פסקי דין על המערערים: 1. גדי לוין 2. יוסף גלייך 3. אמנון שקצי 4. בני נעם 5. ידידיה יצחקי 6. ארגון מנהלים ומורשי חתימה בנק איגוד לישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ב' כהןהמשיב: ... | פסקי דין על המשיב: בנק איגוד לישראל בע"מע"י ב"כ עו"ד נ' פיינברגפסק-דיןהנשיא גולדברג:1. בין המשיב (להלן - הבנק) לבין מערער מס' 6

30/08     30/08/1992




דבע 3-209/נב גדי לוין ,יוסף גלייך , אמנון שקצי ,בני נעם , ידידיה יצחקי , ארגון מנהלים ומורשי חתימה בנק איגוד לישראל בע"מ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ




(פד"ע כד 409)

בבית-הדין הארצי לעבודה
דיון מס' נב/3-209

השופטים: כבוד נשיא בית הדין גולדברג

כבוד סגן נשיא בית הדין אדלר

כבוד השופט אליאסוף

נציג העובדים : רייף
נציג המעבידים : אגמון
המערערים: 1. גדי לוין

2. יוסף גלייך

3. אמנון שקצי

4. בני נעם

5. ידידיה יצחקי

6. ארגון מנהלים ומורשי חתימה בנק איגוד לישראל בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד ב' כהן
המשיב: בנק איגוד לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נ' פיינברג
פסק-דין

הנשיא גולדברג
:

1. בין המשיב (להלן - הבנק) לבין מערער מס' 6, ארגון מנהלים ומורשי חתימה בבנק איגוד לישראל בע"מ
(להלן - הוועד, אשר המערערים 1-5 הם חבריו), התגלעה מחלוקת בקשר למינויו של אדם שאינו נמנה עם עובדי הבנק, כחשב הבנק.

2. הוועד ביקש להיזקק לבורר שיכריע באותה מחלוקת, אולם הסתדרות הפקידים, שהיא ארגון העובדים היציג בבנק, הודיעה כי היא מסכימה למינויו של החשב, כך שהבנק סירב להיזקק לבוררות בסוגיה זו.

3. המערערים, הוועד וחבריו, פנו לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בבקשה למנות בורר על מנת שיפסוק בחילוקי הדעות בנוגע למינוי חשב הבנק.
בית הדין האזורי, החליט כי לבית הדין אין סמכות עניינית לדון בבקשה משום ש"לוועד אין מעמד בבית הדין, לא במישור התביעה האישית ולא במישור הקיבוצי"; אשר לחברי הוועד, המערערים 1-5, גם בתביעתם אין סמכות לבית הדין מאחר ש"ברור שהסעיף (24 (א) (1א) מ.ג.) כוונתו ליתן סמכות בסכסוך היחיד. הכוונה אך ורק בין צדדים מסויימים, מי שהיו מצויים במשא ומתן לקראת יצירת יחסי עבודה אישיים או מי שסיימו יחסים כאלו".
משהגיע בית הדין למסקנתו זו, דחה על הסף את התביעה ועל כך הערעור שלפנינו, לאחר נטילת רשות (דב"ע נב/9-130).

4. בערעור טען בא כוח המערערים הן לעניין הסמכות והן לעניין המהות.
לעניין הסמכות - לדעתו לבית הדין הסמכות העניינית לדון בתביעה לאור נוסחו של סעיף 24 (א) (1א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, (להלן - החוק), בייחוד אם מאבחנים את נוסחו מסעיף 24 (א) (1) לחוק.
בעניין המהות טען בא כוח המערערים כי הבנק הסכים הלכה למעשה לקיום הבוררות עם הוועד, ואף בהסכם שבין הבנק, הסתדרות הפקידים והוועד מיום 17.4.1990 (להלן - ההסדר) הוסכם שהוועד יהיה צד לבוררות אם יתגלו חילוקי דעות בקשר לקידום עובדים.

5. בא כוח הבנק תמך במסקנתו של בית הדין האזורי בעניין הסמכות העניינית, וטען כ הקשרם של דברים והגיונם, ומטרת חקיקתה של פסקה (1א) לסעיף 24 (א) לחוק, היתה להעניק לבית הדין סמכות בכל הנוגע לחוזה עבודה של פלוני, שעה שההתדיינות היא בין פלוני בלבד לבין מעבידו או מי שאמור להיות מעבידו. לטענה המהותית - גרסת הבנק היא כי הן לשונו של ההסדר והן לשון הבנק במכתבו לוועד מיום 11.3.1992, לא יצרו חובת בוררות עם הוועד, אלא אך ורק עם הארגון היציג שהוא הסתדרות הפקידים.

6. א) סמוך לשמיעת הערעור הגיש הבנק בקשה (תב"ע נב/9-160) למחוק על הסף את הערעור, מהטעם שהמערערים נוקטים בעיצומים בכדי לסכל את השתלבותו של חשב הבנק שמונה בינתיים. בטיעונו לפנינו הצביע בא כוח הבנק על כך שאין העובדים יכולים ללכת בו זמנית בשני מסלולים, המשפטי והארגוני, ואם לא יכריזו על הפסקת העיצומים מן הדין שלא להיזקק לערעור. בא כוח המערערים טען כי על מנת שהערעור יימחק על הסף צריך שתהיה עילה בדין, וכזאת לא תמצא בחוק ובתקנות מכוחו, ואף לא בתקנות סדר הדין האזרחי;

ב) לאחר שמיעת טיעוני הצדדים החלטנו:
"לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, אנו מחליטים שלא להיענות לבקשות, לא למחוק את הערעור ולא ליתן צו מניעה.
אשר למחיקה - הנימוקים שהועלו על ידי המבקשת, ישקלו לעניין פסק הדין בערעור; אשר לצו הזמני - אם סבורה המבקשת כי המשיבים נוקטים בעיצומים שלא כדין, פתוחה לפניה הדרך לפנות לבית הדין האזורי, שלו הסמכות הראשונית לדון בכך מכוח חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969";
ג) נרחיב קמעא בנושא זה:
סוגיה דומה נדונה בשעתה בבית דין זה (דב"ע מג/4-3 ההסתדרות הכללית ואח' - מ"י, פד"ע יד 71). שם הוגשה בקשה בהליך קיבוצי לבית הדין האזורי שעה שהמבקשים קיימו עיצומים. בית הדין האזורי התבקש על ידי הצד שכנגד למחוק את התביעה על הסף. בית הדין האזורי דחה את הבקשה והחליט כי "לא ייכנס לדיון לגופו של עניין... כל עוד העובדים... לא ישובו עבודה מלאה ותקינה".
וכך קבע בית הדין:
"אין להעלות על הדעת שבית הדין ידון במימוש זכות של עובדי כאשר בו זמנית נוקטים העובדים בצעדים של מאבק מקצועי ממשי, דהיינו שביתה..." (שם דב"ע מג/4-3, בע' 77).
בית הדין הארצי קיבל את הערעור באומרו כי:
"נוצר מצב שלא פגעו למעשה בשביתה אלא פגעו בהליך המשפטי" (שם דב"ע מג/4-3, בע' 77).
הוסיף בית דין זה והדגיש כי לא מדובר במקרה שפותחים בהליך משפטי ובמהלכו פותחים בהליך ארגוני, אלא שפתחו בשביתה ורק לאחר מכן פתחו בהליך משפטי;
ד) בית דין זה לא היסס שלא ליתן סעד המגיע על פי הדין שעה שמבקש הסעד בא לבית הדין בחוסר נקיון כפיים. כך בדב"ע נב/4-7 ההסתדרות הכללית - התעשיה האווירית בע"מ, פד"ע כד 41; וכך גם בדב"ע נב/4-6 מועצת פועלי לוד ואח' - טלרד בע"מ, פד"ע כד 3, שם נאמר בע' 13:
"אין אנו יכולים להתעלם מחובת תום הלב החלה ביחסים בין עובד למעביד (ראה דב"ע נא/3-3 עיריית באר שבע - דיבן, פד"ע כב 510, בע' 514) וכן ביחסים הקיבוציים (ראה מ' גולדברג
, "תום לב במשפט העבודה", ספר בר ניב 139, בע' 150-146). בהתאם לכך, בהעמידנו לנגד עינינו את מכלול המהלכים והתנהגותם של הצדדים, הן בתביעות האישיות והן בסכסוך הקיבוצי...";
ה) בהחלטה שנתנו מיד לאחר שמיעת טיעוני באי כוח הצדדים, הבענו את מורת רוחנו מהדרך שבה נקטו הוועד וחבריו, אך לאור התוצאה אליה אנו מגיעים לגופו של עניין בהליך זה, אין לנו צורך לשקול באם התנהגותם של אלה תביא לאי מתן הסעד המבוקש על ידם, וכן אם בכל המקרים ינהג בית הדין בדרך בה הלך בדב"ע מג/4-3, הנ"ל.

7. א) נפנה לשאלת סמכותו העניינית של בית הדין להיזקק לתביעה. הצריך לענייננו בחוק הוא:
"24. (א)לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון - (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944;
(1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי קבלתו;"
ב) עינינו הרואות, סעיף 24 (א) (1) לחוק קובע כי על מנת שלבית הדין תוקנה סמכות ייחודית, צריך שיתקיימו שני תנאים מצטברים. הראשון - הלגיטימציה של הצדדים והשני - העילה (דב"ע מב/3-14 שחם - חברת צינור אילת אשקלון בע"מ, פד"ע יג 309).
לעומת זאת, בסעיף 24 (א) (1א), מדובר בעילה לבד, מבלי שתהיה התייחסות לזהות הצדדים;
ג) גישתו של בית הדין האזורי, על פיה סמכותו של בית הדין, גם בתביעות לפי סעיף 24 (א) (1א), קמה רק שעה שהמתדיינים הם עובד ומעבידו או בין מי שאמור היה להיות עובד, כל אלה על חליפיהם, אינה מקובלת עלינו.
מקום בו רצה המחוקק לקבוע בכל הנוגע לסמכותו הייחודית של בית הדין, בנוסף לעילה, גם את זהות הצדדים, עשה זאת מפורשות (פסקאות (1), (2), (3) ו-(4) לסעיף 24 (א); סעיף 25 (1); סעיף 25 (2) לחוק).
מכלל הן ניתן ללמוד את הלאו. באותן פסקאות, שבהן זהות הצדדים אינה מאוזכרת (פסקאות (1א), (1ב), (5) לסעיף 24 (א) וכן סעיף 24 (א1)), חזקה על המחוקק כי כיוון לכך שכל הנושאים הנופלים בגדר העילה שנמנתה בהם, יהיו בסמכותו הייחודית של בית הדין.
כך למשל בסעיף 24 (א) (1ב) לחוק, דן ב"תובענה שעילתה בסעיפים 62 או 63 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), בקשר לסכסוך עבודה", ברור ומוחוור כי לפחות ככל שמדובר בתובענה שעילתה בסעיף 62 לפקודת הנזיקין, גרם הפרת חוזה שלא כדין, יתנהל הדיון בין שניים שאחד מהם לפחות אינו העובד או העובד המיועד מחד גיסא, והמעביד או המעביד המיועד מאידך גיסא;
ז) מסקנתנו היא איפוא, כי בכל הנוגע לסעיף 24 (א) (1א) לחוק, אין שערי בית הדין פותחים אך ורק לרשימה המצומצמת שנמנתה בפסקה (ג) לעיל.
אין לנו צורך בהליך זה להכריע בשאלה מה היקף "זכות העמידה" לפני בית הדין בעילות שסעיף זה דן בהן, והאם היא משתרעת גם על ה"תובע הציבורי" אם לאו. אולם ברור לנו כי לעובד במקום עבודה, "זכות עמידה" בתביעה לקבלה לעבודה של עובד שאינו נמנה עם עובדי המעביד.
זכות זו קיימת גם לחברי ועד עובדים, בתוקף תפקידם. מקובלת עלינו הדעה שלפיה "לארגון עובדים ולחברי ועד עובדים יש אינטרס, כי מקום העבודה יתנהל בהגינות וכי יבחרו עובדים המתאימים על פי שיקולים ענייניים ולא על פי שיקולים זרים" (א' ברק, "משא ומתן לקראת חוזה עבודה - עיונים בעקבות הרחבת סמכות בית הדין לעבודה", שנתון משפט העבודה כרך ג' 47).

...............................................................................................................................................

13. מכל האמור עולה כי דין הערעור להידחות, אף כי לא מטעמיו של בית הדין האזורי.
ניתן היום, ד' באב תשנ"ב (3.8.1992).








דבע בית הדין הארצי לעבודה 3-209/נב גדי לוין ,יוסף גלייך , אמנון שקצי ,בני נעם , ידידיה יצחקי , ארגון מנהלים ומורשי חתימה בנק איגוד לישראל בע"מ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, [ פד"ע: כד 409 ] (פורסם ב-ֽ 30/08/1992)