פסקי דין על מר אבי גבאי – יו"ר מפלגת העבודה הישראלית | פסקי דין על מפלגת העבודה הישראלית | פסקי דין על ח"כ עמיר פרץ

41553-06/18 הפ     21/06/2018




הפ 41553-06/18 מר אבי גבאי – יו"ר מפלגת העבודה הישראלית, מפלגת העבודה הישראלית נ' ח"כ עמיר פרץ








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד


21 יוני 2018
ה"פ 41553-06-18



לפני:
השופט יעקב שפסר
, סגן נשיא


המבקשים:

1. מר אבי גבאי – יו"ר מפלגת העבודה הישראלית
2. מפלגת העבודה הישראלית
ע"י ב"כ עו"ד גיא בוסי
ועו"ד רונן אביאני


נגד


המשיב:

ח"כ עמיר פרץ
ע"י ב"כ עו"ד דניאל כהן




פסק דין


1.
בקשה בהולה שהגישה מפלגת העבודה הישראלית
(להלן: "המפלגה") ויושב הראש שלה מר אבי גבאי (המפלגה ומר גבאי יקראו להלן: "המבקשים"), לסילוק על הסף של המרצת הפתיחה נושא תיק זה, בטענה לאי מיצוי ההליכים קודם הגשתה.
2.
הבקשה הוגשה בעקבות "המרצת פתיחה דחופה מאד" שהגיש המשיב – ח"כ עמיר פרץ
, כנגד מר אבי גבאי – יו"ר המפלגה, עו"ד ערן חרמוני – מזכ"ל המפלגה, פרופ' דוד ליבאי – יו"ר ועדת החוקה במפלגה, עו"ד יגאל שפירה – יו"ר המוסד לבירור עתירות, וכן כנגד המפלגה וועדת החוקה שלה, ובה עותר הוא למתן צוים הצהרתיים הקובעים כדלקמן:
א. המפלגה היא מפלגה דמוקרטית מכח סעיף ד4 באמנת המפלגה.
ב. הזכות לבחור את נציגי המפלגה ומוסדותיה היא זכות יסוד דמוקרטית של חברי המפלג
המעוגנת בחוקת מפלגת העבודה ואין לפגוע בה.
ג. ההזמנה לישיבה ב-24.6.18 בטלה ומבוטלת משום פקיעת כהונתה של הועידה ה-9, לחלופין, ליתן צו האוסר לדון בהצעה לבטל את הבחירות לועידה ה – 10 הקבועות ליום 26.6.18 ו/או כל הצעה אחרת המשנה את כללי הבחירות הקבועים בתקנון הבחירות, והכל בשים לב להודעת המפלגה מיום 23.4.18 לבית המשפט המחוזי בתל אביב בה"פ 6438-09-17 ובשים לב כי יושמו מירב הוראות התקנון שאושר בישיבת הועידה האחרונה שהתקיימה ב-24.4.18.
ד. להורות בצו עשה לקיים בחירות למוסדות המפלגה: ועידה 10 בהתאם להוראות חוקת המפלגה ובהתאם להוראות תקנון הבחירות שאושר בכינוס ועידת המפלגה.

3.
ברקע הבקשה וההמרצה שביסודה, כינוס פורום הועידה ה– 9 לדיון ב-24.6.18, לאחר שפוזר וסמכותו פקעה, כך על פי הטענה, בהצעת ההחלטה לביטול הבחירות לבחירת הועידה ה-10 שאמורות להתקיים יומיים לאחר מכן, ב-26.6.18, בטענה כי הדבר עומד בניגוד להוראות אמנת וחוקת מפלגת העבודה (להלן: "חוקת המפלגה"), בניגוד להוראות תקנון הבחירות לבחירת הועידה ה-10 (להלן: התקנון") ובניגוד להחלטת ועדת החוקה בישיבתה מיום 14.6.18 שלא לאשר את הצעת ההחלטה.


4.
תמצית טיעוני המבקשים היא, כי המשיב טרם מיצה – כמתחייב – את ההליכים הפנימיים הקיימים במפלגה. לטענת המבקשים, קיים במפלגה מוסד לבירור עתירות (להלן: המל"ע), שסמכויותיו וכלליו מוגדרים בחוקת המפלגה, ואליו רשאי לפנות כל חבר בבקשה לקבלת סעד. על החלטה בדן יחיד של המל"ע ניתן לערער בפני
הרכב תלתא. בנסיבות אלה, פנייה למל"ע היא חובה וחוקת המפלגה אינה מאפשרת לפנות אל טריבונל משפטי חיצוני טרם מיצוי ההליכים במל"ע.
משנה תוקף יש לאמור, שעה שהמל"ע יושב ממש בימים אלה על המדוכה ודן בשתי עתירות העוסקות בדיוק באותו נושא, אשר הוגשו לפניו טרם התובענה דנן.
המבקשים טוענים כי המשיב החליט בכוונת מכוון שלא ליטול חלק בהליך הפנימי, ולבד מהזלזול במוסד בכיר של המפלגה, לא הביא כל אסמכתא לשאלת סמכותו של בית המשפט לדון בתובענתו, שהוגשה בנסיון להקנות לו יתרון משפטי אסור.

5.
תגובת המשיב נתבקשה ונתקבלה ובה עותר הוא לדחיית הבקשה.

תמצית טיעוניו היא, כי הבקשה הוגשה בהעדר כל אחיזה במציאות החוקתית במפלגה ובהיותה נגועה בחוסר תום לב, זאת בשים לב לעובדה, שיו"ר ועדת החוקה, יו"ר המוסד לבירור עתירות ומזכ"ל המפלגה לא הצטרפו לבקשה.

המשיב טוען כי בהליך קודם שעסק בסוגית הבחירות לועידה העשירית (ה"פ 6439-09-17 בביהמ"ש המחוזי בתל אביב), לא הועלה על ידי המבקשים טיעון להעדר סמכות.

לגופו של עניין טוען המשיב, שסעיף 29א' לחוקת מפלגת העבודה מעניק לועדת החוקה מעמד של טריבונל שיפוטי פנימי. המשיב טוען כי פנה מבעוד מועד עוד ביום 13.6.18 לועדת החוקה ובכך מיצה את ההליכים בפני
הטריבונל הפנימי שלו יוחדה סמכות בלעדית, וממילא ברור כי המוסד לבירור עתירות אינו ערכאת ערעור על החלטות ועדת החוקה.

כאמור בחוקה, ערכאת הערעור הינו מרכז המפלגה, אולם גם תוקפו וסמכותו של מרכז המפלגה, כמו גם של הוועידה התשיעית פגו, שכן מרכז המפלגה נגזר מהרכב הועידה.

בנסיבות אלה סבור המשיב, כי לנוכח פסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב אשר נתן תוקף של פס"ד להסכמות הצדדים בהליך הקודם, פועלים המבקשים בכוחנות תוך עשיית דין עצמי לביטול הבחירות, על אף פסיקת ועדת החוקה, על אף שפג תוקפם של הועידה ה – 9, ועל אף הוראות חוקת המפלגה וחוק המפלגות.

המשיב טוען שלא ידע על הגשת העתירות למוסד לבירור עתירות ולא ידע על הדיון שהתקיים בהן. יתרה מכך, לטענת המשיב, המבקשים הגישו למוסד לבירור עתירות תגובה ארוכה במסגרתה טענו כי המוסד לבירור עתירות נעדר סמכות לדון בעתירות.

במכלול האמור סבור המשיב, כי התערבותו של בית המשפט מחוייבת המציאות וזאת נוכח החריגים שנקבעו, וגזילתם הכוחנית של העקרונות החוקתיים והדמוקרטים
ובכללם זכות המשיב ואלפי חברים לבחור, תוך שמופרים כלל נוהל תקין ומשטר מסודר והוגן של קבלת החלטות, הכל בנסיון להביא לביטול בחירות יומיים בלבד לפני קיומן, באמצעות כינוס פורום שהתפזר וסמכותו פקעה.
6.
בד בבד עם קבלת תשובת המשיב, התקבלה לתיק גם תשובת המבקשים להמרצת הפתיחה עצמה, וממנה עולה, שבין לבין, התקבלה על ידי המל"ע אמש -
19.6.18, החלטה בעתירתם של חברי מפלגה אחרים שפנו כאמור בעתירות באותו עניין, ושבה הוחלט לקבלן באופן חלקי. (יצויין שבניגוד לאמור בסעיף 10 לתשובת המבקשים – לא צורפה ההחלטה לתיק).
7.
לצד תגובת המבקשים התקבלה גם תשובת המשיב 3 – פרופ' דוד ליבאי יו"ר ועדת החוקה של המפלגה, לתובענה העיקרית, במסגרתה הבהיר כי נוכח חילוקי דעות בועדת החוקה שלא אישרה את עמדתו, נמסרת תגובתו על דעתו בלבד (פרוטוקול ישיבת ועדת החוקה מיום 14.6.18 צורף על ידי פרופ' ליבאי כנספח לתגובתו, וממנו עולה כי מספר התומכים זהה למספר המתנגדים ועל כן לא התקבלה החלטה).

לגופה של הסוגיה המועלית בתובענה עצמה, סבור פרופ' ליבאי כי אין לאשר במושב הועידה הקרוב החלטה לתקן את חוקת המפלגה, זאת כדעתו של המשיב, ואולם לענייננו חולק הוא על הטענה לפיה אין קיום עוד לועידת המפלגה ה-9 אשר ממשיכה לכהן בתוקף החלטת ועדת החוקה שהיא בתוקף כהוראת שעה, עד לבחירות לועידה נבחרת חדשה.
8.
אחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, וכן בהמרצת הפתיחה ובתגובות שהתקבלו לה, מצאתי להיעתר למבוקש.
9.
דומה שאין מחלוקת ואף המשיב טוען זאת בעצמו, שעל המפלגה וחבריה להתנהל בהתאם להוראות חוקת המפלגה, המהווה כמעין חוזה בין המפלגה לבין חבריה. כפי שמציין המשיב עצמו, זה דינם של כל חוקה או תקנון של כל גוף מאוגד (קטע שני לסעיף 20 לה"פ).

עיון בפרק ט' של חוקת המפלגה (נספח א' להמרצת הפתיחה) מלמד, כי חברי המפלגה וכן מוסדותיה המרכזיים והמקומיים, יהיו כפופים להחלטותיו ולהוראותיו של המוסד לבירור עתירות (המל"ע) לו ניתנו סמכויות נרחבות לדון בעתירות של חברי המפלגה כנגד חברים אחרים או כנגד מוסדותיה. במסגרת סמכויותיו של המל"ע, הוסמך הוא לברר עתירות של מוסד מפלגתי או כל חבר מפלגה, כשהעותר נפגע בין במישרין ובין בעקיפין, לפקח על קיום הוראות חוקת המפלגה, מילוי החלטות המוסדות המוסמכים של המפלגה, קיום נהלים דמוקרטים תקינים בקבלת החלטות ע"י מוסדות המפלגה, קיום הנוהלים וההסדרים בבחירות לכל מוסדות המפלגה, כולל הועידה והמרכז...ועוד (סעיפים 31-32 לחוקת המפלגה).

לאור האמור נראה, שעל המשיב היה להפנות עתירתו למל"ע, שהוא המוסד המוסכם המחייב את הצדדים להתדיין לפניו עפ"י החוקה, ואין כל רלוונטיות לשאלה, אם המשיב ידע או לא ידע על הגשת עתירות נוספות באותו נושא. עתירות נוספות אלה שהוגשו למל"ע באותו נושא, אך מחזקות את המסקנה, כי לא יהיה זה ראוי להתערב ולדון בעתירה נוספת בערכאה זו, תוך הסגת גבולו של הטריבונל החוקי שנקבע
על ידי הצדדים, ותוך חשש לפוטנציאל פסיקות אפשריות סותרות.
10.
כידוע, ההלכה הפסוקה קבעה לא פעם, כי ככלל, ימנע בית המשפט מלהתערב בהחלטות ובעניינים פנימיים של גופים וולונטריים ובכללם מפלגות, קודם מיצוי ההליכים במסגרת הטריבונלים השיפוטיים החוקיים שנקבעו לכך והפועלים במסגרתם של גופים אלה. התערבות בתי המשפט הכלליים בתחום זה נעשית במשורה ובאופן חריג ומוגבלת אך לתקינות ההליכים ובעיקר כנגד חריגה מסמכות ופגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. לא הוכח לי בבקשה זו העדר תקינות בהליך או פגיעה כלשהי כאמור.
תכליתה של מדיניות זו הדורשת מיצוי ההליכים היא, ראשית לכל הגשמה של רצון הצדדים שקיבלו על עצמם בעת הצטרפותם לאותו גוף, את הוראות התקנון ובמסגרתו גם את מרותם של מוסדות השיפוט הפנימיים שלו. שנית, אין ספק שלמוסדות השיפוט הפנימיים קיים יתרון של מומחיות וידע ספציפיים יחודיים הקשורים בפעילותו. [ר' למשל ע"א 3128/07 השאם סייד נ' המכללה האקדמית הערבית לחינוך, פס' כג' (פורסם בנבו, 6.12.2009); ע"א 463/90 איגוד הכדורסל בישראל נ' ל.ב.ן לקידום כדורסל נשים פ"ד מד(2), 806 (22.6.1990); ע"א 5382/10 דוד פרידמן נ' המפקח על ארגון בחירות, פס' 9 (פורסם בנבו 21.12.2010)].
11.
כמצוין לעיל, משנה תוקף יש לאמור, משקיימת אפשרות השגה בפני
ערכאת ערעור על החלטות המל"ע בפני
הרכב של שלושה, ואפשרי אף בירור נוסף בפני
הרכב של חמישה (סעיף 38 לחוקת המפלגה), וכן שעה משמתנהל דיון, ממש בימים אלה (לרבות החלטה שהתקבלה אמש) באותה סוגיה ממש, בפני
המוסדות השיפוטיים של המפלגה, דיון אליו יכול וראוי היה שיצטרף המשיב גם כן, ולכל הפחות, שלא יעמיד את העניין לבחינה נפרדת, שאינה מוסדרת וחורגת מיחסיו עם המפלגה, תוך פוטנציאל לפסיקה סותרת על כל המשמעות הנובעת מכך.
12.
טרם סיום אבקש להעיר שלא אוכל לקבל את טענת המשיב לפיה פקעה כהונתה של ועידת המפלגה ה – 9, ומקובלת עלי לעניין זה עמדתו של יו"ר ועדת החוקה פרופ' ליבאי, שקיימת רציפות כהונה תוך שהועידה ממשיכה לכהן עד לבחירות לועידה נבחרת חדשה.
כן לא אוכל לקבל כי פעולת המבקשים נעשית כביכול בניגוד לפסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב.
עיון בפסה"ד שניתן על ידי ביהמ"ש המחוזי תל אביב בה"פ 6438-09-17 מעלה כי המדובר היה בעניין אחר, התובענה שם נמחקה, והצדדים אך הסכימו לפעול עפ"י חוקת המפלגה.
הנושא הנתקף בתובענה זו לכאורה אינו מנוגד להסכמת הצדדים
ואף שונה כמובן בתכלית מהמצב שעמד בפסק הדין בתיק 5382/10 (פרידמן הנ"ל), בו התקבל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי למחוק הליך דומה ולהעביר את הדיון בסוגיות העולות בו לבירור בפני
בית דין החברים של ארגון המורים. בפרשת פרידמן הנ"ל,
בניגוד לענייננו, היה אכן מדובר במקרה חריג שייחודו נבע מכך שהליך הבחירות בארגון המורים לווה לכל אורכו על ידי בית המשפט המחוזי, מתוקף

פסק דין
מוסכם שניתן בעניין זה על ידו קודם לכן. אך ברור שאין המדובר בנסיבות ענייננו.
13.

בהנתן כל האמור, ומבלי שתשתמע קביעת עמדה כלשהי באשר לנכונות טענות המשיב לגופה של הסוגיה נושא המרצת הפתיחה עצמה , נמחקת התובענה, תוך שעל הדיון בה להיעשות לפני הגופים השיפוטיים הפנימיים שנקבעו לכך בחוקת המפלגה.
14.
המשיב ישלם הוצאות המשיבים,1 ו-5 (ביחד) וכן המשיב 3, בסך של 5,000 ₪ כל אחד .
ניתן היום,
ח' תמוז תשע"ח, 21 יוני 2018, בהעדר הצדדים.









הפ בית משפט מחוזי 41553-06/18 מר אבי גבאי – יו"ר מפלגת העבודה הישראלית, מפלגת העבודה הישראלית נ' ח"כ עמיר פרץ (פורסם ב-ֽ 21/06/2018)