פסקי דין על שומרה חב' לביטוח בע"מ | פסקי דין על אלי פרידמן בע"מ

58299-01/17 תאמ     02/06/2018




תאמ 58299-01/17 שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' אלי פרידמן בע"מ








בית משפט השלום בפתח תקווה



תא"מ 58299-01-17 שומרה חב' לביטוח בע"מ
נ' אלי פרידמן בע"מ


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשמת בכירה
אפרת רחלי מאירי


תובעת

שומרה חב' לביטוח בע"מ


נגד


נתבעת

אלי פרידמן בע"מ









פסק דין



מונחת לפניי תביעה כספית לפיצוי רכב התובעת עקב נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים
שהתרחשה בין רכב התובעת לרכב הנתבעת.

על פי המתואר בכתב התביעה, עמד רכב התובעת במטרה לפנות ימינה בצומת לגשר. רכב הנתבעת אשר היה בנתיב השמאלי ממנו ניתן להמשיך ישר או שמאלה, פנה דווקא ימינה ופגע בעוצמה ברכב התובעת. על פי הנטען, נהג רכב הנתבעת אמר לנהג רכב התובעת מיד לאחר האירוע "לא ראיתי אותך".

הנתבעת מנגד, מבקשת לדחות את התביעה. לטענתה, רכב הנתבעת נסע בנתיבו הימני כדין, ברחוב מנחם בגין בתל אביב, ורכב התובעת הגיח לפתע תוך ניסיון לעקוף את רכב הנתבעת מימין, בניגוד לתקנה 47(א) לתקנות התעבורה, התשכ"ב -1961. נהג רכב התובעת "אף לא נסע בנתיב נסיעה מוגדר כראוי" ומשכך, גרם להתרחשות התאונה. בטופס ההודעה שמילא נהג הנתבעת כשבועיים לאחר האירוע, תיאר כי רכב התובעת הגיע מימין ולא נסע בנתיב נסיעה, ופגע בו. הוא צייר את רכב התובעת נוסע בכביש המסומן באי תנועה, כאשר הוא עצמו נסע בנתיב המרכזי, וכי סטה לכיוונו, ופגע ברכב הנתבעת באזור חלקו הקדמי.

נהג התובעת העיד כי הנתיב שבו נהג היה ישר וימינה. נתיב הנסיעה של המשאית היה מסומן רק ישר. המופע ברמזור היה אדום. היה "משולש" בדמות אי תנועה, שטח הפרדה, בסמוך לשביל שהוא בגדר כביש שירות. המופע ברמזור הפך לאור ירוק והוא התחיל לנסוע "מכיוון תל אביב לפתח תקווה, ממשיך לז'בוטינסקי". רכב הנתבעת, משאית, היה ממוקם בכביש השירות, כאשר יש אי תנועה בצד שמאל של רכב הנתבעת. המשאית הייתה בנתיב שמאפשר לו "או לחזור לכיוון הבורסה לכיוון הדר...או ימינה לכיוון גבעתיים רמת גן". הוא לא נסע במהירות וקיבל מכה בצד האחורי שמאלי של רכבו גרמה לו "להסתובב". המכה הראשונה הייתה בדופן שמאל של הרכב שלו, כשהמשאית הייתה בשלב זה מאחוריו, והוא עצמו היה מקדימה לה. הוא לא ראה את המשאית סוטה מנתיב נסיעתה ופוגעת ברכבו אך מסר כי הוא ראה את המשאית קודם לתאונה. שני הרכבים היו יחד ברמזור. המשאית פגעה ברכבו אחרי הרמזור. הוא עמד ברמזור בצד ימין של כביש השירות. המשאית עמדה בצד שמאל של כביש השירות.

נהג הנתבעת העיד כי הוא היה בנסיעה ונהג התובעת "והוא בא מפה חטף מכה בזנב האוטו הסתובב בצורה אנכית ואני דופן (דוחף) אותו" (עמ' 3, ש' 25-26). המשאית יצאה מאתר בנייה. לטענתו הוא כבר השתלב בתנועה. התאונה לא קרתה בכביש השירות. הוא סיפר שישנם שלושה נתיבים, חוץ מהנתיב שפונה ימינה. הוא היה ממקום בנתיב בימני משולב בתנועה "והאדון כנראה בה מפה חטף (מ)כה בצד שמאל אחורי", חטף מכה בזנב "בצד ימין, הוא ניסה לעקוף אותי מימין, אין משהוא אחר..." (עמ' 5, ש' 29-32). כנשאל מדוע לא המשיך ישר, השיב כי "אין להמשיך ישר אלא ימינה" (עמ' 5, ש' 33-34). נהג המשאית ציין כי מימינו יש מדרכה, אולם נהג התובעת לא נסע על המדרכה.
לטענתו, לא נגרם למשאית נזק.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צורפותיהם ושמעתי את הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

בחינת "הגרעין הקשה" בעדותו של נהג הנתבעת מתיישב עם גרסתו של נהג התובעת לפיה רכב הנתבעת פגע ברכבו. לפי גרסת נהג הנתבעת, הוא נסע בנתיב הימני, כאשר מימינו ישנו עוד נתיב הפונה ימינה. תחילה מסר כי יש מימינו מדרכה, ומשכך לא ברור היה כיצד נהג התובעת עקף אותו מימין, כל שכן, גם לשיטת נהג הנתבעת, נהג התובעת לא עלה על המדרכה. משמסר כי ביציאה מאתר הבנייה יש להשתלב בשלושה נתיבים, כאשר מימין לנתיב הימני המרכזי יש עוד נתיב ימני שסופו לפנייה ימינה, הדבר משתלב עם עדותו של נהג התובעת לפיה הוא נהג בנתיב הימני הפונה ימינה ונהג הנתבעת נהג משמאלו, בנתיב הימני מבין השלושה. ודוק; אף אחד מהעדים לא מסר כי נהג התובעת נהג בנתיב השתלבות. כיווני הנסיעה של הנתיבים היו שונים, לפי שתי הגרסאות. בחינת מוקדי הנזק, ותיאור נהג הנתבעת כי רכב התובעת "הסתובב", כאשר נגלים שפשופים ושריטות לאורך כל צד שמאל של הרכב עד כדי קימוט הפח ואף מעיכה, כאשר ניכר לעין נזק רב יותר בחלק השמאלי אחורי שמתמשך לכיוון החלק הקדמי, ובשים לב לתרחיש בו נהג התובעת נהג בנתיב הימני בכוונה לפנות ימינה ואילו נהג המשאית נסע בנתיב משמאלו, הימני מבין אלו שנוסעים ישר או שמאלה – מובילה למסקנה המתיישבת יותר עם גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעת, לפיה המשאית סטתה לנתיב הימני בו נהג רכב התובעת.

סטייה מנתיב לנתיב מחייבת נקיטת מידת זהירות מרבית ועל הסוטה לנתיבו של אחר להימנע מכך במידה והדבר עלול להוביל להפרעה או סיכון לנהגים אחרים. תקנה 40 לתקנות התעבורה קובעת כי "(א) לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון". תקנה 41 מוסיפה וקובעת כי "נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש". תקנה 42 מדגישה כי "נוהג רכב המתכוון לפנות ימינה, לא יפנה אלא כשהוא נמצא עד כמה שאפשר סמוך לשפה הימנית של הכביש ואין בצידו הימני רכב אחר בתנועה, ויפנה ימינה פנייה חדשה, זולת אם סומן אחרת על פני הכביש".
לכך יש להוסיף את תקנה 21 לתקנות, המהווה תקנה כללית המטילה חובת זהירות על עובר דרך ומורה כי על עובר דרך להתנהג באופן שלא "יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך"; "יגרום נזק לאדם או לרכוש"; "יפריע את התנועה ולא יעכבנה" או יסכן חיי אדם". על הנהג לנהוג בזהירות תוך תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות והבחנה בכל תנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך".

אכן, משעסקינן בסטייה של שני רכבים המקבילים זה לזה, סביר ששניהם התרשלו במידה זו או אחרת בכך שנסעו ברווח קטן מידי האחד מהשני. ואולם, מקום בו נהג המשאית מוסר כי מימינו הייתה מדרכה ורכבו נסע בנתיב הימני ביותר ואילו רכב התובעת עקף אותו מימין אולם לא עלה על המדרכה, לא ברור מהיכן הגיע רכב התובעת וניזוק באופן המתואר. לאחר שהסביר הנהג כי מימנו היה עוד נתיב ימני לפנייה ימינה, לא ברור מדוע רכב התובעת שנסע בנתיב הימני כדי לפנות בסופו של יום ימינה, וכאשר יש לו רמזור מאחוריו ורמזור מלפניו, באזור בו ישנו צומת, יעקוף מימין את המשאית כדי להשתלב בנתיב הישר כאשר יש לו אפשרות מלכתחילה לנסוע מכביש השירות לנתיב הנוסע ישר, ולא רק נתיב אחד. הסיטואציה בה המשאית סטתה לכיוון רכב התובעת, מסבירה גם את סחרור הרכב הפגיעה המתמשכת לכל אורכו.

על כן, ולנוכח האמור לעיל, אני פוסקת כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 68,750 ₪ וכן 8044 ₪ שכ"ט עו"ד וכן 675 ₪ הוצאות משפט.

הסכומים ישולמו תוך 45 יום מהיום.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.






ניתן היום,
י"ט סיוון תשע"ח, 02 יוני 2018, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 58299-01/17 שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' אלי פרידמן בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/06/2018)