פסקי דין על יעקב כץ | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1221/03 בל     01/09/2005




בל 1221/03 יעקב כץ נ' המוסד לביטוח לאומי




1
בית הדין לעבודה

ב"ל 1221/03
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
01/09/2005

השופט: חיים ארמון
בפני
יעקב כץ

בענין:
התובע
נ ג ד
המוסד לביטוח לאומי
הנתבע
ע"י עו"ד אברהים מסארווה
פ ס ק ד י ן
1. התובע הגיש לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה כמתנדב בגין תאונה שארעה לו, לטענתו, ביום 22/1/02, בעת שהתובע מעד בזמן פעילותו כמתנדב בעמותה למען הקשיש בעפולה.

2. הנתבע דחה את התביעה, במכתבו לתובע מיום 9/10/02, בטענה שלא נמצא כי הארוע של המעידה ביום 22/1/02 - גרם נזק לגופו של התובע. ביום 25/10/02 שב התובע ופנה בכתב אל הנתבע, כדי להשיג על החלטת הנתבע, אך הנתבע הודיע לתובע במכתב מיום 5/11/02 ובמכתב נוסף מיום 17/12/02, כי הנתבע עומד על דעתו שהתביעה נדחתה כדין.

כנגד כך, הגיש התובע את התובענה שבפני
.

3. במהלך ההתדיינות התברר כי המחלוקת בין הצדדים היא במישור הרפואי בלבד. לפיכך, סוכם שימונה מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין, שאליו יופנו שאלות בענין אותה מחלוקת רפואית.

4. אלה העובדות המוסכמות (כפי שנקבעו בהחלטה מיום 8/9/02):

א. התובע, יליד שנת 1931, הוא גימלאי.

ב. התובע מתנדב בעמותה למען הקשיש בעפולה.

ג. במסגרת פעילותו ההתנדבותית של התובע הוא עסק בהנחיית פעילות גופנית לקשישים (שיעור התעמלות). בתום ההתעמלות, נהג התובע להדריך את המתעמלים בהרפיה, כשהאור באולם מעומעם.

ד. באולם שבו התקיים השיעור - יש במה שהיא בגובה כחצי מטר. בחלק מרוחב הבמה יש מדרגה בין רצפת האולם לבין הרצפה, אך בחלקים אחרים של שפת הבמה - אין מדרגה והפרש הגבהים בין הרצפה לבין הבמה הוא במלוא הגובה (כחצי מטר).

ה. ביום 22/1/02, בתום שיעור ההתעמלות, עלה התובע על הבמה. בזמן זה עומעם האור באולם. התובע תכנן לרדת מהבמה, כשהוא חשב שבמקום שבו הוא עומד לדרוך - יש מדרגה. אולם, התברר שלא היתה שם מדרגה. התובע החל לרדת בכך שהוא הוציא את רגלו הימנית אל מחוץ לבמה והוריד אותה כלפי מטה, במחשבה שהיא תדרוך על המדרגה, אלא שכאמור לעיל - לא היתה שם מדרגה, כך שהרגל המשיכה את דרכה עד הרצפה, בלא שהתובע תכנן זאת. כתוצאה מכך, כל גופו של התובע נחת על הרגל הימנית והתובע נפל. התובע הצליח לקום בקושי, רק בעזרת אחרים שסייעו לו בכך.

5. התובע לא רצה לפנות לטיפול רפואי באותו מועד. התובע היה מטופל אצל כירופרקט בשל כאבי גב. התובע הראה לכירופרקט את הקרסול הימני והכירופרקט המליץ שהתובע יניח קרח על הקרסול, והביע את דעתו שאין צורך בטיפול רפואי מעמיק יותר. רק לאחר שמצב הקרסול לא הוטב במשך זמן רב, ואף חלה החמרה - הופיעה בצקת - החליט התובע לפנות לטיפול רפואי. התובע הופנה לבדיקות ולדבריו נאמר לו כי הבצקת נובעת מסתימה בכלי דם. האורתופד שהתובע הופנה אליו, המליץ לתובע להשתמש ב"גרב" שהוא "תומך פעיל לגיד אכילס, עם סיליקון".

המומחים

6. בהחלטה מיום 8/9/04 מיניתי את פרופ' רפאל אדר לשמש מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין, לשם מתן חוות דעת בשאלות הרפואיות השנויות במחלוקת בתיק זה.

מינויו של פרופ' אדר, שהוא מומחה לכירורגיית כלי דם, נעשה דווקא בשל כך שבעת קבלת הטיפול הרפואי, נאמר לתובע שמדובר בבצקת שהיא תוצאת סתימת כלי דם, כאמור בסעיף 5 לעיל.

אולם, פרופ' אדר השיב את החומר לבית הדין בטענה שהשאלות אינן בתחום מומחיותו. לפיכך, בהחלטה מיום 28/9/04, מיניתי את ד"ר סוזנה הורביץ לשמש מומחית מטעם בית הדין, במקומו של פרופ' אדר (והיא תיקרא להלן: "המומחית").

7. המומחית נתנה את חוות דעתה.

8. בהחלטה מיום 22/2/05, קיבלתי - חלקית - את בקשת ב"כ הנתבע להפנות למומחית שאלות הבהרה.

המומחית השיבה אף על שאלות ההבהרה.

9. מחוות דעתה של המומחית ומתשובותיה לשאלות ההבהרה, עולה כי לדעת המומחית התובע סבל מקרע חלקי בגיד אכילס, אשר גרם להופעת בצקת קשה. הקרע האמור נגרם כתוצאה מהארוע של הירידה מהבמה באופן שתואר לעיל. בשל גילו של התובע, הגיד פגיע יותר ויכול להיקרע בקלות יותר. התרופות שהתובע נוטל - אינן מהסוג הגורם להחלשת הגידים.
גורל התביעה

10. לאחר שהגיעו תשובות המומחית לשאלות ההבהרה, ניתנה לצדדים ההזדמנות להשלים את טיעוניהם. הנתבע ביקש להאריך לו את המועד לעשות כך, שכן הוא ביקש לשקול את עמדתו. בסופו של דבר, הודיע הנתבע כי הוא החליט לחזור בו מהדחיה, נוכח עמדתה של המומחית.

11. אכן, טוב עשה הנתבע, שכן מהאמור בחוות דעתה של המומחית עולה כי יש קשר סיבתי בין אופן ירידתו של התובע מהבמה ביום 22/1/02, לבין מצב קרסולו הימני של התובע.

12. אשר על כן, הן בשל האמור בחוות דעתה של המומחית והן בשל השינוי המבורך בעמדת הנתבע, אני מקבל את התביעה ומצהיר כי ביום 22/1/02 ארעה לתובע תאונת עבודה (כמתנדב), שכתוצאה ממנה נפגע קרסול רגלו הימנית, כמתואר לעיל.

על הנתבע לשלם לתובע את הגמלאות הנובעות מהצהרה זו.

13. על הנתבע לשלם לתובע את הוצאות המשפט, בסך 600 ₪, אשר יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/12/04, אם לא ישולמו קודם לכן.
ניתן היום, כ"ז באב תשס"ה, 1 בספטמבר 2005, בהעדר הצדדים.

חיים ארמון
- שופט
ענבל








בל בית דין אזורי לעבודה 1221/03 יעקב כץ נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 01/09/2005)