פסקי דין על בן ציון דגן | פסקי דין על רינה זביט | פסקי דין על הילה קורנבלום ואח' | פסקי דין על יוסף חיימוביץ

61564-12/13 תאמ     21/05/2018




תאמ 61564-12/13 בן ציון דגן, רינה זביט, הילה קורנבלום ואח' נ' יוסף חיימוביץ








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 61564-12-13 דגן ואח'
נ' חיימוביץ





בפני

כב' השופטת
מרים ליפשיץ-פריבס


התובעים

1
.
בן ציון דגן

2
.

רינה זביט

3
.
הילה קורנבלום

4
.
אהובה מורס

5
.
שמחה שמני

ע"י ב"כ עו"ד ס' עלי


נגד


הנתבע

יוסף חיימוביץ
ע"י ב"כ עו"ד ד' שוסהיים



פסק דין


1.
זוהי תביעה כספית בעילה נזיקית ובעילה חוזית בגין הפרה של חוזה שנכרת בין הצדדים להתקנת מעלית ע"י הנתבע בבניין שבבעלות התובעים ולצו עשה שיורה לנתבע להפעיל לאלתר את המעלית.

2.
תחילתו של הליך בתביעה קטנה שהועברה לתביעה בסדר דין מהיר לפי סכומה ובהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 , פסק הדין יינתן בתמציתיות.




3.
המחלוקת היא בעיקרה בשאלה אם ובאיזה מועד הושלמו העבודות ונמסרה המעלית לתובעים בהתאם להוראות הסכם שנחתם בין הצדדים לביצוען ע"י הנתבע (נספח א' לכתב התביעה, להלן – "ההסכם"). בנוסף נחלקו הצדדים בשאלת קיומם של ליקויים בעבודות אותן בצע הנתבע ברכוש המשותף בבניין , שהתובעים בעלי דירות בו, המצוי בשדרות לוי אשכול 40, בירושלים (להלן – "הבניין").

תמצית טענות הצדדים:

4.
התובעים טוענים לאיחור במסירת העבודות והמעלית מהמועד שנקבע בהסכם ליום 23/07/12 ועד יום 08/01/13 , מועד בו התקבל אישור מכון התקנים להפעלת המעלית. איחור,
שנקבע בהסכם פיצוי בגינו בסך של 4,000 ₪ לכל חודש איחור ועל הנתבע לפצות אותם בסך של 24,000 ₪.

5.
לפיכך, התבקש צו עשה שיורה לנתבע להפעיל את המעלית לאלתר ולדאוג גם להוצאת טופס 4 לבניין.

6.
עוד נטען כי הנתבע הפר את ההסכם ואף התרשל בביצוע העבודות באופן לקוי כמובא בחוות דעת של מהנדס מטעמם.


7.
לאור הפרות של ההסכם כמו גם נזקם בגין ליקויים בעבודות , לא שולמה לנתבע יתרת התמורה שנקבעה בהסכם בסך של 41,302 ₪ . בנסבות אלו בקשו התובעים לחייב את הנתבע בנזקם, לרבות בגין הטרחה וההכבדה שנגרמו להם בפרט לאלו מהם הקשישים ובעלי נכויות
מחמת התנהלות הנתבע ועיכובים מצדו במסירת המעלית וביצוע התיקונים.




8.
הנתבע טען מנגד כי העיכוב במסירת המעלית נבע מסירובם לשלם לו את יתרת התמורה ולו גם בהפחתה של עלות התיקונים עד לביצועם על ידו. בנוסף, התובעים איחרו בהעברת
יתר התשלומים אליו וביקשו לבצע שינויים בעבודות, מה שהאריך את תקופת הביצוע.

9.

הנתבע הוסיף וטען כי לא היה בסיס לדרישת התובעים לבצע בדיקה מטעמם למעלית שעה שניתן לגביה אישור מכון התקנים. בדומה לכך סבר המהנדס מטעמם, מר גוכמן שאישר בפני
ו
כי המעלית והעבודות בוצעו כנדרש. רק מאוחר יותר, בעיכוב של כ- 4.5 חודשים ממועד בדיקת מכון התקנים, נמסרה לו חוות הדעת של מר גוכמן, אשר שתוכנה מוכחש.

לפיכך ביקש הנתבע לדחות את התביעה.

דיון והכרעה:
ההסכם ותנאיו:

10.
בסעיף 3 למבוא להסכם התחייב הנתבע "להקים ולבנות את פיר המעלית וחדר המכונות, ולספק ולהתקין את המעלית באופן שתפעל לשביעות רצון המזמין ובהתאם להוראות כל דין, הכל בהתאם ובכפוף לתנאי הסכם זה".

בסעיף ההגדרות- 7.3, נקבע מהי "מסירת המעלית" : "מסירת המעלית, הפיר וכל עבודה אחרת שעליה הוסכם לאחר השלמתן כראוי, כל אביזריהם פועלים כהלכה ובבטיחות מלאה ומסירת התעודות והאישורים המקובלים , המעידים על טיב המעלית ופעולתה התקינה והבטוחה ועל שלמותה לצורך הפעלתה, כאמור".

עוד נקבע
בסעיף 11 כי הספק (הנתבע), אחראי לטיפולו של מהנדס בהקמה והפעלת המעלית ומתחייב למסור את המעלית "כשהיא פועלת באופן תקין על פי כל דין לשביעות רצונו
המלאה של המזמין".
התמורה שנקבעה בהסכם בסך של 348,000 ₪ בתוספת מע"מ (סעיף 21.1) ונקבע כי שני התשלומים האחרונים: האחד, בשיעור 20% מהתמורה , ישולם בגמר התקנת "תא, פיקוד ובוכנה" והשני, בשיעור של
10% ישולם "בסיום עבודות גמר פיר, כולל צביעה ותיקונים, אשור מכון התקנים וקבלת המעלית, כאשר היא תקינה ופועלת לשביעות רצון המזמין". (סעיפים 23.1.6, 23.1.7).
בסעיף 24.5 נקבע :"רק לאחר תשלום מלא לספק תמורת המעלית יהיה המזמין בעל זכות החזקה והבעלות במעלית...".
בפרק בהסכם שכותרתו "סיום העבודה" נקבע בסעיף 34 :"שבועיים לכל הפחות לפני מועד סיום העבודה יבצעו נציגי הדירות והאחראי מטעם הספק סריקה משותפת לבדיקה כי אכן הושלמו כל התיקונים וההשלמות הנדרשות".
ובסעיף 36 :" לאחר שנוכחו נציגי בעלי הדירות כי העבודה הושלמה כנדרש ולשביעות רצונם יאשרו זאת בחתימתם לנציג החברה".
וכן בסעיף 37 : "עובר למסירת המעלית תבצע החברה את כל הבדיקות והביקורות הנדרשות בדין, על חשבונה. בכלל זה תדאג החברה להזמין על חשבונה בודק מוסמך מטעם משרד
העבודה...".

11.
מהוראות ההסכם עולה אם כן כי האחריות מוטלת על הנתבע למסור את המעלית ו"כל עבודה אחרת עליה הוסכם" "לאחר השלמתן כראוי" ולמסור את התעודות והאישורים המקובלים המעידים על טיב המעלית ופעילותה התקינה" (סעיף 7.3 ו- 11). כמו כן , עליו לבצע את כל התיקונים וההשלמות הנדרשות עד 3 ימים לפני מסירת המעלית לפי דו"ח משותף שייערך בנוכחות נציגי התובעים ונציגיו, שייערך שבועיים לכל הפחות לפני סיום העבודה (סעיפים 34-35 להסכם). רק לאחר שנציגי בעלי הדירות נוכחו לראות כי העבודה הושלמה כנדרש ולשביעות רצונם יאשרו זאת בחתימתם (סעיף 36 להסכם).

המסכת העובדתית:
12.
הנתבע העיד בנוגע לפרטי ורכיבי העבודות שהוזמנו ממנו בהסכם הכוללים יצירת פיר למעלית וכן הוספת משטחים (בכינויים: נישות לאחסון) ולבסוף – התקנת המעלית גופה (עמ' 32 שורות 28-33). לדבריו, התובעים העירו לו על ליקויים בעבודות שלטעמו הן בגדר "דברים קטנים שצריך לגמור" והוא עצמו הודה בקיומם של ליקויים בעבודות.

עם זאת, הנתבע לא ביצע את התיקונים כפי דרישת התובעים ממנו , כי אם הודיעם שידאג לכך לאחר ש"גומרים את התקנת המעלית וניתן אישור מכון התקנים" וביקש מהם את התשלום האחרון
למעט סכום "בצד לפינישים" בסך של 2,000-2,500 ₪ מתוך יתרת התמורה
בסך של 40,000 ₪, להבטחת ביצוע התיקונים.

לדבריו, הוא עצמו יעביר את התשלום שישולם לו לחברת המעלית כדי שהמעלית תותקן בבניין (עמ' 35 שורות 13-16).

13.
הוסיף הנתבע והודה כי במסגרת הסיור שהתקיים בבניין בהתאם לסעיף 34 להסכם, נערכה "רשימת תיקונים מה עלי לעשות". הרשימה לא הוצגה ע"י הנתבע (עמ' 35 שורות 17-19) ולו גם על מנת להוכיח את טענתו וגרסתו לפיהן עסקינן בתיקונים מינוריים. בהתאמה לכך ומשלא הוגשה גם חוות דעת של מומחה מטעמו, לא הוכיח הנתבע כי עלות התיקונים היא בסך של 2,000 ₪ עד 2,500 ₪ בלבד כדי לבסס את דרישתו לתשלום יתרת התמורה למעט סכום זה.

14.

בעדותה אמרה התובעת הגב' זביט, כי היו הרבה ליקויים שהיא בקשה מהנתבע לתקן אותם ונענתה בתשובות מכעיסות בפני
ותיה אליו בנדון. זאת שעה שלא נמנע מהנתבע לבצע את התיקונים ולהיפך כאמור, חזרו וביקשו ממנו לבצעם אך הוא מסיבותיו, לא עשה כן.


כך גם עולה מהעדות של אהובה מורס על ליקויים שהתגלו בחדר המדרגות ובנישות שלא
הועילו פניותיה לנתבע על מנת שיתקן את הליקויים:" הוא לא התייחס והוא שלח כל פעם עובדים בלתי מקצועיים" (עמ' 22 שורות 20-22). דלת הכניסה, גם היא נמצאה לקויה ולא תוקנה (עמ' 23 שורות 1-3). הרחבת הנישות, נעשתה לדבריה באופן לא מקצועי (עמ' 23 שורות 29-30). לפיכך, התביעה עניינה פיצוי בגין נזקם מחמת הליקויים וכן בנוגע לאישור מכון התקנים. בהתאמה לכך, התשלום שעוכב ולא שולם לנתבע כלל גם תיקונים במסגרת בניית המעלית לפי דו"ח הליקויים שלא בוצע (עמ' 24 שורות 10 ו- 33).

15.

הנתבע מצדו טען לראשונה בחקירתו כי שלח מענה לדו"ח של המהנדס בוכמן בו נמנו 34 ליקויים וכי לאחר תגובתו למומחה, שלא הוצגה כראייה, התקיימה פגישה בין בעלי הדין ביום 12/08/13 (עמ' 37 שורות 23-25 וראו: נספח ב' לכתב התביעה) במסגרתה הוא הודה באחריותו לתיקון ליקויים בעבודותיו בבניין. ליקויים אשר כמובא לעיל לא הוכח כי
מינוריים כדבריו.

16.
מכל האמור עולה כי הנתבע הפר את ההסכם באי ביצוע התיקונים. תיקונים, שנקבע בהסכם כי עליו לבצעם כתנאי לתשלום האחרון ועובר לו. לאחר ביצוע התיקונים צריך להינתן אישור בכתב מטעם התובעים על השלמתם , מה שלא נעשה מחמת מחדלו של הנתבע שלא דאג לביצועם. נכון הדבר בפרט לאור ההודאה של הנתבע בקיום ליקויים אותם היה עליו לתקן לאחר הסיור המשותף ועובר למסירת המעלית במסגרתה יועבר התשלום האחרון, כמצוות ההסכם.

17.

בנסבות אלו, אין לנתבע להלין כנגד עיכוב בהעברת התשלום האחרון ע"י התובעים משלא בוצעו התיקונים. בקביעתי זו, איני מכריעה בעניין עלות התיקונים וטיבם כמובא בחוות הדעת של המהנדס בוכמן, משלא דאגו התובעים להתייצבותו להעיד כפי דרישת הנתבע מיום 15.11.17. עלויות, שהתובעים כלל לא ביקשו פיצוי בגינם.


אישור מכון התקנים:
18.

מחוות הדעת של המהנדס בוכמן מטעם התובעים מיום 10/04/13 עולה כי המעלית "נבדקה על ידי מכון התקנים "ונמצאה תקינה לחלוטין ללא הערות כלשהם" (סעיף 36). בדומה לכך העיד מר מרקוס שביקר בבניין מטעם מכון התקנים , שהוא זרוע ארוכה של משרד העבודה, ובדק את תקינות המעלית. העד, ביקר בבניין ביום 08/01/13 ואישר כי הוציא תסקיר על בדיקת מעלית (נספח לתצהיר הנתבע, עמ' 28 שורות 26-27). לדבריו "התסקיר הוא תסקיר בטיחות לאחר מכן, ויחד אתו , מתקבלת תעודת התאמה לתקן של 3 עמודים אשר מונפקת על ידי מכון התקנים". אותה תעודה, לא ניתנה לנתבע במועד ביקורו בבניין כי אם מועברת לחברת המעליות שהזמינה אותו לבקר בבניין (עמ' 29 שורות 9-17, עמ' 30 שורות 20-29).

19.
אין חולק, כנטען גם בכתב התביעה (סעיף 12) כי ביום 08/01/13 ניתן אישור הפעלה למעלית ממכון התקנים. בה בעת, לא הוכח בראיות הנתבע כי נמסרו לתובעים תסקיר או תעודה ממכון התקנים על תקינות המעלית כי אם הוצגה להם, בביקור בלבד, מדבקה שהודבקה במעלית על תקינותה.

20.

עם זאת, סעיף 38 להסכם קובע כי כל האישורים הנדרשים להפעלת המעלית ימסרו על ידי הנתבע לבעלי הדירות "לאחר ששולמה לספק כל התמורה שהוסכמה בין הצדדים". אישורים אלו, אף הוזכרו בסעיף ג' לנספח 1 להסכם, והיוו חלק מהטיפול של מהנדס הבניין מטעמו של הנתבע (סעיף 11 להסכם) אשר באחריותו לדאוג ל"הגשת אישורים לרשות המקומית ומכון התקנים בנושא בניית המעלית".

הינה כי כן, לא
די במדבקה שהודבקה ע"י מר מרקוס בתוך המעלית כי אם קיים צורך בקבלת אישורים שצריך שיהיו תחת ידו של הנתבע על מנת להעבירם לרשות המקומית ולדיירי הבניין כדי שיהא בידם בסופו של תהליך להשמיש ולהפעיל את המעלית. הנתבע, לא טען ואף לא הוכיח כי אותם אישורים הועברו על ידו ו/או ע"י המהנדס מטעמו לרשות המקומית.
התובעים, הם שהעבירו לרשות המקומית את האישורים לאחר מאמציהם מול מכון התקנים להשיגם (עמ' 20 שורות 10-20; עמ' 24).

21.
המעלית נמצאה אם כן תקינה בבדיקת מכון התקנים כבר ביום 8/01/13 ( עדות מר מרקוס עמ' 27 ; עדות הגב' זביט, עמ' 17 שורה 13, עדות הגב' מורס עמ' 22 שורה 8) והאחריות להעברת אישור לרשות המקומית, להבדיל ממדבקה במעלית, מוטלת על הנתבע והמהנדס מטעמו. אישור כאמור לא הועבר ע"י הנתבע עקב אי העברת התשלום האחרון שהיווה תנאי להמצאת האישורים לפי ההסכם. אלא מאי, תשלום לא הועבר משלא מילא הנתבע אחר התנאי להעברתו, בדבר השלמת ביצוע התיקונים. אין רבותא לפי ההסכם באילו ליקויים עסקינן ואם היה בהם כדי להשליך על תקינות המעלית. שכן, עניינו של ההסכם במכלול העבודות שהוזמנו והתמורה נקבעה עבור כלל העבודות ולא רק ו/או בנפרד עבור התקנת המעלית. ותכליתו, להביא לסוף פסוק בהתקשרות בהשלמת העבודות עובר למסירת האישורים שתעשה , בכפוף לתשלום יתרת התמורה.

22.


סעיף 39 לחוק החוזים ( חלק כללי

)
מחייב את הצדדים לחוזה לנהוג

בדרך

מקובלת

ובתום

לב

לעניין

חיוב

הנובע

מחוזה

ובשימוש

בזכות

הנובעת

מחוזה. משמעות

אותה הוראה כי על


הצדדים

לחוזה לנהוג

זה

כלפי

זה

ביושר,


בהגינות

ועל
-
פי

המקובל. "אמת

הדבר, כי אין

הצדדים

לחוזים

מלאכים

זה

לזה,


אך

שוב

אל

להם

להיות

זאבים

זה

לזה
...
על

כל

הצדדים

לחוזה

מוטלת

החובה

לשתף

פעולה

זה

עם

זה

ולפעול

תוך

התחשבות

באינטרס

המשותף

להם

בחוזה
.
על

בעלי

החוזה

לפעול

להגשמתה

של

כוונתם

המשותפת
,
תוך

נאמנות

ומסירות

למטרה
,
שעמדה

לנגד

עיניהם
,
ותוך

עקביות

בהגשמת

ציפייתם

המשותפת

הסבירה" (
בג"ץ 59/80
שירותי

תחבורה

ציבוריים

באר
-
שבע

בע
"
מ

נ' בית

הדין

הארצי

לעבודה

בירושלים,


פ
"
ד

לה (1) 828, 834-836).


לא כך נהג הנתבע בשינוי לוח הזמנים בהסכם בנוגע לביצוע התיקונים בעוד הוא מבטיח את האינטרס שלו בלבד, לקבלת יתרת התמורה בכך שנמנע לפי ההסכם מהמצאת האישורים על תקינות המעלית. התנאי שנקבע בהסכם לפיו האישורים יינתנו בד בבד עם תשלום יתרת התמורה בא להבטיח לספק - הנתבע כי תשולם לו יתרת התמורה. אך זאת , לאחר ובכפוף להשלמת העבודות מה שלא נעשה בעניינינו.

23.
עם זאת, התובעים גם הם לא שתפו פעולה עם הנתבע ופעלו בחוסר תום לב באי העברה ולו גם של חלק מיתרת התמורה, בהתחשב בעלות התיקונים בחוות דעתו של המהנדס גוכמן (בסך של 38,468 ₪) שלא הוכחה בהיעדר התייצבות של המהנדס , הנמוכה מיתרת התמורה המגיעה לנתבע בסך של 41,302 ש"ח (סעיף 11 לכתב התביעה ). זאת בעוד, התובעים מתעכבים למשך כשלושה חודשים ממועד ביקורו של העד מרקוס בבניין ואישורו בפני
הם לתקינות המעלית, עד להעברת חוות דעתו של מר גוכמן לנתבע. לפיכך, גם לתובעים אשם תורם להחמרת נזקם, בהיגררות למשך שנים עד לקבלת האישור ממכון התקנים.

24.
לפיכך, לאחר ששקלתי את הדברים בנוגע לאחריות של שני הצדדים לעיכוב בהפעלת המעלית ובחינת הנסבות של כל צד , התובעים, קשישים כמו גם הורים לילדים פעוטים (עמ' 17 שורות 22-25, סעי 11 לתצהירה של התובעת הגב' מורס) ומנגד הנתבע שדאג להתקנת מעלית תקינה שכל שנידרש היה להפעיל ולהשמיש אותה באמצעות חברת המעליות, אני מחייבת את הנתבע בתשלום פיצוי לתובעים , ביחד ולחוד, בסך של 16,000 ₪.



25.
בנסיבות העניין, משנמצא כי נמסר לתובעים אישור מכון התקנים שהומצא על ידם לעירייה מה שאפשר קבלת טופס 4 (סעיף 38 להסכם) התייתר הצורך במתן צו עשה בנדון (עמ' 24 לפרוטוקול).

26.

הסכום בו חייבתי את הנתבע, יקוזז מהתשלום האחרון שטרם שולם לו ע"י התובעים כפי הודאתם בכתב התביעה (סעיף 11
וראו: סעיף
18 ג. לכתב ההגנה וסעיף 53 לסיכומי הנתבע).

27.
לאור התוצאה, אני מחייבת את הנתבע בהוצאות לאגרת בית משפט וכן בשכר טרחת עו"ד בסך של 3,000 ₪.

28.
הסכומים , יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

עותק יישלח לצדדים.

ניתן היום,
ז' סיוון תשע"ח, 21 מאי 2018, בהעדר הצדדים.

















תאמ בית משפט שלום 61564-12/13 בן ציון דגן, רינה זביט, הילה קורנבלום ואח' נ' יוסף חיימוביץ (פורסם ב-ֽ 21/05/2018)