Google

פראח ויסאם - אייל גור מזון איכות בע"מ

פסקי דין על פראח ויסאם | פסקי דין על אייל גור מזון איכות בע"מ

6679/04 דמ     05/09/2005




דמ 6679/04 פראח ויסאם נ' אייל גור מזון איכות בע"מ




1
בתי המשפט
דמ 006679/04
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
05/09/2005

כב' השופטת יפה שטיין

נציג ציבור (ע), מרדכי אלון
בפני
:

פראח ויסאם

בעניין:
תובע
מזאוי אסעד ואח'

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
אייל גור מזון איכות בע"מ
נתבעת

פסק דין

1. זהו

פסק דין
בתובענה לפיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה ופדיון חופשה.
במקור הוגשה התביעה גם בגין רכיבים נוספים (הפרשי פנסיה, ביגוד ודמי חגים), אולם ב"כ התובע הודיע (בהודעתו מיום 2/6/05) כי אינו עומד על רכיבים אלו.

2. הדיון קויים כדיון מהיר, לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט התשמ"ד - 1984.

3. אין מחלוקת בין הצדדים כי במועד סיום העבודה לא קיבל התובע פדיון חופשה והבראה. כמו כן אין מחלוקת שהתובע לא קיבל מכתבי אזהרה בכתב על העדרויותיו וחיסוריו, וכי לא קיבל מכתב פיטורין ולא פיצויי פיטורין. כמו כן מוסכם כי התובע נפגע בעבודה, וקיבל 12 ימי מחלה.

4. המחלוקות בתיק הן:
א. מה היו נסיבות הפסקת העבודה, האם פוטר או התפטר. האם נכונה טענתו כי חזר מייד לאחר תום תקופת המחלה, אך הנתבעת סרבה להחזירו, או שחזר רק כעבור 10-14 יום מיום סיום המחלה, ללא כל הודעה וללא יצירת קשר, ועל כן יש לראות זאת כהתפטרות.
ב. בהתאם לאמור לעיל - האם יהיה זכאי לפיצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת או שאינו זכאי, וכי הנתבעת זכאית לקזז את התשלום המגיע לו כחופשה והבראה מדמי הודעה מוקדמת שלא נתן.
ג. אופן חישוב הסכומים הנתבעים אף הוא נתון במחלוקת (אם כי ניתן לחשבם לאור התלושים וכרטיסי העבודה, שאינם מוכחשים).

בית הדין יתייחס לפלוגתאות אחת לאחת.

5. נסיבות הפסקת העבודה:

א. מכתב התביעה עולה כי התובע פוטר ללא כל סיבה מוצדקת בחודש מאי 2004, לאחר שחזר מתקופת מחלה בעקבות תאונת עבודה, בה שהה 12 יום.
בס' 5 ג' לכתב התביעה נאמר כי:
"בתום חופשת מחלתו, התייצב התובע להמשך עבודתו בשירות הנתבעת, אך הוא התבקש על ידי הנתבעת ו/או מי מטעמה לחזור ביום אחר (יום רביעי). בהמשך, וכשחזר התייצב התובע שוב אצל הנתבעת להמשך עבודתו, הוברר לו מפורשות כי אינו רצוי עוד בעבודה ...".

כפי שיובהר בהמשך, לא ברור מכתב התביעה אצל מי בדיוק התייצב להמשך עבודתו, ומי אמר לו כי אינו רצוי עוד.

ב. מנגד טוענת הנתבעת כי התובע הוא שחדל לעבוד בנתבעת ללא הודעה מוקדמת, אף שהסתיימה תקופת המחלה. לטענת הנתבעת, התובע קיבל את מלוא זכויותיו (פרט לזכויות שעמדו לו בסיום העבודה של חופשה והבראה עליהן יש טענות קיזוז). לטענתה, בתחילת עבודתו עבד כראוי, אך בחודשי העבודה האחרונים - כנראה כדי לקבל פיצויי פיטורים - התחיל לזלזל בעבודה, לאחר ולהעדר רבות. מאחר והנתבעת עוסקת בהכנת מנות מזון לבתי ספר - נדרשה הקפדה על שעת תחילת וסיום העבודה. לטענת הנתבעת, שבתקופה האחרונה התובע החסיר ואחר רבות - דבר שפגע בעבודה השוטפת, ועל כן הוחלט להעבירו למטבח השני, לשטיפת כלים ועבודות אחרות בהם לא היתה חשיבות לשאלה מתי בדיוק תבוצע העבודה. על פי גירסת הנתבעת, התובע לא חזר לעבודה מייד לאחר תאונת העבודה, אלא כעשרה ימים - שבועיים לאחר מכן, לאחר שכבר נכנס עובד אחר. בכל מקרה, עוד בטרם עזיבתו סיפר כי הוא עומד להתחיל תקופת עבודות שירות, כך שבכל מקרה לא יכול היה להמשיך לעבוד.

כמו כן נטען כי אפילו אם בית הדין יקבע כי בנסיבות הענין מדובר בפיטורין, הרי שלאור התנהגותו בתקופה האחרונה והזלזול המכוון בעבודה,- יש לשלול את פיצויי הפיטורין.

5. העדויות:

א. עדות התובע:
כאמור, מסעיף 2 ג' לכתב התביעה, לא ברור מי אמר לתובע להפסיק לעבוד, ומה בדיוק נאמר לו.
בתחילת הדיון להוכחות הבהיר ב"כ התובע (במעמד התובע) כי האמור בסעיף 5 ג' מיוחס למנהל הנתבעת אייל גור. אולם, בחקירה הראשית התייחס התובע לאייל גור והעיד (עמ' 5 שו' 20-18 לפרוטוקול): "הלכתי אליו ... ואמרתי לו שאני רוצה את המכתב שלי והוא אמר לי אני לא פיטרתי אותך. אמרתי לו אבא שלך, שהוא מנהל העובדים שם אמר לי שהוא לא צריך אותי".

מחקירתו הנגדית של התובע עולה כי אכן הועבר לעבוד בשטיפת כלים במטבח השני, אם כי לדבריו: "אני לא עבדתי במקום אחד. פעם בשטיפת סירים, פעם בכלים ...". לדברי התובע הוא אכן נתפס כשהוא נוהג ללא רשיון, ועקב כך היה עצור ונלקח לחקירה. לדבריו, היה לו משפט, ולכן יצא מוקדם מהעבודה ברשות הנתבעת. כמו כן העיד כי על פי פסק הדין בעניינו, נפסקו לו עבודות שירות ל - 5 חודשים, 6 שעות כל יום.

בעמ' 9 שורה 4 לפרוטוקול נשאל מי אמר לו לא להגיע יותר והוא השיב:
"אביך אמר לי שהוא לא רוצה אותי ושאני יבוא ביום רביעי לקחת את המשכורת".
לדבריו, יכול היה לשלב את העבודה יחד עם עבודות השירות, היות והעבודה בנתבעת מסתיימת ב - 17:00 ויש עבודות שירות משעה 18:00 עד 9,10 בלילה.
התובע העיד גם, כי בנתבעת סרבו לחתום לו על מסמכים לצורך קבלת זכויותיו מהביטוח הלאומי.

בית הדין יתייחס לעדות זו בהמשך, כמו גם לשאר העדויות.

ב. עדות מר אייל גור, מנהל הנתבעת:
מר אייל גור העיד כי התובע, שהיה עובד טוב, הוזהר בעל פה מספר פעמים בגין איחורים והעדרויות. לדבריו, מאחר שהעבודה היתה צריכה להתבצע בשעות מסויימות, והתובע לא עמד בהם - הועבר למטבח השני לשטיפת כלים, שם לא נגרם נזק מאי עמידה בזמנים. לדבריו בתקופה האחרונה לעבודתו, היו לתובע משפטים שונים עקב נהיגה ללא רשיון, היו העדרויות רבות, והתובע אף זלזל בעבודתו, כנראה מתוך רצון שיפטרו אותו. בכל מקרה, העיד, כי הוא לא פיטרו. לדבריו, התובע הגיע כשבועיים לאחר שתמה חופשת המחלה, (כשבתקופה שבין המחלה להתייצבותו לא ניתן לאתרו טלפונית), וכי אז הודיע לו שכבר קיבל עובד אחר ושאינו יכול לחזור. לדבריו, בכל מקרה היה ברור לו שהתובע לא יכול להמשיך לעבוד בשל עבודות שירות שנפסקו לו.

ג. עדות צחי שמש, מנהל המטבח:
צחי שמש העיד כי התובע אכן היה בהתחלה עובד מצויין, אולם כמה חודשים לפני סיום העבודה נעדר הרבה. לדבריו: (עמ' 16 שורה 11): "הבנתי ממנו שמתקופה מסוימת הוא יוצא לעבודות שירות, והבנתי מזה שהוא לא ימשיך לעבוד". בתקופה האחרונה הועבר התובע לעבודה במטבח השני ומאז אינו אחראי עליו ואינו יודע את מה שארע לו לענין תאונת העבודה ולענין הפסקת עבודתו.

6. דיון והכרעה:
משבית הדין שוקל את עדויות הצדדים - מעדיף בית הדין את העדויות מטעם הנתבעת. בית הדין יציין לענין זה מס' נקודות:
א. ראשית לשאלת הפיטורין - כאמור, בכתב התביעה לא נאמר מי מעובדי הנתבעת פיטר את התובע. לשאלת בית הדין בתחילת הדיון, הודיע בא כוחו כי אייל גור פיטרו, ואילו בחקירתו - טען התובע לראשונה שאביו של אייל גור פיטרו.

ענין זה מפחית מאמינותו.

כאמור, רק בחקירתו טען שאביו של אייל גור פיטרו. היות ומדובר בדיון מהיר, הנתבעת לא היתה אמורה להביא לדיון המהיר שנקבע, את האב (אשר הוזכר לראשונה רק בעדות התובע). לפיכך, אין בית הדין רואה באי הבאת האב לעדות, כעובדה הפועלת לחובת הנתבעת. לו היה נאמר בכתב התביעה שהאב הוא זה שפיטרו - הרי שהיה על הנתבעת להביאו לדיון, ואי הבאתו היתה פועלת כנגדה.

ב. מעיון בכרטיסי העבודה שצורפו לתיק, עולה כי אכן התובע הגיע בתחילה באופן מסודר בשעות מוקדמות, לאחר מכן החלו שעות העבודה להשתנות. בית הדין מקבל כי לא היתה זו דרישת הנתבעת להתחיל לעבוד בשעות מגוונות, אלא שהתובע הוא זה שהחסיר ונעדר, ועל כן נראה כי הפתרון שיועבר למטבח השני, לשטיפת כלים, היה פתרון ראוי, כדי להמשיך ולהעסיקו. בית הדין אף סבור כי הנתבעת נהגה עמו בהגינות, למרות איחוריו הרבים, ואף אישרה לו (כפי שבעצמו העיד), להעדר לצרכים משפטיים - (פגישות עם עו"ד, בתי משפט וכד').

ג. בית הדין סבור כי תאונת העבודה אינה קשורה להפסקת עבודתו, ומכל מקום - אין בית הדין מקבל את טענתו כי סרבו להחזירו לעבודה לאחר התאונה. בית הדין מקבל את טענת אייל גור כי התובע חזר מחופשת מחלה לאחר הפסקה נוספת של כשבועיים לאחר תום תקופת המחלה, וכי לאורך תקופה זו לא הצליחו ליצור עמו קשר.
ד. גם הטענה שהועלתה, על פיה הנתבעת לא חתמה לתובע על מסמכים לביטוח לאומי בגין תאונת העבודה לא הוכחה כלל. לא הומצא כל מסמך שאינו חתום, ונראה כי התובע אכן קיבל את מלוא זכויותיו בביטוח לאומי (ומכל מקום לא טען אחרת).

ה. עיון בכרטיסי העבודה ובתלושים מראה כי אכן התובע קיבל את מלוא זכויותיו (פרט לפדיון חופשה והבראה שהגיעו לו בסיום עבודתו).

התובע לא קופח על ידי הנתבעת, והעובדה שהנתבעת לא שילמה לו חופשה והבראה, בשל טענות על אי מתן הודעה מוקדמת - אינה מהווה קיפוח של זכויותיו.

ו. בית הדין אף מקבל את עדות מר צחי שמש כי הבין מהתובע שיש לו עבודות שירות, ומשום כך, היה ברור כי לא יוכל להמשיך לעבוד. (הטענה כי יכול היה להמשיך לעבוד באופן מלא, וגם לבצע עבודות שירות, אינה סבירה בעיני בית הדין).

ז. בית הדין אינו מקבל את הטענה כי בנסיבות הפסקת עבודתו יש לראות משום הרעה מוחשית בתנאי העבודה. העברתו לתפקיד ולשעות אחרות נעשו בשל איחוריו והעדרויותיו שלו, ומתוך רצון להמשיך ולהעסיקו למרות חיסורים אלו, ומבלי שמחה על כך במהלך עבודתו.

מכל האמור לעיל, בית הדין קובע כי התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורין, היות ועזב מיוזמתו, התביעה לפיצויי פיטורין נדחית.

היות וכך, רשאית הנתבעת לקזז את דמי פדיון חופשה והבראה מדמי הודעה מוקדמת שהתובע לא נתן לנתבעת. לענין זה יצויין כי בית הדין מקבל את חישוב הנתבעת לענין גובה פדיון חופשה והבראה להם זכאי בסיום עבודתו. היות ודמי הודעה מוקדמת שחייב התובע לנתבעת גבוהים יותר - הרי שהנתבעת לא חייבת לו דבר בגין חופשה והבראה

7. סוף דבר:
התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת סכום של 1,500 ₪ הוצאות.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום המצאת פס"ד זה לידי הצד המבקש לערער.

ניתן היום 5 בספטמבר 2005 בהעדר הצדדים.

יפה שטיין
- שופטת
אב"ד
נציג ציבור
מר מרדכי אלון









דמ בית דין אזורי לעבודה 6679/04 פראח ויסאם נ' אייל גור מזון איכות בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/09/2005)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים