פסקי דין על רויטל למר | פסקי דין על אלי עמית מצא

43471-06/17 תט     18/06/2018




תט 43471-06/17 רויטל למר נ' אלי עמית מצא








בית משפט השלום בירושלים



ת"ט 43471-06-17 מצא נ' למר


תיק חיצוני: 5060450517


בפני

כבוד הרשמת בכירה
אביגיל ון-קרפלד


המבקשת

רויטל למר

נגד

המשיב
אלי עמית מצא




פסק דין


לפני התנגדות לביצוע שטר שהגישה המבקשת.

השטר ע"ס 3,500 ₪ ניתן על ידי המבקשת כתשלום בגין שירותי תיווך שנתן לה המשיב.

אין מחלוקת בין הצדדים לגבי העובדות הבאות
המשיב עוסק בתיווך ביחד עם אחד שלומי במשרד מייקה נדל"ן.
המשיב ושלומי סייעו למבקשת למצוא דירה בשכונת בקעה אותה שכרה לתקופה של שנתיים.
דמי התיווך נפרסו ל – 2 תשלומים.
תשלום ראשון שולם עם החתימה והתשלום השני אמור היה להיפרע כעבור חודש
היתה פניה של המבקשת בעניין אסבסט בדירה.
בחודש 3/17 לערך החלה המבקשת לחפש דירה אחרת.

טענות המבקשת בתצהיר ההתנגדות ובדיון
שבוע לאחר שנכנסה לדירה גילתה שמעל פינת הבישול במטבח ישנו גג אסבסט אותו גילתה בעת שניקתה.
אף אחד לא גילה לה שיש אסבסט בדירה.
המבקשת פנתה לבעל הדירה אמר שיבדוק מה יכול לעשות ואם לא מוצא חן בעיניה היא יכולה לעזוב.
ביום 13.8.16 היא התקשרה לשלומי ושאלה מדוע לא אמרו לה על דבר והבהירה שאם בעל הדירה לא יסירו היא תאלץ לעזוב את הדירה לדירה חלופית.
בעל הבית הסכים לצבוע, בירר שיש חומר אוטם לאסבסט, ושיש אגודה שמשבצעת טיפול בחוסר האוטם אך לוקח להם חודשיים לבוא. המבקשת קבעה איתם, עלות הבדיקה 2,500 ₪. כיוון שאמרו לה שאחרי הצביעה הגג עדיין יכול לפלוט חומרים מסוכנים היא ביקשה לדעת אם היא תישא בעלות הצביעה והדבר לא יפתור את פליטת החומרים המסוכנים האם בעל הדירה יסיר את הגג על חשבונו. הוא סירב ולכן הבינה שאינה צריכה לבצע את הבדיקה אלא לעזוב.
בהתאם היא הודיעה לשלומי שהיא עומדת לבטל את התשלום השני עבור דמי התיווך. לדבריה, שלומי אישר ואמר בסדר והסכים להצעתה שימצא לה דירה אחרת ובתמורה יקבל את מלוא הסכום אך בפעול לא מצא דירה אחרת. משלא שמעה משלומי או מעמית פנתה למתווכת אחרת למציאת דירה אחרת.
עמדת המבקשת היא שעמית או שלומי לא ביצעו את עבודתם כנדרש ומחובתם היה לעדכן אותה על קיומו של גג אסבסט בדירה שמהווה סיכון בריאותי. נטען לרשלנות של שלומי והמשיב שאילצה אותה לעמוד בהוצאות כבדות של הובלות כפולות תשלום נוסף למתווכת וכמובן הוצאות אחרות שכרוכות במעבר דירה. במקום אחר נטען שהסתירו ממנה מידע מאוד חשוב והפרו את החוזה עימה. לדברי המבקשת נגרם לה מפח נפש עצום וסיכון בריאותי לה ולילדיה מחשיפה לאסבסט בחודשים שהיו בדירה בשל רשלנות המתווך שלמעשה הפר את הסכם התיווך ואינו זכאי לתשלום. תפקידו של המתווך לדאוג שהיא תקבל דירה ללא אסבסט.
לטענתה, בפועל התגוררה בדירה תקופה של 8 חודשים בלבד מתוך תקופה של שנתיים, הן בשל נסיבות אישות לא פשוטות והיותה רצוצה ושבורה בגללן, והן בשל כך שבעל הדירה לא אפשר לה לעזוב מבלי להביא שוכרים שיכנסו לנעליה. בסופו של דבר השיקים שנתנה לבעל הדירה נגנבו, והוא רצה שיקים חדשים ובמסגרת הזו הצליחה להשתחרר מהחוזה.

טענות המשיב בדיון
המשיב מזדהה עם המבקשת אך סבור שהטענותיה צריכות להיות כלפי בעל הדירה ולא כלפיו.
המבקשת היתה צריכה לשלם את שכר טרחתו כבר במעמד החוזה אך לא שילמה כי התשלום נפרס לשני תשלומים. הסיבה לפריסת תשלום שכר הטרחה היתה שבעל הדירה אמר שיש אופציה שינסה למכור את הדירה והמבקשת נרתעה מכך. סוכם שהמבקשת תיתן שיק דחוי אחד ל- 3 חודשים ואם הדירה תימכר לפני תום 3 חודשים, התשלום השני בגין התיווך ישמש את המבקשת להובלה.
לדברי המשיב אין קשר בין מציאת דירה חלופית לבין התשלום בגין הדירה שעבורה נחתם חוזה שכירות.
לא היה לו שום מושג על קיום האסבסט. הוא עשה את כל הבדיקות שיכול היה לעשות, שאל כפי שתמיד שואל, אם יש בעיות שהוא צריך לדעת עליהן. אם בעל הדירה מסתיר ממנו ומהמבקשת היכולות שלהם כמתווכים מוגבלות.
המשיב שוחח עם בעל הדירה ויש הקלטות של השיחות בהן הוא אומר שהגג מאסבסט ולא היה משהו שייחס לו משמעות או חשיבות ושאפשר להבחין בו רק כאשר מוצאים את הראש מהחלון ומסתכלים כלפי מעלה. לאחר התלונה של המבקשת האסבסט נצבע בחומר אקרילי לבן.
אין מדובר בדבר שנראה לעין או מוסתר מהעין, זה מחוץ לדירה, ואם מוצאים את הראש מהחלון ניתן לראות. לפי מה שקרא בנושא מהמשרד להגנת הסביבה גג האסבסט ראוי למגורים ובכל מקרה כל הטענות צריכות להיות מופנות לבעל הדירה.

לעניין ההתנגדות אני מורה על דחייתה מהטעמים שלהלן:

על

פי

הפסיקה

לא

תינתן

רשות

להתגונן

בתביעה

שטרית

לצד

שהגנתו

מבוססת

על

כשלון

תמורה חלקי לא קצוב. המבקשת טוענת לאספקת דירה פגומה הנופלת באיכותה מהמוסכם. מנגד היא התגוררה בדירה לא פחות מ- 8 חודשים. עריכת חשבון הנזק מצריכה בירור העלול להתמשך וההשהייה גורעת מערכו של השטר. מטעם זה קבעה הפסיקה שהטענה לא תתקבל והתובע יזכה ב

פסק דין
בעילה השטרית ולאחר מכן רשאית המבקשת להגיש כנגד המתווך וכנגד בעל הדירה תביעה מתאימה. משההלכה היא כי טענת כשלון תמורה חלקי לא קצוב אינה מהווה טענת הגנה שטרית טובה בין צדדים קרובים לשטר, אין מקום ליתן למבקשת רשות להתגונן בטענה זו: ע"א 82/81 דו עץ בע"מ נ' וייסנברג פ"ד (2) לז 355, 360; ע"א 366/89 פיין אלומיניום בע"מ נ' די. מטל א.ג. חברה זרה פ"ד מה (5) 850.

על פי הסכם התיווך הזכאות לשכר התגבשה עם חתימת הסכם השכירות וגם מטעם זה דין ההתנגדות להדחות. המשיב הודה כי נתן ארכה של 3 חודשים אך זאת רק במקרה שהדירה היתה נמכרת ולא אלו הנסיבות במקרה דנן.

יש להוסיף עוד, כי לא ניתן להתעלם מכך שטענותיה של המבקשת הועלו באופן כללי. מי שמבקש רשות להתגונן חייב להתכבד ולפרט את פרטי הגנתו, ועל המבקשת היה לפרט ביתר הרחבה וביתר דיוק את טענותיה כלפי המשיב, נטען שנגרם לה נזק והיה עליה לפרט לא רק את סוג הנזק, אלא גם את עלותו. באלו לא עמדה המבקשת אשר אינה מיוצגת על ידי עו"ד ואינה מודעת לכללים המשפטיים.

אוסיף עוד, כי לא ניתן להעלות עילות נזיקיות בדבר רשלנות מקצועית של המתווך במסגרת התנגדות לביצוע שטר.

ההתנגדות נדחית. המבקשת תשלם למשיב את סכום השטר בתוך 30 יום מהיום.

משנדחתה ההתנגדות תשלם המתנגדת 750 ₪ בגין הוצאות משפט אשר יתווספו לסכום החוב.

ניתן היום,
ה' תמוז תשע"ח, 18 יוני 2018, בהעדר הצדדים.













תט בית משפט שלום 43471-06/17 רויטל למר נ' אלי עמית מצא (פורסם ב-ֽ 18/06/2018)