פסקי דין על חדווה יפה אליהו | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

10447-11/17 בל     30/05/2018




בל 10447-11/17 חדווה יפה אליהו נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בנצרת

ב"ל 10447-11-17



לפני:
כב' השופטת אורית יעקבס


התובעת
:

חדווה יפה אליהו
ע"י ב"כ עו"ד שגב ניסים




-

הנתבע
:

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד אבראהים מסארווה

החלטה


1.
לפניי בקשת התובעת, (להלן:"הבקשה") להפניית שאלות הבהרה למומחה אשר מונה על ידי ביה"ד - ד"ר רון בשוראי (להלן:"המומחה").

2.

בתאריך 27/5/18, הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן:"התגובה"), במסגרתה הבהיר מדוע הוא מתנגד לה.

3.

בתאריך 29/5/18 פעלה התובעת בהתאם להחלטת ביה"ד, מיום 27/5/18, עת התייחסה לתגובת הנתבע (להלן:"ההתייחסות").


4.

רקע
א.


הנתבע הכיר בתאונה שארעה לתובעת בתאריך
13/1/16 כתאונת עבודה וכן אישר לה דמי פגיעה ביחס לתקופה שמיום 14/1/16 ועד ליום 13/3/16 אך דחה את תביעתה לקבלת דמי פגיעה בקשר לתקופה שמיום 14/3/16 ועד ליום 12/4/16, בטענה כי בתקופה זו, לא היתה הצדקה ליתן לה תעודות אי כושר.
כנגד חלק ההחלטה המתייחס לתקופת אי הכושר שמיום 14/3/16 ועד ליום 12/4/16, הגישה התובעת את התביעה שלפניי.

ב.

בתאריך 16/1/18, התקיים דיון מוקדם, בתחילתו הודיע ב"כ הנתבע על הסכמתו
למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, על מנת שיחווה דעתו בשאלה האם היתה הצדקה לתקופת אי כושר נוספת, מעבר למה שאישר הנתבע.
ג.

בהתאם להסכמה זו גובשה מסכת עובדתית מוסכמת וב"כ הנתבע ביקש להזמין את כרטיסיה הרפואיים של התובעת מקופ"ח כללית.

לאחר מכן ניתן תוקף של החלטה להסכמה הנ"ל.

ד.

בתאריך 21/3/18,לאחר שהתברר כי מלוא החומר שהוזמן על ידי הנתבע, התקבל
,מינה ביה"ד את המומחה, על מנת שיחווה דעתו בשאלה
היתה הצדקה לתקופת אי כושר נוספת, מעבר למה שאישר הנתבע.
ה.

בתאריך 3/5/18, התקבלה חוות דעתו של המומחה והיא הועברה לצדדים.
ו.
בתאריך 21/5/18, הגישה התובעת את הבקשה.

5. להלן העובדות המוסכמות, אשר הועברו למומחה:
א.

התובעת ילידת 1967.
ב.

התובעת עבדה בתור סייעת בגן ילדים בעירית טבריה.
ג.

בתאריך 13/1/16 תוך כדי הליכה לחנית הרכב, מעדה התובעת ונפלה ובניסיון להגן על פניה, ולבלום את הנפילה, נפגעה בידה השמאלית, ברגלה השמאלית, בכפות ידיה, בברכיה, במרפק יד שמאל וכאבי גב.
ד.

בטופס התביעה ציינה התובעת כי נפגעה באברים: ידיים, רגליים וגב.
ה.

התובעת הגישה לנתבע תעודות אי כושר בגין התקופה שמ- 14/1/16 ועד 12/4/16.
ו.

הנתבע הכיר באירוע כפגיעה בעבודה והכיר בליקויים הבאים כקשורים לפגיעה זו: בידה השמאלית, ברגלה השמאלית, בכפות ידיה, בברכיה, במרפק יד שמאל וכאבי גב, כמפורט במכתב ההכרה המתוקן, מיום 28/11/17.

העתק המכתב יצורף לעותק ההחלטה שיישלח למומחה.
ז.

הנתבע אישר את זכאותה של התובעת לדמי פגיעה בגין התקופה שעד 13/3/16 ודחה את התקופה שמ- 14/3/16 ועד 12/4/16.
6.
הבקשה

להלן השאלות שמבקשת התובעת להפנות אל המומחה:
1.
בחוות דעתך תחת הכותרת "לפי המסמכים הרפואיים, מיום התאונה והלאה: "(עמ' 2). הנך כותב "14/02 - עדין כאובה, ממתינה לאורתופד. רגישות בכף יד שמאל. תעודה נוספת לנפגע בעבודה". לעומת זאת, על פי התיעוד הרפואי הקיים בתיק נרשם
"רגישות כתף שמאל מוגבלת בתנועה" (דגש
שלי), נא הסברך? (מצ"ב רישום ביקורים מתאריך 14.02.16).
2.

בחוות דעתך הנך מציין בפרק "דיון ומסקנות" (עמ' 3) בין היתר כך "...
ב 14/03 וב 03/04 מצויינת רגישות בכתף עם הגבלת תנועה כאבי כתף לא נמצאים ברשימת הליקויים שהוכרו על ידי המל"ל
".
באישור הכרה המתוקן של המל"ל מיום 28.11.17 נרשם "חבלה ביד שמאל" האם ייתכן שחבלה ביד שמאל כוללת את כל יד שמאל כולל הכתף?
3.

בחוות דעתך הנך מציין בפרק "דיון ומסקנות" (עמ' 3) "
שכאבי כתף לא נמצאים ברשימת הליקויים שהוכרו על יד המל"ל
". בתעודות הרפואיות הנוספות לנפגע בעבודה שניתנו לתובעת:
3.1

בתאריך 01.02.16 (01.02.16 ועד 13.02.16= 13 ימים) נרשם בממצאים הקליניים 28.01.16 "רגישות של יד שמאל, גב תחתון" (מצ"ב).
3.2

בתאריך 14.02.16 (מתאריך 14.02.16 ועד 22.02.16 = 9 ימים). נכתב בממצאים הקליניים "רגישות כתף שמאל מוגבלת בתנועה" (מצ"ב).
איך תוכל להסביר אם כן מדוע המל"ל אישר את תעודות אי הכושר לתקופות לעיל אם כתף שמאל לא נמצאת ברשימת הליקויים של המל"ל?
4.
בתאריך 03.04.16 ניתנה תעודה נוספת לנפגע בעבודה מתאריך 01.04.16 ועד 12.04.16 - 12 יום (מצ"ב ורישום הביקור). בממצאים הקליניים נרשם "
רגישות בכתף, עם הגבלת תנועה
" כפי שנרשם בתאריכים 28.01 ו- 14.02, תעודות אי כושר אשר אושרו על ידי המל"ל. רופא המשפחה ציין גם:
"עדיין בפיזיותרפיה, יש קושי לחזור לעבוד בהיקף עבודה מלא
". נא הסברך?
5.

בחוות דעתך אתה מציין בפרק "דיון ומסקנות" (עמ' 3) "
ב 21/03 הופנתה שוב לפיזיותרפיה, ללא ציון של תלונה או ממצא גופני של אותו תאריך
". האם יתכן שלא נרשם שום ממצא בתעודה/ביקור לאור המלצתו של ד"ר סמיון אורתופד מתאריך 21.02.16 לאשר לתובעת 3-4 שבועות ימי אי כושר?
6.

האם עצם המצאות התובעת בטיפולי פיזיותרפיה, כפי שצוין בתאריכים 14.03.16 ו- 03.04.16 לא הצדיק את מתן תעודות אי כושר הנוספות עד 12.04.16
כפי שניתנו על ידי רופא המשפחה?.
7.

לאחר סיום 4 שבועות אי כושר שהמליץ ד"ר סמיון אורתופד (עד 21.03), היה והתובעת הייתה שבה לד"ר סמיון האם קיימת סבירות גבוהה שלאור הימצאות התובעת בטיפולי פיזיותרפיה ד"ר סמיון היה ממליץ לאשר שוב לתובעת ימי אי כושר נוספים מעבר למה שהמליץ קודם?
8.

בתאריך 21.02.16 ביקרה התובעת אצל ד"ר סמיון אורתופד (מצ"ב}, ושם לא נרשם דבר וחצי דבר לעניין כתף שמאל אלא הגבלות בעיקר בברכיים ומרפק שמאל, עוד צויין שהתובעת נמצאת בטיפול פיזיותרפיה. האם הממצאים
הקליניים שמצא ד"ר סמיון היו מצוינים בתעודות אי כושר הנוספות שנדחו או שממצאים הקליניים אלה היו עומדים בפני
המל"ל, האם התעודות הנוספות היו נדחות לדעתך?

7.
התגובה
להלן נימוקי הנתבע, המצדיקים, לדעתו, את דחיית הבקשה:
א.
בהתייחס לשאלה מס' 1:
נראה כי מדובר בטעות סופר שכן ברור שהמומחה התכוון ל"כתף שמאל" ובטעות רשם "כף יד שמאל".

ב.

בהתייחס לשאלות 2-3: במכתב ההכרה מיום 28/11/17, לא הוכרה הפגיעה בכתף וטענת התובעת שפגימה ביד שמאל כוללת פגימה בכתף שמאל, אינה נכונה שכן במכתב ההכרה הוכרה גם פגיעה במרפק שמאל ומכאן שאילו התכוון הנתבע להכיר
בפגימה בכתף שמאל, הוא היה מציין זאת מפורשות, בדיוק כמו שעשה בענין המרפק.
ג. בהתייחס לשאלות 4-7:
הטיפול הפיזיותרפי בו שהתה התובעת אינו מייתר את הצורך בציון אבחונים רפואיים בתעודות אי הכושר, במהלך הטיפולים.
ד.
בהתייחס לשאלה 8:
מדובר בשאלה היפותטית ולא רלוונטית שכן הממצאים הרפואיים הנטענים לא עמדו לפני הנתבע וגם לא מול המומחה.

8.
ההתייחסות

להלן התייחסות התובעת לתגובה:
א.

הנתבע לא התייחס, בתגובתו, באופן מפורט לכל שאלה שהתבקשה.
ב.

יש לשים לב לכך שמכתב ההכרה הראשון של הנתבע ואשר בו הוכרו הפגימות:"
חבלה ביד שמאל, ברגל שמאל, ברכיים ומרפק שמאל
" יצא רק בתאריך 31/10/17 ולאחר פניות של התובעת, כאשר מכתב זה, תוקן בתאריך 28/11/17, במכתב ההכרה, בו הוכרו הפגימות "
חבלה ביד שמאל, כאבי גב, כפות ידיים, ברכיים ומרפק שמאל
".
ג.

טענות הנתבע לענין תעודות אי הכושר הינן חכמה בדיעבד שהרי במועד בו הכיר בתקופות אי הכושר הוא הסתמך על התעודות שהמציאה ועל האישורים הרפואיים ומשום מה בחר שלא להכיר בתעודות אי הכושר מיום 14/3/16 עד 12/4/16 למרות שרשומה בהן אותה אבחנה.


9. הכרעה
ההלכה הפסוקה קבעה מדיניות ליברלית בכל הנוגע להצגת שאלות הבהרה למומחה (
בר"ע 7210-02-16
צוק - המוסד לביטוח לאומי

, 18.4.16; עב"ל 60775-12-12 קושניר - המוסד לביטוח לאומי
, 17.9.13), כאשר על פי הדין, שאלות הבהרה מחליפות את החקירה הנגדית, ומסיבה זו, ככלל, יש לאפשר לצדדים להציג למומחה שאלות הבהרה, מאחר שזו הדרך היחידה העומדת לצדדים להפריך את האמור בחוות הדעת.



במקרה שלפניי, חרף המדיניות הליברלית שנקבעה בפסיקה, בנוגע להפניית שאלות הבהרה למומחה, לא מצאתי שיש מקום להפנות אל המומחה את שאלות ההבהרה שביקשה התובעת וזאת מהטעמים שפירט הנתבע בתגובה וכן מהטעמים הבאים:
בהתייחס לשאלה 1:
לא יכולה להיות מחלוקת שהנתבע לא הכיר בכתף שמאל של התובעת כאיבר שנפגע בתאונה, כאשר כל טענה סותרת בענין, זה, ממילא , אינה מתיישבת עם העובדות המוסכמות שהועברו למומחה, כשהרלוונטית לענין זה היא זו שבסעיף ג', במסגרתה נקבע כי:"
בתאריך 13/1/16 תוך כדי הליכה לחנית הרכב, מעדה התובעת ונפלה ובניסיון להגן על פניה, ולבלום את הנפילה, נפגעה בידה השמאלית, ברגלה השמאלית, בכפות ידיה, בברכיה, במרפק יד שמאל וכאבי גב".
בהתייחס לשאלות 2-3
:
האמור לעיל רלוונטי גם לשאלות אלו וכן הטעמים שהעלה הנתבע, כאשר בניגוד למה שציינה התובעת וכפי שניתן לראות מעיון במסמכים שאיזכר המומחה, בתקופה שהוכרה על ידי הנתבע, יש התייחסות ל"
רגישות בכף יד שמאל
" ו/או להיותה של התובעת כאובה, ו/או להיותה כאובה וממתינה לאורתופד ו/או ל"..
..ירידה ביכולתה לבצע פעילות, אינה כשירה לעבודה
..
.".
בהתייחס לשאלות 4-7:
המסמכים המתייחסים לתקופה שלא אושרה מתייחסים רק לכתף (איבר אשר לא הוכר) ו/או להיותה של התובעת בטיפולי פיזיותרפיה מבלי שיהיה גם ציון אבחנה של הרופא המטפל.
בהתייחס לשאלה 8
:

מעבר להיותה שאלה היפותטית, כפי שציין, בצדק, ב"כ המשיב, הרי שבתאריך 21/2/16, בו ביקרה התובעת אצל ד"ר סמיון, לא נראה כי ממצאיה היו דרמטיים, שהרי הרופא לא מצא כי תנועות הברך שלה לא תקינות אלא רק "
תקינות
עם חריקות
" וכן הוא לא מצא מגבלה בתנועות המרפק אלא רק "
רגישות במרפק ללא הגבלת תנועות
" (ההדגשות אינן במקור.א.י.), אך הואיל והוא מצא גם "
ירידה ביכולתה לבצע פעילות, אינה כשירה לעבודה 3-4 שבועות
", ניתנה לה תעודת אי כושר אלא שממילא
שלושה שבועות ממועד זה הסתיימו ביום 13/3/16, הוא המועד האחרון בו מצא הנתבע כי היתה הצדקה לתעודות אי מהכושר שקיבלה, התובעת ומכאן שמקום שבתעודות ההמשך לא היתה אבחנה המתייחסת לאיברים שהוכרו אלא לכל היותר להיות התובעת בפיזיותרפיה (או לענין כתפה השמאלית), ברור ומובן מדוע קבע המומחה את שקבע ואין צורך לשאול אותו שאלות להבהרת הענין שהובהר היטב בחוות דעתו.
בשולי הדברים יצויין כי גם אם נכונה טענת התובעת לפיה חלק מהימים שהכיר לה הנתבע הינם ימים בהם אבחנתה הרפואית היתה רק בענין כתף שמאל, הרי שאין בכך כדי להועיל לה או להצדיק הפניית שאלות הבהרה למומחה, מקום, שלפי מכתב ההכרה מחודש 10/7 והמתוקן מחודש 11/17 וכן לפי המסכת העובדתית המסוכמת, לא הוכר הליקוי בכתפה כנובע מהתאונה שהוכרה ומכאן שגם אם ביחס לחלק מהימים בא, לכאורה הנתבע, לקראתה, אין בכך כדי להצביע על פגם שנפל בחוות הדעת ו/או על היותר לא ברורה.

10.
סוף דבר
- לנוכח האמור לעיל ובשים לב לטעם שמצאתי בטענות הנתבע, אינני נעתרת לבקשת התובעת להפנות אל המומחה שאלות הבהרה.

11.

מטעמי זהירות ניתנת לצדדים שהות בת 14 יום מהיום להגיש סיכומיהם שאם לא יעשו כן, יורה ביה"ד על דחיית התביעה וזאת בהתאם לחוות דעתו הברורה של המומחה, שהיא בבחינת "אורים ותומים" עבור ביה"ד.

12.
למעקב ביום 14/6/18.


ניתנה היום, ט"ז בסיוון תשע"ח,
(
30 במאי 2018), בהעדר הצדדים.


יעקבס אורית, שופטת







בל בית דין אזורי לעבודה 10447-11/17 חדווה יפה אליהו נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 30/05/2018)