פסקי דין על אילן רוזן טל | פסקי דין על לאה זיני

58675-10/17 תק     25/06/2018




תק 58675-10/17 אילן רוזן טל נ' לאה זיני








בית משפט לתביעות קטנות בחדרה



ת"ק 58675-10-17 רוזן טל נ' זיני




בפני

כב' הרשמת הבכירה טלי מירום


התובע

אילן רוזן טל


נגד


הנתבעת

לאה זיני





פסק דין



1.
התובע, מורה לנהיגה, התקשר עם הנתבעת למתן שיעורי נהיגה לבנה הקטין.
2.
לטענת התובע, הנתבעת פנתה אליו בעקבות פרסום שלו ב"זאפ דפי זהב". התובע מסר לנתבעת כי עלות השיעור היא 140 ₪. הנתבעת קבעה שיעור נסיון לבנה כבר ביום ההתקשרות, וסוכם בין הצדדים כי לאחר מכן יבחנו מספר מסלולים אפשריים להרכב השיעורים ואופן התשלום.
3.
לטענת התובע, הנתבעת, שנכחה ברכב במהלך השיעור הראשון, הביעה שביעות רצון מלאה בסיום השיעור וסיכמה עם התובע על מסלול של עסקה כוללת, ובה 30 שיעורים, עם טסט פנימי וטסט חיצוני במחיר של 4,800 ₪ בששה תשלומים חדשיים שווים. הנתבעת קבעה לבנה שיעור נהיגה נוסף כבר למחרת היום.
4.
למחרת נכח בשיעור בעלה של הנתבעת, אביו של התלמיד. לדברי התובע, אף האב גילה שביעות רצון מהשיעור, אולם בסוף השיעור אמר לתובע, כי הינו מעדיף שבנו יעבור ראשית כל את מבחן התיאוריה, ורק אז ילמד את שיעורי הנהיגה המעשית. התובע טען בפני
ו כי אין זה הכרחי, מה גם שבמהלך השיעורים הינו מעביר לתלמיד גם חומר תיאורטי, אולם כיבד את רצונו של האב ומסר לידיו את "הטופס הירוק" (הכולל את פרטי התלמיד ומלווה אותו לכל אורך תהליך לימוד הנהיגה) וביקש שיחזרו ויצרו עמו קשר לאחר שהבן יעבור את מבחן התיאוריה.
5.
חלף זמן ומשלא שמע התובע דבר מהנתבעת, פנה אליה וזו אמרה לו, לטענתו, כי הבן לא ילמד אצלו. התובע ביקש לקבל את תמורת שני השיעורים שנתן לבן, אולם הנתבעת סירבה לשלם לו, חרף פניות חוזרות ונשנות. לפיכך הגיש תביעה לבית המשפט.
6.
הנתבעת לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון שהתקיים בפני
י היום. במקומה התייצב לדיון בעלה, שטען כי היא עובדת בגן ואינה יכולה להתייצב בבית המשפט. הבעל לא הציג יפוי כח מטעם הנתבעת לייצגה בהליכים אלו בכלל ובדיון בבית המשפט בפרט. בנוסף טען בעלה של הנתבעת בפני
בית המשפט, במפגיע ובסגנון שאין ראוי להשמיעו בבית המשפט, כי אין מוטלת על הנתבעת כל חובה להגיש כתב הגנה או להתייצב לדיון.
7.
ראוי לציין, כי ביום 22.2.18 התקיים בתיק זה דיון בפני
כב' השופטת קרן מרגולין-פלדמן, גם אליו התייצב בעלה של הנתבעת וגם אז טען כי אין כל חובה להגיש כתב הגנה. לדיון זה לא התייצב התובע, ולפיכך הורה בית המשפט על דחיית התביעה, אולם כיוון שהנתבעת לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון, לא נפסקו לזכותה הוצאות משפט.
בהמשך הגיש התובע בקשה לביטול פסק הדין בטענה כי לא קיבל הזמנה לדיון, וכב' השופטת מרגולין-פלדמן נעתרה לבקשתו וביטלה את פסק הדין, ללא חיובו בהוצאות כלשהן.
8.
בדיון שהתקיים בפני
י אישר בעלה של הנתבעת כי התובע נתן לבנו שני שיעורי נהיגה, אולם לא עלה בידו להסביר מדוע אינו סבור כי יש לשלם לתובע תמורה עבור כך, מלבד טענתו כי התובע "רמאי". לשאלת בית המשפט, במה מתבטאת "הרמאות", השיב בעלה של הנתבעת, כי התובע לא מסר להם כי הטסט (היינו, המבחן המעשי) יתקיים בהרצליה; עוד טען בעלה של הנתבעת, כי התובע מסר להם שבית הספר ללימוד נהיגה שלו קרוי "דרור" ומצוי בחדרה, בעוד שבעלה של הנתבעת אינו מכיר, לטענתו, בית ספר ללימוד נהיגה בשם "דרור" בחדרה, הגם שהוא נולד בעיר ומתגורר בה 57 שנים.
9.
עם זאת העיד בעלה של הנתבעת, כי לאחר שהבן החל ללמוד נהיגה אצל התובע, הוא המליץ לבן אחר שלו, בן 23, ללמוד גם כן נהיגה אצל התובע, וזה למד אצל התובע שלושה שיעורים, אולם לטענתו, כאשר הבן הגדול הגיע אל התובע על מנת לשלם לו עבור השיעורים, אמר לו התובע כי הטסט יתקיים בהרצליה, מה שעורר עליו את חמתו של הבן הגדול.
מכל מקום, העובדה שבעלה של הנתבעת הפנה בן נוסף שלו אל התובע ללימוד נהיגה יש בה כדי לתמוך ולחזק את גרסת התובע, כי הנתבעת ובעלה היו מרוצים ממנו כמורה לנהיגה.
10.
ייאמר מיד, משהנתבעת עשתה דין לעצמה ובחרה שלא להגיש כתב הגנה ולא להתייצב לדיון פעמיים, בשתי הזדמנויות שונות, זכאי התובע לקבלת התביעה כנגדה במלואה.
יחד עם זאת, לנוכח מהות ההליך ובשים לב לסמכות בית המשפט לפי תקנה 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז - 1976, איפשרתי לבעלה של הנתבעת להתייחס בדיון לטענות התובע, וזאת לשם ייעול הדיון ולמען מתן הכרעה צודקת בתובענה.


11.
הנתבעת, באמצעות בעלה, אינה חולקת על כך שבנה למד אצל התובע שני שיעורי נהיגה. בעלה העיד על כך הן בדיון הקודם (22.2.18) והן בדיון שהתקיים בפני
י. בנסיבות, יש לראות בכך משום הודאת בעל דין כי התובע נתן לבנה של הנתבעת שני שיעורי נהיגה.
12.
אין ולא יכולה להיות מחלוקת, כי התובע זכאי לתמורה עבור שני שיעורי הנהיגה הללו, בהתאם למסוכם עם הנתבעת, משעצם ההסכם ועיקריו לא נסתרו על ידי הנתבעת ו/או בעלה.
13.
מיקום הטסט אינו רלוונטי לעניין מתן התמורה לשיעורי הנהיגה וממילא לא מצאתי לנכון לקבוע כי יש בעניין זה משום רמאות מצד התובע, ודאי שלא כזו המצדיקה התנערות הנתבעת מחובותיה על פי ההסכם ומחובתה לשלם לתובע עבור שני שיעורי הנהיגה שנתן לבנה.
14.
לאור האמור לעיל אני קובעת, כי על הנתבעת לשלם לתובע עבור שני שיעורי הנהיגה שנתן לבנה, בסך של 140 ₪ כולל מע"מ לכל שיעור, סה"כ 280 ₪ כולל מע"מ.
15.
לאור האמור לעיל אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים וכדלקמן:
א.
סך של 280 ₪, אשר ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה
וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (30.10.17) ועד ליום התשלום בפועל.
ב.
הוצאות משפט בסך של 400 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו
הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום
.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום
.

ניתן היום,
י"ב תמוז תשע"ח, 25 יוני 2018, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 58675-10/17 אילן רוזן טל נ' לאה זיני (פורסם ב-ֽ 25/06/2018)