסלר"), בפסקאות 9-6:
"לעתים קורה שלאחר שהוגשו כתבי הטענות (כולם או חלקם) מתעורר צורך לשנות את חזית הדיון ולהעלות טענות עובדתיות חדשות, שבירורן נדרש לצורך הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת. צורך כזה עשוי להתעורר ממגוון של סיבות ובהן: הוספת עובדות חדשות בעקבות עיון במסמכים שנחשפו בהליכי גילוי; אירועים שקרו לאחר שהוגשו כתבי הטענות ומשליכים על היקף המחלוקת; ואף כאשר מי מבעלי הדין לא כלל בכתב טענותיו את כל העובדות והטענות הדרושות להכרעה במחלוקת מחמת טעות... תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין) מסדירה אפשרות זו, וקובעת כי בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין... על בית המשפט לאזן בין שלושה אינטרסים: האחד, אינטרס מבקש התיקון בבירור טענה אמיתית שלא הועלתה מלכתחילה, ושאם לא יותר לו לבררה עלולה להיחסם זכות גישתו לערכאות השיפוט לצורך בירורה; השני, אינטרס המשיב שיריעת המחלוקת לא תורחב שלא לצורך; השלישי, אינטרס הציבור בניצול יעיל של משאבי השיפוט ובכך שבתי המשפט ידונו ויכריעו בשאלות השנויות במחלוקת. כדי לאזן כראוי בין האינטרסים הללו, שומה על בית המשפט לשקול ארבעה שיקולים מנחים: האחד, האם התיקון אכן דרוש לשם בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת... שיקול שני נוגע לאיחור בהעלאת הטענה – סיבתו ומידתו... כן יתייחס בית המשפט למועד הגשת בקשת התיקון: ככל שהבקשה מוגשת בשלב מוקדם יותר של ההליך, כך תגבר נטייתו של בית המשפט להתיר את התיקון... שיקול שלישי הוא אם התיקון עלול לפגוע בבעל הדין היריב... שאלה רביעית היא האם בקשת התיקון הוגשה בחוסר תום לב. ההחלטה בבקשת התיקון תיגזר מאיזון ראוי בין מכלול השיקולים האמורים, שאף אחד מהם אינו קונקלוסיבי (ראו רע"א 735/02 בר נ' מגבר יועצים בע"מ, פסקה 6 ([פורסם בנבו], 25.4.2002); רע"א 3385/08 הנ"ל, בפסקה ט"ז; שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד 139-138 [פורסם בנבו] (מהדורה שניה, 2008)).
על רקע שיקולים אלה, התגבש בפסיקתנו הכלל שלפיו בעל דין המבקש לתקן את כתב תביעתו בשלב מוקדם של ההליך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין – נעתרים לו ברוחב לב, ומרפאים את הפגיעה ביריב באמצעות פסיקת הוצאות לטובתו (ראו, בין רבים: עניין זדרוביץ'; ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 556, 557 (1985); ע"א 339/88 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' ב.נ.ת. ושות' חב' לביצוע, ניהול ותיכנון פרויקטים בע"מ, פ"ד מד(4) 532, 540 (1990); עניין אגמון; רע"א 5818/12 עזרום מפעלי מתכת בע"מ נ' נטפים בע"מ, פסקה 9 ([פורסם בנבו], 7.8.2012))".
(ההדגשות אינן במקור- א.א)

נדגיש כי ההלכה האמורה חלה, בשינויים המחויבים, גם על בקשה לתקן כתבי טענות שמוגשים בתובענה ייצוגית (עניין אינסלר) וכן על כתבי טענות בתביעה נגזרת (רע"א 3130/17 לב לבייב נ' רו"ח רפאל כהן (פורסם בנבו, 11.12.17) (להלן: "עניין לבייב"), וזאת אף לאחר שהסתיים שלב אישור הבקשה לאישור התביעה כתביעה נגזרת.

השאלה כיצד משליכים מאפייניו הייחודיים של הליך התביעה הנגזרת על יישומה של תקנה 92 נדונה בעניין לבייב, בפסקה 25:
"סיכומם של דברים: בקשה לתיקון תביעה נגזרת צריכה להיבחן בהתאם לאמות המידה הנהוגות ביחס לתיקון כתבי טענות 'רגילים', תוך מתן משקל לשלושה שיקולים יחודיים להליך התביעה הנגזרת. השיקול הראשון – אופיו המיוחד של ההליך – מחייב לדקדק עם התובע הנגזר, שלא ישנה 'באופן מהותי' מן התביעה שאושרה; לעומת זאת, שני השיקולים הנוספים – האינטרס הציבורי שבבירור התביעה ופערי המידע שבין הצדדים – מהווים שיקול התומך באפשרות לתקן את התביעה הנגזרת, בהתחשב עם שאר נסיבות העניין".

מן הכלל אל הפרט;
לאחר שבחנתי את כתבי הטענות ואת הוראות הדין וההלכה הפסוקה, הגעתי לידי מסקנה שדין הבקשה להתקבל ממספר טעמים ואפרט:
הן בקשת האישור והן בקשת התיקון נסובים לגבי אותה עסקה, היא עסקת רכישת חטיבת התרופות של אלרגן על ידי טבע. בנוסף, טענות המבקשים מופנות לרוב כלפי אותם המשיבים, קרי נושאי המשרה בטבע, טבע ואלרגן, אשר היו הצדדים הרלוונטיים לאותה עסקה, תנאי כריתתה ואופן אישורה. ככל שיש ממש בטענות המבקשים אודות פגמים בהליך כריתת העסקה ואישורה, אזי קבלת בקשת התיקון תביא להנחת מלוא השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין לפני בית המשפט בהתאם להוראת תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי (ראו והשוו: תנ"ג (ת"א) 50055-06-17 דקל נ' החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (פורסם בנבו, 24.10.17); תנ"ג 41104-07-17 סיני נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (פורסם בנבו, 15.4.18)).

ודוק, הפרדת טענות המבקשים לשני הליכים נפרדים כפי שמבוקש על ידי המשיבים תביא בהכרח לניהול שני הליכים מקבילים בקשר לאותה עסקה ובין אותם צדדים. תוצאה זו אינה יעילה והיא תהווה הכבדה ניכרת הן על הצדדים והן על בית המשפט, לרבות בכל הנוגע לשמיעת העדויות בהליכים, לא כל שכן עלולה להביא לפסיקה סותרת. נראה כי זו הייתה עמדתה של טבע בהליכים נגדה כמפורט בנספח 1 לתשובת המבקשים, וזאת חרף עמדתה בהליך שלפניי.

זאת ועוד; ניהול שני הליכים קשורים באותו בית המשפט עשויה אף להביא לאיחודם וניהולם תחת אותו מותב, ומה הועילו חכמים בתקנתם?

טעם נוסף לקבלת הבקשה נעוץ במועד הגשתה. בקשת התיקון שלפניי הוגשה בשלב מקדמי יחסית של ההליך, בטרם התבררה בקשת האישור לגופה ועוד בטרם קדם המשפט הראשון בהליך. אמנם, הבקשה הוגשה לאחר הגשת תגובות המשיבים לבקשת האישור ולכן בקשת התיקון תביא לפגיעה במשיבים ואף לעיכוב ההליך שלפניי, אולם אין המדובר בפגיעה שלא ניתן לפצות בגינה על ידי פסיקת הוצאות.

עוד יש לזכור כי עסקינן במבקשים בתביעה נגזרת, דהיינו בעלי מניות מקרב הציבור בחברת טבע שמצויים בנחיתות אינפורמטיבית, ומשכך מקובלת עליי טענתם כי התיקון המבוקש הינו תולדה של עובדות חדשות שלא היו בידיעתם במועד הגשת בקשת האישור ואשר הובאו לידיעתם רק לאחר מכן, לאחר הגשת תגובות המשיבים, ובאופן שמטה את הכף לקבלת בקשת התיקון. בהינתן המועד שבו הוגשה הבקשה, סמוך לאחר קבלת תגובות הצדדים, סבורני כי הבקשה אינה לוקה בשיהוי או בחוסר תום לב ומשכך לא ראיתי בנסיבות העניין שלא להיעתר לבקשה.

לא למותר להדגיש שבתצהירו של המבקש 2 שתומך בבקשה נטען
להעדר מידע מוקדם באשר למסד העובדתי מושא בקשת התיקון (סעיף 21 לתצהיר).
האמור בתצהיר לא נסתר, וגם בכך טעם לקבלת הבקשה.

לא התעלמתי מכך שבקשת התיקון כוללת הוספת עילות נוספות ואף מחייבת צירוף צדדים נוספים שלא היו צד לבקשת האישור המקורית וכן כי היא אינה רלוונטית כלפי אלרגן. המשיבים מפנים בהקשר זה לפסיקה שלפיה אין להתיר תיקון שעניינו הוספת עילות חדשות. סוגיה זו הועלתה על ידי בית המשפט העליון בעניין לבייב ואפנה לדברי כב' השופט סולברג, לאחר שדן בין הגישות באשר להוספת עובדות או עילות בבקשה לתיקון, הבהיר בפסקאות 20 עד 22:
"אין אנו נדרשים להכריע במסגרת הבקשה דנן איזו מבין שתי הגישות, הרחבה או המצמצמת, ראוי לאמץ. ענייננו בבקשה לתיקון כתב תביעה נגזרת על דרך של הוספת עובדות חדשות התומכות בעילות שאושרו זה מכבר. כפי שציין בצדק בית המשפט המחוזי, אין זה מתקבל על הדעת שבית המשפט 'יטמון ראשו בחול', ויתעלם מעובדות שנתגלו במסגרת שלב האישור, אשר יש בהן כדי לתרום לבירורן של השאלות 'שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין'. אף אין זה מתקבל על הדעת כי כל תיקון עובדתי לכתב התביעה הנגזרת יחייב ניהול של 'בקשת אישור זוטא', תוך עיכוב וסרבול של ההליך העיקרי, בניגוד לשכל הישר ולשיקולים של יעילות דיונית.
תקנה 92
ראוי לה אפוא שתחול גם ביחס לתיקון תביעה נגזרת, ככל שמדובר בהוספת עובדות חדשות התומכות בעילות שאושרו.
לעומת זאת, שאלת האפשרות לתקן את כתב התביעה הנגזרת על דרך של הוספת עילות חדשות, שאינה מתעוררת בנדון דידן, מעוררת התלבטות רבה יותר
. מחד גיסא, דומה כי יש טעם לכאורה בנקיטת גישה רחבה שאינה חוסמת לחלוטין את האפשרות לתיקון התביעה הנגזרת על דרך של הוספת עילות חדשות, ובלבד שיש להן זיקה ישירה והדוקה לעילות התביעה שאושרו. גישה זו עולה בקנה אחד עם התפיסה המקובלת, ולפיה שיקול הדעת המסוּר לבית המשפט בגדרי
תקנה 92
הריהו רחב, שכן מחובתו לנווט את הדיון, על מנת שיוכל להכריע 'בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים', באופן הצודק והיעיל ביותר. מאידך גיסא, אין לכחד כי מתן אפשרות לתקן את התביעה הנגזרת

לאחר
שלב האישור על דרך של הוספת עילות חדשות, מקים חשש מסויים לכך שהבירור המתקיים במסגרת השלב המקדמי לא יערך ביסודיות המתבקשת, מתוך הנחה שניתן יהיה לערוך 'מקצה שיפורים' בהמשך
; בכך עלולים אנו לרוקן את שלב הבירור המקדמי מתוכנו. זאת ועוד, מתן אפשרות להוסיף עילות חדשות עלול לעודד התנהלות טקטית מצד תובעים נגזרים, שימנעו מלכתחילה מלכלול את כל העילות הרלבנטיות, ויבקשו להכניסן לכתב התביעה בשלב מאוחר יותר, 'בדלת האחורית', מבלעדי פנייה מקדימה לחברה, וללא בדיקה טרומית מעמיקה, תוך שלילת אפשרותם של הנתבעים לבקש דיון חוזר, ככל משפטה וחוקתה של הוראת
סעיף 41(ה)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
כך או אחרת, דיה לצרה בשעתה; שאלה זו אינה דורשת הכרעה בגדרי הבקשה דנן, ומוטב להותיר את הדיון בה למקרה המתאים (דוגמת זה שהתעורר בעניין אוסטרובסקי).
(ההדגשות אינן במקור- א.א)

כאמור לעיל, שאלה זו טרם הוכרעה על ידי בית המשפט העליון. בנוסף, בקשת רשות הערעור שהוגשה על פסק הדין בתנ"ג 10466-09-12 (להלן: "עניין אוסטרובסקי") נמחקה לאחר שבבית המשפט המחוזי ניתן פסק-דין שמאשר את הסכם הפשרה שהושג בין הצדדים (ע"א 2587/18 רמי אוסטרובסקי נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ (פורסם בנבו, 7.2.18)).

מבלי להביע עמדה נחרצת במחלוקת האמורה, דומה כי בנסיבות העניין שלפניי הגישה המרחיבה ראויה יותר וזאת מכמה טעמים: ראשית, העילה שתיקונה מבוקש נוגעת באופן ישיר לעסקה מושא בקשת האישור ונראה שהיא אינה מופרכת על פניה, ובאופן שיש להתיר הבאתה לפני בית המשפט על מנת שיעלה בידו להכריע בכלל המחלוקות מושא העסקה. שנית, להבדיל מעניין אוסטרובסקי בקשת האישור שלפניי טרם אושרה ועל כן החשש שהובע על ידי בית המשפט העליון אינו מתקיים ולמצער עוצמתו נמוכה, באופן שאינו מצדיק לחסום את השימוש בתקנה 92 לתקנות סדר דין האזרחי בפני
המבקשים.

במכלול השיקולים האמורים, אני מתיר את תיקון בקשת האישור כמבוקש.

הבקשה המתוקנת על נספחיה וכן התביעה הנגזרת המתוקנת תוגשנה עד ליום 3.6.18.

התגובות תוגשנה עד ליום 22.7.18. תשובה לתגובות תוגש עד ליום 30.8.18.

יימנעו הצדדים מלבקש ארכות להגשת כתבי הטענות. יובהר כי המועדים דלעיל נקבעו לאחר שקלול מכלול הנדרש להכנת כתבי בי-הדין וכן על מנת לקדם את ההליך בטרם
פגרת הקיץ.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים בגין התיקון בסך 8,775 ₪ למשיבה 1, סך של 8,775 למשיבים 11- 2 וסך של 8,775 ₪ למשיבה 12, וזאת ללא קשר לתוצאות ההליך.

על הצדדים לסרוק את כתבי הטענות של בקשת התיקון במסגרת בקשה 14. התביעה הנגזרת המתוקנת בשנית יוגש גם לתיקיית כתבי טענות בנוסף לעותק כרוך שיוגש למזכירות בית המשפט.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים ותסגור את הבקשות הפתוחות.

ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ח, 21 מאי 2018, בהעדר הצדדים.
















תנג בית משפט מחוזי 2453-03/17 בארי לנואל, ד"ר עמרם אהרוני נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, ארז ויגודמן, פרופ' יצחק פטבורג ואח' (פורסם ב-ֽ 21/05/2018)