פסקי דין על איזוטופ בע"מ | פסקי דין על בצלאל יצחק פריינד

40878-05/18 רעא     25/06/2018




רעא 40878-05/18 איזוטופ בע"מ נ' בצלאל יצחק פריינד








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



רע"א 40878-05-18 איזוטופ
בע"מ
נ' פריינד




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
ורדה פלאוט


מבקשת

איזוטופ
בע"מ


נגד

משיב
בצלאל יצחק פריינד


החלטה



1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה מיום 18.04.18 (כב' הרשם הבכיר נ' רף) אשר חייב את המבקשת (התובעת) להפקיד ערובה בסך 5,000 ₪ בקופת בית המשפט להבטחת הוצאות הנתבע כתנאי לניהול ההליך.

רקע והחלטת בימ"ש קמא
-

2.
בקצרה יפורט כי המבקשת הגישה לבימ"ש קמא תביעה כספית ע"ס 1,586 ₪ כנגד המשיב וכנגד חברת בתי מופת בע"מ
. התביעה הוגשה בהליך של סדר דין מהיר. ע"פ הנטען בתביעה, בין המבקשת לבין הנתבעים בהליך קמא נכרת הסכם התקשרות לפיו המבקשת תבצע בדיקות שונות עבור הנתבעים ועל הנתבעת (בתי מופת בע"מ
) לשאת בעלויות הבדיקות. לטענת המבקשת, חרף ביצוע הבדיקות, סירבה הנתבעת לפרוע את החשבונות שנשלחו אליה בגין יתרת החוב ולפיכך הגישה תביעתה כנגד החברה וכנגד המשיב שהינו בעל המניות בחברה.
המשיב הגיש בקשה לסילוק התביעה נגדו על הסף ובקשה לחיוב המבקשת בהפקדת ערובה ע"ס 15,000 ₪. הבקשה לסילוק התביעה נדחתה בהחלטת בימ"ש קמא מיום 21.03.18. באשר לחיוב המבקשת בהפקדת ערובה, ולאחר שהוגשו תגובות לבקשה, נעתר בימ"ש קמא באופן חלקי לבקשה- נקבע כי על חברה המגישה תביעה חלה חובה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע וככל שטוענת החברה כי אין לחייבה עליה להוכיח את הנסיבות המצדיקות סטייה מכלל זה, נסיבות שלא הוכחו ע"י המבקשת. לפיכך ונוכח סכום התביעה חוייבה, כאמור, המבקשת בערובה בסך 5,000 ₪.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

תמצית טענות הצדדים
-

3.
לטענת המבקשת שגה בית משפט קמא כאשר חייב אותה בהפקדת ערובה: לא שולמה אגרה בגין בקשת המשיב; המשיב לא צירף לתשובתו תצהיר התומך בטענותיו; למבקשת יכולת כלכלית והיא תוכל לשלם את הוצאות המשיב באם התביעה נגדו תדחה; לא היה מקום לחייבה בסכום כה גבוה; המבקשת לא צירפה לתגובתה תצהיר הואיל והתגובה מסתמכת על טיעונים משפטיים; יש בהחלטה קמא משום פגיעה בזכות הפניה לערכאות.

4.
מנגד טען המשיב כי יש לדחות את הבקשה: המבקשת טענה כי מצבה הכלכלי טוב ומכאן אין כל מניעה כי היא תפקיד את הערובה; סיכויי התביעה נמוכים; הטענות בדבר העדר תשלום אגרה לא נטענו בפני
בימ"ש קמא, וממילא המשיב הגיש את בקשתו בהליך קמא ולא נדרש ממנו תשלום האגרה; המשיב זכאי להבטחת הוצאותיו במלואן.

דיון והכרעה
-

5.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות וכך אני מורה.

להלן אפרט נימוקיי.

6.
סעיף 353א לחוק החברות תשנ"ט- 1999 (להלן "חוק החברות") קובע כי:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין"
.

פסיקת בתי המשפט פירשה את הוראת סעיף 353א לחוק החברות כמחילה כללים מיוחדים בכל הקשור לחיוב חברה תובעת במתן ערובה, כך נקבע כי: "נדמה כי הכוונה ב'כללים מיוחדים' הינה לחזקה שהייתה קיימת לפיה חברה בעירבון מוגבל חייבת להפקיד, לפי בקשה, ערובה להוצאות. הרציונל לחזקה זו הינו מניעתה של הסתתרות מאחורי האישיות המשפטית של החברה כדי להימנע מלשאת בתשלום הוצאות שנגרמו לנתבעים" (
ר' רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ
נ' זיסר, מיום 13.7.08, הדגשות אינן במקור).


הכלל הוא, כי יש לחייב חברה- תובעת- בהפקדת ערובה מספקת, והחריג הוא להימנע מחיוב בהפקדת ערובה, וזאת בשני מקרים: האחד - אם סבר בית המשפט, כי נסיבות העניין אינן מצדיקות חיוב בהפקדת ערובה; השני - אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשאת בהוצאות הנתבע. עול ההוכחה להוכיח קיומם של שני התנאים האמורים מוטל על החברה.

7.
בענייננו, בית משפט קמא קבע כי המבקשת לא התייחסה בתגובתה לחוסנה הכלכלי וליכולתה לשאת בהוצאות המשיב ככל שהתביעה תדחה, לא צורף תצהיר לתגובתה וממילא- כך נקבע- לא הוכחו הנסיבות לסתירת החזקה. לא מצאתי להתערב בקביעותיו אלו של בימ"ש קמא. ודוק, מעיון בתיק קמא עולה כי תגובת המבקשת מחזיקה פחות משני עמודים, אין התייחסות בתגובתה לשאלת מצבה הכלכלי והאפשרות לשאת בהוצאות, כך גם המבקשת טענה בתגובתה כי רק במקרים חריגים יש לחייבה בהפקדת ערובה והיא אף הפנתה לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984. כאמור, יש לבחון את הבקשה לחיובה בהפקדת ערובה לאור סע' 535א לחוק החברות, כאשר הכלל הוא כי המבקשת חייבת בתשלום ערובה ומתן פטור מערובה הוא החריג לכלל (ולא ההפך מכך כטענת המבקשת). המבקשת לא הוכיחה בבימ"ש קמא, ואף לא במסגרת בקשה זו, את התקיימותם של התנאים לסתירת החזקה ולפיכך צדק בית משפט קמא בקביעתו כי על המבקשת להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשיב.


הוא הדין באשר לסכום גובה הערובה: המבקשת העמידה את תביעתה ע"ס 1,586 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, כאשר הסכום שחויבה בהפקדת ערובה הינו בסך 5,000 ₪. מאחר ולשון החוק היא כי יש לקבוע "ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין", הרי שיש לקבוע סכום מתאים בנסיבות העניין המהווה אומדן הוצאות הנתבע, לרבות הוצאות שכר טרחת עורך דין. אכן הסכום הנתבע הינו נמוך יחסית (1,586 ₪), אך יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון את הוצאות המשיב שנדרש לנהל הליך זה, ובפרט כאשר הצדדים לא הצליחו להגיע להסכם בעניין כה פעוט (לאור סכום התביעה הנמוך יחסית), יש לקחת בחשבון שסכום ההוצאות יהיה גבוה יותר מסכום התביעה (והדבר פועל לשני הכיווניים). הסכום שנקבע ע"י בימ"ש קמא הינו סביר ו
ממילא המדובר בהחלטה המצויה בשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית (השווה, בע"מ
1171/16 פלוני נ' פלוני, מיום 18.02.16, שם בסעיף ט'), ולא מצאתי להתערב בגובה סכום זה.



טענת המבקשת לפיה היה מקום לדחות את בקשת המשיב עקב העדר תשלום אגרה בגינה – דינה להידחות. המדובר בטענה חדשה שלא נטענה בהליך קמא, וכמובן שלא ניתן לטעון בפני
ערכאת הערעור טענות שלא בא זכרן בפני
הערכאה הדיונית (ר' רע"א 6693/13 אירופה ישראל (מ.מ.ש) בע"מ
נ' בנק הפועלים בע"מ
, מיום 16.02.14).

8.
לפיכך, כאמור, הבקשה נדחית.


המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך 750 ₪.


ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ח, 25 יוני 2018, בהעדר הצדדים.










רעא בית משפט מחוזי 40878-05/18 איזוטופ בע"מ נ' בצלאל יצחק פריינד (פורסם ב-ֽ 25/06/2018)