פסקי דין על שגראוי ליבוביץ אחזקות בע"מ | פסקי דין על ורדה אפרת | פסקי דין על עמרם אפרת | פסקי דין על אלון זידנבנד |

30589-05/17 עא     12/06/2018




עא 30589-05/17 שגראוי ליבוביץ אחזקות בע"מ נ' ורדה אפרת, עמרם אפרת, אלון זידנבנד








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 30589-05-17 שגראוי ליבוביץ החזקות בע"מ נ' אפרת ואח'



בבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו
ע"א 30589-05-17

בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
בפני
הרכב שנלר
סג"נ –אב"ד, ורדי
, רביד

המערערת:
שגראוי ליבוביץ אחזקות בע"מ


ע"י ב"כ עוה"ד פז רימר
ועו"ד הדר לדרמן


נ ג ד

המשיבים:
1. ורדה אפרת

2. עמרם אפרת


ע"י ב"כ עו"ד גד לנדאו

3. אלון זידנבנד


ע"י ב"כ עוה"ד יורם גולדברג
ועו"ד אסי גולדברג

פסק-דין

השופט קובי ורדי
, סג"נ:
1.
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו (ת"א 12869-11-11) מיום 6.4.17 (כבוד השופט עזריה אלקלעי) אשר דן בתביעת המשיבים 1-2 (להלן: "המשיבים") לפיצוי בגין ליקויים בביצוע עבודת ריצוף מסוג "טראצו" בדירתם.

תמצית העובדות, הטענות והמחלוקות

2.
על פי כתב התביעה הכספית ע"ס 409,402 ₪ המשיבים רכשו ביום 23/9/08 דירה ברחוב הנביאים 26 בתל-אביב (להלן: "הדירה") כאשר בזמן המכירה הבניין בו נמצאת הדירה היה בתהליך שיפוץ שבוצע ע"י המערערת (עמה התקשר מוכר הדירה).



3.
המשיבים ביקשו לשדרג את הרצפה הקיימת בדירה ולהחליפה ברצפת טראצו והתקשרו עם המערערת בהסכם לשינוי הרצפה לרצפת טראצו הדורשת לשיטתם מיומנות מקצועית מיוחדת וזאת לאחר שקיבלו מהמערערת הצעת מחיר לביצוע העבודות בסך 80,000 ₪ בתוספת מע"מ
המערערת הפנתה את המשיבים למשיב 2 (להלן: "אלון") ששימש כקבלן משנה שלה לביצוע עבודות הריצוף.

4.
לטענת המשיבים בכתב התביעה, לאחר קבלת החזקה בדירה ב-27/5/2010 התגלו ליקויים ופגמים שונים ברצפת הטראצו, כשהם פנו למערערת ולאלון לתיקון הליקויים ברם ניסיונות התיקון לא עלו יפה ואף החמירו את המצב.

5.
בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם המשיבים המהנדס מיכאל רוזנפלד (להלן: "רוזנפלד") והאדריכל מריו ליטוין (להלן: "ליטוין") המסקנה הייתה שלא ניתן לתקן את הליקויים החמורים של הרצפה ויש להרסה ולבצע רצפה חדשה ולפיכך נתבעו בתביעה ע"י המשיבים עלות הליקויים (185,580 ₪ כולל מע"מ) פירוק והרכבת הרצפה (127,218 ₪), השכרת דירה חלופית (45,000 ₪), אריזה פריקה וסידור (21,604 ₪) ועגמת נפש (30,000 ₪) וסה"כ 409,402 ₪ שנתבעו הן מהמערערת והן מאלון.

6.
המערערת טענה בכתב ההגנה להעדר אחריות ויריבות בינה למשיבים, כשלשיטתה היריבות של המשיבים הינה אך ורק מול אלון שביצע את העבודה עמו התקשרו ישירות ולא באמצעות המערערת.

7.
כן נטען לחלופין, שאם תקבע אחריות של המערערת, יש למשיבים אשם תורם של 100% וכן שיש לאפשר לה לבצע את התיקון ושבכל מקרה סכום התביעה מוגזם ומופרך ועומד על פי חמש מהיקף העבודה.
יש לציין כי המערערת שלחה הודעת צד ג' לאלון לשיפויה בכל סכום שתחוייב, אם תחוייב בתביעה, עקב ביצוע עבודות הטראצו על ידו, לרבות התיקונים.

8.
אלון בכתב הגנתו המתוקן בתביעת המשיבים טען כי שימש כקבלן משנה של המערערת, אין לו כל אחריות כלפי המשיבים ולא היה לו קשר ישיר עמם.

9.
לטענתו, הוא ביקש מהמערערת להמתין לביצוע תשתיות הקירות והעבודות המסיביות בטרם יציקת רצפת הטראצו ברם היא סירבה ודרשה ממנו לבצע את עבודות הריצוף טרם ביצוע העבודות על ידה, כשהיא התחייבה להעמיד את הקירות לא ע"י קידוח אלא בהדבקה לרצפה ולהגן על רצפת הטראצו שיצק.

10.
לטענת אלון, לתדהמתו, התברר לו כי "ההגנה" ששם על הרצפה (לוחות גבס וניילונים) הוסרה ושהונחו על הרצפה חומרי בניה וכן נעשתה ע"י המערערת התקנה של קירות גבס ע"י קידוחים והברגות בטראצו הסודקים אותה, עבודות שנעשו למרות מחאתו, וכן הונחו על הרצפה רגליים התומכים בפיגום החיצוני המפעילים לחץ עצום על הרצפה וגורמים לה לנזקים וסדקים חמורים.

11.
לכן, לטענת אלון, גם אם נגרמו נזקים (המוכחשים) הם מעשי ידיה ופרי רשלנותה של המערערת בלבד ואין כל קשר סיבתי בינם לבין עבודתו שבוצעה על הצד הטוב ביותר.

12.
בכתב ההגנה של אלון להודעת צד ג' שנשלחה לו ע"י המערערת טען אלון שביצע את העבודה כקבלן משנה של המערערת ועבורה בלבד ואם קרו נזקים הם באחריותה של המערערת בלבד.

פסק דינו של בית משפט קמא

13.
בית המשפט סקר את העדויות והראיות שנשמעו בפני
ו ואת ממצאי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט המהנדס גדעון שפיגל (להלן: "שפיגל" או "מומחה בית משפט") שקבע כי הריצוף בוצע באיכות ירודה ואין לקבלו, שההחלטה לשנות את הריצוף נעשתה ללא בדיקה מקצועית מתאימה וללא המעורבות הנדרשת מהיזם, מהמפקח ומהמתכננים ושהריצוף נעשה ללא תכנון, תוכניות ומפרטים והעבודות נעשו ללא פיקוח הנדסי.

14.
בית המשפט קמא ציין כי למעשה מוסכם על כל הצדדים כי התוצאה הסופית של הריצוף טראצו אינה תקינה, כשהרצפה סדוקה ומתנדנדת ולא ניתן לקבל עבודה זו.

15.
בית המשפט קבע שגרסת המשיבים ואלון לגבי ההתקשרות עם המערערת לעניין רצפת הטראצו לא נסתרה ונתמכת בהצעת המחיר שהמשיבים קיבלו מהמערערת ובביצוע התשלומים בגין העבודה למערערת, דחה את טענת המערערת שלא נעשתה התקשרות הסכמית עם המשיבים לביצוע עבודות הריצוף וקבע שיש לה אחריות.

16.
כך ניתן ללמוד על גמירות דעת הצדדים ועל ההסכם ביניהם מהצעת המחיר שהתקבלה ובוצעה, כשעצם ביצוע העבודות בעקבות התקשרות זו מלמד על גמירות הדעת, כאשר כתוצאה מהתקשרות זו בוצע הריצוף בדירה ע"י אלון כקבלן משנה מטעם המערערת.

17.
לכן, קבע בית המשט כי המערערת אחראית כלפי המשיבים, כשהיא הפרה את התחייבותה החוזית לספק להם רצפת טראצו תקינה ואת התחייבותה המפורשת בהצעת המחיר לפקח על העבודה, כשהמשיבים זכאים לפיצויים גם לפי חוק חוזה קבלנות תשל"ד-1974 והמערערת חבה כלפיהם גם בנזיקין בהפרת חובת הזהירות לביצוע העבודות ברמה טובה וראויה וכן הפרת חובת הפיקוח על ביצוע העבודה ושמירה על הרצפה הגמורה מפני גרימת נזק לאחר שאלון סיים את עבודתו.

18.
בית המשפט קמא קבע כי במועד סיום העבודה נראתה רצפת הטראצו תקינה ואלון הניח עליה לוחות גבס ויריעות ניילון כדי להגן עליה מפני חבלות והוכח לו כי לאחר סיום ביצוע העבודה ע"י אלון בוצעו ברצפה ע"י המערערת עבודות שככל הנראה פגעו ברצפה, כגון התקנת קירות גבס הכרוכה בקידוחים ברצפה, הסרת ההגנות מהרצפה, הנחת חומרי בנין על הריצוף והעמדת עמודי תמיכה לפיגומים חיצוניים על הריצוף דבר שיצר לחץ על הרצפה וקרוב לוודאי שהנ"ל גרם לנזקים בו ובעניין זה קיבל בית המשפט את עדותו של אלון לגבי הגורמים לנזק.

19.
בית המשפט קיבל בעניין זה את עדותו של אלון שהייתה אמינה עליו ולא נסתרה שהמערערת לא דאגה לשמור על הרצפה כפי שהייתה צריכה לעשות וכי המפקחים מטעמה איפשרו את ביצוע העבודות בדירה שפגעו ברצפה וגרמו לסדקים ולהיפרדות משטח הטראצו משכבת הבטון עליה הודבקה, כשגם מנכ"ל המערערת מר ארי ליבוביץ אישר בעדותו שעל הרצפה נבנו קירות גבס באמצעות קידוחים והוצבו עליה עמודי פיגומים, בלא שהמערערת פיקחה ושמרה על הריצוף ועל ההגנות שאלון שם על הריצוף עם סיום עבודתו.
בכך הפרה המערערת את חובת הזהירות והתרשלה בביצוע עבודות שנעשו אחרי הריצוף שעשה אלון ופגעו בריצוף ולכן קיים קשר סיבתי בין התרשלותה ומחדליה לנזקים שנגרמו לרצפה.

20.
לגבי אחריות אלון קבע בית המשפט שלא היה קשר חוזי בין המשיבים לאלון ולכן אין לו אחריות חוזית כלפיהם. כן קבע בית המשפט שאלון ביצע את העבודה בצורה מקצועית ומחומרים טובים ומסר את העבודה למשיבים כשהיא תקינה וללא פגם ואף הגן על הריצוף לאחר סיום עבודות והתריע וביקש מהמערערת שלא להתקין קירות גבס לאחר יציקת הריצוף.

21.
בית המשפט התרשם לחיוב מעדות אלון וממומחיותו בריצוף הטראצו, הגדולה ממומחיות המומחים האחרים שהעידו בפני
ו וקבע שאין רשלנות בעבודתו ולכן אין לו חבות בנזיקין, ולכן גם דחה את ההודעה לצד שלישי כנגדו.

22.
בית המשפט קיבל לגבי הנזק בגין הליקויים ברצפה את חוות דעת המומחה רוזנפלד מטעם המשיבים שלא נסתרה ומבוססת על מחירון דקל (לאחר שציין כי לא הובאה ע"י המערערת ואלון חוות דעת נגדית) ופסק בעניין זה פיצוי בסך 185,580 ₪ וכן פסק על דרך האומדנה סך של 25,000 ₪ בגין פירוק והרכבה, 20,000 ₪ בגין השכרת דירה חלופית, 10,000 ₪ בגין אריזה, פריקה וסידור ו-20,000 ₪ בגין עגמת נפש, וסה"כ נפסק סכום של 260,586 ₪ משוערך ליום הגשת התביעה וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

תמצית טענות המערערת בערעור

23.
לטענת המערערת, קביעת בית משפט קמא מסבה עליה אחריות שלא על יסוד עילת התביעה תוך הרחבת חזית ובניגוד לחוות דעת המומחים. לטענתה, הקביעה לפיה הנזק נגרם כתוצאה מהתקנת קירות גבס, הנחת חומרי בניין, והעמדת עמודי תמיכה לפיגומים, איננה חלק מעילת התביעה, ולא הונחו ראיות מבססות לגבי קביעה זו.

24.
לטענת המערערת, ובניגוד לקביעת בית משפט קמא, נעשתה התקשרות ישירה לגבי הריצוף ונחתם הסכם מחייב בין המשיבים לבין אלון, בעוד הצעת המחיר שמסרה המערערת למשיבים איננה הסכם ולא נעשתה התקשרות ישירה בינם לגבי הריצוף.

25.
לטענתה, שגה בית משפט קמא בקביעת עלות הנזקים על בסיס חוות הדעת של המהנדס רוזנפלד מטעם המשיבים, לאור אמירה לפיה לא הוגשה חוות דעת נגדית, בעוד הוגשה מטעם המערערת חוות דעת נגדית של המהנדס אייל עמית שלא נסתרה משלא נחקר על חוות דעתו. כך גם נטען כי המשיבים לא הוכיחו את תביעתם בעניין דמי השכירות שייאלצו לשלם בשלב פינוי הדירה ותיקון הליקויים.

26.
בהמשך לכך טוענת המערערת כי ישנו חוסר היגיון מסחרי בקביעת הסכומים ושישנו הפרש משמעותי בין עלות ביצוע העבודה במקור אל מול הפיצוי שנקבע.

27.
לעניין ההודעה לצד שלישי טוענת המערערת, כי בהתאם לחוות הדעת של שלושת המומחים לא ניתן לקבוע כי אלון לא התרשל בעבודתו וכי לא הועלתה בחוות דעתם של שלושת המומחים שהוצגו בפני
בית משפט קמא הטענה שהנזק האמור נגרם כתוצאה מהנחת חפצים או שימוש בריצוף לאחר מסירתה.

תמצית טענות המשיבים

28.
לטענת המשיבים, פעולותיה של המערערת, והן בלבד, גרמו לליקויים הקיימים.

29.
בהתייחס לטענת העדר העילה של המערערת טוענים המשיבים כי הועלתה טענת רשלנות בכתב התביעה ובנוסף הועלתה טענה להפרת הסכם.

30.
לטענת המשיבים, ההתקשרות להקמת הריצוף נעשתה באופן ישיר בין המשיבים לבין המערערת וכללה תיאום פיקוח והגנת קבלן ראשי. בהמשך לכך טוענים המשיבים כי המערערת קיבלה על עצמה לבצע תיאום של העבודות ואף פיקוח על העבודות ומשכך אחראית היא על ביצוען כראוי.

31.
לטענת המשיבים, לו היה מתבצע פיקוח כאמור, ואכן היה ביצוע רשלני של אלון, יכלה המערערת לגלות את הדבר במהלך הפיקוח, ובהתאם לעצור את העבודות. עוד טוענים המשיבים, כי רשלנותה של המערערת באה לידי ביטוי גם בהפרת התחייבות חוזית כלפיהם מאחר ולא יידעה אותם על רגישותה של רצפת הטראצו וההיתכנות הגבוהה להיסדקות.

32.
לטענת המשיבים, גם אם היה ונקבע בבית משפט קמא, כי אין הסכם מחייב בין הצדדים, עדיין תהא המערערת אחראית באחריות נזיקית כלפיהם לליקויים ולנזקים שביצעה לאחר ריצוף הדירה. לדברי המערערת לפיהם מדובר בהרחבת חזית אסורה, טוענים המשיבים כי הדבר הועלה בהרחבה בכתב ההגנה ובתצהיר של אלון שנחקר עליו, וכי ניתנה הזדמנות ראויה למערערת להשיב לטענה זו שזכתה להתייחסות גם בסיכומים.


33.
לעניין ראיות המעידות על רשלנותה של המערערת, טוענים המשיבים כי אלו פורטו בכתב הגנתו של אלון, לרבות אופן יציקת תשתית הבטון עליה מבוצע הריצוף, עבודות הרכבת ארונות הכרוכות בקידוחים בריצוף, ופיגומים שהונחו על הריצוף לאחר מסירתו.

34.
לעניין קביעת מומחה בימ"ש טוענים המשיבים כי גרסת אלון לפיה המערערת היא שהתרשלה וגרמה לנזקים, לא נסתרה בידי המומחים.

35.
לטענת המשיבים, סכום הפיצוי שנקבע בבית משפט קמא הינו מוצדק על אף שנקבע בהתאם לחוו"ד מומחה מטעמם, זאת מפני שחוות הדעת שהציגה המערערת איננה מנומקת, ומפני שחוו"ד מומחה בימ"ש נוקבת בסכומים זהים.

תמצית טענות אלון בערעור

36.
אלון טוען כי השלים עבודתו באופן ראוי ורצפת הטראצו נמסרה לשביעות רצון הצדדים, ולאחר המסירה המערערת היא שביצעה פעולות הפוגעת בריצוף, לרבות הנחת חומרי בניין על הריצוף והסרת הגנות קיימות, העמדת עמודי תמיכה לפיגומים, ביצוע קידוחים על משטח הטראצו, ועבודות נוספות שבוצעו בדירה.

37.
לגבי טענת המערערת לפיה מדובר בהרחבת חזית אסורה בהצגת טענות אלו, טוען אלון כי הדבר הועלה בכתב ההגנה מטעמו ובתצהיר, בהתמדה לאורך ההליך המשפטי וכי ניתנה הזדמנות ראויה למערערת להשיב לטענות אלו.

38.
לטענת אלון לא נסתרה עדותו לעניין טיב עבודתו, והוכח שעבודתו בוצעה בצורה מקצועית ומחומרים טובים ונמסרה למשיבים כשהיא תקינה וללא פגם כלשהו.


39.
לטענת אלון, עמדה של המערערת לפיה המשיבים העסיקו את אלון משוללת יסוד ויש לדחותה על הסף. לטענתו, הוא הועסק אך ורק ע"י המערערת, קיבל את שכרו מהמערערת ואף עבד בדירות נוספות בפרויקט עבור המערערת. אלון עומד על כך שאין קשר עבודה ישיר בינו לבין המשיבים, וכי עבודתו נעשתה בהתאם להסכם עם המערערת.

40.
לטענת אלון, הניסיונות לתיקון רצפת הטראצו נעשו בהתאם לבקשת המערערת והוראותיה כקבלן משנה מטעמה.

דיון והכרעה

41.
לאחר ששמענו את הצדדים ועיינו בהודעת הערעור, בעיקרי הטיעון ובתיק בית משפט קמא אציע לחברי לדחות את הערעור.

לגבי האחריות

42.
אני סבור כי אין מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות וממצאיו של בית משפט קמא שמצא כי ההסכם בין המשיבים (והתשלום) נעשה אך ורק עם המערערת כקבלן ראשי ולא עם אלון, שאמנם ביצע כקבלן משנה של המערערת את עבודת הריצוף ברם עשה זאת מטעם המערערת בצורה מקצועית, כאשר המערערת שהייתה אחראית לביצוע העבודה ולפיקוח עליה התרשלה וגרמה לנזקים בפעולות שביצעה לאחר סיום עבודות הריצוף ע"י אלון (ב-10/09) ועד למסירת הדירה למשיבים (ב-5/10) ולכן היא אחראית בכל מקרה לנזקים שקרו.

43.
זאת, בין היתר בהנחת חומרים על הריצוף, הסרת ההגנות ששם אלון על הריצוף, קידוחים שנעשו במשטח הטראצו והצבת עמודי תמיכה לפיגומים חיצוניים על הריצוף שיצרו לחץ על הרצפה וגרמו לנזקים המדוברים.


44.
אני דוחה את טענת המערערת שמדובר בעילה שלא נטענה בכתב התביעה, שכן מעבר לכך שבכתב התביעה נטען לרשלנות ישירה של המערערת שגורמת להתרשלות אלון הרי יש לראות את הטענות והמחלוקות בראיה כוללת והטענות נטענו מפורשות בכתב ההגנה של אלון ובתצהירו, היוו חלק מחזית המחלוקת הוא נחקר עליו והצדדים סיכמו בנקודה מהותית זו.

45.
מבחינת המשיבים הנזק נגרם באחריות המערערת עמם התקשרה ולא הייתה להם ידיעה לגבי הפעילות הרשלנית שבוצעה ומועדה ולכן לא פירטו את הגורמים לנזק זה והנ"ל פורט בהרחבה בכתב הגנתו של אלון ובתצהירו מבחינה עובדתית ומקצועית בהיותו מומחה בעצמו לעבודות ריצוף טראצו (לשיטת בית המשפט קמא "המומחה", שמומחיותו עולה בעניין זה על מומחיות המומחים האחרים שהיו בתיק זה), כשהצדדים התייחסו לכך בחקירות ובסיכומים והדבר הפך בכל מקרה להיות חלק מחזית המחלוקת.

46.
יש לדחות גם את טענות המערערת בערעור בפן העובדתי שלא הוכחה גירסת אלון לגבי הסיבות לנזקים, שכן מדובר בקביעות עובדתיות מפורשות של בית משפט קמא שהתרשם לחיוב מעדות אלון, מהימנותו ומקצועיותו ואין מקום לערכאת הערעור להתערב בקביעות אלו.

47.
כך גם, כפי שציין בית משפט קמא, מנכ"ל המערערת עצמו מר ליבוביץ ארי העיד בעמודים 49-48 לפרוטוקול מיום 2/11/15 שהמערערת עשתה חגורות מבטון עליהן נבנו הקירות ושהייתה הברגה בחגורות בין הקיר לרצפה וכן שהיו פיגומים חיצוניים בדירה ושיתכן שחלק מהרגליים נשענו על איזורים שיש בהם טראצו עם הגנות שאלון ביצע.

48.
אמנם מומחי בית המשפט לא ציינו בחוות דעתם את עניין גרימת הנזק מפעולות שנעשו לאחר הריצוף, כמו קידוחים ופיגומים ואף לא נחקרו על כך אך מעבר לכך שבית המשפט קמא ציין כי מומחה בית המשפט ביצע בדיקה ויזואלית בלבד הרי בית המשפט העדיף כאמור את עדותו של אלון שהוא איש מקצוע מומחה בריצוף טראצו העוסק בכך עשרות שנים וקיבל מבחינה עובדתית את גרסתו שהוא ראה במו עיניו את ביצוע הפעילות לאחר הריצוף ושהתריע על כך בפני
המערערת שלא יעשו את הנ"ל ולמרות זאת זה נעשה.

49.
למעשה, לא מדובר בעניינים שבמומחיות כפי שמנסה לציין המערערת אלא בעניינים עובדתיים שאירעו לאחר סיום הריצוף ע"י אלון שבית משפט קמא העדיף את גרסתו העובדתית המהימנה לגבי ביצוע הפעולות על ידי המערערת שגרמו לנזקים לריצוף לאחר סיום עבודות הריצוף ע"י אלון בפרק הזמן שהיה של מספר חודשים עד למסירת הדירה למשיבים.

50.
לכן, יש לדחות את הערעור בשאלת האחריות ולאמץ את קביעת בית משפט קמא לגבי אחריותה הבלעדית של המערערת לנזק.

לגבי הנזק

51.
בית משפט קמא התבסס על חוות דעתו של המומחה רוזנפלד שהגיש חוות דעת מטעם המשיבים כשהוא מציין שלא הובאה על ידי המערערת ואלון חוות דעת נגדית ולפיכך די בכך כדי להוכיח את נזקי המשיבים בעניין זה.

52.
באמירה זו נפלה שגגה שכן הוגשה חוות דעת מומחה מטעם המערערת של המהנדס אייל עמית שמצא בה כי אומדן המומחה רוזנפלד שגוי לטעמו בין היתר עקב פירוק מוגזם, הכללה בחלק מהסעיפים של תוספת אחוזי קבלן ראשי שאינו נדרש כלל לעבודות וכן טעות בסיכום הסעיפים.

53.
יחד עם זאת מדובר בחוות דעת זו של עמית בחוות דעת כללית ביותר ללא כל פירוט והתייחסות לסכומים הספציפיים המצויינים ואין לה לכן כל השלכה על פסיקת בית משפט קמא, מה גם שחוות דעת רוזנפלד תואמת למעשה לחוות דעת המומחה שפיגל.
אמנם המומחה עמית לא נחקר על חוות דעתו אך מעבר לכך שהסיבה לכך הייתה לכאורה לפי הנטען ע"י אלון בקשה אישית קולגיאלית של ב"כ המערערת שלא לחקרו עקב הצורך של המומחה לעזוב את בית המשפט לנסיעה לחו"ל, הרי אין בחוות דעתו הכללית כדי לשנות מחוות דעתם של המומחים רוזנפלד ושפיגל, כשבית המשפט אימץ את הצורך בהחלפת הריצוף ולא של תיקון ואת העלויות המפורטות למעשה בחוות דעת אלו.

54.
כך מומחה בית המשפט שפיגל, שאמנם לשיטתו לא צריך לפרק את כל הריצוף ולבצעו מחדש, התייחס בחוות דעתו באופן מפורט ומפורש לעלויות פירוק הריצוף וביצועו מחדש (בעמודים 15-14 לחוות דעתו) וקבע שסה"כ עלות העבודות של פירוק הריצוף וביצועו מחדש, כולל תכנון ופיקוח הינו בין 140,000 ₪ ל-160,000 ₪ במחירי 12/2010 כולל מע"מ.

55.
לגבי העלויות הנוספות (שלשיטתו אכן קיימות) ציין המומחה שפיגל כי לא מצא לנכון לכלול במסגרת חוות דעתו אומדן עלויות לביצוע עבודות פירוק והרכבה של הריהוט דבר המצריך ביקורים בדירה יחד עם קבלני משנה ובעלי מקצוע וקבלת הצעות מחיר.

56.
לגבי פרק הזמן של הריצוף הקיים קבע מומחה בית המשפט שהוא מעריך שניתן לסיים את העבודה בתוך כחודשיים.

57.
דהיינו, מומחה בית משפט שפיגל לא שלל עלויות שיהיו בגין פירוק והרכבה של ריהוט וציוד והרכבתו מחדש שנקבעו על ידי בית משפט קמא באומדנה לסך של 25,000 ₪ (נמוך בהרבה מחוות דעתו של המומחה רוזנפלד) וכן את הצורך בהשכרת דירה לחודשים (שבית משפט קמא פסק בגינה סכום של 20,000 ₪ וכן 10,000 ₪ בגין אריזה פריקה וסידור ואין מקום להתערב ברכיבים אלו כפי שאין להתערב ברכיב שנפסק כפיצוי בגין עגמת נפש בסך 20,000 ₪ (לטעמי על הצד הנמוך).

58.
יוצא אם כך שהפער המקסימלי בין חוות דעת מומחה בית משפט לבין המומחה רוזנפלד עומד לכל היותר על סך של 20,000 ₪ + מע"מ, שכן המומחה שפיגל העריך את עלות ביצוע עבודות הפירוק וההרכבה של הריצוף בין 140,000 ₪ ל-160,000 ₪ בתוספת מע"מ בעוד המומחה רוזנפלד העריך זאת ב-160,000 ₪ (159,983 ₪).

59.
בהתחשב בפער הקטן הנ"ל ובכך שגם לפי חוות דעת המומחה שפיגל הטווח של הפיצוי תואם לטווח שפסק רוזנפלד (160,000 ₪ + מע"מ) אין מקום להתערב בפסיקת הנזק שפסק בית משפט קמא, התואם למעשה הן לחוות דעת רוזנפלד (לאחר צמצומה) והן לחוות דעת שפיגל.

התוצאה

60.
התוצאה הינה שאמליץ לחברי להרכב לדחות את הערעור.
המערערת תשלם למשיבים באמצעות בא כוחם הוצאות בסך 20,000 ₪ וכן לאלון הוצאות בסך 20,000 ₪ באמצעות בא כוחו.

הסכום שהופקד ע"י המערערת כעירבון בערעור יועבר בחלקים שווים, מחצית למשיבים באמצעות בא כוחם ומחצית לאלון באמצעות באי כוחו וזאת על חשבון הנפסק לעיל.




ד"ר קובי ורדי
, שופט, סג"נ

השופט י' שנלר
, אב"ד-סג"נ:

אני מסכים.






ישעיהו שנלר
, שופט, סג"נ
אב"ד

השופטת ע' רביד
:

אני מסכימה.
עינת רביד
, שופטת

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט קובי ורדי
-סג"נ.
המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.
ניתן היום,
כ"ט סיוון תשע"ח, 12 יוני 2018, בהעדר הצדדים.





ישעיהו שנלר
, שופט, סג"נ
אב"ד


ד"ר קובי ורדי
, שופט, סג"נ

עינת רביד
, שופטת







עא בית משפט מחוזי 30589-05/17 שגראוי ליבוביץ אחזקות בע"מ נ' ורדה אפרת, עמרם אפרת, אלון זידנבנד (פורסם ב-ֽ 12/06/2018)