פסקי דין על אלי זנה | פסקי דין על קניון קרית הממשלה בבאר שבע

24464-04/18 רעא     21/05/2018




רעא 24464-04/18 אלי זנה נ' קניון קרית הממשלה בבאר שבע








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



רע"א 24464-04-18 זנה נ' קניון קרית הממשלה בבאר שבע






לפני
כבוד השופטת
אביגיל כהן


המבקש

אלי זנה


נגד


המשיב

קניון קרית הממשלה בבאר שבע
ע"י ב"כ עו"ד עופר פיק




החלטה


1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עמית משה סובל) מיום 5/3/18 בעש"א 47748-01-18 ולפיו נדחה ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ יניב דורי - דיין מיום 27/12/17 בתיק הוצל"פ 526964-01-17 (להלן: "תיק ההוצל"פ") ולפיה נדחתה בקשה בטענת "פרעתי" שהגיש החייב – המבקש.

2.
תיק ההוצל"פ נפתח לצורך ביצוע

פסק דין
מיום 31/3/16 בתא"ח 47837-12-15. פסק הדין אישר הסכם פשרה בין הצדדים. לפי הסכם הפשרה סכום החוב נכון ליום 31/3/16 בגין דמי שכירות ודמי ניהול עמד על סך 116,706 ₪, אך לצרכי פשרה הוסכם על הפחתת החוב לסך של 93,945 ₪ ובלבד שהסכום המופחת ישולם בהתאם להסכם הפשרה.
כמו כן נקבע בהסכם הפשרה כי מדובר ב

פסק דין
לפינוי המושכר (סעיף 10) .נקבע מה ייעשה בנוגע לתשלומי שכירות ודמי ניהול עד סוף 2016 וכן מה יקרה אם הנתבע יפר את הסכם הפשרה.





3.
תיק ההוצל"פ נפתח בחודש ינואר 2017 לאחר שהמשיב – הזוכה שלח לב"כ החייב - המבקש מכתב התראה בגין הפרת הסכם הפשרה.
המבקש – החייב הגיש בקשה בטענת "פרעתי". טען בין היתר, כי לא התמלא התנאי של משלוח התראה בטרם יופעלו הסנקציות לפי סעיף 9 להסכם הפשרה. (בא כוחו הודיע כי אינו מייצג אותו).
כמו כן טען, כי הסכם הפשרה לא עוסק בהתנהלות השוטפת אלא רק בסכום החוב שהתגבש עד למתן

פסק דין
. חובו השוטף לא יכול להגבות מכוח הסכם הפשרה. בין החודשים אפריל – אוקטובר 2016 שילם את התשלומים לפי הסכם הפשרה עד שעזב את הקניון באוקטובר 2016 ולא היה מקום לפתוח את התיק על מלוא החוב (116,706 ₪).

4.
המשיב – הזוכה טען כי אין ממש בבקשה. המכתב שנשלח לב"כ החייב כהתראה נמסר לו כעולה ממייל שנשלח מב"כ החייב דאז וכן החייב חתם על מכתב (נספח 2 לתגובה).
לפי סעיפים 2,3,4,5,6,7,11 להסכם הפשרה, הוא כולל מפורשות גם חוב שטרם התגבש במועד הסכם הפשרה. היה עליו לפי ההסכם גם לשלם חוב עבר בתשלומים וגם חוב שוטף. את חוב העבר היה אמור לשלם באמצעות צ'קים מופקדים מראש והוא לא מסר את כל הצ'קים מראש וגם לא שילם חלק ניכר מהתחייבויותיו.
המשיב טען כי עד למועד פתיחת תיק ההוצל"פ, החוב היה: 116,076 ₪ - חוב עבר וכן 69,606 ₪ בגין 9 חודשי שכירות ודמי ניהול נוספים.
החייב טוען ששילם 62,362 ₪ בלבד ולכן יתרת החוב היא לפחות 123,950 ₪.

5.
רשם ההוצל"פ בהחלטה מנומקת דחה את טענות החייב. הסתמך על לשונו הברורה של הסכם הפשרה שבו נכרכו גם חוב העבר - "סכום החוב לפרעון" לפי סעיפים 2-3 להסכם הפשרה וכן דמי שכירות ודמי ניהול שוטפים לפי סעיפים 6-8 להסכם הפשרה. בשלב המו"מ בטרם נחתם הסכם הפשרה הסתייג מכך החייב אך בסופו של דבר הסתייגותו לא התקבלה, שכן נחתם הסכם פשרה בנוסח שכרך בין שני סוגי החיובים וההסכם קיבל תוקף של

פסק דין
.
נקבע כי בניגוד להסכם הפשרה לא הופקדו מראש צ'קים לתשלום דמי שכירות ודמי ניהול ליתרת שנת 2016 (החייב אישר זאת בחקירתו), לכן המשיב – הזוכה היה זכאי לפתוח תיק הוצל"פ לפי החישוב שנערך.


נקבע כי אין מחלוקת ששילם על חשבון החוב 63,632 ₪ אך תיק ההוצל"פ נפתח לצורך גביית יתרת החוב לפי הסכם הפשרה.

6.
ערעור שהגיש על החלטת רשם ההוצל"פ נדחה בבית משפט השלום על ידי כב' השופט סובל.
המבקש היה מיוצג על ידי עורך דין. בפסק הדין מיום 5/3/18 נדחו טענות המבקש – המערער. נקבע כי הסכם הפשרה ברור ואינו טעון פרשנות . בהסכם נכרכו חוב עבר וכן דמי שכירות ודמי ניהול שוטפים עד לסוף 2016. על כן, משהפר החייב את התחייבויותיו לפי הסכם הפשרה, רשאית היתה הזוכה לפתוח תיק הוצל"פ בגין כל החיובים שהחייב לא עמד בהם לפי הסכם הפשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
.
נמצא כי אין ממש בטענות החייב בנוגע למשלוח מכתב ההתראה, ובייחוד – כי אין בטענות אלו ממש במסגרת בקשה בטענת "פרעתי".
נקבע כי נושא חישוב הריבית וההצמדה בתיק ההוצל"פ טעון בדיקה ועל רשם ההוצל"פ לברר את חיוב הריבית וההצמדה.


הערעור נדחה והמערער – החייב חויב בהוצאות.

7.
בקשת רשות הערעור שלפני היא ב"גלגול שלישי" על פסק דינו של בית משפט השלום.
בבקשה נטען, כי יש צורך לקבל הערעור על מנת למנוע עיוות דין ולעשות צדק.
נטען כי לא נלקח בחשבון הסכום שכבר שילם על חשבון החוב, ובבקשה לביצוע פסק הדין נרשם כי החוב הוא 116,706 ₪ בקיזוז סך של כ- 4,000 ₪ בלבד.
שוב נטען, כי בגין דמי שכירות ודמי ניהול שוטפים היה צורך בהגשת תביעה נפרדת ולא ניתן לדרוש חיובים אלו במסגרת בקשה לביצוע פסק הדין.

8.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה
הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובה.





א)
במקרה דנן, עסקינן בדיון ב"גלגול שלישי", אשר מוצדק רק במקרים המעוררים שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך, או כאשר עלול להיגרם למבקש אם תידחה בקשתו עיוות דין חמור (ראה לעניין זה: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ
פ"ד לו (3) 123 רע"א 252/15 פטרוטק בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל

(18/1/15).


בתשובה
לתגובה שהגיש המבקש בעניין בקשה לפטור אותו מהפקדת ערבון הוא טען, כי אין עסקינן בערעור ב"גלגול שלישי", שכן ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ הוא למעשה דיון נוסף שאמור להתקיים בו בירור עובדתי עצמאי.
אכן על ערעור
בבית משפט השלום על החלטת רשם ההוצל"פ חל עקרון "הערכאה הכפולה" ולכן במסגרת הערעור בבית משפט השלום ניתן
לבחון עובדות וראיות שהובאו בפני
רשם ההוצל"פ ל"שמיעה מחדש" (ראה גם רע"א 7750/16 רפאל צרפתי נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ 5/3/17).

במקרה דנן, לא רק שכב' השופט סובל לא היה צריך לבחון עובדות וראיות בהליך של "שמיעה מחדש" אלא מפרוטוקול הדיון שהתקיים בפני
ו עולה, כי ב"כ המערער – החייב מאשר כי לערעור לא צורף תצהיר (עמ' 1 שורה 13).
ב"כ המשיב ציין לפרוטוקול , כי תצהירים שכבר הוגשו בלשכת ההוצל"פ אינם תומכים בטענות שעלו לראשונה בערעור. טענה זו נכונה עובדתית. לא נכתב בפרוטוקול כי ב"כ המערער ביקש לחקור במסגרת הערעור מצהיר מטעם המשיב. כידוע בית משפט שלערעור חי מפי הפרוטוקול שבפני
ו. לא מצויה בתיק קמא בקשה לתיקון פרוטוקול וממילא אין סיבה שלא להסתמך על הפרוטוקול כפי שהוא.

בנסיבות המקרה, בחנו שתי ערכאות את הנטען ודחו את טענות החייב – המבקש.
ההליך שבפני
הוא גלגול שלישי – פשוטו כמשמעו.

אציין כי אני נותנת החלטתי זו כדן יחיד, בהתחשב בכך שלא מצאתי לנכון ליתן רשות לערער וזאת עפ"י ההלכה ברע"א 5797/14 דוד נ' אהרון, סעיפים 12 ו- 15 לפסק דינו של כב' הש' צ' זילברטל (14.5.1)




ב)
עניינינו אינו נופל לגדר החריגים בכל פרמטר שהוא.
הן רשם ההוצל"פ והן בית משפט השלום קראו את לשונו הברורה של הסכם הפשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
והגיעו למסקנה (הנכונה לטעמי) ולפיה הסכם הפשרה כולל הן חוב עבר והן חוב שוטף עד לסוף שנת 2016.
משהופר ההסכם על ידי החייב – המבקש ונראה כי אף הוא אינו טוען כי שילם את החוב השוטף וכי הפקיד מראש את הצ'קים, כפי שהיה צריך לעשות לפי הסכם הפשרה, נפתח בדין תיק הוצל"פ לגבי יתרת החוב הן בגין חוב העבר והן בגין החוב השוטף, כאשר שני סוגי חיובים אלו כלולים בתוך הסכם הפשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
.
נושא
גובה סכום החוב שנכתב
בבקשה לביצוע שטר נבחן ונבדק אף הוא. אין מחלוקת עובדתית על הסכום ששילם החייב על חשבון חוב העבר טרם נפתח תיק ההוצל"פ. אין גם חולק על כך, שבבקשה לביצוע

פסק דין
נכתב כי שולם על חשבון החוב רק 4,309 ₪, אלא שהוסבר על ידי ב"כ הזוכה, מדוע כך נעשה. סכום החוב בתיק ההוצל"פ היה צריך להיות גבוה מהסכום שהוגדר כ"סכום החוב" בסעיף 2 להסכם הפשרה: 116,706 ₪, זאת כיוון שבינתיים כבר הצטבר חוב בגין דמי שכירות ודמי ניהול שוטפים. במקום לכתוב כי סכום החוב הוא: 116,706
₪ + (חוב עבר)
69,606
₪ +
(חוב שוטף)
186,312
₪

-
62,362
₪

(החוב ששולם ע"ח החוב)

123,950
₪ כך שהיה מתקבל ממילא סכום גבוה מהסכום שבו נקבה הבקשה לביצוע

פסק דין
.
נכתב סכום חוב העבר לפי פסק הדין ועוד קיזזו ממנו סך של כ- 4,000 ₪.

ב"כ הזוכה טען, כי כך נאמר לו
לכתוב בלשכת ההוצל"פ.
אין צורך שאבדוק מי אמר לו ומדוע .כיוון שהחייב לא יכל להראות כי בגין חוב העבר + חוב שוטף הכלולים בהסכם הפשרה, הוא חייב סכום נמוך מזה שננקב בבקשה לביצוע

פסק דין
, אין צורך לערוך בירור מעמיק בסוגיית אותם כ- 4,000 ₪ שקוזזו מסכום החוב. החייב לא הראה בשום מקום כי חובו בגין חוב עבר ושוטף נמוך מסכום החוב בבקשה לביצוע

פסק דין
.




נושא הריבית וההצמדה ייבדק / נבדק על ידי רשם ההוצל"פ לאחר מתן פסק דינו של כב' השופט סובל, ואינו חלק מהחלטתי דנן.

9.
לסיכום:
א)
לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב)
משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ג)
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ח, 21 מאי 2018, בהעדר הצדדים.










רעא בית משפט מחוזי 24464-04/18 אלי זנה נ' קניון קרית הממשלה בבאר שבע (פורסם ב-ֽ 21/05/2018)