Google

אברהם סימון בת ציון סימון - בנק מזרחי טפחות בע"מ מרדכי האן מרקוביץ קדוש נורית, עו"ד יעקב אייזק אלדד פרשר גילת דנן היועץ המשפטי לממשלה

פסקי דין על אברהם סימון בת ציון סימון | פסקי דין על בנק מזרחי טפחות מרדכי האן מרקוביץ קדוש נורית | פסקי דין על עו"ד יעקב אייזק אלדד פרשר גילת דנן היועץ המשפטי לממשלה |

61596-01/18 א     29/05/2018




א 61596-01/18 אברהם סימון בת ציון סימון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ מרדכי האן מרקוביץ קדוש נורית, עו"ד יעקב אייזק אלדד פרשר גילת דנן היועץ המשפטי לממשלה








בית משפט השלום באשדוד



ת"א 61596-01-18 סימון ואח' נ' בנק מזרחי טפחות אשדוד ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
2

בפני

כבוד הרשמת בכירה
אירנה רוזן


המבקשים

1. אברהם סימון

2. בת ציון סימון


נגד

המשיבים
1. בנק מזרחי טפחות בע"מ
2.מרדכי האן מרקוביץ

3. קדוש נורית
, עו"ד
4. יעקב אייזק
5. אלדד פרשר
6. גילת דנן
7. היועץ המשפטי לממשלה








החלטה


לפניי בקשת התובעים למתן פטור מתשלום הפרש האגרה ולקביעה כי אין חובת תשלום אגרה נוספת על זו ששולמה.


באשר לחלקה השני של הבקשה, הרי שבקשת התובעים לקבוע כי אין לחייבם בתשלום אגרה בגין סכום התביעה מעבר לזו ששולמה על ידם הוכרעה על ידי המותב הדן בתיק בהחלטות מיום 19/2/18 ומיום 4/3/18 ולפיכך אין מקום להידרש לבקשה זו במסגרת הבקשה לפטור מאגרה.

טענות הצדדים:

לטענת התובעים, בשל מצבם הכלכלי הקשה, אין ביכולתם לשאת בתשלום הפרש האגרה שטרם שולם. התובעים צירפו לבקשתם רשימת תיקים המתנהלים על שמם בלשכת ההוצאה לפועל ונתוני ההלוואה העומדת לחובתם בבנק טפחות. כמו כן, צירפו התובעים תצהיר התובע שהוגש במסגרת הבקשה למתן סעד זמני.

המשיבים 1,2,4-6 (להלן: "המשיבים") מתנגדים למתן פטור מתשלום האגרה לתובעים וטוענים כי התובעים לא עמדו בדרישות התקנות לעניין קבלת הפטור, לא עמדו בחובת הפירוט המוטלת לפתחם ולא הצביעו על קיום עילת התביעה. עוד טוענים המשיבים כי התובעים עושים שימוש לרעה בהליכי משפט ובאפשרות לקבל פטור מתשלום האגרה ומפנים להליכים נוספים במסגרתם נדחו בקשות התובעים לפטור מאגרה.


לא הוגשה תגובת היועץ המשפטי לממשלה
לבקשה.


דיון והכרעה:

תקנה 14(א)(ג)(ד) ו-(ה) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז- 2007, קובעת כדלקמן:


14(א)
"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

...

(ג)
הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.
(ד)
ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:
(1)
החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;
(2)
הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל;
(3)
הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.
(ה) קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג)".

התובעים לא צירפו לבקשתם תצהיר להוכחת טענותיהם בדבר היעדר יכולת כלכלית ולמעט רשימת תיקים בלשכת ההוצאה לפועל ונתוני ההלוואה בבנק טפחות, לא צירפו כל אסמכתא נוספת. תצהיר התובע שהוגש במסגרת הבקשה לסעד זמני אינו מתייחס למצבם הכלכלי של התובעים. במאמר מוסגר יצוין כי בהחלטה מיום 18/3/18 נתבקשו התובעים לצרף לבקשתם כל אסמכתא רלוונטית לבקשה לפטור מאגרה ולהימנע מהפנייה למסמכים שהוגשו במסגרת בקשות נוספות בתיק.

בהיעדר תצהיר ואסמכתאות כאמור, לא ניתן לעמוד על מצבם הכלכלי של התובעים ולא ניתן להסתפק ברשימת התיקים בלשכת ההוצאה לפועל ובפרטי ההלוואה הקיימת לחובתם.

משכך, לא ניתן לקבוע כי התובעים עמדו בנטל המוטל עליהם ומסרו תמונה מלאה באשר למצבם הכלכלי מצבם הכלכלי.

ההלכה היא כי "על המבקש פטור מאגרה להיכבד ולהיכנס לפרטי רכושו והכנסותיו ולהציג בפני
בית המשפט את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי, במטרה לשכנע את בית המשפט בטענותיו, כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו".

(ראו בש"א 6669/94 מגרפטה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, (פורסם במאגרים משפטיים) 95(1) 406.

עוד נקבע כי בפסיקה כי "בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי. לא בכדי מחייבות התקנות בעל דין המבקש פטור מאגרה ליתן פרטים על רכושו ועל הכנסתו בששת החדשים האחרונים ... בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד...".
(בש"א 128/89, ע"א 229/89 חיים מצא נ' ציפורה מצא; רע"א 2392/91 מדינא יצחק נ' שרביב בע"מ ואח', פורסם במאגרים משפטיים).

"על המבקש פטור מתשלום אגרה מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט את מלוא התמונה בנוגע למצבו הכלכלי, לרבות, הצגת דפי חשבון בנק לתקופה של 6 חודשים עובר למועד הגשת הבקשה; תדפיסי כרטיס חיוב, ככל שישנו כרטיס חיוב, לתקופה כנ"ל; הצגת אסמכתאות מעודכנות אודות הכנסות והוצאות נטענות; פירוט רכושו... , ועוד. בנסיבות אלה, וגם אם קיבל המבקש פטור מתשלום אגרה בהליך אחר ... עובדה זו מהווה רק ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ואין די בכך, כדי להורות על הפטור המבוקש. על המבקש היה לפרוש לפני בית המשפט את מלוא התמונה הנדרשת, לצורך הוכחת מצבו הכלכלי הנטען".
(ת.א. (ת"א)10-03-26841 ואן קול נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות, פורסם במאגרים משפטיים).

10.
כאמור, התובעים לא הגישו מטעמם תצהיר ערוך כדין המפרט את הכנסותיהם והוצאותיהם, האם מתגוררים עימם בני משפחה בגירים הנוטלים חלק בהכנסות המשפחה ומהו חלק זה, האם בבעלותם נכסים שאינם חיוניים למחייתם אותם ניתן לשעבד לצורך גיוס כספים לתשלום האגרה. הבקשה חסרה אף פירוט בדבר המאמצים שעשו התובעים על מנת למצוא מקורות למימון תשלום האגרה ולא הונחה תשתית ראייתית מספקת לעניין העדר יכולת לגייס את הסכום הנדרש.

"המבקש טען באופן כללי כי ניסיונותיו לגייס את האגרה והעירבון מגורמים אחרים העלו חרס, אך אין די בכך. 'המבקש פטור מאגרה חייב להוכיח בטרם יזכה בפטור, שעשה ניסיונות למצוא את כל אפשרויותיו לגייס כספים ממקורות אחרים
'. (ראה בש"א 220/88 שרייר נ' נקש ואח', [פורסם בנבו] תק-על 88(3), 156). וכן: 'על המבקש פטור מתשלום אגרה לשכנע את בית המשפט כי עשה ניסיון כן ואמיתי להסתייע בתמיכתם של קרוביו בטרם בקש להזדקק לקופה הציבורית."
(בש"א (חי') 15633/06 מהלא נ' מהלא, פורסם במאגרים משפטיים).

התובעים לא צירפו תדפיסי חשבון בנק, תלושי שכר, תדפיסי כרטיסי אשראי ולא הציגו אסמכתאות המלמדות על חיובים, כגון מיסי עירייה, חשמל, טלפון, כבלים, אינטרנט, הוצאות חינוך, וכיוצ"ב.


לא זו אף זו, לא הובהר על ידי התובעים כיצד מומן על ידם תשלום האגרה ששולמה בתיק עד כה.

לאור האמור ובשל החסר בבקשה, אין אלא לקבוע כי התובעים לא עמדו בנטל השכנוע המוטל עליהם להוכחת מצבם הכלכלי וחוסר יכולתם לשלם את האגרה ומשכך מתיירת הדיון בטענת המשיבים לעניין שימוש לרעה בהליכי משפט ובשאלה האם כתב התביעה מגלה עילה.

סוף דבר, הבקשה, במתכונתה, נדחית. התובעים ישלמו את האגרה בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 19/2/18 ומיום 4/3/18 בתוך 10 ימים מקבלת החלטה זו.


המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו סיוון תשע"ח, 29 מאי 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 61596-01/18 אברהם סימון בת ציון סימון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ מרדכי האן מרקוביץ קדוש נורית, עו"ד יעקב אייזק אלדד פרשר גילת דנן היועץ המשפטי לממשלה (פורסם ב-ֽ 29/05/2018)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים